education - חינוך האגף לתרבות יהודית
 
 
 
 
 
 
 
 
רשע, למה תכה רעך? : תקנות והנחיות
 
 

מ"מניעת אלימות" ל"צמצום אלימות" / אסף מצנע

צו גיוס למניעת אלימות / יוסי שריד

נתנהג כצופים אקטיביים / אליעזר יריב

צה"ל נלחם בתופעת האלימות / עידית אברהמי

הנחיות לקצינים / קצין בצבא האוסטרלי

צעדים נגד גברים אלימים / אהרן מלמד

 

 

מ"מניעת אלימות" ל"צמצום אלימות"

 

כחודשיים לאחר שנכנס שר החינוך הקודם, יצחק לוי, לתפקידו, הוא זימן אליו את מתן וילנאי, אז אלוף (מיל.) שזה עתה השתחרר מצה"ל, וביקש ממנו לעמוד בראש ועדה שתבדוק את האלימות בקרב בני הנוער ותציע הצעות למנוע אותה. עם הזמן שונה שם הוועדה — מ"מניעת אלימות" ל"צמצום אלימות".

 

וילנאי: "הבנו שאין באפשרותנו למנוע לחלוטין את התופעה, ולכן שינינו את השם".

 

"בכל מקום ובכל בית ספר יש היום גילויים של אלימות", אומר מתן וילנאי. "בהתחלה, כשהיינו עושים סיורים בבתי ספר הייתי שואל מנהלים ומורים: 'יש לכם בבית הספר אלימות?' היו עונים: 'אצלנו לא, אבל בבית הספר השכן יש הרבה'. כעבור זמן התחלתי לשאול בצורה אחרת: 'איזו אלימות יש אצלכם?' — ואז התחלתי לקבל תשובות מכל בתי הספר, ולהבין שאכן מדובר בתופעה ארצית".

אסף מצנע, מעריב, לא לאלימות, מוסף פרסומי

 

 

 

 

 

צו גיוס למניעת אלימות

 

התלמידים הבוגרים הם שצריכים לקחת אחריות למניעת אלימות בקרב חבריהם הצעירים יותר. הם שאמורים לתת דוגמה אישית והם אלה שיובילו את בני כיתתם ואת בית הספר כולו למצב של "אפס אלימות". אני מאמין באנשים הצעירים האלה, תלמידים ותלמידות, ואני סומך עליהם.

 

בשבועות האחרונים גובשה במשרד החינוך תוכנית חינוכית רב-תחומית חדשה לטיפול באלימות. התוכנית תצא לדרך ב-1 בספטמבר בכל מוסדות החינוך. נוסף על הפעלת התלמידים כבולמי אלימות, נפנה לקהילה החינוכית כולה ונבקש את התגייסותה למאבק. עירנות אישית, משפחתית ושכונתית של כל האזרחים, בני כל הגילים, עשויה להקהות את חוד האלימות ולהשרות אווירה קהילתית סובלנית, מתחשבת ורגישה... יחד נשתדל להפוך את בית הספר ליותר בית ואת הבית ליותר בית ספר.

יוסי שריד, מעריב, לא לאלימות, מוסף פרסומי

 

 

 

 

נתנהג כצופים אקטיביים

 

האלימות בבתי הספר שלנו תפחת מאוד אם המורים והתלמידים יתערבו לסיים כל תקרית אלימה. הצעד הראשון הוא להכיר במעמדנו כצופים, בכך שאנו מקבלים החלטה להתערב או להימנע, בעת שאנו עדים לאירוע אלים. נחליט שמעתה ואילך אין לנו הזכות הנעימה שלא להחליט, להתעלם, לסלק את המטרד מתודעתנו. לגיטימי, כמובן, לשקול שלא להתערב, ובלבד שאכן חשבנו על כך. הצעד השני הוא ללמוד להגיב ביעילות. אין צורך שתלמיד ילשין על חבריו ויאבד את מקומו ביניהם. אפשר לדון בכיתה כיצד יכול הצופה לעזור לסיים סכסוך בלי שייפגע בעצמו. מרגע שכל אחד לוקח על עצמו להיות צופה אקטיבי, מצטמצמת השפעתה השלילית של תופעת פיזור האחריות.

אליעזר יריב, הפורום, עיתון מנהלי בתי הספר בישראל, 14 בנובמבר 1999

 

 

 

 

 

 

צה"ל נלחם בתופעת האלימות

 

הנושא השנתי בו בחר צה"ל השנה הוא כבוד האדם, ולדברי סא"ל דני מילוא, העומד בראש ענף חינוך והסברה בצה"ל ... תחת הכותרת "לקחת אחריות — למנוע אלימות" החלו לשווק בצה"ל ערכות חינוכיות למפקדים הכוללות הפעלות, דיונים וניתוחי אירוע של אלימות. את הערכות מקבלים כל מפקדי המחלקות בצבא.

 

"המסר המרכזי שעליו אנחנו עובדים הוא הנושא של האחריות האישית", אומר סא"ל מילוא. הוא מועבר באמצעות שני מעגלים: "מעגל המפקדים — המפקד חייב להבין שלו יש אחריות אישית מלאה ליצירת אקלים חיובי ודוחה אלימות ביחידה. והמעגל השני, של החייל עצמו. גם אתה, החייל, ברמת האחריות האישית שלך, יכול למנוע אירועי אלימות והסלמה של אירוע המתחיל מאלימות מילולית".

עידית אבהרמי, מעריב, לא לאלימות, מוסף פירסומי

 

 

 

 

הנחיות לקצינים

 

יש קצינים שנוהגים בשחצנות וביהירות. לדעתי הם עושים כך רק כדי לכסות על מומיהם ובערותם; נימוסים כאלה הם בניגוד גמור לנימוסיה של מנהיגות אמיתית, ואין להם מקום בצבא.

 

על ידי יחס גס ועריץ אין להגיע לעולם לידי משמעות אמיתית, אשר בזכותה אפשר לסמוך על החיילים בקרב. נהפוך הוא, שיטות כאלה, יותר משהן עשויות להקים צבא, הן עלולות להרסו.

 

החיילים מחבבים קצינים המסוגלים להקפיד, אולם הם שונאים את המתרברבים-המציקים, משום שהם יודעים, כנראה, ידיעה אינסטינקטיבית, שהמתרברב הוא גם מוג לב על פי רוב.

 

אפשר להדריך ולתת פקודות באופן כזה ובנעימת קול כזו, שלא יעוררו בחייל כל רגש אחר זולתי רצון עז לציית, בעוד שהאופן האחר ונעימת הקול ההפוכה דרכם לעורר תמיד התמרמרות קשה ונטייה לא לציית. הדרך האחת או השנייה בהתנהגות המנהיג עם הנתונים לפיקודו מקורה בהלך הנפש שלו.

 

רגש אהדה כנה, לבבית ולא אנוכית שמרגיש קצין אל זולתו, לא ייעלם בשום פנים מעיני אנשיו, ויפיח בהם מסירות רבה, שלעולם לא יהגו דוגמתה לאדם אנוכי אשר כל מעיניו רק בו עצמו.

"מנהיגות", הרצאת קצין בצבא האוסטרלי, מתוך "לנוטר", ת"ש

 

 

 

 

 

צעדים נגד גברים אלימים

 

הרב צבי הירש וינברג, המנהיג הרוחני של קהילת 'שומרי אמונה' בבולטימור מרילנד, שהוא גם פסיכולוג ידוע הפיץ בין רבנים את הכללים האלה:

 

1.   אל תניח שבעיית האלימות במשפחה אינה מצויה כלל בקהילתך.

 

2.   אלימות כלפי בן זוג יש לה מאפיינים שניתן להבחין בהם. שים לב לצורך של בן הזוג לשלוט ולנטייה של הצד השני להיכנע, לסלוח ולהאשים את עצמו.

 

3.   שים לב ל"פַסַדַת היהודי ההגון". לעתים האלימות מבוצעת בבית, כשלא רואים וקשה להאמין ש"יהודי טוב" זה מכה את אשתו.

 

4.   כשזוג בא אליך לייעוץ אל תהסס לשאול כיצד הם פותרים את אי ההסכמות ביניהם והאם לא היתה אלימות על ידי אחד מהם נגד חברו.

 

5.   אל תאיץ בבני הזוג להתפייס. לעתים קרובות מדי רבנים מעודדים אישה לחזור למצבים בלתי נסבלים וסומכים על ביטויי החרטה של בעלה.

 

6.   קח בחשבון את הצורך של הקורבן בהגנה פיזית, מעל לכל שיקול אחר.

 

7.   בדרשותיך דבר באופן כללי על ערכי הנישואין ביהדות והדגש במיוחד את האיסור החמור בהפעלת אלימות פיזית או מילולית נגד בן הזוג. כל הסיכויים שתקבל אחרי דרשה זו טלפון לביתך ממישהו שאתה מכיר שנים רבות.

 

8.   השתמש בהשתלמויות, ההולכות ורבות בין קבוצות של רבנים בנושאים אלה. למד איך להגיב על דוחות של אלימות, מה הן האופציות המשפטיות הקיימות, אילו גורמי ייעוץ קיימים והכי חשוב למי לפנות ולהפנות את המקרים...

 

9.      החשוב מכל: קהילה אורתודוכסית חייבת לפתח מערכת שלמה של חינוך לנישואין והזדמנויות לייעוץ בבית הספר ובבתי הכנסת. היה מעורה בתוכנית אלה.

אהרן מלמד, המשפחה ערש או הרס ילדיה, הוצאת "אח", קריית ביאליק, תשנ"ט

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/07/2017  

עדכוני rss