education - חינוך מנהל חברה ונוער זכויות התלמיד

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
מוטיבים של זכויות הילד במגילת העצמאות - פעילות
יוסי מיכל, מדריך מחוזי
 

 

מטרת הפעילויות המצורפות היא לברר יחד עם התלמידים דילמות וסוגיות חינוכיות, חברתיות, תרבותיות וערכיות מרכזיות הנוגעות למועד המכונן והמשמעותי הזה בחיי המדינה. מטרה נוספת היא לבחון דילמות וסוגיות אלו באמצעות שפת הזכויות, האחריות והחובות המהווה ציר ערכי מרכזי בכל הנוגע לציון עצמאותה ומהותה של מדינת ישראל.


 
לסיוע נוסף ביישום הפעילויות בבתי הספר והתאמתן לשכבות הגיל השונות ניתן לפנות למר יוסי מיכל, מדריך מחוזי ליישום זכויות התלמיד, מחוז מרכז, משרד החינוך.
בתי ספר שיהיו מעוניינים להציג תוצרים מהפעילויות המצורפות לקראת יום העצמאות באתר הפיקוח על יישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך, מוזמנים להעביר את החומרים למר יוסי מיכל.

 

בברכת חג עצמאות שמח לכולנו

 

 

 

הזכות לקחת חלק בחיים החברתיים בכיתה, בבית הספר, בקהילה ובמדינה

מבוא למורה

סיבות שונות מונעות מאיתנו או מקשות עלינו לקבל אחר השונה מאיתנו – דיעות קדומות, סטריאוטיפים, מאבקים וסכסוכים, חוסר ידע על הצד השני וחוסר היכרות, לחץ חברתי ועוד. אם נכיר בסיבות אלה ובהשפעה שיש להם על ההתנהגות שלנו כלפי השונה, נדע מהי האחריות האישית והחברתית שלנו ומה הן החובות המוטלות עלינו ביחס כלפי האחר והשונה. תהליך זה יאפשר לנו בהמשך גם לבנות דרכים חלופיות מכבדות והוגנות ביחס אל השונה. כמו כן, עלינו לזכור כי כפי שיש מי ששונה מאיתנו שאותו אנו מקבלים או דוחים, כך גם אנו שונים עבור אחרים אשר דוחים או מקבלים אותנו. הבנת ההדדיות הזו ביחסים בין אישיים תסייע לנו במימוש הזכות של כל אחד להיות שונה.


פעילות לכיתות הצעירות – "משהו אחר"

מטרות:

  1. בירור משמעות הזכות להיות שונה.
  2. בירור הדילמות והקשיים במימוש הזכות של כל אדם להיות שונה.
  3. בחינת החובות והאחריות המוטלות על כל אחד מאיתנו במימוש הזכות להיות שונה של כלל בני האדם.

מהלך הפעילות:

1  

 

פעילות פתיחה – המורה תציג בפני הילדים מספר דמויות של ילדים כל אחת מהן עם שם שישוייך לה – מרינה, פנתנש, נור, נעמה, ולדי, יוגב, אחמד. כל ילד יבחר עם מי מהילדים המוצגים היה רוצה לשחק. יתקיים דיון קצר בעקבות הפעילות –

          א.   מדוע בחרתי לשחק עם ילד מסוים?
          ב.   מדוע לא בחרתי בילדים אחרים?
          ג.  מה אני חושב על כל אחד מהילדים האלה?
         

ד. 

 

למה אני חושב כך? (למורה – חשוב בנקודה זו לברר הנחות יסוד, סטריאוטיפים ודיעות קדומות שיש לנו על אנשים בני עדה או לאום אחר לעיתים רק על סמך השם שלהם).
         

ה.

 

האם הבחירה שלי פוגעת בזכויות של הילדים שלא ארצה לשחק איתם? (ילדים שלא משחקים איתם ולא מקיימים עימם אינטראקציה חברתית זכויותיהם להשתלבות בחיים חברתיים, לכבוד, ולהיות שונים אך שווים כמו כולם בחברה נפגעות)
           ו.  מה האחריות של כל אחד מאיתנו לגבי כל אחד מהילדים הללו? כיצד האחריות הזו תתבטא?
          ז.  מה האחריות של כולנו ככיתה, כקבוצה לגבי כל אחד מהילדים הללו? 

2  

המורה תקריא לילדים את החלק הראשון בספר "משהו אחר" עד המשפט "אתה לא כמונו, אתה משהו אחר". היא תדון עם הילדים בשאלות הבאות –
          א.   מדוע "משהו אחר" ניסה להצטרף לכולם?
          ב.   מה אתם חושבים על הניסיונות של "משהו אחר" להיות חלק מכולם? האם היה צריך להתנהג באופן הזה?
          ג.   מדוע "כולם" לא קבלו את "משהו אחר"?
          ד.   האם הזכות של "משהו אחר" לשונות נפגעה? הסבירו את דעתכם.
         

ה.  

מהי האחריות האישית של כל אחד וכל אחת מהילדים לממש את הזכות להשתלב בחיים החברתיים של קבוצה?
          ו.   מה הן החובות של "כולם" במימוש הזכות להיות שונה של "משהו אחר"?
          ז.   למה "כולם" לא מימשו את החובות שלהם שציינתם?
          ח.   איזו אחריות מוטלת עליהם? האם הם מימשו אחריות זו? הסבירו את דעתכם 
          ט.   מה לדעתכם יעשה "משהו אחר" בהמשך?

 

המורה תמשיך להקריא את הסיפור עד המשפט "אתה יכול להישאר איתי, אם אתה רוצה. והיצור נשאר". היא תדון עם הילדים בשאלות הבאות – 

 

          א.   למה "משהו אחר" התנהג באופן כזה ל"מישהו אחר" כשהם נפגשו?
          ב.   האם הזכות להיות שונה של "מישהו אחר" נשמרה? הסבירו את דעתכם
          ג.   מה לדעתכם גרם ל"משהו אחר" לשנות את דעתו ולבקש מ"מישהו אחר" לחזור חזרה?

 

הערה: ניתן לעצור את הפעילות בנקודה זו ולהמשיכה במפגש נוסף. אם עושים כן כדאי להקריא את כל הסיפור במפגש הבא על מנת לרענן את זכרון הילדים.

 

המורה מקריאה את הסיפור עד סופו.
להלן מספר אפשרויות לפעילות יצירתית בעקבות הסיפור –

 

         

א.  

 

כל ילד יקבל את כותרת הסיפור וימציא סיפור חדש שבו עליו להתייחס לשמירה על הזכות להיות שונה של כל הדמויות בסיפור.
          ב.   כל ילד יתבקש לצייר ציור תחת הכותרת "הזכות להיות שונה".
         

ג.  

 

 

 

 

הילדים יכינו דיאלוג בין שתיים מהדמויות המופיעות בסיפור או בין שני ילדים בעזרת בועות חשיבה (ניתן לעשות שימוש בדמויות הילדים מתחילת הפעילות). הדיאלוג יתייחס למימוש הזכות של כל ילד להיות שונה מבחינת צבע העור, הדת, התרבות או העדה שאליהם הוא משתייך או רוצה להשתייך, ובמקביל להיות שווה לכולם ביחס מכבד ובהשתלבות בחיי החברה של הילדים בבית הספר, בעיר או במדינה שבה הם חיים.
         

ד.  

 

כל ילד יבחר באחת הדמויות המופיעות בסיפור ויעצב אותה. לאחר מכן הילדים יציגו מפגש אפשרי בין הדמויות.


6  

לאחר הפעילות היצירתית המורה תקיים דיון מסכם במליאת הכיתה –

 

         

א.  

הילדים יציגו את תוצרי עבודתם.
         

ב.  

מדוע הדמויות לא קיבלו זו את השונות של זו במהלך הסיפור?
         

ג.  

מה הקושי בקבלה של השונה ושמירה על הזכות שלו להיות שונה?
         

ד.  

 

מתי אנו מצליחים לממש את הזכות להיות שונה? מתי לא? הילדים יתבקשו להסביר את דעתם. (הערה למורה – ניתן להתייחס לאמנת זכויות הילד )
         

ה.  

 

מה הם תחומי האחריות והחובות שמוטלות על כל אחד מאיתנו על מנת לממש את הזכות להיות ושנה של כל אדם שהוא חלק מהחברה או מהקהילה שלנו (כיתה, בית ספר, קבוצת חברים)?
         

ו.  

מה האחריות המוטלת עלינו במימוש הזכות להיות שונה?
         

ז.  

מהו גבול הזכות שלנו ביחס לזכותו של אחר בסביבה או בקבוצה בה אנו חיים יחד?
         

ח.  

האם אנו תמיד לוקחים את האחריות הזו? מתי לא ולמה?
         

ט.  

 

האם קרה לכם מקרה שבו מישהו לא מימש את הזכות לכם להיות שונים? תארו והסבירו מה קרה במקרה, דווחו כיצד הייתם מתקנים מצב זה היום.
         

י.  

 

האם קרה לכם מקרה שבו אתם לא מימשתם את הזכות של מישהו אחר להיות שונה? תארו והסבירו מה קרה במקרה, דווחו כיצד הייתם מתקנים מצב זה היום


ביבליוגרפיה לפעילות:

"משהו אחר". קתרין קייב, נוסח עברי: יהודה אטלס. הוצאת שבא, 1999.

 

חוות דעת על הספר "משהו אחר"

 

עיון ספרותי ועיבוד דידקטי של הספר "משהו אחר"

 

שירים וסיפורים נוספים אותם ניתן לעבד בסוגיית הזכות לקחת חלק בחיים החברתיים בכיתה, בבית הספר, בקהילה ובמדינה –

הברווזון המכוער. בתוך: אגדות הנדרסן הברווזון המכוער ועוד 14 אגדות. הנס כריסטיאן הנדרסן, הוצאת כנרת, 1985.


שניים עשר טוק טוק. עודד בורלא, הוצאת עם עובד.


כמו דג במים. אילן לזרוביץ. הוצאת מודן.

 

חומרים נוספים לעיון –

האחר – איום או משאב?

 

דרך המשקפיים שלי אני רואה...

 

שירים וקטעי ספרות

 

 

 

"יום העצמאות שלי"

על הזכות לחירות ועצמאות

 

מטרות *:

  1. בירור משמעות המושגים "עצמאות", "חופש" / "חירות".
  2. בחינת הקשר שבין עצמאות, חופש וגבולות לבין מימוש של זכויות הילד.
  3. בירור הגבולות ותחומי האחריות המוטלים על כל אדם על מנת לממש את הזכות לחירות ועצמאות שלי ושל האחרים.

 

מהלך הפעילות:

  1. המורה תשאל את הילדים מה משמעות המושגים "עצמאות" ו"חירות", ותאפשר לילדים להעלות כל רעיון או מחשבה. חשוב לתעד את כל מה שעולה על הלוח או על גיליון בריסטול על מנת שניתן יהיה לחזור ולברר את האמירות הללו בסוף הפעילות. (הערה למורה – המושג "עצמאות" מתייחס לרוב לעצמאות של מדינות ועמים. התאריך בו מדינה השתחררה מעול כיבוש של מדינה או גורם אחר מצויין כיום העצמאות של אותה מדינה. מדינה עצמאית היא כזו שיכולה לקיים בחירות חופשיות, להחליט מי ינהיג אותה, לקבוע את חוקיה ודרכי התנהלותה הכלכלית והחברתית, לדאוג לביטחונה ללא התערבות כוח צבאי זר, ולהיות מוכרת כמדינה עצמאית על ידי האו"ם. כמובן שעצמאות אישית גם היא נוגעת לאי תלות עד גבול מסוים באדם או אנשים אחרים, ביכולתו של אדם להחליט על חייו, ובהיותו לא משועבד או מנוצל על ידי בני אדם אחרים. מושג ה"חירות" הוא בעל פנים ופרשנויות רבות. במגילת זכויות האדם מופיעה הזכות לחירות או לחופש כזכות על הכוללת מספר חירויות וביניהן – חופש האמונה, חופש הדת, חופש התנועה, חופש הדיבור וחופש ההתאגדות).
  2. המורה תקריא בפני הילדים את השיר "יום העצמאות שלי" מאת: לאה נאור.

  3. הילדים יעסקו בפעילות יצירתית לבירור מושג העצמאות–

         

א.  

 

 

 

עיצוב יצירתי – הילדים יחולקו לקבוצות עבודה. כל קבוצה תתבקש לחשוב על המושגים "עצמאות" או "חירות", ולעצב יצירה שמבטאת את דעותיהם בנוגע למושגים אלה (ניתן לעצב יצירה מופשטת בצבע וחומר או יצירה קונקרטית המבטאת רעיונות, מצבים וסמלים של עצמאות וחירות). ניתן לקיים את אותה פעילות גם באופן אישי.
         

ב.  

 

 

 

 

פאזל עצמאות / חירות – המורה תכין פאזל ריק ובו מספר חלקים כמספר הילדים המשתתפים בפעילות. כל ילד יקבל חלק של הפאזל, ויתבקש לעצב עליו את המושג "עצמאות" או "חירות" לפי תפיסתו. לאחר סיום הפעילות האישית, המורה תזמין את התלמידים להרכיב את הפאזל. הפאזל השלם יכלול את עיצובי הילדים למושגים "חירות" ו"עצמאות", ויבטא את מורכבות המושגים ואת ריבוי הדעות והרעיונות בנוגע להם.
         

ג. 

 

 

 

הכנת מפה סמנטית למושגי עצמאות / חירות – המורה תכין מספר גיליונות נייר. על כל גיליון יוצג המושג "עצמאות" / חירות. התלמידים יתבקשו לברר באמצעות חקר אינטרנטי או אחר מה הן זכויות האדם ו/או את זכויות הילד. הם יתבקשו לבחור זכויות שלדעתם עוזרות במימוש עצמאות אישית, חברתית או מדינית (הפניות למקורות בנושא זכויות מופיעות בביבליוגרפיה המצורפת בהמשך).
         

ד.  

 

 

 

 

 

 


העצמאות שלי לזכויות שלי ושל כולנו – תמונות עצמאות – 

  1. המורה תחלק לתלמידים תמונות שונות (המורה יכולה לבקש מהילדים להביא מהבית תמונות נוספות). תמונות לדוגמה מצורפות בהמשך.
  2. התלמידים יעבדו בקבוצות. כל קבוצה תקבל מספר תמונות, והתלמידים יחפשו יחד מוטיבים או ביטויים שונים של עצמאות ושל זכויות בתמונות. כל קבוצה תתבקש לנסח מהי עצמאות על פי התמונות, אילו מהזכויות מתקיימות ומה האחריות האישית או הקבוצתית (גבול הזכות).

מהי עצמאות

הזכות שלי, הזכות של כולנו

האחריות שלי, האחריות של כולנו

להתבטא באופן חופשי ולהגיד מה שאני חושב

לבחור את המילים שאגיד כדי לא לפגוע בחבר או חברה, לדבר בשפה מובנת

 

 

 

 

 

 

 

דיון מסכם בעקבות הפעילות היצירתית –

 
         

ה.  

מה זו עצמאות על פי השיר של לאה נאור "יום העצמאות" שלי?
         

ו.  

האם עצמאות היא חופש? הסבירו את דעתכם.
         

ז.  

 

מדוע הילד בשיר אומר שהוא רוצה להיות "עצמי" או עצמאי" – האם הכוונה לשני דברים שונים או דומים? במה הם שונים ובמה הם דומים?
         

ח.  

מדוע לדעתכם הילד רוצה לעשות את הכל בעצמו?
         

ט.  

האם הוא יצליח בכך? הסבירו את דעתכם
         

י.  

 

 

מה הם גבולות העצמאות (אם המעשים שאני עושה כשאני עצמאי פוגעים במישהו אחר, אם מה שאני עושה כשאני עצמאי גורם לפגיעה בזכויות, אם מה שאני עושה גורם לי לא למלא את החובות המוטלות עליי)?
         

יא.  

 

מי קובע את הגבולות של העצמאות האישית והחברתית?
 

         

יב.  

אם נגביל את העצמאות של אנשים – מי יפגע מכך? למה?
         

יג.  

אם נרחיב את העצמאות של אנשים – מי יפגע מכך? למה?
         

יד.  

האם העצמאות האישית של הילד דומה לעצמאות של מדינה? האם במדינה יכול כל אדם לעשות מה שבא לו? מתי כן ומתי לא?
         

טו.

 

מה ניתן ללמוד מהיצירות שהילדים הכינו על מושג העצמאות ועל הדעות השונות לגבי מושג זה?
         

טז.  

אילו חובות מוטלות עלינו על מנת לממש עצמאות של אדם? עצמאות של מדינה או חברה?
         

יז

.  

איזו אחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו באופן אישי ועל כולנו כקבוצה או כחברה על מנת לממש עצמאות של אדם? עצמאות של מדינה או חברה?

מילון מושגים נלווה לפעילות


חופש / חירות


ישעיהו ברלין מדבר על שני מושגי חירות –
המושג השלילי עניינו בכך שאדם פועל כשלא מתערבים במעשיו. החירות היא בהקשר זה היעדר התערבות.
המושג החיובי כוונתו שהאדם יכול לממש את עצמו, לקבוע את מטרותיו ולפעול להשגתן כאדון לעצמו. החירות בהקשר זה היא מימוש עצמי באופן עצמאי.

 

זכויות הילד


"אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד" אומצה ע"י העצרת הכללית של האו"ם בנובמבר 1989, אמנה זו אמורה לשנות את  חייהם  של ילדים בכל רחבי העולם. הושגה אחר עשר  שנות  עבודה  ומחקר של  הוועדה לזכויות האדם. האמנה  היא  הסכם  מרצון, המשקף  קונצנזוס  רחב  בדבר המינימום הדרוש לילדים בכל מקום בעולם.

 
 

ביבליוגרפיה:

 
חג העצמאות שלי. גן שלנו חג שמח, לאה נאור. הוצאת עם עובד, 1988.


ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חירות. תל אביב: רשפים, 1970, עמ' 173-182.


אמנת זכויות הילד


פנקסי זכויות התלמיד:     הפנקס בעברית      הפנקס בערבית


תמונות עצמאות - דוגמאות

התמונה לקוחה מארכיון הצילומים הלאומי

    

לקוח מארכיון הצילומים הלאומי צולם ע"י Kluger Zoltan

 

    

 

 

    

 

 

    

 

 

    

לקוח מארכיון הצילומים הלאומי צולם ע"י Kluger Zoltan

 

    

 

 

    

 

    

 

חג העצמאות שלי / לאה נאור

אני רוצה חג עצמאות קטן בשבילי,
שאני אהיה עצמי, או עצמאי.
זה אולי נשמע קצת מסובך,
שאני אעשה את הכל בעצמי
אפילו אם לא יצליח לי כל כך.
כמו, למשל, לקנות לי חולצה בצבע של אש,
שאמא חושבת שזה נורא רועש.
לצייר עץ סגול עם פרח ענק
שאבא חושב שזה לא מדויק.
לכתוב עם שגיעוט,
לגדל חתולים,
ולא לענות על כל מה ששואלים.
זה חג עצמאות פרטי, בלי דגלים.
אבל אולי,
אם חושבים על העניין,
זה דומה לחג העצמאות של המדינה,
רק הרבה יותר קטן. 

 


בוחנים את מגילת העצמאות לאור זכויות הילדים

מטרות:

  1. בירור זכויות הילד שבאות לידי ביטוי במגילת העצמאות של מדינת ישראל.
  2. בירור השאלה – האם זכויות הילד הללו מתממשות כיום?
  3. בירור החובות והאחריות הלאומית, הקבוצתית והאישית המוטלות עלינו למימוש הזכויות המשתמעות ממגילת העצמאות.

 

מהלך הפעילות:

  1. התלמידים יתבקשו לברר באמצעות חקר אינטרנטי אלו זכויות ילדים קיימות (קישורים לאתרים בנושא מצורפים בהמשך). חקר ראשוני זו משמעותי לשם עיון וניתוח מגילת העצמאות לאור שפת הזכויות. ניתן להציע פעילות זו לתלמידים כמשימת בית, והשימוש בתוצרי משימת הבית יהוו כלי עזר בפעילות ההמשך שתתקיים בכיתה.
  2. בכיתה – המורה והתלמידים יציגו את זכויות הילד אותן איתרו בתהליך החקר. כל אחד מהתלמידים יתבקש לבחור באחת מזכויות אלה להמשך הפעילות.
  3. התלמידים יחולקו לקבוצות עבודה. כל קבוצה תקבל קטע מתוך מגילת העצמאות (הקטעים לפעילות מצורפים בהמשך). בקבוצה יתבקשו הילדים –

         

א.  

להציג בפני שאר חברי הקבוצה את הזכות בה בחרו להתמקד.
         

ב.  

לקרוא יחד את הקטע המצורף מתוך מגילת העצמאות.
         

ג.  

לברר ולנסח לעצמם האם הזכויות בהן הם בחרו באות לידי ביטוי בקטע המצורף?
         

ד. 

לענות על השאלה – האם הזכויות שאיתרנו במגילת העצמאות מתממשות היום?
         

ה.  

את הפעילות בקבוצות ניתן לעשות בעזרת הטבלה המצורפת.


זכות

כיצד היא באה לידי ביטוי במגילת העצמאות?

האם הזכות מתממשת היום? (דוגמאות)

חובות שמוטלות עלינו למימוש הזכות?

אחריות אישית וחברתית למימוש הזכות

הזכות לחיים

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח "בפתרון בעיית העם היהודי"

כן – ילדים מקבלים טיפול רפואי כדי שיהיו בריאים, ילדים מקבלים בית ואוכל כדי להתקיים

המדינה חייבת לדאוג שכל ילד יקבל טיפול רפואי

לא לפגוע בילד אחר באופן שמסכן את חייו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   4.   לאחר הפעילות הקבוצתית, יתקיים דיון כיתתי – 

 

         

א.  

 

אילו זכויות ילדים באות לידי ביטוי במגילת העצמאות של מדינת ישראל? כל קבוצה תתבקש להסביר את דעתה ולהביא דוגמאות.
         

ב.  

מדוע, לדעתכם, נוסחה מגילת העצמאות באופן שמבטא את הזכויות האלה?
         

ג.  

 

האם הזכויות שאיתרתם במגילת העצמאות מתממשות היום? הביאו דוגמאות המסבירות וממחישות את דעתכם (דוגמאות של מימוש זכויות ילדים או של פגיעה בזכויות ילדים)
         

ד. 

 

אילו חובות מוטלות עלינו באופן אישי ובאופן קבוצתי כחברה וכמדינה על מנת לממש את הזכויות שצוינו? הסבירו והביאו דוגמאות
         

ה.  

מהי האחריות האישית והחברתית המוטלת עלינו למימוש הזכויות שצוינו? הסבירו והביאו דוגמאות

 


קטעים מתוך מגילת העצמאות לפעילות


"השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם."
(מתוך: מגילת העצמאות של מדינת ישראל)

 

זכויות ילדים עליהן ניתן לדון:
זכות לחיים, זכות לחירות, זכות לכבוד

 

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה  נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה." (מתוך: מגילת העצמאות של מדינת ישראל)

 

זכויות ילדים עליהן ניתן לדון:
זכות לחירות, זכות לשוויון, חופש מחשבה ומצפון, זכות לחינוך, זכות להשתתפות בחיים התרבותיים

 

פעילות המשך – פעילותו החינוכית של דוד רמז מחותמי מגילת העצמאות

 

רקע


דוד רמז היה חבר מועצת המדינה הזמנית ובין החותמים על מגילת העצמאות ב- 15 במאי 1948. עוד  בטרם הוקם משרד החינוך החליטה הממשלה הזמנית להקים "וועדת שרים לעניין החינוך". דוד רמז עמד בראש הוועדה הזו. כאשר הוקמה הממשלה השנייה ב- 1 בנובמבר 1950 מונה דוד רמז להיות שר החינוך והתרבות השני במקומו של זלמן שז"ר.
בתקופתו של דוד רמז כשר חינוך היו כמה נושאים חשובים בתחום החינוך שהיה צריך להתמודד איתם –

 

  1. גלי עלייה גדולים מאד שהגיעו למדינת ישראל ממדינות שונות. במסגרת גלי העלייה הגיעו גם ילדים רבים שהיה צריך לממש את זכותם לחינוך.
  2. כפייה של חינוך לא דתי במחנות העולים החדשים שרבים מהם היו דתיים או מסורתיים.

 

 

דוד רמז, מחותמי מגילת העצמאות ושר החינוך השני של מדינת ישראל

התמונה לקוחה מארכיון הצילומים הלאומי

 

 

לפניכם דילמות המתייחסות לנושאים בהם עסק דוד רמז כשר חינוך. מה אתם חושבים שניתן היה לעשות במצבים אלה?

 

 

למדינת ישראל הצעירה החלו להגיע גלי עלייה גדולים ממדינות באירופה כמו מרומניה, שארית הפליטה וניצולי מחנות ההשמדה ממדינות אחרות באירופה כמו פולין, הונגריה ויוגוסלביה. במקביל, הגיעו גלי עלייה גדולים מתימן, מעיראק וממדינות אחרות באסיה ואפריקה. ילדים רבים הגיעו בגלי עלייה הגדולים האלה, ולכל אחד מהם תרבות ומנהיגים שונים, מראה ושפה שונים, לבוש ושמות שונים. לכולם הגיעה הזכות לקבל חינוך במדינת ישראל.

 

באילו קשיים נתקלו לדעתכם מובילי החינוך במדינת ישראל הצעירה?
אילו זכויות של הילדים העולים היה חשוב לשמור במצב שנוצר עם העליות הגדולות?
אילו פתרונות אתם הייתם מציעים למובילי החינוך באותה תקופה? הסבירו ונמקו.

 

 

 

רבים מהילדים העולים שהגיעו למדינת ישראל עם הקמתה היו ילדים למשפחות דתיות או מסורתיות. באותה תקופה סערה המדינה לאחר שהתברר כי החינוך שמקבלים ילדים אלה  במעברות הוא חינוך חילוני שאינו מתייחס לשורשים הדתיים והמסורתיים של הילדים ומשפחותיהם. עקב כך הוקמה וועדת חקירה שתבדוק את הנושא

מדוע נוצר מצב כפי שמתואר בקטע שלפניכם?
אילו זכויות של הילדים נפגעו לדעתכם כתוצאה מהמצב המתואר?
מה אתם הייתם מציעים למובילי החינוך באותה תקופה לעשות כדי לשנות את המצב? הסבירו ונמקו.

 

 

ביבליוגרפיה:

מקורות אינטרנט לחקר זכויות הילד –


אמנת זכויות הילד

 

נוסח מעובד של אמנת זכויות הילד לילדים ולנוער

 

נוסח מאויר של אמנת זכויות הילד

 

זכויות הילד מנקודת מבט של ילדים – זכויות בבולים

 
מקורות אינטרנט בנושא מגילת העצמאות – 

 

נוסח מגילת העצמאות + הקלטה מקורית של בן גוריון מקריא את המגילה ב-14 במאי  1948

 

ניתוח מגילת העצמאות

 

הטיוטות המוקדמות של מגילת העצמאות – חקירת כתיבתה של מגילת העצמאות

 

רקע היסטורי וניתוח מגילת העצמאות

 

על המשותף בין מגילת העצמאות והבטחת הארץ לאבותינו בימי המקרא

 

"על החתום", תערוכה בנושא מגילת העצמאות באומנות הישראלית בגלריה אנגל, מאי 2008

 

על דוד רמז מחותמי מגילת העצמאות ועל פעילותו בתחום החינוך – חייו והגותו החינוכית

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  26/04/2014