education - חינוך יום הזיכרון ליצחק רבין
 
   
 
 
 
 
 
 
לקט פעילויות לגן ולגננת
הצעות לעיסוק בנושא בגן הילדים
 

 

לקט לגננת

העיסוק בנושא בגן הילדים מחייב היערכות מתאימה והכנה של הילדים להשתתפות באירועים המרכזיים של יום הזיכרון. אירועי יום הזיכרון המקומיים והלאומיים המתוכננים יכתיבו את אופן ההשתלבות של גני הילדים בפעילויות.

 

 

פעילויות לגן, לקוח מאתר קדם יסודי 

 

רצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא אירוע טראומתי עבורנו, כיחידים וכחברה.

נוסף לאובדן חיי אדם - למשמעויות הנגזרות ממעשה רצח באשר הוא - מבטא

רצח זה פגיעה חמורה באושיות הדמוקרטיה הישראלית ובמרקם הסובלנות

בחברה הישראלית.

יום הזיכרון ליצחק רבין הוא יום זיכרון "צעיר", במובן זה שאין מדובר באירוע

מהעבר הרחוק. רוב המבוגרים זוכרים את האירוע, והוא מלווה ברגשות עזים.

 

ביום הזיכרון ליצחק רבין אנו מרכינים את ראשנו, נזכרים באדם ובפועלו

ומתפללים לחיזוק הסובלנות והכבוד מתוך תקווה שאירוע כזה לא יחזור לעולם.

 

עם זאת, עבור הילדים הצעירים זהו אירוע לא ברור. מצד אחד, הילדים חשופים

באופן לא מבוקר לתכנים ולרגשות הכרוכים ביום זה. ההדים מגיעים אליהם

מסביבתם הקרובה ומאמצעי התקשורת. מצד אחר, הם נדרשים להתמודד עם

תכנים וערכים מורכבים: אירוע מהעבר שהם עצמם לא חוו, מושגים קשים

להתמודדות רגשית כגון "מוות", "רצח". יתרה מזאת, האווירה בכללה ועוצמת

הרגשות עלולה להפחיד אותם.

 

אם כן, כיצד מעבירים נושא כה חשוב ועם זאת כה טעון בגן הילדים?

 

התמודדות ילדים עם נושא המוות* / ליאורה ברק

 

נושא המוות מסקרן ומעניין את האדם הבוגר ואת הילד הצעיר. זהו נושא

טעון המלווה אותנו במעגל החיים מילדות לבגרות וזקנה, עם הרבה חששות,

פחדים וחרדות.

תפיסת המוות מתפתחת בשלבים ותלויה בכישורים האינטלקטואליים ובהבשלת

הכלים הקוגנטיביים העומדים לרשותו של הילד. כישורים וכלים אלה נחוצים

להבנה לוגית של מושג המוות: מושגי זמן, מרחק, סיבתיות והכרחיות.

 

הסביבה החברתית, ההתנסויות, החוויות ומידת שיתוף הילד בתהליכי האבל,

מהווים גורמים רבי-חשיבות והשפעה על תהליך ההמשגה של המוות בתחום

הרגשי והקוגנטיבי כאחד.

ילדים בגיל שנתיים- שלוש טרם עצבו כל תפיסה שהיא של מושג המוות.

מרבית בני שלוש - ארבע מסוגלים להבין שהמוות הוא בלתי הפיך (שהמת לא ישוב

לחיות) ומתחילים לקבל אותו כתהליך סופי.

בגיל ארבע - חמש מבינים הילדים שהמוות הוא סופי: המת אינו יכול עוד להתנועע,

להפעיל את חושי הראייה, השמיעה והדיבור, אך הם סבורים שהוא עדיין יכול

להרגיש שקר בחוץ, להיות בודד ועצוב.

בניצנים של תהליך הבנת הסיבתיות למוות וההכרחיות שבו ניתן בדרך כלל

להבחין בגיל חמש-שבע. אז ניכרת תחילתה של הבנת התהליכים הלוגיים

הקשורים בסיבה ותוצאה: "אבא מת- המכונית דרסה אותו".

בשלב זה אין עדיין הבנה של ההכרחיות במוות (סוף כל בשר, "כי עפר אתה ואל עפר תשוב", "כל איש ימות בסוף").

בעידן התקשורת של ימינו, בעיקר בישראל, כאשר המידע "נוחת" על מבוגר

וילד, ללא הבחנה, ללא הגבלה וריסון, כשיש בו התנסויות וחוויות הקשורות

במוות ללא הרף, הילד נחשף בעוצמה רבה לחששות, פחדים וחרדות שמעורר

נושא זה.

כמחנכים עלינו להתייחס לחששות ולפחדים. יש לעזור לילד להביע את עצמו,

להבין ולהתמודד עם ההיבטים השונים של המושג, אך לזכור את גיל הילד,

את רמת ההבנה שלו ואת היכולת הקוגנטיבית שלו.

המפגש הבלתי אמצעי עם נושא המוות באמצעות ימי אבל וזיכרון כלליים

שאינם נוגעים ישירות בילד עשוי לשמש מצע נוח ורך יותר למפגש של הילד עם

המוות במשפחה ובסביבה הקרובה. מפגש זה מחייב התמודדות בתחום הרגשי

הטעון שנושא בחובו את מושג המוות.

הדיונים עם הילדים בנושא המוות חשוב שייערכו במידה. בדיונים יש להסתמך

על בסיס הידע שלהם ולנסות להרחיבו במעט, כדי לאפשר התנסות ושיחה גלויה

ומשחררת בנושאים טעונים כל כך בחששות ובחרדות, בלי להעצים ולחדד אותם

יתר על המידה.

(*להעמקת הידע: פרופ' שרה סמילנסקי, תפיסת המוות בעיני ילדים,

הוצאת אח בע"מ חיפה, ‏1981).

 

יום הזיכרון ליצחק רבין מחייב קבלת החלטות והיערכות של צוות הגן לקראת

העיסוק בנושא.

כאמור, חשוב לעסוק בנושא, אבל רק במידה המתאימה לגיל הילדים ולבשלותם.

המחנכים צריכים להרגיש כי מה שנעשה בגן אינו מכביד על הילדים מבחינה

רגשית וכי הם מסוגלים להבין את הנאמר ברמה הקוגנטיבית ולהפנימו ברמה

הרגשית. לעתים די במשפט אחד כדי לציין את היום ואין צורך לשנות את צביון

היום ואת השגרה הנהוגה בגן.

 

אנו ממליצים להתייחס לנושא בדרך שונה בכל קבוצת גיל:

 

גיל שנתיים - שלוש: אין צורך לעסוק בנושא זה כלל.

 

ילדים בני שלוש: לא חוו את האירוע בעצמם ואין להם כל יכולת להבינו.

בגיל זה מומלץ להסתפק בציון מינימלי של האירוע, בהבאת התמונה (ואגב

כך זיהוי התמונה שהילדים יראו בודאי בכלי התקשורת) ובאמירה כללית של

הגננת, דוגמת: "זה יצחק רבין. הוא היה ראש הממשלה שלנו ומאד אהבנו אותו.

הוא מת לפני ארבע שנים". אפשר להקים ציון זיכרון בגן שיכלול הדלקת נר

והורדת הדגל לחצי התורן.

 

ילדים בני ארבע - חמש: הבנת המושגים מתרחבת, הרחבת הסימבוליזציה.

אפשר לדבר עם הילדים על המוות וכדאי להרחיב גם על הסיבה לו. כדאי להימנע

מאזכור המילה "רצח", העלולה להפחיד מדי את הילדים ולנסות להישאר ברמה

מופשטת.

אפשר לקיים דו-שיח עם הילדים לגבי סיבת המוות, איך קרה ומדוע,

ובהחלט כדאי לשפוט את המעשה.

 

המלצות לעיסוק בנושא בגן:

  • הקמת פינת זיכרון או פינת אווירה: אפשר להקים יחד עם הילדים פינה לזכרו של יצחק רבין ובה יודלק נר זיכרון, יורד הדגל לחצי התורןויהיו בה גירויים שיוכלו לזמן דיון על הנושא, כמו ספרים, תמונות,קטעי עיתונות, מוזיקה מתאימה ועוד.אפשר לבקש מהילדים להביא מהבית פריטים מתאימים לפינת הזכרון.
  • עריכת טקס זיכרון בגן: הדלקת נר, הורדת הדגל לחצי התורן, שיר, דברים אחדים על האיש ופועלו. בממ"ד אפשר לקרוא פרק תהילים, משניות - פרקי אבות.חשוב לבדוק כמה זמן יתקיים הטקס, ואם הוא מתאים לילדי גן מבחינת התכנים והאמצעים.
  • עריכת דיון: הדיון יערך בקבוצות קטנות או במליאה. חשוב להתבסס על הידע של הילדים ולהתעכב על הנקודות החשובות.

אפשר לדון בנושאים אלה:

  1.    יצחק רבין- האיש ופועלו.

  2.   נושאים ערכיים: השלום, הסובלנות, הכבוד ההדדי, דמוקרטיה, פתרון

           בעיות.כל נושא ערכי שעולה במליאה יכול להוות פתח לעיסוק מתמשך

           במהלך השנה.

אמצעי עזר:

אלבומי זיכרון ליצחק רבין, ספרי תמונות, וביניהם הספר - אמרת

ששלום זה בשביל ילדים, הוצאת ידיעות אחרונות, ‏1996: אוסף

תמונות, ציורים ומכתבי ילדים.

קלטת וידאו - יצחק רבין ‏1922-1995 לזכרו של יצחק רבין שנפל בקרב על השלום. תסריט ובימוי: יהודה קווה, בהפקת רשות השידור ומרכז יצחק רבין לחקר ישראל.

חומרים נוספים ניתן להשיג ב: מרכז רבין לחקר ישראל, רח' חיים לבנון

‏26, ת.ד. ‏17538.

 

 

רשימת אתרים מומלצים:

מרכז רבין לחקר ישראל - אלבום תמונות,קטעי עתונות, נאומים ומאמרים

אתר משרד ראש הממשלה - ביוגרפיה

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  01/06/2012    

עדכוני rss