education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 
 

פרס ישראל בתחום התיאטרון מוענק לגב' רנה ירושלמי, במאית תיאטרון ואופרה, כוריאוגרפית, מורה למשחק, מייסדת ומנהלת "אנסמבל עיתים", על תרומתה לחקר חומריה של היצירה התיאטרונית ואופני התגבשותה ולחשיפת כוחו של התיאטרון כאמנות המאפשרת לחברה לבחון את עצמה ואת תרבותה. הפרס מוענק לה גם על האומץ ועל הנחישות שהתוו את מסעה התיאטרוני הייחודי, מסע חתחתים של יוצרת עצמאית המפיקה את עבודותיה בכוחות עצמה, על הגבול שבין המרכז לשוליים, בין התיאטרון הממוסד לפרינג', ומאתגרת כל פעם מחדש את קהלה ומזמינה אותו לחוויה אסתטית מורכבת, רב-קולית ורב-משמעית.

 

רנה ירושלמי חונכה כרקדנית על ידי מורים מודרניסטים חשובים כגרטרוד קראוס וקורט יוס. מאוחר יותר היא למדה תיאטרון ביפן תוך שימת דגש על צורה ועל תנועה. כמו כן היא אומנה בשיטת פלדנקרייז. היא ביימה בתיאטראות שונים בארה"ב ובישראל בעיקר מחזות מהקלאסיקה העולמית - שקספיר, פירנדלו, לורקה, איבסן ובקט. 

 

בשנת 1989 ייסדה רנה ירושלמי עם מעצב הבמה משה שטרנפלד ז"ל את "אנסמבל עיתים" במטרה לחקור את מרכיבי הקומפוזיציה הבימתית ואת היחסים בין חלל, זמן, שחקן וקהל במסגרת של מעבדת תיאטרון. בעבודתה עם האנסמבל היא פיתחה עבודות תיאטרון חדשניות המבוססות על פרשנות מעמיקה של טקסטים קלאסיים. ההצגה הראשונה של "אנסמבל עיתים", "המלט" (1989), הכילה את עקרונות עבודתה: פירוק מרכיבי המחזה והרכבתם לכדי יצירה תיאטרונית חדשנית בצורתה ומאתגרת לקהל. ירושלמי, הרואה בטקסטים הקנוניים חומר גלם ליצירה תיאטרונית מקורית ואישית, בוחנת גם את תפקידו של הצופה באירוע תיאטרוני. יצירותיה הבימתיות, הכרוכות בעבודה סדנאית ארוכה: "וויצק" מאת גיאורג ביכנר, "רומיאו ויוליה" מאת שייקספיר, "שלוש אחיות" מאת צ'כוב, "חלום ליל קיץ" מאת שקספיר ו"הדיבוק", עיבוד חדשני של ליאון כץ על-פי אנסקי שהיא עובדת עליו בימים אלה – יצירות אלה משקפות את העקרונות הדרמטורגיים והאסתטיים של יצירתה התיאטרונית ואת שפת הבמה הייחודית לה, שפה שחומריה גלומים בטיפול ייחודי בדיבור ובאופני הפענוח וההגייה של הטקסט הכתוב ובמקצבי התנועה המסוגננת ככוריאוגרפיה.

 

עבור ירושלמי כל פרויקט חדש מזמן הזדמנות למציאת שפה תיאטרונית ודרך אמנותית חדשה. פרויקט התנ"ך – "ויאמר. וילך" (1995) "וישתחו. וירא" (1998) - והפרויקט היווני "מיתוס" (2002) הם אבני דרך במסעה התיאטרוני. בפרויקטים אלה ירושלמי נוגעת בתבניות היסוד של התרבות שלנו, המצויות בסיפורי התנ"ך, במיתוסים ובטקסטים של הטרגדיה היוונית, ומעוגנות בהקשר תרבותי והיסטורי, ומתרגמת אותם להקשר המרחבי והגופני של שפת המופע. תרומתו הגדולה של פרויקט התנ"ך היא בהחזרת הטקסט התנכי לתרבות הישראלית. הסופרת בתיה גור ז"ל כתבה על "ויאמר וילך": "רק צירוף של כישרון גדול, עבודת פרך ואמונה עזה של יוצר בעצמו יכול לבנות שלמות כזאת שגורמת לצופה תמיד... לראות פתאום את הדברים המוכרים והקרובים האלה, בשר מבשרו, בעיניים אחרות." היכולת לראות ולתרגם לשפת התיאטרון את הרב-ממדיות ואת הרב-קוליות הגלומים בטקסט התנכי הפכו את "ויאמר. וילך" לעבודת תיאטרון מכוננת בתרבות הישראלית. 

 

כפרופסור להוראת המשחק בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב תרמה רנה ירושלמי לטיפוח דורות של שחקנים ויוצרים צעירים שאותם הדריכה בשיטות עבודתה על טקסטים קלאסיים ובשילוב בין מחקר תיאטרוני לביצוע.

 

במקביל לתרומתה החשובה לתיאטרון ולתרבות הישראלית רנה ירושלמי משמשת שגרירה חשובה של התיאטרון הישראלי בשדה התיאטרון הבין-לאומי. הצגותיה זוכות להצלחה בפסטיבלים בין-לאומיים ומוצגות בתיאטראות רבים ברחבי העולם. במחקר התיאטרון הבין-לאומי מוזכרות יצירותיה עם "אנסמבל עיתים" בנשימה אחת עם יצירותיהם של במאי מפתח כמו אריאן מנושקין, פטר שטיין ופיטר ברוק.

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטות את פרופ' רנה ירושלמי ראויה לפרס ישראל בתחום התיאטרון לשנת תשס"ח.

 

 

 

השופטות:

גב' זהרירה חריפאי, יו"ר

פרופ' נורית יערי

גב' שרה ליסובסקי

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012