מכתב למנהלי בתי הספר
גיליון על סדר היום
פעילויות חינוכיות באתר מינהל חברה ונוער
מכוני שואה המוכרים על ידי מינהל חברה ונוער
הצעות לפעילות של מכוני השואה 
 

החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות לקבוע את ה-27 בינואר מדי שנה כיום זיכרון בין לאומי, בו יציינו כל המדינות את זכר השואה תחת הכותרת "השואה והאומות המאוחדות", מהווה נקודת מפנה משמעותית מבחינה היסטורית, הן במלחמה באנטישמיות והן בהנצחת השואה. החלטה זו מבטאת את ההכרה בחשיבות זיכרון השואה כערך יסודי, בבחינת "לא עוד". 

בהחלטת האו"ם כלולים בין השאר הסעיפים הבאים:

בדיון בעצרת האו"ם הדגישו נציגים רבים את ייחודיות השואה בהיסטוריה ועמדו על כך שבעקבות השואה ניתן להגדיר ביתר חדות את המושגים רצח-עם ופשעים נגד האנושות. מזכ"ל האו"ם ציין כי האו"ם עצמו נוסד בעקבות השואה ומלחמת העולם השנייה. העצרת בחרה ביום ה-27 בינואר כתאריך זיכרון בין לאומי להנצחת קורבנות השואה, משום שזהו יום כניסת הצבא האדום אל אושוויץ, המחנה המסמל יותר מכל את הניסיון להשמדה טוטאלית של העם היהודי. משמעותה של החלטה זו היא כי השפעת השואה לא פחתה ולא התעמעמה עם השנים, שכן העולם עדיין מחפש את הדרך להגיע לכך שהשמדת עם לא תוכל להתרחש שוב.

שעת מחנך בחטיבה העליונה, שתוקדש לסוגיות הבאות:
מה הביא את האו"ם לקבל את ההחלטה ומדוע דווקא עכשיו?
מה המשמעויות של היום הזה לנו ולעולם?
כיצד התאפשר רצח היהודים?
מהן המשמעויות של השואה לאדם בחברה המודרנית?

הצעות לפעילות חינוכית בנושאים אלו יוכנו על ידי מינהל חברה ונוער והמרכזים החינוכיים להנחלת זיכרון השואה ומשמעותה בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית במשרדנו, יופצו בדיוור של משרד החינוך ויופיעו באתרי האינטרנט של משרד החינוך והמרכזים החינוכיים להנחלת זיכרון השואה ומשמעותה.

ראוי לציין כי מינהל חברה ונוער הקדיש גיליון מיוחד של הסדרה "על סדר היום" לנושא יום השואה הבין לאומי.

ימי עיון למנהלי מערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, מורים, ומדריכים, יתקיימו במרכזים החינוכיים להנחלת זיכרון השואה ומשמעותה.

מצורפת בזה רשימת המרכזים החינוכיים להנחלת זיכרון השואה ומשמעותה.
ניתן להתחבר אל מכוני השואה דרך אתר מינהל חברה ונוער.

פעילויות חינוכיות בנושא אנטישמיות והכחשת השואה לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום השואה הבינלאומי - מאחורי הקלעים בעצרת האומות המאוחדות -

גיליון על סדר היום מס' 48, טבת תשס"ו, ינואר 2006 מטרת הפעילות לעורר בבני הנוער מודעות לחשיבותה של הכרזת האומות המאוחדות על קיום יום זיכרון בינלאומי לשואה ב-27 בינואר מדי שנה, ולבחון את משמעות ההכרזה עבור מדינת ישראל, העם היהודי ואומות העולם.

לא תישא את שם השואה...- שימוש בסמלי השואה במצבי קונפליקט בחברה הישראלית - גיליון על סדר היום מס' 52, ניסן תשס"ו, אפריל 2006 הפעילות מבקשת לדון עם בני הנוער בתופעה של שימוש בהשוואות בין התרחשויות וסמלים מתקופת השואה למצבי מחלוקת ועימות עכשוויים בחברה הישראלית ובדרכים להתמודד עם התבטאויות ואנלוגיות אלה.

מאה שנים לפרשת דרייפוס- פרשה הממאנת לרדת מהכותרות - גיליון על סדר היום מס' 57, תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006 הפעילות מציגה למשתתפים את הנסיבות והאירועים הקשורים בפרשת דרייפוס ואת לקחיה, וחושפת בפני המשתתפים גילויים של אנטישמיות בימינו.

הקרב נגד השכחה- לזכרו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל - גיליון על סדר היום מס' 44, אלול תשס"ה, ספטמבר 2005 בפעילות מתוודעים המשתתפים לדמותו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל ולערכים שהנחו אותו בהבאת פושעי מלחמה נאצים לדין. כמו כן מבררת הפעילות כיצד יכולים בני נוער לפעול לחיזוק תודעת השואה בקרב הדורות הבאים.

האנטישמיות החדשה- לקראת יום המאבק הבינלאומי באנטישמיות - גיליון על סדר היום מס' 34, שבט תשס"ה, ינואר 2005 הפעילות מבקשת לעורר בקרב בני הנוער מודעות לתופעת האנטישמיות בעולם במאה ה-21, לברר עימם את המאפיינים המרכזיים של תופעה זו ולעודדם להביע סולידאריות עם יהודי התפוצות מתוך תחושה של שותפות גורל.

אנטישמיות במאה ה-21- מן הסדרה יד על הדופק חוברת ובה קובץ פעילויות שמטרתן לעורר בבני הנוער רגישות ומודעות להתפרצות מחודשת של האנטישמיות הפוקדת לאחרונה ארצות רבות בעולם. הפעילויות דנות במרכיבי "האנטישמיות של המאה ה- 21" לעומת "האנטישמיות הקלאסית", מבררות מה צריכה להיות עמדתה של מדינת ישראל כלפי יהודי התפוצות המתמודדים עם גילויי האנטישמיות המתעצמת, מעודדות את בני הנוער לגלות סולידריות עם קהילות יהודיות בעולם ומציידות אותם בתכנים ובכלים שיסייעו להם להציג את העמדה הישראלית בצורה משכנעת ויעילה.

מכוני שואה המוכרים על ידי מינהל חברה ונוער

- ד"ר מוטי שלם יד ושם שלוחת גבעתיים - פרומי שחורי	ת"ד 3477, ירושלים בית ווהלין, כורזים, 10 גבעתיים	04-6443400 03-5718197
בית לוחמי הגטאות שמחה שטיין	ד"נ אשרת 25220	04-9958080
- איה בן נפתלי משואה	קיבוץ תל יצחק 45805	09-8999997
מוזיאון יד מרדכי ורד בר סמך	קיבוץ יד מרדכי, ד"נ חוף אשקלון 79154	08-6720529
- עמירה הגני מורשת	גבעת חביבה, ד"נ מנשה או ליאונרדו דה וינצ'י 13 תל אביב 61400	04-6309201 03-6925409 052-4475442
יד לעד - בית העדות אריאל בריח	ניר גלים 79245	08-8532323 050-5305808
אייבשיץ- נתן כהן	רח' התיכון 39, נווה שאנן, חיפה	04-8325978
בית טרזין נירה פארן	גבעת חיים איחוד ד"נ עמק חפר	04-6369515
שם עולם אברהם קריגר	ישיבת כפר הרואה ד"נ עמק חפר	04-6301637 052-4700900

הצעות לפעילות

יד ושם
יד ושם - בית וולין
בית לוחמי הגטאות
משואה
מוזיאון יד מרדכי
מורשת
אות ועד
יד לעד - בית העדות
אייבשיץ
בית טרזין
שם עולם

יד ושם בית הספר המרכזי להוראת השואה שלוחת גבעתיים - בית וולין

מבחר פעילויות לנושא: ההיבטים האוניברסליים של השואה השלוחה מציעה מבחר פעילויות לבתי הספר לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

א. הרצאות וסדנאות לכיתות של החטיבה העליונה

האידיאולוגיה הנאציונל סוציאליסטית
מטרת ההרצאה היא להכיר את האידיאולוגיה הנאצית בהיותה תנאי הכרחי לרצח של העם היהודי.
ההרצאה עוסקת בנושאים הבאים: מהותה של האידיאולוגיה הנאצית ומאפייניה; מקורותיה של האידיאולוגיה - עיקריה המרכזיים וסולם הערכים הנגזר ממנה; מנהיגיה, תומכיה והנגררים אחריה.

דמות היהודי באידיאולוגיה הנאצית

מטרת ההרצאה: ליצור היכרות קרובה עם דמות היהודי באידיאולוגיה הנאצית ולענות על שתי שאלות באשר ל"פתרון הסופי": למה נרדפו (כקולקטיב) דווקא היהודים? מדוע נגזר גורלם של כל היהודים?

קולנוע ותעמולה בגרמניה הנאצית

האידיאולוגיה הנאצית, שמילאה תפקיד מרכזי בדרכה של המפלגה לשלטון, בייצוב "הסדר החדש" ברייך השלישי ובעיצובו - הייתה נותרת בבחינת אות מתה לולא שווקה על ידי התעמולה. האמצעי האפקטיבי ביותר לתעמולה המונית היה הקולנוע. בפיקוחו של משרד התעמולה ושל גבלס בראשו הפיץ הקולנוע באמצעותם של סרטים עלילתיים, של סרטים תיעודיים, של יומני קולנוע ושל סרטים היסטוריים את האידיאולוגיה הנאצית, גייס תמיכה למדיניות ושר הלל לגרמניה החדשה ולפיהרר שלה.

"היטלר יוגנד"

מטרות ההרצאה: להעניק מידע על תנועת הנוער הנאציונל - סוציאליסטית, לתארך את מועד פעילותה, לעמוד על היקפה בקרב כלל הנוער הגרמני ועל חשיבותה למשטר הנאצי ולמגמותיו.
ההפעלה עוסקת בנושאים הבאים: הנחות היסוד של אדולף היטלר ביחס לפעילות זו; אופני הביצוע של הנחות אלה ברמת השטח; תוכנית ההכשרה של הבנים ושל הבנות; מעמד בתי הספר והמשפחה; חשיבותו של ארגון זה בעיצוב הנוער והחברה הגרמנית.

שלבים במדיניות של ה"פתרון הסופי"

מטרות ההרצאה: להעניק מושגי יסוד על תקופת השואה ולתת תמונה מקיפה, רוחבית, כרונולוגית על המעבר מרעיון לביצוע של מדיניות הרצח.
ההרצאה עוסקת בתחומים הבאים: ייחודה של השואה; המונח "שואה"; הבעייתיות בקביעת היקפה של ההשמדה ובתפיסת ממדיה; התחום הכרונולוגי של השואה; התחום הגיאוגרפי של השואה; האידיאולוגיה הנאצית ורעיון הרצח; המדיניות הגרמנית בתקופות השונות של השואה; ההשפעה של התפתחות המלחמה על הגורל היהודי; התפתחות ההשמדה - מרעיון לביצוע; הסימפוניה הבלתי גמורה של הרשעות, שחיברו הגרמנים ובעלי בריתם.

בתי-חרושת למוות

ההרצאה מתארת את ייחודם של ששת האתרים, שנבנו בידי הגרמנים כדי להוציא לפועל את מזימת "הפתרון הסופי של השאלה היהודית": בלז'ץ, חלמנו, טרבלינקה, סוביבור, מיידאנק ואושוויץ-בירקנאו.
מטרת ההרצאה: להתמקד בשאלה, מדוע ראויים אתרים אלה להיקרא "בתי - חרושת למוות"; להסביר את שיטות פעולתם ולשרטט קווים אופייניים משותפים למחנות אלה.
בעזרת מודל, תצלומים וציורים מקבל המשתתף תמונה מלאה ומפורטת של מחנות המוות, המהווים סמל לפסגת הרשע של הגרמנים.

"אלבום אושוויץ"

אוסף התצלומים באלבום הוא מסמך צילומי נדיר, אחד ויחיד מסוגו, שצולמו באביב של שנת 1944 על הרציף של מחנה ההשמדה והריכוז בירקנאו.
מטרות ההרצאה: ללמוד על השיטות, שהנהיגו הגרמנים במחנות כלפי קורבנותיהם בהגיעם למחנות; להכיר את שלבי ההגעה למחנה, את תהליך ה"מיון" ("סלקציה"), את הנתיב בו הלכו הנידונים למוות אל מותם בחנק, את שיטות המרמה של הגרמנים ואת דרכי ההונאה שלהם; להתבונן בתגובות הקורבנות ובתגובות הרוצחים הגרמנים.
אופיין הנייטרלי של התמונות מאפשר הצגתן בפני קשת נרחבת של גילאים ושל רמות של המשתתפים.

הטעייה, הסוואה ומחייה בשרות ההשמדה

מטרות ההרצאה: לתת מבוא לסימפוניה הבלתי גמורה של הרשעות; להעניק מידע על התמודדות היחיד ועל התמודדות הכלל מול הגאונות השטנית של הגרמנים, שנועדה להרדים את החושים.
ההרצאה עוסקת בתחומים הבאים: ההשמדה - אופני ביצועה; אופני הסוואתו של הרצח; ההתמודדות עם המידע על ההשמדה; גורמי ההסוואה.

רוצח מול קורבן

הסדנה עוסקת בקטעי סרטים, שעוסקים בתיעוד הזיכרון של הרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה. הסדנה מתמקדת בנושאים הבאים: עימות בין זיכרונו של הרוצח, המתאר את המציאות שם ב"בית החרושת למוות", מציאות של שגרה יומית רציונלית, לבין הטירוף שבמציאות הנוראה, בה נמצא הקורבן; הניגוד שבין הרוצח (נחרץ, נטול ספקות, צייתן מלא לפקודות) לבין הקורבן, שגורלו נחרץ מראש, המתייסר בדילמות מוסריות קשות משאול.

חיי היום יום של אסירי המחנות

המחנות למיניהם היו אחד מסימני ההיכר של המשטר הנאצי ואחד ממאפייניו העיקריים.
במשך 12 שנות שלטונו הקים משטר זה אלפי מחנות, שנחלקו ל - 5 סוגים: מחנות ריכוז, מחנות לעבודת כפייה, מחנות לשבויי מלחמה, מחנות מעבר ומחנות השמדה. אף שמדובר בסוגים שונים, במקומות וזמנים שונים, בכל זאת ניתן לציין מכנים משותפים לחייהם של האסירים ולמותם במחנות אלה ולהתנהגותם של המשעבדים הגרמנים ועוזריהם.
ההרצאה מציגה בפרוטרוט קטגוריות של מכנים, המשותפים למיליוני בני האדם, שנכלאו מאחורי גדרות התיל של רשת המחנות הנאציים. בעזרת ציורים פרי מכחולם של אסירים - אמנים מתוודע קהל המאזינים לעולם המחנות ולהיבטיו השונים, שהעניקו למשטר הנפשע בגרמניה את אופיו ואת צביונו.

ילדות ונעורים בשואה

הנושא מתמקד בעולמם של הילדים בתקופת השואה בגילאים 14 - 0. מטרת ההרצאה לסקור מספר היבטים: הילד כמבוגר, הנאבק להישרדותו היומיומית ולהישרדות משפחתו; הילד, שאיבד את ילדותו במחי יד; הכמיהה לשמר את רגעי הילדות; חיי היום - יום של הילדים; שותפות מבוגרים בגטאות בניסיון להאיר את עולמם החשוך של הילדים; הקמתן של מסגרות לחנוך ולתרבות כדי לשוות מעט נורמליזציה לחיי הילדים.

אמהות מול הכיליון

מטרות ההרצאה: להתמודד עם הביטוי "כצאן לטבח"; להדגים גבורה, בחירה ואחריות אצל נשים; להציב "יד ושם" לנשים ולדילמות הייחודיות שלהן לנוכח ההשמדה במשפחה הביולוגית; לפתוח פתח לעולמן של חברות המחתרת ולאופן ראייתן והצגתן את נושא האמהות; להתמודד במבט רטרוספקטיבי עם התנהגות אמהות במצבים קיצוניים חסרי תקדים.
ההרצאה מתמקדת בנושאים: שינויים במבנה המשפחה ובתפקודה בתקופת השואה; התמודדות נשים עם בעיות ודילמות קיומיות - מוסריות (מזון; היגיינה ומחלות; בעיות נשיות; חינוך; עבודה; דפוסי התנהגות של אמהות ביולוגיות לנוכח ההשמדה).

השחרור והחזרה לחיים

במלאות 60 שנה לסיום המלחמה עולה ביתר שאת שאלת ההתמודדות של ציבור הניצולים עם החופש ועם הצורך בתקומה אישית ותקומה לאומית של מבוגרים, של ילדים ושל בני נוער. ההרצאות נועדו לעמוד על הקשיים הספציפיים של כל אחת מן הקבוצות ועל אופני התמודדותן.
1) מבוגרים
מטרות ההרצאה לתת תמונה בנושאים הבאים: המצב קדם השחרור; נתונים סטטיסטיים; סיום המלחמה וחוויית השחרור בקרב מבוגרים; חזרה לחיים של מבוגרים לאחר השחרור; דילמת השיבה הביתה; המפגש עם החברה הישראלית.
2) ילדים ובני נוער
מטרות ההרצאה לתת תמונה בנושאים הבאים: הקשיים והדילמות של ילדים ושל בני נוער לאחר השחרור; ניסיונות התמודדות שלהם ושל הממסד עם חבלי השחרור.

משפט אייכמן

הבאתו למשפט של אדולף אייכמן בפני מערכת השיפוט הישראלית עוררה בעיות פוליטיות ומשפטיות. המציאות של ראשית שנות השישים בארץ ככלל ומצבם של הניצולים כפרט העמיד את המשפט כאירוע מרכזי, שהפך לנקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית.
מטרות ההרצאה/ההפעלה: לתת לתלמיד מידע על הפן המשפטי, להתמקד בתביעה ובנאום הפתיחה ולעמוד על ייחודו של המשפט. ההפעלה מתמקדת בעדויות של משפט אייכמן, מטעימה את הדילמות חסרות התקדים, עוסקת בסנגוריה ובקווי ההגנה שלה ובמקומם של העדים ושל הקהל במשפט ומעוררת שאלות למחשבה.

חסידי אומות העולם

מטרות ההרצאה: להעניק נתוני יסוד על המצב באירופה הכבושה ברובה על ידי הגרמנים; לעמוד על מטרת הגרמנים "יודנריין" ולעמוד על ההשלכות הקיומיות ועל אופני ההתמודדות של היחיד; אופני סיוע של מקומיים; קשיים בקבלת סיוע; מיהו "חסיד אומות העולם"?; חוק רשות הזיכרון לשואה ולגבורה תשי"ג 1953; מי ראוי לקבל את התואר של "חסיד אומות העולם"?; מאפייני המצילים; מניעי ההצלה של יחידים ושל קבוצות, כולל של אנטישמים.

הכחשת שואה

המושג "הכחשת שואה" הפך למטבע לשון לאחר השואה, אולם תהליכים של הסוואה, של הטעייה ושל הכחשה החלו תוך כדי הרצח בתקופת השואה. ההרצאה בוחנת את הנושא מכמה נקודות מבט, שהעיקריות ביניהן: ראשיתו של תהליך ההכחשה; היקף התופעה בימינו; זהותם של מכחישי השואה ומניעיהם; השקפת עולמם ומושאי ההכחשה; האמנם יש להתמודד עם מכחישי שואה? ב. ספרייה ומרכזייה פדגוגית:

ב. הספרייה והמרכזייה מציעות את השירותים הבאים:

מבחר עשיר של ספרי מחקר, ספרי זיכרונות, כתבי עת, ספרות יפה וספרי זיכרון שלקהילות שונות.

תיקי נושאים (מאמרים, עיתונות וכו').
מאגר עבודות של מורים, של תלמידים ושל סטודנטים.
קלטות וידאו לצפייה במקום.
חיבור למאגרי המידע של "יד ושם".
מבחר עשיר של חומרים ושל פעילויות לקראת יום השואה.
סיוע לתלמידים של מנהלת הספרייה באיתור חומרים לכתיבת עבודות ולהכנתן של הפעלות בכיתה.

כתובת השלוחה:
רח' כורזין 10, ת.ד. 804, גבעתיים 53108

תיאום מועד ביקורים ופרטים נוספים:
גב. ורדה וגנשטיין, המנהלת האדמיניסטרטיבית,
טלפון: 5718197 - 03, שלוחה 2

תיאום ביקור בספרייה ובמרכזייה הפדגוגית:
גב. חני גת, מנהלת הספרייה,
טלפון: 5718197 - 03, שלוחה 3

שעות הפעילות של השלוחה: 8:30 - 16:30

נשמח מאוד לארח אתכם במרכזנו
ולהעניק לכם חוויה ייחודית!

בית לוחמי הגטאות

בית לוחמי הגטאות מציג פרקים מתוך חיי היהודים באירופה עד פרוץ המלחמה ומתאר את קורות קהילות ישראל בשואה תוך דגש על יוזמה, התנגדות יהודית והקשר לארץ ישראל. בבית לוחמי הגטאות מתבצעת פעילות רבה ומגוונת בנושאי השואה, העם היהודי בשואה, משמעויות השואה, היבטים אוניברסאליים של השואה, שאלות העוסקות ברצח עם מול השמדת עם, כבוד האדם, העומד מהצד הבחירה והמחיר ועוד פעילויות רבות ומגוונות.

דוגמאות לפעילויות:

1. סדנת משמעויותיה האנושיות והחברתיות של השואה - סדנאות המבררות את עמדותינו היום, 60 שנה לאחר השואה. מה אנו למדנו מהשואה. איזו משמעות אנו נותנים לחיינו היום. האם למדנו שהחיים הם ג'ונגל ואין לסמוך על אדם, עם, הסכמים בין לאומיים? האם למדנו בעקבות השואה שדוקא אנחנו צריכים להיות חברה סבלנית יותר? ואולי כדאי להפסיק את העיסוק בזכרון השואה כי העיסוק בכך מפריע להתפתח ותינו כחברה.

2. סדנת מנהיגות - בדיקת דפוסי מנהיגות בתקופת השואה ולמידה מכך על דפוסי התנהגות של בני האדם בתקופה הקשה ההיא. איך צומח מנהיג? מה ה"חומרים" מהם עשוי מנהיג.
3. יאנוש קורצ'אק - מחנך הומניסט במבחן השואה -עיסוק בדמותו של יאנוש קורצ'אק כמחנך, דמוקראט, איש רוח ומנהיג.

4. עקבות אדם - סדנה הבוחנת צורות התנגדות שונות מזוויות שונות - פעילות באמצעות מוזיאונית.

5. העומד מהצד - הבחירה והמחיר - חסידי אומות העולם.

6. יד לילד - בית לוחמי הגטאות מתמחה בהוראת השואה לילדי בי"ס יסודי. ערכות לימוד העוסקות ילדים במסתור ובהצלתם.
   
   בית לוחמי הגטאות עורך ימי עיון, ימי למידה, הדרכות מונחות במוזיאון, סמינרים בני
   יום או יומיים לבתי ספר, חדרי מורים לומדים - במוזיאון ובבתי הספר ופעילות
   מגוונת רבה.

פרטים: עדיה קלין - מנהלת חטיבת החינוך, 04-9958008
אתר האינטרנט של בית לוחמי הגטאות

משואה - המכון ללימודי השואה

"משואה" - המכון ללימודי השואה מקיים ימי עיון לתלמידי חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים.ימי העיון מהווים אירוע חינוכי המשלב תערוכות פעילות, מרכזי מולטימדיה אינטראקטיבית,סדנאות עיוניות ויצירתיות ומפגש עם ניצולי שואה. במסגרת ימי העיון לומדים התלמידים את אירועי השואה ומתמודדים עם שאלות העולות מתוך התבוננות אל דפוסי ההתנהגות של מבצעי ההשמדה,עמידתם של הקורבנות ותגובותיהם של העומדים מהצד. ההתמודדות עם ההיבטים השונים של נושא השואה נעשית מתוך גישה רב - תחומית בשיטות הוראה בלתי פורמאליות.
תכניות לימודים המוצעות למערכת החינוך: אוסף תוכניות הלימודים כולל תוכניות לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות.
התוכניות כוללות קטעי מקורות והנחיות להוראת נושאים אלה בשיטות דידקטיות מגוונות. מחלקה מיוחדת של תוכניות מתמקדת בכל הקשור למסעות בני הנוער לפולין. מחלקה נוספת מתרכזת בהכנת טקסים ליום הזיכרון לשואה. אוסף תוכניות הלימוד משמש גם בבואה למגמות השונות שרווחו בהוראת השואה בארץ לאורך השנים על רקע תמורות שחלו ביחסה של החברה הישראלית לנושא תוכניות מומלצות (מבחר חלקי):

- שני קבצי מאמרים בעריכת גילה אברהם: עולם יהודי באירופה טרם שואה, אנטישמיות, גזענות ושנאת זרים
- משואה קבצים שנתיים:
- פני השנאה - אנטישמיות באלף השלישי
- לחפש בן אדם - על חסידי אומות העולם
- מה היתה המילה שואה?

- השואה והשיח תרבותי בישראל

תוכניות לימודים:

- "שלוש שורות בהיסטוריה" - תנועות הנוער היהודיות בפולין בימי השואה
- "שאלות של אז...שאלות של עכשיו..."החיים היהודיים בגטו שבלי.
- "רישומו של אדם" - דיאלוג עם זיכרון השואה.התכנית מזמינה כל אחד מאיתנו לבחון מהו זיכרון השואה שלו ומה הקשר בין זיכרון זה לאופן בו אנו תופסים את זהותנו היהודית והישראלית
- "על חפצים ועל אנשים" -תכנית לחטיבת הביניים. בני נוער וגורלם בתקופת השואה
- ליל הבדולח - התכנית מציגה את האירוע האנטי - יהודי האלים הראשון שהתרחש בגרמניה בהכוונת השלטונות
- "כי באדם אאמין" - תכנית על חסידי אומות העולם
- "כמו סיסמא...מדור לדור"- פרטיזנים יהודים בימי השואה

מוזיאון יד מרדכי
בית הספר להוראת השואה והגבורה

 בית הספר להוראת השואה והגבורה ביד מרדכי, מקיים סמינרים לבתי ספר תיכון מדרום הארץ ולמשלחות היוצאות למסעות בפולין.
נושאי הסמינרים הם שונים וביניהם: שרשי האנטישמיות הנאצית, תהליך הגיטואיזציה, המשטר הפאשיסטי, תהליך ההשמדה, ההתנגדות בגיטאות וכו'.
הנושאים נבחרים ע"י מחנכי בתי הספר הבאים להשתלמות.
ניתן להשיג מאמרים וסרטי וידיאו הקשורים בנושאים הנבחרים.

לפרטים: ורד בר סמך 052-3923107, מנהלת המוזיאון.

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' המרכז להוראת השואה

תוכניות לימוד ליום הבינלאומי לזיכרון השואה

גזענות והשלכותיה
באמנת האו"ם משנת : 1948 הוגדרה תופעת הג'נוסייד כך: "פשע על פי החוק הבינלאומי לכל כוונה להשמיד השמדה גמורה או חלקית, קיבוץ לאומי, אתני, גזעי או דתי." ההיסטוריון רומל, שחקר תופעות של ג'נוסייד במאה השנים בין 1887- 1987 קובע כי בפרק זמן זה נרצחו 198,169,000 בני אדם רק על שום היותם שייכים לקבוצות שונות. מטרת ההתמודדות עם תופעות של גזענות וג'נוסייד- לפתח את הרגישות האנושית, את הביקורת העצמית ואת הנכונות להירתם לבניית חברה שוויונית וצודקת על בסיס קבלת השונה והידברות בין יחידים - וקבוצות.

ההשתלמויות בנושא הגזענות מותאמות לשכבות גיל שונות ומתבססות על הרצאות ופעילויות סדנאייות.
השתלמויות ארוכות למורים (56 ש' 112 ש), וימי לימוד בודדים המתמקדים רק בהיבט אחד.

תחומי ההשתלמות:
- התפתחותן של דעות קדומות
- אידיאולוגיות גזעניות כגון: הנאציזים, האפרטהייד
- התעמולה ככלי להפצת תפיסות גזעניות
- תופעות של גזענות כגון: בארה"ב , בדרום אמריקה, ביהדות, באיסלאם, בנצרות
- תופעות של ג'נוסייד, כגון: רצח הארמנים,, רצח הצוענים, השואה היהודית
- הקשר בין משטרים טוטליטריים ותופעות שלגזענות וג'נוסייד
- הפשיזם והקשרו לתופעות של גזענות וג'נוסייד
- מלחמת העולם השנייה- הזירה האולטימטיבית של מאבק בין משטרים מנוגדים
- מלחמת העולם השנייה- כזירה להתרת כל מחסום בפני רצח קיבוצים אנושיים
- האדם: דמות הרוצח - חסידי אומות העולם
- יחסי יהודים ערבים

לקחי השואה

ו"במותם ציוו לנו",... כתבים אחרונים של יהודים שנספו בשואה מה הייתה בקשתם האחרונה מאלה שנשארו בחיים ומהדורות הבאים.

הרוצחים - תהליך ההכשרה של הרוצח. משפטי הרוצחים משפטים בינלאומיים אמנות בין לאומיות

ההרצאות מלוות בסדנה המעלה את יחסינו אנו היום, לשאלות הכבדות המועלות בהרצאות. הפעילות מיועדת לכיתות הבוגרות ולמורים.

אנטישמיות

ההרצאות יעסקו בנושאים הבאים, לדוגמה: א. חלקה של האנטישמיות המסורתית והמודרנית בהתפתחות השואה.

ב. האנטישמיות החדשה, ואנטי-ישראליות כתופעה אירופית חדשה.

לימי העיון ולנושאים נוספים: אנא צרו אתנו קשר: מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ, בגבעת חביבה.

יד לעד - בית העדות

נושאים ופעילויות ב"בית העדות"
לרגל אירועי יום הזיכרון הבין לאומי שהוכרז ע"י האו"ם, בתאריך 25 לינואר 2007, רצ"ב תיאור מגוון פעילויות של "בית העדות למורשת השואה והציונות הדתית" בניר גלים, לקהלי יעד במערכת החינוך הישראלית.

פעילויות לכיתות חטיבת הביניים והתיכון:
"רגע של זיכרון"- סיפור דרמטי המלווה בדיון אודות משמעות הזיכרון. מהווה פתיחה וגירוי ליום העיון.
אורך הסדנא: כ-20 דקות. *הערה: הסדנא מתאימה גם לחטיבה עליונה.

"אמבולנס / העד"- יחידת פתיחה, המכילה סקירה היסטורית, סרט קצר וניתוחו. הסרט בעל סמלים ומשמעויות, מעלה לדיון את סוגיית הרוצח והקורבן, שיטות השמדה וחשיבות הנצחת זיכרון השואה, בסימן "לעולם לא עוד!". אורך היחידה: כ-40 דקות.

"חסידי אומות העולם"- סדנא המפגישה את התלמידים עם חסידי אומות העולם. בסדנא לומדים התלמידים על משמעות הביטוי "כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו", על הקריטריונים לקבלת התואר, מורכבות הצלה בכלל ולקחים אוניברסליים הנלמדים מהנושא.
התלמידים נפגשים עם מגוון דמויות מחסידי אומות העולם, דנים בסיפורם האישי ומעלים לדיון דילמות ומסקנות.
אורך הסדנא: כ-50 דקות.

"דילמות מוסריות"- העלאת דילמות מוסריות וקיומיות בתקופת השואה, נסיון התמודדות של התלמיד עם קונפליקטים מחיי הפרט. הסדנא נערכת תוך שימת הדגש על דילמות ככל אנושיות, הנוגעות בכבוד האדם באשר הוא אדם.
לדוגמא: לזייף כדי להינצל, להעיד או להשמיד, אם הצריכה לבחור בן אחד להצלה, ועוד.
אורך הסדנא: כ-45 דקות.

מבחר סרטים דוקומנטריים ועלילתיים הנבחרים מתוך ספריית הסרטים של "בית העדות", מותאמים לפי שכבות גיל. הסרטים מלווים בהסבר ודיון בהתאם למסר האוניברסלי של זיכרון השואה.
סרטים לדוגמא: "אירופה אירופה", "מקס והלן", "הבריחה מסוביבור" , "נס במורו", ועוד.

סיור חוויתי בין מוצגי "בית העדות". בין הנושאים:
דמות האדם בתק' השואה,
הכבוד לאחר- סובלנות והדדיות,
טשטוש הזהות העצמית,
שיקום הפרט והכלל לאחר המלחמה.

אייבשיץ - המכון ללימודי השואה ע"ש חדוה אייבשיץ

ניתן להיעזר במכון ב:
תוכניות לימודים בנושא "האנטישמיות"
קלטות וידיאו
ספרי מחקר ועדויות
שקופיות
קטעי עיתונות
עזרה לתלמידים בכתיבת עבודות
אתר אינטרנט בנושא "האנטישמיות"

בית טרזין

הצעות המרכז החינוכי של בית טרזין ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה

מבוא
ב - 1 בנובמבר 2005 הכריזו האומות המאוחדות על 27 בינואר, יום השחרור של מחנה השמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום, כ"יום הזיכרון הבינלאומי לשואה". תאריך זה שימש מדינות אחדות, ובהן כיום הזיכרון לשואה, עוד קודם להחלטת האו"ם.
לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה ברוב קולות.
בעקבות ההחלטה המערכת החינוכית והציבורית בארץ מתמודדת עם אתגר הנצחה חדש.
מהו התוכן הרצוי ובאיזה אופן יש להתייחס ליום זה.
המרכז החינוכי של בית טרזין מציע לערוך לקראת התאריך בשנה זו, סדנה שתתמקד בדיון על הבעייתיות שבבחירת תוכן להנצחה ליום זה ותדון בשאלות העולות ממנה. בנוסף, הסדנה תכלול הצעה לעיבוד הנושא בקרב התלמידים, בני כיתות ט עד י"ב.
הסדנה המוצעת תתקיים בבית טרזין במידה ומספר המורים שירשמו יהיה לפחות 15.
הסדנה מתוכננת להתקיים ביום רביעי, 24 בינואר, בבית טרזין בין השעות 15:00 עד 19:00. בני דור ראשון, שני ושלישי מוזמנים להשתתף גם אם הם אינם מורים. 

הסדנה למורים

1. מטרות הסדנה:

ליצור חיבור המחנכים הישראלים בפרט והציבור בכלל ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה לקדם חשיבה על דו-שיח ישראלי - אירופאי על השואה, זיכרון ומלחמה באנטישמיות בין חברות רב- תרבותיות הצעות ופתוח כלים חינוכיים לדיון בנושא בכיתות ט עד י"ב.

2. מהלך הפעילות:

1. מה אתה חושב - כיהודי וישראלי - המטרות של "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה" (מחשבה חופשית - 10 דקות)
2. השווה עם המטרות לפי שהוגדרו ע"י האו"ם (20 דקות דיון)
3. לאחר ביקור בבית טרזין ייערך דיון על איך זיכרון הגטו יכול להוות דוגמא לזיכרון בינלאומי ומלחמה באנטישמיות (60 דקות) הביקור יתמקד בתערוכה "לצייר מעל דפי הזמן" ויעסוק בנושאים כמו:
- אירופה בעיני תושבי הגטו
- שפה וסמלים
- תפקידו של הצלב האדום, גטו טרזין והשואה.
- זיכרון
4. לכתוב בקיצור את המסקנות מהדיון במכתב לאו"ם (30 דקות)
5. הצעה דידקטית לטיפול בנושא בקרב התלמידים (60 דקות).

הצעת סדנה לתלמידים - ט - י"ב

1. מטרות:
- לפתח מודעות לקיום יום הזיכרון הבינלאומי לשואה
- קבלת כלים לדו-שיח עתידי עם צעירים מחו"ל על נושא זיכרון השואה ומלחמה
- באנטישמיות ליצור מוטיבציה בתהליך פיתוח מכשירי חשיבה בעצמם

2. מהלך הפעילות:
הכיתה מתכוננת לביקור באומות המאוחדות במטרה להציג את רעיון הזיכרון לשואה בישראל, לנציגים צעירים מהעולם

1. מבוא לרעיון של "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה" (15 דקות)
2. שתי הקבוצות יוצרות פוסטר או קולאג' מחולקים לשני חלקים : זיכרון השואה בישראל וזיכרון השואה הבינלאומי (45 דקות)

מה דומה ומה מבדיל

3. הצגת התוכנית "המשך יבוא" כדוגמא לדיאלוג בין צעירים בזמן השואה וישראלים היום. בהמשך התלמידים יציעו תוכנית עבודה לפרויקט חינוכי משותף עם צעירים מהעולם. התוכנית תתמקד באנטישמיות (60 דקות).

חומר רקע למורים

1. המטרות והשיטות שהוגדרו במסגרת האו"ם לציון "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה"
2. מאמרים מהעיתונות הישראלית

מטרות "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה" כפי שהוגדרו ע"י עצרת האו"ם:
- לזכור את קורבנות השואה
- להילחם כנגד מכחישי השואה
- לזכור את פשעי השמדת עם שנעשו מאז מלחמת העולם ה- 2

שיטות שהוגדרו ע"י עצרת האו"ם:
- לפתח תוכניות חינוכיות
- לדרבן חברות תרבותיות לזיכרון השואה
- לשמר את אתרי השואה

שם עולם

לקראת יום ציון השואה ע"פ החלטת האומות בנושאי; אנטישמיות, שנאה, חסידי אומות העולם ועוד, אנו מציעים את מסגרת היחידות הבאות עליהם ניתן לקבל חומר או הרצאות והשתלמויות מבית מכון שואה ואמונה "שם עולם" בכפר הרא"ה:
א) האנטישמיות המודרנית ולדורותיה, בתפיסת מחשבת ישראל.
ב) שנאת ישראל וביטויה בשואה ותכניה הפילוסופים.
ג) מומרים ומתבוללים, ותגובתם תוך תקופת השואה לנוכח המאורעות שחוו על גופם.
ד) יחס הקהילות הדתיות למומרים ומתבוללים נוכח מצוקתם הנפשית, חברתית ופיזית, למן עליית היטלר לשלטון ועד לתוככי הגטאות והמחנות.
ה) מכתבים של יהודי שהתנצר בשנות ה- 20 באוסטריה המגיע לגטו לודז' ותהליך השיבה ליהדות אותו הוא עובר בתופת שנת 1942 בגטו.
ו) שרשרת מסמכים מרתקים מגטו ורשה בינואר 1943 ומגטו קראקוב, המתלבטת ומכריעה בשאלת הצלת ילדים מהגטו ע"י הכנסייה בתנאי של המרת דתם.

כמו כן ניתן להיעזר כמובן במרכז הפדגוגי העשיר שלנו, בו ניתן למצוא יחידות בנושאים כגון: ילדים ואמונתם- בזהות שאולה, אנטישמיות על רקע אמונה דתית, ועוד...

נשמח לסייע ולכוון ביד הפונים מכון שואה ואמונה "שם עולם" כפר הרא"ה
דוא"ל: shemolam@moreshet.co.il
טל: 04-6301637 פקס: 04-6365929