בשנת תשס"ח חוגגת ישראל שישים שנה להכרזתה. במסגרת ציון מלאת שישים שנה למדינה, מעלה מערכת החינוך על נס את הישגיה של המדינה. בנוסף לכך תורחב היריעה, להיכרות עם מספר דמויות מרכזיות שתרמו תרומה משמעותית לעיצוב דרכן של התנועה הציונית ושל המדינה. אחת הדמויות החשובות והמעניינות, שבה נעסוק, היא דמותו של חיים וייצמן.
ד"ר חיים וייצמן (1952-1874), היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית, נשיא ההסתדרות הציונית, בעל השפעה מכרעת על הקשר עם בריטניה, איש מדע נודע, נשיאה הראשון של מדינת ישראל (1952-1949) וממעצבי דמותה של המדינה. סיפור חייו הוא במידה רבה סיפור תקומת ישראל בדורות האחרונים. כל חייו עשה לגיוס תמיכת כל חלקי העם היהודי במפעל הציוני.
חיים וייצמן היה איש של שילובים: מדע ומדיניות, יחס אוהד וחם למסורת היהודית ובעל השכלה מערבית רחבה, בן למשפחה יהודית מסורתית מעיירה קטנה בתחום המושב, שחי ופעל בין שועי עולם, איש ששילב בין מזרח ומערב אירופה, איש של חזון ועשייה. הוא שילב בעשייתו פעילות מדינית למען הקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל, לצד פעילות לחיזוק ההתיישבות ולפיתוח המדע והחינוך בארץ.
חיים וייצמן מילא תפקיד פעיל במנהיגות התנועה הציונית. הוא חלק על גישתו של הרצל בבעיית הלאומיות היהודית והיה בין המתנגדים לתוכנית אוגנדה ("ציונות בלי ציון"). הוא דגל בשילוב בין ההתיישבות בארץ לבין פעילות שתדלנית בקרב אומות העולם (הציונות הסינתטית).
תרומתו של חיים וייצמן כאיש מדע באה לידי ביטוי בפיתוח האצטון, והודות לכך הוא הצליח במגעיו הדיפלומטיים לקדם את האינטרסים של עם ישראל. פיתוח האצטון, שסייע לבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, חיזק והעמיק את קשריו עם השלטון הבריטי והוביל ל"הצהרת בלפור" (1917).
וייצמן שילב חיים מדיניים עם חיי מדע. הוא האמין אמונה עמוקה באיכותו המיוחדת של העם היהודי ובכוחו המוסרי. הוא שאף לתחייה תרבותית ולחידוש כוח היצירה של העם. הגשמת הציונות היוותה לדעתו תרומה חדשה של העם היהודי לתרבות האנושית. לאור זאת, עמד על את חשיבות המדע כבעל השפעה מכרעת על תהליך התפתחותו של הבית הלאומי ואחר כך על עתידה של מדינת ישראל.
וייצמן היה בין יוזמי הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים וכן פעל רבות להקמתם ולביסוסם של מוסדות מדע, השכלה ומחקר מהמובילים בעולם. כך הקים את מכון וייצמן למדע ועודד את התעשייה הטכנולוגית של ישראל.
וייצמן נבחר לנשיא הראשון של מדינת ישראל בט"ו בשבט תש"ט (1949). בנאומו הראשון כנשיא אמר: "עלינו לבנות גשר חדש לרוח האדם, ידעתי כי מעל המדע יש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות: ערכי צדק ויושר, שלום ואחווה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה."
ב- 1 לנובמבר 2007, כ' בחשון תשס"ח, יתקיים יום חיים וייצמן במערכת החינוך
להפעלה ומידע נוסף
לקוח מתוך: "על סדר היום" מנהל חברה ונוער, אוקטובר 2007