education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 
 

פרופ' משה אורן ממכון ויצמן למדע הוא מבכירי החוקרים בביולוגיה מולקולרית בארץ ובעולם. מחקריו עוסקים במנגנונים גנטיים וביוכימיים המעורבים בתהליכים סרטניים, ובמיוחד בגן המכונה p53, המשמש מעצור חשוב נגד התפתחותם של גידולים סרטניים.

 

פרופ' אורן מילא תפקיד מרכזי בשיבוט הגן p53 , ובכך הניח את היסוד למחקר מקיף במעבדות רבות ברחבי העולם. גילויו של הגן  p53 תרם תרומה ייחודית ופורצת-דרך להבהרת הבסיס המולקולרי של התהליך הסרטני, הנגרם בשל תפקוד לקוי של הגן.

 

p53 הוא חבר במשפחת גנים מדכאי סרטן שתפקידם למנוע התפתחות גידולים ממאירים. במצב רגיל ריכוזו של החלבון   p53בתא נמוך. בעקבות שינויים בחומר הגנטי, העלולים להוביל להתפתחות ממאירוּת, רמת ה-p53 עולה, בניסיון לעצור את התחלקותו של התא ולאפשר למנגנונים מיוחדים לתקן את הפגמים. אם אין אפשרות תיקון, p53 מורה לתאים "לאבד את עצמם לדעת" כדי להמשיך את קיומו של האורגניזם השלם. קבוצתו של פרופ' אורן הוכיחה, תוך שימוש במודלים מעבדתיים, כי  p53 עשוי לגרום להפעלת תהליך "התאבדות" של תאים סרטניים.

 

פרופ' אורן חקר את מנגנוני הוויסות של p53 ומצא כי חלבון ה-Mdm2 משתתף בבקרה זו. Mdm2 גורם לתיוגו שלp53  ביוביקוויטין, דבר המביא לפירוקו במסלקה התאית הנקראת "פרוטאזום". בתאים נורמאליים, שבהם אין סכנה להתפתחות תהליך סרטני, מערכת האוביקוויטין אחראית לפירוקו המהיר של חלבון ה-p53 ולמניעת הצטברותו לכמויות העלולות לשבש את פעילותו היעילה של התא. כאשר חל בתא "קלקול" העלול לעשותו לתא סרטני,p53  נקרא למערכה. בשלב זה הוא נעשה יציב ומצטבר במהירות. המפתח לייצובו הוא חסימתו בפני מערכת האוביקוויטין.

 

מתברר כי ביותר מ-50% מהגידולים הממאירים בבני אדם יש מוטציות בגן המקדד ל-p53. כתוצאה מכך נוצר חלבון מוטנטי אשר אינו מסוגל לבצע את העצירה של חלוקת התא ואת התיקון של נזקי ה-DNA, וכתוצאה מכך מצטברות מוטציות בתא והוא הופך לתא סרטני.

 

עבודתו של פרופ' אורן פתחה עידן חדש בביולוגיה המולקולרית בתחום חקר הסרטן ובהבנת המנגנונים הקשורים בהתפתחות התהליך הסרטני. פרופ' אורן, מדען מבריק ואינטלקטואל, העמיד תלמידים רבים, ביניהם חוקרים במוסדות שונים בארץ ובחו"ל. פרופ' אורן פרסם למעלה ממאתיים עבודות במיטב כתבי העת המדעיים, ובהן מאמרי סקירה ופרקים בספרים. הוא זכה בשורה של פרסים יוקרתיים, ובהם פרס לומברוזו לחקר הסרטן (2002), פרס אמ"ת (2003) ופרס הצטיינות מה-(2003) NIH, והוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים (2007).

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' משה אורן ראוי לפרס ישראל בחקר הביוכימיה לשנת תשס"ח.

 

 

השופטים:

פרופ' מישל רבל, יו"ר

פרופ' שרה לביא

פרופ' אורי ניר

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012