התורה שבעל-פה היא הרובד המרכזי של התרבות היהודית מימי המקרא ועד ימינו.
היא שימשה מקור לקביעת ערכיו של עם ישראל ואורחות חייו ובכך עיצבה את חייו, את זהותו ואת אופיו של העם.
עם ישראל, החל משלהי הבית השני, הפך את לימוד התורה לערך חשוב ומרכזי בחייו. עיקר הלימוד היה ספרות התורה שבעל-פה. בכל דור ובכל מקום למדו ועדיין לומדים את מקורותיה, תוך תרגומם לזמנים, למקומות, לצרכים ולערכים המשתנים.
באמצעות הלימוד והעיון המתחדש במקורות נוסף בכל דור נדבך חדש לספרות התורה שבעל-פה.