education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
חקר החינוך - פרופ' פנינה ש. קליין
 
 

פנינה ש. קליין -- פרופ' לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מן החוקרים המובילים בעולם בתחום התפתחות הילד. השיטה הייחודית שפיתחה למדידה כמותית של איכות הקשר הרגשי בין הילד למטפליו והגישה שפיתחה להתערבות חינוכית המשלימה את החסכים של הילד הן אבני יסוד בטיפול בתחום החינוך ברחבי העולם, ואומצו במדינות רבות. מחקריה ושיטות הטיפול שפיתחה סייעו לקדם ילדים בעלי מגוון צרכים: ילדים הלוקים בתסמונת דאון; ילדים בסיכון התפתחותי; וילדים מחוננים. פרופ' קליין העמידה סטודנטים רבים שהיו לאנשי חינוך מובילים, והיא פועלת רבות לקדם הרחבת אופקים של סטודנטים בכל תחומי הלימוד.

פרופ' קליין מתגוררת בגבעת שמואל; נשואה לד"ר אברהם קליין; אם לנאוה, לחגי וליובל; וסבתא לנכדים. 

 

לימודים והשתלמויות

1967: תואר בוגר בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.
1970: תואר מוסמך בפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.
1974:  תואר דוקטור בחינוך, אוניברסיטת רוצ'סטר, ניו-יורק, ארצות-הברית.

 

תפקידים עיקריים בישראל

1967 -- 1969: פסיכולוגית בשירות החינוכי, עיריית תל-אביב.
מ-1979:  פרופ' לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.
מ-1985: מנהלת 'מרכז בייקר' לחקר קשיי התפתחות של תינוקות וילדים בגיל הרך, אוניברסיטת בר-אילן.
מ-1990: ראש הקתדרה על-שם מצ'אדו לחקר כושר ההשתנות האנושית ופיתוח אינטליגנציה, אוניברסיטת בר-אילן.
מ-2002: חברה במועצה להשכלה גבוהה.
2005 -- 2008: יו"ר הוועדה לחינוך בגיל הרך, 'האקדמיה הישראלית למדעים' ומשרד החינוך.
2005 -- 2010: יו"ר הוועדה למחקר, 'קרן שלם'.

 

תפקידים עיקריים בעולם

1974 -- 1976: ראש יחידת מחקר קשיי למידה, מכללת 'קווינס', אוניברסיטת ניו-יורק, ארצות-הברית.
1977 -- 1979: פרופ' לחינוך, אוניברסיטת 'אדלפי', ניו-יורק, ארצות-הברית.
1984 -- 1985: חוקרת אורחת, 'מכוני הבריאות הלאומיים', מרילנד, ארצות-הברית.
1990 -- 1991:  פרופ' אורחת, אוניברסיטת 'קלגרי', אלברטה, קנדה.
2004:   יועצת בין-לאומית למשרד החינוך, סינגפור.

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1973: מלגת מחקר, 'המכון הלאומי לבריאות', ארצות-הברית.
1976: פרס המחקר, אוניברסיטת העיר ניו-יורק, ארצות-הברית.
 1988: פרס ארגוני הנשים בישראל לאשה המצטיינת בתחום החינוך.
1996: מענק מחקר של מיליוני דולרים מ'קרן האריס', בארצות-הברית. (חודש ב-2001 וב-2006).
2008: מדליקת משואה בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום העצמאות השישים של ישראל.

 

פרסומים עיקריים

פרופ' קליין פרסמה ספרים רבים, תכניות מחקר ומאות מאמרים בכתבי עת מקצועיים ורפואיים. אלו כמה מפרסומיה הבולטים:

ספרים

1985: ילד חכם יותר.
2000: תינוקות, טף, הורים ומטפלים: מחקרים בנושא התפתחות הילד בישראל.
2002:  שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך (עם ד. גבעון).
2003:    חלונות לעולם: אמנות ומדע להעשרת החוויה הלימודית בגיל הרך (עם ד. גבעון).
2008:  ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך (עורכת, עם י.ב. יבלון).

To Be Young and Gifted (with A. J. Tannenbaum).

1992:

Early Intervention: Cross-Cultural Implications of a Mediational Approach

1996:

Seeds of Hope: Twelve Years of Early Intervention in Africa

2001:

 

מאמרים

Effects of starvation in infancy on subsequent learning abilities. Journal of Pediatrics (with G. B. Forbs and P.R. Nader).

1975:

A theoretical overview and empirical study of mediated learning experience: Prediction of preschool performance from mother -- infant interaction patterns. Infant Mental Health (with S. Wieder and S. I. Greenspan).

1987:

Promoting flexibility in young children's mind within the family --  a cross-cultural review. International Journal of Early Childhood.

1987:

Improving the quality of parental interaction with very low birth weight children. A longitudinal study using a mediated learning experience model. Infant Mental Health Journal.

1991:

A developmental mediation approach to early intervention; mediational intervention for sensitizing caregivers (MISC). Educational & Child Psychology.

2000:

The use of computers in kindergarten, with and without mediation, effects on children's cognitive performance and behavior. Computers in Human Behavior.

2000:

Differential treatment of toddlers with sensory processing disorder in relation to their temperament and sensory profile. The Journal of Developmental Processes (with R. Laish-Mishali and N. Jaegermann).

2008:

Relationship between parenting quality and cognitive performance of children experiencing varying amount of childcare. Child Development (with E. Adi-Japha).

2008:

Enhancing mothers' interaction with toddlers who have sensory processing disorders. Infant Mental Health (with N. Jaegermann).

2010:  

Elicited emotions and cognitive functioning in preschool children. Early Child Development and care (with R. Blau).

2010:     

                                                                                               

***

 

פנינה קליין נולדה בפולין ב-1945, למשפחה שכל ילדיה נרצחו בשואה. היא עלתה ארצה בינקותה עם הוריה. בהיותה בת שש-עשרה סיימה את לימודיה בבית הספר העל-יסודי בהצטיינות, ופנתה ללימודי פסיכולוגיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. היא המשיכה את לימודיה לתואר שני בפסיכולוגיה, ובד בבד שימשה פסיכולוגית בשירות החינוכי של עיריית תל-אביב, בעיקר בשכונות מצוקה. "ראיתי ילדים רבים הסובלים מקשיי למידה שמקורם רקע סביבתי של עוני ומחסור, וניסיתי לחשוב על דרכים לקדם אותם", היא מספרת. "בהדרגה הגעתי לידי המסקנה שהמעשה החשוב יותר הוא מניעה של מצבם זה מלכתחילה, ופניתי למחקר התפתחותי בתחום החינוך".

 

בסיום לימודיה יצאה קליין עם משפחתה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת רוצ'סטר בניו-יורק, שם חקרה את השפעתה של תת-תזונה על התפתחות ילדים. "בעקבות הממצאים נבנתה תכנית התערבות, ובזכותה חל שיפור בבריאותם של הילדים האלה", היא מספרת. קליין נשארה בארצות-הברית עוד שנים אחדות, והחלה לפתח מודלים למניעת קשיים אצל ילדים בסיכון, באמצעות התערבות מוקדמת. "הגדרנו אמות מידה שינבאו את בעיות ההתפתחות, ובמחקר גדול של המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש התברר כי אמות המידה שקבענו אכן מנבאות את הבעיות טוב יותר ממודלים אחרים". ב-1979 שבה קליין לישראל והצטרפה לסגל בית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. שם הוסיפה לפתח את שיטתה החינוכית הייחודית, שזכתה לשם 'MISC' (More Intelligent and Socially Competent Child).

 

השיטה שפיתחה קליין מבוססת על הערכה מדעית ומדוקדקת של איכות האינטראקציה בין הילד למטפל. "מתחילים ברגש. מאפיינים את החיוך של המטפל אל הילד; את דרגת הקרבה הפיזית ביניהם; את הקשר הקולי; את ההדדיות בקשר", מסבירה קליין. "אחר-כך בודקים רכיבים כגון תזמון; התייחסות לקשב המשותף; ורכיבים נוספים של האינטראקציה. הדגש הוא על הרכיבים  שיכולים לפתח אצל הילד תיאבון ללמידה וצורך בלמידה". על-סמך האבחון מורכבת לכל ילד --  עם המטפל העיקרי שלו --  תכנית התערבות שמטרתה להביא לשיפור כישוריו מתוך טיפוח היבטים קוגניטיביים, וכן לוויסות של מגוון התנהגויות. מחקרים של קליין ועמיתיה הוכיחו כי הערכה ושיפור של האינטראקציה החינוכית בגיל הרך ושיפור 'התפריט המנטלי' של ילדים יכולים לצמצם את הפערים בין שכבות סוציו-כלכליות.

 

ב-1987 הזמינה ממשלת ונצואלה את קליין להעריך את התכניות החינוכיות במדינה, ולפתח תכנית שמטרתה התגברות על הקשיים של ילדים בגיל הרך. לאחר זמן נבחרה גישת 'MISC' לשמש בסיס לתכניות התערבות במגוון מדינות, ונוסתה בהצלחה רבה באתיופיה, בסרי-לנקה, בפורטוגל,  בשוודיה, בנורווגיה, בארצות-הברית ואף במדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל כגון אינדונזיה, מלזיה ודובאי. אנשי חינוך מובילים מן המדינות האלה קיבלו הדרכה והכוונה מקליין בסינגפור. "בכל תרבות יש להורה או למורה מטרות אחרות, אבל היסודות דומים. המטרה של הגישה הזאת היא לקרב את הילד ליעד של הוריו", מסבירה קליין. "המחקר הצליח בתרבויות רבות מכיוון שהעבודה אינה מבוססת על משחקים מסוימים או על גורמים התלויים רק בתרבות  של הילד, אלא על עבודה עם הילד בסביבתו הטבעית".

 

קליין מיישמת את השיטה אצל ילדים בעלי מגוון צרכים. היא עומדת בראש 'מרכז 'בייקר' באוניברסיטת בר-אילן --  מרכז לטיפול בילדים בעלי מגוון רחב  של צרכים מיוחדים: מילדים בסיכון התפתחותי; דרך לוקים בתסמונת דאון או באוטיזם לסוגיו;  ועד לילדים מחוננים. "כל ילד אפשר לקדם, ואנו עושים מאמץ להתאים את הטיפול בכל ילד לצרכיו ולמאפייניו", היא אומרת.

 

קליין עושה עבודות מחקר בתחומי חינוך רבים ומגוונים, והדריכה כמאתיים תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. רבים מתלמידיה ממלאים כיום תפקידים מרכזיים בתחומי החינוך בארץ. בפעילותה ב'מועצה להשכלה גבוהה' יזמה קליין שינוי מהותי בלימודי העשרה של סטודנטים במגוון תחומים, והיא ממשיכה ללוותה.

 

מחקריה המקיפים של קליין עוסקים בחינוך לגווניו, ומשמשים לה מנוף לקידום תחומים רבים בחברה הישראלית: היא עמדה בראש צוות מתנדבים לטיפול בילדים באזורי עימות; פיתחה תכניות להדרכה מרחוק; בנתה תכנית הדרכה לאחיות 'בריאות הציבור'; ועמדה בראש הוועדה לחקר הגיל הרך מטעם 'האקדמיה הלאומית למדעים'.

 

"החלום שלי הוא לראות את כל הפעוטות והתינוקות בישראל מקבלים את 'התפריט המנטלי' המלא שהם זקוקים לו", היא מסכמת. "לראות את כל הילדים משתלבים במסגרות המתאימות להם, וגדלים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם לטובתם ולטובת החברה שהם חיים בה".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012