education - חינוך מנהל חברה ונוער זכויות התלמיד

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
"והגדת לבנך" - הגדה לדורות
 
 

כתבו:

טובה בן ארי, מפקחת ליישום זכויות התלמיד/ה  

יוסי מיכל, מדריך ארצי ליישום זכויות התלמיד/ה

מבוא   |   כנגד ארבעה בנים - מערך הלמידה בכיתה   |   חלק ראשון   |   חלק שני - עבודה בקבוצות   |   חלק שלישי - סיכום   |   משעבוד לחירות   |   מטרות וחומרים   |   מהלך השיעור   |   מרכזי פעילות לתחנות   |   ביבליוגרפיה   |   וובוגרפיה

 

"צא ולמד", המילים בהן מתחילה ההגדה, הן ביטוי הלקוח ממדרש ההלכה. ומכאן אנו מגיעים לציווי "והגדת לבנך"

חג הפסח בעין זכויות הילד/ה

"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר..." (שמות יג 8). קהל היעד העיקרי בקריאת ההגדה הוא הדור הצעיר – הבנות והבנים. להם צריך לספר ביציאת מצרים, כדי שיידעו - ויעבירו את הסיפור לדורות הבאים

יחידות הוראה לחג הפסח המשלבות בלמידה:
מוטיבים מרכזיים בסיפור החג ומאפייניו
עקרונות מובילים באמנת זכויות הילד

 


 

המסר   במסורת  -  " והגדת  לבנך " - הגדה  לדורות


מבוא:

"בכל  דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים."   [מתוך ההגדה]

הגדת ראשי ציפורים - דרום גרמניה 1300

 

ההגדה – היא אחד האמצעים במסורת, המעבירה מסרים לאדם ולאומה. ההגדה מורה לנו להגיד, לספר, לחנך, לעצב את דעת המאזינים לנו, לספר את המורשת היהודית בכדי לחזק את שייכותנו לעם ולמדינה.
הגדת פסח מספרת לכולנו את סיפור האומה במספר דרכים – לסוגי נמענים שונים, לילדים ומבוגרים שונים, מתוך הנחה שכולנו שונים. אחריותנו היא ללמוד מניסיון העבר, משורשי המסורת כדי שנטיב ללמד את ילדינו בהווה ובעתיד.

בדרך זו יבינו את המסרים הנ"ל אנשים שונים.

ההלכה קובעת שעלינו לספר ולהורות לבנים, לחנך את דור ההמשך, כל אחד בדרכו, תוך  כדי התחשבות  באישיות, בתכונות, בצרכים ובמניעים השונים. עלינו להעביר את המסר שבמסורת בצורה מובנית ואופטימלית לכל. זו התקשורת הטובה ביותר בינינו לבין ילדינו - דור  ההמשך.

 

"כנגד ארבעה  בנים  דיברה  תורה..."  לכל  אחד  מאיתנו  יש תכונות ומאפיינים משלו, לכל נמען יש את צורת הפניה לו כמוען.

 

רק אם נבנה שיח יעיל המבוסס על סובלנות ואמון, ותהיה בו פעילות גומלין בין המוען לנמען, נוכל לקדם למידה משמעותית ושייכות למסורת. על כן מורה לנו ההגדה כיצד ליישם שיח בין מבוגרים לצעירים, בדרך שהמוען (המבוגר) יתאים את דבריו לנמען (צעיר/ה), קרי, שיתחשב בנמען, יגלה סובלנות כלפיו, יקבל אותו, יסביר לו ויעצב את המסרים בהתאם לאישיותו/ה של הצעיר/ה, ידע לשלב אותו ויביא לכך שיהיו ביניהם  יחסי  גומלין  של  שווים.

 

הציווי  הוא "והגדת לבנך" - לכולם, והכוונה לכל אחד מאיתנו!

 ציווי זה הוא כביכול פניה אישית, אך למעשה זו פניה להמונים - לכל  בית  ישראל !
בספור  יציאת  מצרים , פרעה מתיר בתחילה רק למבוגרים לצאת ממצרים ולא כפי שמשה ביקש "בנערינו ובזקנינו נלך", ועל כן מוטלת עלינו החובה המוסרית לחנך ולהנחיל את הצו "והגדת לבנך".
הילדים והנוער, חייבים להכיר את ההיסטוריה היהודית ואת יסודות  האמונה היהודית, כי רק מי שמאמין יכול להיגאל ורק מי שמכיר את ההיסטוריה  היהודית רצופת התלאות - יעמיק שורשיו בארץ, וזו תהיה גאולה לדורות, כי מצרים מסמלת גלות וירושלים  מסמלת  חרות.
אלו רק אחדים מהסימנים המוסכמים ו/או המסרים בתרבות  היהודית  -  בכל מקום.

 

האם את המסרים שמעבירה ההגדה ניתן יהיה ללמד ולהנחיל באותה דרך  לכולם?

 

כותבי ההגדה  שהסתמכו  על  התורה [ספר  שמות  יב - יג] חילקו  את  האוכלוסייה שלנו לארבע קבוצות {נמענים מייצגים}, ואנו צריכים להסביר להם  {לעצב את המסר}  – בדרכים  שונות  ומותאמות להם - את הילכות פסח ואת  הצו "והגדת  לבנך" בדרך שתתאים ותתכוון אל קבוצות אלה.

 

אנו מחויבים להשתמש בכל אמצעי התקשורת שיש בידינו

להצפנת הערכים וההתנהגויות הראויים ברמה האישית והלאומית,

כדי שכל תהליך הלמידה יופנם, יחוזק ויועבר לדור הבא!

 

מתוך הגדת פסח:

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ  הוּא. בָּרוּךְ  שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.


חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר?
מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.


רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.


תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.


וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

חזרה

 

"כנגד ארבעה בנים..."

מערך הלמידה בכיתה

תהליך הלמידה:  עבודת חקר קבוצתית
לימוד עמיתים
דיון  בקבוצות
חומרי הלמידה:  לכל תלמיד/ה  הגדה  שונה
לכל קבוצה- פרשנויות לדברי אחד הבנים בכרטיסייה  מעוצבת וייחודית.
(בגב הפרשנות היה אחד מסיפורי חז"ל בנושא הקשר היהודי לא"י)

  

חזרה


    חלק ראשון -

  1. מיהם ארבעת הנמענים - הבנים שמייצגים את הנמענים השונים באוכלוסייה?
  2. שערו ורשמו לפניכם מהן התכונות של כל אחד מהם לדעתכם  -  מבלי  לקרוא עליהם בהגדה.                                                                                                                  דוגמה לרישום על  הלוח: רישום  כינויי  הבנים ו- 2-3  אפיונים של כל אחד   מהם מהם                                                                                                                 

    חכם

    רשע

    תם 

    שאינו יודע לשאול 

     

     

     

     

    חשיבה

    רצון  להרע

    תמימות

    ביישן ?

     

     

     

     

     הסקת מסקנות

    לגלוג

    מאמין בקלות

    פוחד חושש ?

     

     

     

     

    חקירה

    חורש מזימות

    נוטה לא  לברר

     חושב לפני ?...

     

     

     

     

     

    רכילות

    מקבל את שנאמר לו

    אין לו כישורי תקשורת


  3. בשלב זה יחולקו כרטיסיות לתלמידים. הכרטיסיות בצבעים אחידים – לכל בן בהגדה.

 

בכל כרטיסייה –

 

    שם הבן והנאמר עליו בהגדה.
    דברי פרשנות – רש"י, אברבאנל, הרב עדין שטיינזלץ, הרב שמואל כהן אבידור, הרב מצגר, וסיפורי חז"ל.
    בחלק האחורי של הכרטיסייה – סיפורי חז"ל על ארץ ישראל במטרה להעשיר למידה עקיפה ומתרימה.

חזרה

חלק שני – עבודה בקבוצות

חכם

עיינו  בהגדה, וקראו על  הנמען  הראשון:

  1. קראו  את  דף  הפרשנות.
  2. מהי  שאלת החכם ? מהי העדות?
  3. איזה מסר הוא מבקש למסור בשאלתו? {שימו לב מיהו המוען?}
  4. רשם הקבוצה ירשום את עיקרי הדיון – מיהו  המוען? [אלוקים]
    מהי  התשובה לחכם?

    ת:  

     

     

     

     

    אתה - אביו , אנחנו , כל אדם שנשאל, מלמדים אותו את הלכות פסח  עד האחרונה. אנחנו  מסבירים  את המסרים  בדרכים  שונות, כך אנו  מוענים {מקיימים  את חג הפסח}, ובוחרים את הדרכים  לעצב את המסרים, וגם  נמענים. בדרך זו מתרבים מעגלי התקשורת של חיינו.
    בשאלת החכם, כמו גם בתשובה - קיים משחק של מסרים.
  5. עיינו באמנת זכויות הילד, ובדקו אילו זכויות באות לידי ביטוי בתשובה לחכם?

    ת:  

     

     

     

    לדוגמה: הזכות לזהות ולתרבות המתממשת באמצעות למידת ההלכות והמסורות של העם והתרבות היהודית. הזכות לחינוך המתממשת באמצעות הרחבת מעגלי  התקשורת המאפשרים לכל אחד מאיתנו לרכוש ידע ולהתפתח, הזכות למידע והזכות להישמע.

רשע

עיינו  בהגדה, וקראו על  הנמען  השני:

  1. מיהו הנמען?
  2. מה  הרשע  שואל? ["מה  העבודה הזאת לכם?"]
  3. איזה מסר משתמע [נובע] מהשאלה שלו?
  4. מה "הרשע" רוצה שאנחנו נבין משאלתו?
  5. האם השאלה ששואל הרשע מתאימה לדמות שרשמנו את תכונותיה על הלוח?
  6. קראו את דברי הפרשנים –

    א.

     למה רומז הרשע?
    ת: מוציא עצמו מן הכלל, בשביל מה אני צריך?
    ב. כיצד מאפיינת השאלה את הדמות?

    ת:

     

    מוציא עצמו, מתנגד, יוצא  נגד...פועל ברשעות, מייצג את דעת הכופרים לאותה תקופה.
    ג. איך נגיב למסר של לגלוג וקנטרנות?

    ת:

     

     

    ההגדה באמצעות מסר סמוי הופכת אותנו מנמענים למוענים - כי אנחנו צריכים להסביר, למסור, לנטרל, להוכיח לו את אמיתות דבריך, לכוון אותו לחשיבה אחרת ואולי אף לנסות לחנכו "מחדש"
    ד. מיהו  המוען?

    ת:

    אתה, המוען אומר לו "הקהה  את שיניו ואמור לו..." [התשובה  היא  המסר ]
    ה. מהו  המסר  כאן?

    ת:

     

    המסר – תבטל טיעוניו, ענה  תשובה ברורה  שתעמיד אותו במקום, מאחר והרשע כופר בעיקר ורק  המאמין  נגאל. גאולה – אות לאמונה.
    ו. מה הייתם אתם עונים לו?
    ת: "בעבור זה עשה  לי...", " ..ומדוע  לי?..."
    ז. מהו  המסר  בתשובה  הסמויה?

    ת:   

     

    במסר: אני מקיים את המצוות, ה' הוציא אותי  ממצרים, משעבוד לגאולה מכיוון שאני מקיים – אני נגאל, מתוך הזדהות אישית.
  7. עיינו באמנת זכויות הילד, ובדקו אילו זכויות תפגענה כתוצאה מדברי הרשע והתנהגותו.

    ת:  

     

     

    כל אותן זכויות שמתממשות באמצעות התנהגותו של החכם עלולות להיפגע כתוצאה מהתנהגות הרשע (זהות, תרבות, השתתפות). זכויות נוספות לדוגמה: הזכות להשתלב, הזכות לביטחון.

תם

קראו  בהגדה  את  דברי התם:

  1. מיהו הנמען?
  2. מה זאת?  [מה המסר?]
  3. מהי שאלתו?
  4. קראו את קטעי הפרשנות –
    א. 

    מהי שאלתו של התם ? מהו המסר שעובר באמצעות השאלה?

    ב. 

    האם אופי השאלה של התם מתאימה לדמות שרשמנו על הלוח?
    ג.  מהי אם כן התשובה? מהו המסר לתם?

    ת:

     

     

    את/ה אמור לו, את/ה  תסביר לו - כיוון שהוא לא רואה את הקשר בין  הדברים. ה' הוציא אותנו  ממצרים {מבית  עבדים } בכוח - מעבדות לחרות, ולכן עליך ועלי לקיים את חג הפסח ולהודות לאלוקים, על החירות הפיזית והמחשבתית.

סיכום  ביניים:

חכם, רשע, תם: המסרים מועברים אלינו באמצעות טכניקה מסוימת – מהי?

 


שאינו יודע לשאול

  1. בדקו  על הלוח , האם  זה  שאינו  שואל  - עונה על הרשום לאפיוני הדמות?
  2. מה הוא שואל?
  3. מהו  המסר המועבר לנו באמצעות  השתיקה?
  4. האם  יש  כאן  תשובה?
  5. נאמר בהגדה:
    " את פתח לו ..." – את, אתה, פתח לו [פתח בלשון חנך], אתה המוען פנה אליו, ספר לו  והסבר לו מבלי שישאל.
  6. קראו  את  הפרשנות –
        

    א. 

     

    מה המוען יספר לנמען? [יסביר ויספר את סיפור יציאת מצרים]. כאן המסר עובר באמצעות אמירה.
    ב.  מה  המסר  באמירה  לבן  הרביעי?

    ת:

     

    יש  ללמד, לספר, להסביר לבנים את ספור יציאת  מצרים, את  החוקים  והמצוות, את הפרשנויות והשונות ביניהם, את ההשוואה וכלי הבחירה מבין האפשרויות.

חזרה

חלק שלישי – סיכום

כיצד  מסרים  אלו  של  ארבעת  הבנים  מעצבים  לנו  את  המסר  המרכזי  בהגדה?
רמזים:   עיינו / היזכרו  בדברי  הרמב"ם.
הזיקה  היסטורית: "בכל  דור  ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים..."  [פרק  י'  משנה  ה ]

עד עכשיו עסקנו ביחסים ובמסרים של מוענים ונמנעים. עכשיו אנחנו (התלמידים) נעביר את המסר.
כל קבוצה תקבל כרטיסיית משימה. המשימה היא אחידה לכל הקבוצות.

 

 

  1. רשמו ארבעה מסרים לארבעת סוגי התלמידים לפי ההגדה.
  2. בהשוואה לימי המקרא כיצד היו מעבירים מסרים אז ובאילו דרכים
     הייתם מוסרים אותם מסרים היום?
  3. הציעו דרכים  לעיצוב מסרים אלו במדיה. לדוגמא: באמצעות העיתונות, בציור, בטיפוגרפיה, בתשדירים לרדיו, בכתבה,בהמחזה, באמצעות שירים, מוסיקה, הצגה, תשדירים לטלוויזיה, באמצעות תסקיר, סרט תעודה, בלוג, כתבה, קבוצת דיון, סרט אנימציה, באמצעות האינטרנט או בדרכים אחרות. 
  4. האם נעביר את המסרים לאותם ארבע נמענים או לנמענים אחרים? נוספים?
  5. עיצוב המסר בהגדה נעשה באמצעות דיאלוג [שאלה ותשובה]. האם תשתמשו באותו אמצעי או תעדיפו להשתמש באמצעים אחרים ובשפות תקשורת אחרות כדי להתאימם  לנמענים שלכם? היוועצו בקבוצות העבודה.
  6. אילו זכויות באות לידי ביטוי בהעברת המסרים לנמנעים השונים? עליכם לחזור ולקרוא שוב את אמנת זכויות הילד, ולברר ביניכם אילו זכויות מתממשות באמצעות העברת המסרים לנמענים השונים (אפשר להתייחס לדוגמה: הזכות לביטוי עצמי, הזכות לשויון , הזכות למידע, הזכות ללמוד, הזכות להשתתפות, הזכות לזהות ולתרבות).

 

הערה: עליכם  התלמידים לתת הסבר לבחירת האמצעים ושפות התקשורת שבחרתם להשתמש בהם.


למורה: אופי הטקסט ומבנהו חייבים להיות בהלימה לנמענים שונים, דוגמא:
 

 

לדוגמא - בטקסט מדיה כתוב:

סוג הטקסט

 

טקסט אינפורמטיבי - חכם

 

טקסט משכנע - רשע

 

טקסט מגמתי - שאינו יודע לשאול [על מנת לעורר אותו לשאול]

 

טקסט מסביר ומבהיר - תם

 

הערות:

ניתן להיערך וללמד פרק זה בשיטת ג'יגסו.
ניתן יהיה לעצב דגל קבוצתי שמאפייניו [צבע, צורה, קו] יישאו את מאפייני כל בן.  

חזרה


משעבוד לחירות

מטרות:

  1. רלוונטיות ההגדה של פסח בכל דור ודור
  2. פרשנותה של ההגדה של פסח מעיניהם של תלמידים במאה ה21
  3. פיתוח אזרחות אחראית  לצעירים בחברה היהודית החבויים במנהגי חג הפסח
  4. מעבדות לחירות – חשיבה ביקורתית ויוצרת 

חומרים לשיעור:

שישה כרטיסי פעילות בתחנות (על פי המצורף בהמשך)
מגוון חומרי יצירה (לפעילות היצירתית – סעיף 3)

מהלך השיעור:

  1. המורה תכין מבעוד מועד מספר תחנות פעילות שכל אחד מהם מתאר תחנה במסע ההיסטורי, הפיזי והרוחני של בני ישראל מירידתם למצרים, עבור אל תקופת השעבוד שלהם ועד ליציאתם מעבדות לחירות וגיבושם כעם. כל תחנה מכילה גם מבוא מואר מתוך הסיפור המקראי, משימות קבוצתיות והצעות להמשך פעילות בנושא בו מרכז הפעילות מתמקד. (פירוט מרכזי הפעילות מופיע בהמשך).
  2. התלמידים יחולקו לקבוצות עבודה. כל קבוצה תתבקש לעבור בין תחנות הפעילות השונות, לבחור באחת מהן ולפעול על פי המשימות השונות המוצעות בתחנות. חברי הקבוצות יתבקשו לתעד את מסקנות הפעילות הקבוצתית. התלמידים יוכלו לבצע חלק מהמשימות כמשימות חקר בבית.
  3. לאחר סיום הכנת המשימות, תתבקש כל קבוצת תלמידים להכין מיצג מסכם המבטא את תהליך הלמידה שהתקיים בכל תחנת פעילות. המיצג יכול להיעשות באמצעות – הצגה, בלוג, מיצג תלת ממדי, כרזה, כתיבת סיפור קצר או שיר. התלמידים יעזרו בכל תוצרי העבודה שהכינו בקבוצות. קווים מנחים להכנת המיצג המסכם:

    א. 

     

     

     

    אילו זכויות באות לידי ביטוי, לדעתנו, בסיפור המקראי? (לדוגמה: גזירות פרעה על העברים מתייחסות לפגיעה במספר זכויות וביניהן הזכות לחיים – הרג הבנים היילודים, הזכות לכבוד והזכות לחירות – שעבוד העברים. דוגמה אחרת מתייחסת לסירובו של פרעה לתת לעברים לצאת למדבר ולקיים את עבודת האל – פגיעה בזכות לחופש דת ובחופש הביטוי)

    ב. 

    האם הזכויות הללו נשמרו או נפגעו? מה הסיבות שהביאו לכך?

    ג. 

    ביטוי לזכויות אלה באירועי אקטואליה כיום (ניתן לאתר בקטעי עיתונות)

    ד. 

    דעתנו על הקישור בין האירועים היום והסיפור המקראי בעקבות הפעילות.

    ה. 

    הסכמות שהגענו אליהן בעקבות הדיון: זכויות אדם וזכויות ילדים בפרט בעקבות הפעילות.

  4. כל קבוצה תציג בפני הכיתה את המיצג המסכם שהכינה ותוצרי למידה נוספים מתחנת הפעילות לפי בחירתה.
  5. המורה תקיים עם התלמידים דיון מסכם בשאלות הבאות –

    א. 

     

    אילו זכויות באות לידי ביטוי בסיפור המקראי המתאר את חיי הילדים העברים במצריים עד היציאה מעבדות לחירות?

    ב. 

    אילו זכויות מתממשות או נשמרות? פרטו ונמקו את דעתכם.

    ג. 

     

    אילו זכויות נפגעות? הזכויות של מי נפגעות? כיצד הייתם נוהגים היום לו זכויות שלכם ושל חבריכם היו נפגעות באותה מידה? במי הייתם נעזרים?

    ד. 

     

     

    למה לדעתכם התרחשה פגיעה כזו? האם היא מוצדקת? (ניתן להתייחס בסוגיה זו לרצון בשליטה של המצרים, להיעדר הכרה בשונות ובייחודיות העברים כקבוצה דתית, תרבותית וחברתית נפרדת, הפחד מהאחר והשונה).

    ה. 

     

    איך אנחנו יכולים לתקן בימינו את הפגיעה בזכויות כפי שהתרחשה  בעבר? הציעו דרכים להתמודדות עם פגיעה בזכויות בקהילה שלכם.

    ו. 

     

    הביאו דוגמאות מתוך תוצרי הפעילות בקבוצות – כתבות, סיפורים, פרשנויות, קטעי סרטים – המתארים מצבים דומים של פגיעה או שמירה על זכויות כיום.

    ז. 

     

    על מי מוטלת האחריות להתמודד עם פגיעה בזכויות? כיצד אחריות זו צריכה לבוא לידי ביטוי?

    חזרה

כרטיסי פעילות לתחנות:

 

 

 

 

 

 

חזרה

ביבליוגרפיה:

 

במעגלי  החיים  /  הרב  מצגר , נחום לנגנטל  / הוצאת  ידיעות  אחרונות , 1988.

 

הגדת פסח  /  הרב  עדין  שטיינזלץ  / הוצאת  כרטא  י-ם , 1988.

 

הגדת  פסח  /  הרב  ישראל  גורן ,הרב  שמואל  אבידור / הוצאת  ידיעות אחרונות 1977.

 

הגדת  פסח  / יונה  זילברמן ,חיים  רון  / הוצ'  מודן   1992.

 

מקראות גדולות / ספר שמות

 

עולם  התנ"ך / ספר  שמות  / הוצ'  דוידסון - אתי  1993

חזרה

 

וובוגרפיה:


  אתר זכויות התלמיד, משרד החינוך

 

  יציאת מצרים

 

  עבדות ישראל במצרים

 

  הגדת ראשי הציפורים

 

  הגדה של פסח – אוסף פירושים

 

  פרשנויות לעשרת המכות

 

  חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

 

  הגדה של פסח – כוחו של דיבור / ניסים ישעיה

 

  הגדה של פסח- לקסיקון תרבות ישראל

 

 

 

  להורדת קובץ הפעילות

חזרה

 

עמוד זה מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן האתרים החיצוניים לאתר המשרד, לרבות הפרסומות הכלולות בו, הינו באחריות בעלי האתרים ואינו באחריות משרד החינוך

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  25/03/2014