כסלו הוא שמו של החודש התשיעי מניסן (סוף נובמבר וראשית דצמבר), הוא אחד השמות שהעלו עמם עולי הגולה מבבל.

שמו האשורי של החודש – כסלו, רומז על מזלו - קשת.

יש המקשרים בין "כסלו" ל"כסל" שפירושו "בקשת הלב", "הלא יראתך כסלתך" (איוב ד,ו), כשהכוונה היא לבקשת תוחלת למטר.

הקשר בין חודש כסלו למטר בא לידי ביטוי כבר בכתבי היתדות של האשורים, המכנים את החודש בשם "ירח עבי המטר" והוא החודש בו נראית הקשת בענן : "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם" (יחזקאל א,כ"ח)

בלוח גזר נקרא "ירח זרע" – שם החודש המקביל בערך לדצמבר לפי הלוח הנוצרי.

המסורת העברית אומרת לפי שהוא חודש הגשמים ובו נראו הקשת בענן ובו גם אחזו החשמונאים קשת גיבורים בידם.

הקשת היא כלי מלחמה אך מראה הקשת ללא יתר וחיצים, המכוונת כלפי מעלה, מסמנת את ההיפך ממלחמה. פיוס בין הקדוש ברוך הוא לעולם כולו.

הקשת מסמלת את חיזוק הארץ אחרי המבול,הקשת הופכת מסמל הברית וסמל החודש , מתופעה אקלימית ביסודה לקשת הצבאית- קשתם של החשמונאים.

קשת גיבורים - בקשת הגיבורים משכו גם החשמונאים ובראשם יהודה המכבי. בתום שנתיים של קרבות קשים הביסו את צבא המתייוונים, נכנסו לירושלים, טהרו את בית המקדש מטומאתו וכוננו מחדש את המזבח ההרוס.

ביום כ"ה בכסלו נחנכו ההיכל והמזבח ועל פי הפירוש העממי זהו מקור שם החג: חנוכה.

המכבים נלחמו עד יום כה (כ"ה) בכסלו, שבו נחו (חנו) וזהו חנוכה.
חגיגות החנוכה נמשכו, כידוע שמונה ימים ומאז חוגגים את שמונת ימי החג בכל שנה לזכר ניצחון המכבים, ולזכר נס פך השמן שארע בעת חנוכת בית המקדש.

"...וביום אשר טומא המקדש, ביום ההוא היה טהור המקדש: בעשרים וחמישי בחודש ההוא הוא כסליו. ויחוגו את שמונת הימים בשמחה, כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות, כחיות השדה. ועל-כן, בענפי עץ עבות ובענפי הדר ובכפות תמרים בידיהם הודו לאשר הצליח בידם לטהר את מכונו"

ספר החשמונאים ב, שם, פרק י'