חוזר זה מבוטל

על מנת להגיע לחוזר המעודכן לחצו כאן.

1.     מבוא

1.1    תמצית

חוזר זה עוסק בנהלים ובהנחיות לוועדות הפועלות על פי חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח–1988 (להלן "חוק החינוך המיוחד"): ועדות השילוב המוסדיות, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדות השמה וועדות הערר. אלו הן ועדות מקצועיות שהרכבן נקבע בחוק, ובידיהן הסמכות והאחריות לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים.

ועדת השילוב המוסדית (בחינוך הרגיל) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים להיכלל בתכנית השילוב (פרק ד1 לחוק החינוך המיוחד). התמיכה תינתן על-ידי צוות החינוך המיוחד המתמחה בטיפול בתלמידים בעלי לקויות שונות, בהלימה לצורכי התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים באותה מסגרת חינוכית (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים).

ועדת ההשמה (ברשות המקומית) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולהשמה ברצף המסגרות החינוכיות הקיים (לפי סעיפים 11-5 לחוק החינוך המיוחד). סעיף 20 בחוק החינוך המיוחד קובע שוועדת ההשמה תשמש גם כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית.

ועדת הערר (המחוזית) דנה בערעור על החלטת ועדת ההשמה (לפי
סעיפים 13-12 לחוק החינוך המיוחד).

בחוזר זה יפורטו העקרונות המנחים המשותפים והייחודיים לכל אחת מהוועדות תוך קביעת נהלים והוראות המעצבים את דרכי עבודתה.

תכלית הדיונים המתקיימים בוועדות אלו היא לקבל החלטות חינוכיות מיטביות ומשמעותיות בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לפיכך הדיונים חייבים להיות מושתתים על עקרונות הומניסטיים תוך קיום דיון הוגן, אחראי ומכבד, הדוגל בשיתוף ההורים והתלמיד ומאפשר להם להשמיע את עמדתם ולהציג את רצונם ואת תפיסתם לגבי המענה ההולם את צורכי התלמיד כדי שתקודם איכות חייו.

הנחיות רבות בחוזר עוסקות ביצירת התשתית לשיח מסוג זה ולהליך הוגן ואחראי בכל הקשור לאיסוף המידע על רמת תפקודו של התלמיד, להתאמה ולביצוע  של תכניות ההתערבות  בו, לבחינת חלופות ולקבלת ההחלטות בעניינו.

ההחלטות המתקבלות בוועדות לקידומו של התלמיד הן מינהליות לכל דבר ועניין, והן כפופות לכל כללי המשפט המנהלי.

ההוראות להשמה במוסד לחינוך מיוחד ללא דיון בוועדת השמה המפורטות גם הן  בחוזר זה, הן מכוח סעיף 7.א, פרק ג', לחוק החינוך המיוחד, אשר פורט בתקנות "רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ה–2005".

1.2    מטרת הפרסום

א.      התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2011

ב.      התחולה: כלל חברי הוועדות המתקיימות מתוקף חוק החינוך המיוחד וכלל הצוותים החינוכיים והטיפוליים במוסדות החינוך וברשויות המקומיות המשתתפים מתוקף החוק בהרכב הוועדות

ג.       הסטטוס: החלפה

ד.      חוזרים קודמים באותו נושא

–     סעיף 36–1.2 בחוזר הוראות הקבע סו/8(ב), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה וועדת ערר" – מבוטל

–     סעיף 5–1.2 בחוזר "הודעות ומידע" סו/7, "עדכון נהלים והנחיות לרישום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ללא ועדות השמה" – מבוטל

–     סעיף 37–1.2 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ד), "תכנית השילוב כמסגרות החינוך הרגיל – לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות" –  בתוקף, למעט ס"ק  10-2, 14 ו-16.  

ה.      חוזרים קודמים בנושאים קשורים

–     סעיף 19–1.2 בהוראות הקבע בחוזר נט/8(א), "שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד" – בתוקף

–     סעיף 1.2-38 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "מרכז תמיכה יישובי/אזורי ליישום חוק החינוך המיוחד ומתי"אות מתמחים לליקויי ראייה לתלמידים" – בתוקף

–     סעיף 1.2-39 בחוזר הוראות הקבע עא/10(א), "סייעות במסגרות החינוך המיוחד" – בתוקף

–     סעיף 1.2-22 בחוזר הוראות הקבע נט/10(א), "קווים מנחים לעבודתם של מטפלים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד" – בתוקף

–     סעיף 3.7-30 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א), "השירות הפסיכולוגי-החינוכי – 'סל שירותים' – רשימת השירותים הפסיכולוגיים" – מבוטל

–     סעיף 3.7-32 בחוזר הוראות הקבע סג/9(א), "השירות הפסיכולוגי-החינוכי – 'סל שירותים' – רשימת השירותים הפסיכולוגיים – תיקון לסעיף 30–3.7 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א)" –  מבוטל

–     סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א), "מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי" – בתוקף

–     סעיף 3.7-64 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "תיקון סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א) – מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי" – בתוקף

–     סעיף 2.2-6 בחוזר הוראות הקבע נט/4(א), "סוכרת נעורים" – בתוקף

–     סעיף 2.2-13 בחוזר הוראות הקבע תשס/2(א), "תלמידים נשאים או חולים באיידס" – בתוקף

–     סעיף 2.2-24 בחוזר הוראות הקבע סב/2(א), "הנחיות לטיפול בילדים הסובלים ממחלת האפילפסיה" – בתוקף

–     סעיף 2.2-36 בחוזר הוראות הקבע סג/4(א), "תלמידים חולים במחלות מעי דלקתיות" – בתוקף

–     סעיף 2.2-38 בחוזר הוראות הקבע סג/6 (א), "תלמידים חולים בסוכרת נעורים – תיקון לסעיף 2.2-34 בחוזר הוראות הקבע סג/4 (א)" – בתוקף

–     סעיף 2.2-40 בחוזר הוראות הקבע סד/1(א), "תלמידים החולים בסיסטיק פיברוזיס, CF" – בתוקף

–     סעיף 2.2-43 בחוזר הוראות הקבע סד/5(א), "מחלת הספחת (פסוריאזיס)" – בתוקף

–     סעיף 2.2-52  בחוזר הוראות הקבע סה/1(א), "רגישות יתר למזון בקרב ילדים" – בתוקף

–     סעיף 2.9-1 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), "אבדנות ילדים ובני נוער – מניעה והתערבות" – בתוקף

–     סעיף 2.9-2 בחוזר הוראות הקבע עב/1(ב), "התמודדות עם מצוקה רגשית של תלמידים ופיתוח חוסן" –  בתוקף

–     סעיף 1.2-38 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "מרכז תמיכה יישובי/אזורי ליישום חוק החינוך המיוחד ומתי"אות מתמחים לליקויי ראייה לתלמידים" – בתוקף.

1.3    המשנה החינוכית

בבסיס התפיסה הפילוסופית-ערכית של מערך החינוך המיוחד בישראל מצויה התפיסה ההומניסטית המושתתת על ערכים של כבוד האדם, חירותו וחופש הביטוי שלו, תוך קיום יחסי הידברות בין-אישיים המבוססים על יושר ועל אמון הדדי.

צדק טבעי, הוגנות, תום לב, סבירות, היעדר שרירות, היעדר חריגה מסמכות ופעולה חוקית בתוך תקציב קיים – כל אלו נמצאים ביסוד ההחלטות של הוועדות מעצם היותן החלטות מינהליות הכפופות לכל כללי המשפט המינהלי.

האגף לחינוך מיוחד שם לו מטרה לפתח מערך שירותים ותמיכות אשר יאפשר ליחיד ולמשפחתו לקיים אורח חיים המבוסס על יעדים משמעותיים החותרים לחיים של איכות. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בחקיקה שנעשתה בתחום החינוך המיוחד וביישומה בצמתים שונים של קבלת החלטות לגבי המענה החינוכי-הטיפולי הניתן לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

ועדות השילוב, ההשמה והערר אשר נקבעו מתוקף חוק החינוך המיוחד הן צומת משמעותי בתהליך מתמשך של תמיכה וטיפול בתלמיד בעל הצרכים המיוחדים בדרכו החינוכית. יש לראות בדיונים בוועדות אלה חלון הזדמנויות לחשיבה הוליסטית אודות התלמיד וצרכיו כפי שהם באים לידי ביטוי בתחומים הקוגניטיביים, החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים של תפקודו, תוך בחינת סוג התמיכה המתאימה ההולמת את צרכיו החינוכיים. המענה החינוכי שייקבע לתלמיד יינתן על פי אפיון החריגות לשיבוץ המורכב מהאבחנה שנקבעה על סמך המסמכים הקבילים ועל בסיס התיאור התפקודי של התלמיד ועוצמת התמיכות הדרושות לו.

על פי תפיסה הומניסטית זו להשתתפות התלמיד ומשפחתו בוועדות יש משקל רב במעמד של קבלת החלטות משמעותיות להמשך הדרך, ומכאן החשיבות המכרעת שיש למרכיב של שמיעת התלמיד והוריו במעמד הוועדות – רצונותיהם, מחשבותיהם וציפיותיהם מעצמם ומהמערכת החינוכית ויכולתם האישית. תוך כדי השיח מתאפשרת להורים ולתלמיד ההזדמנות להציג את עמדותיהם ולאנשי המקצוע לקבל תמונה מקיפה אודות התלמיד, דבר התורם לקבלת החלטה מיטבית, מקצועית ואחראית בעניינו.

נקודת המוצא לעיקרון של שיתוף התלמיד בדיוני הוועדות באה לידי ביטוי באמנת זכויות הילד הקובעת את זכות הילד להישמע בכל הליך הנוגע לו ואת החובה לתת להעדפותיו משקל ראוי. עוד קובעת האמנה כי בכל הפעולות הנוגעות בילדים תהיה טובת הילד השיקול הראשון במעלה. ברוח זו הדגיש תיקון סעיף 9(ב) לחוק החינוך המיוחד מתאריך 24 בינואר 2005 את החובה להזמין גם את התלמיד, נוסף להוריו, לדיוני ועדות ההשמה והערר ואת הזכות של ההורים להפעיל שיקול דעת באשר לנוכחותו, וגם זאת מתוך שיקולים הנוגעים לטובת ילדם, ולהשמיע את עמדתם ביחס לאופן השימוע של ילדם תוך התייחסות לגילו, לרמת התפתחותו ולהבנתו.

מדיניות משרד החינוך הנגזרת מחוק החינוך המיוחד בכל הקשור לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים היא להעניק זכות קדימה ככל האפשר להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת הרגילה. רק לאחר מיצוי כל אפשרויות ההתערבות במסגרת הרגילה יש לשקול במידת הצורך את הפניית התלמיד לדיון בוועדת השמה.

חלק ניכר מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק תועלת רבה מכך, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.

הימצאותם של תלמידים בעלי מגוון צרכים מיוחדים בכיתה מזמנת אתגר חינוכי-חברתי הן לצוותי החינוך והן לתלמידים. מנקודת מוצא זו מורה חוק החינוך המיוחד להעניק זכות קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד. בכך יש משום "הכרה ביכולתם של כל התלמידים ללמוד ובזכותם ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי" (מתוך דוח ועדת מרגלית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד, תמוז התש"ס – יולי 2000).

מערכת החינוך המיוחד מאפשרת לתלמידים משולבים לקבל תמיכות במסגרת תכנית השילוב (שהיא תוספת לתכנית הלימודים הניתנת להם במסגרות החינוך הרגיל) כדי לאפשר את השתלבותם.

מטרות תכנית השילוב הן:

א.      לקיים אורח חיים סובלני בכל מערכת החינוך ולחנך לקבלת השונה על בסיס העיקרון של ההדדיות

ב.      לעודד ראייה מערכתית יישובית (או אזורית) של דרכי הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים

ג.       לטפח את שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך הרגיל לבין מערכת החינוך המיוחד לקידום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

ד.      להעניק תמיכה חינוכית-טיפולית לתלמיד הזכאי להיכלל בה, בנוסף לתמיכה הניתנת לו על-ידי הצוות החינוכי הרגיל של בית-הספר או של גן הילדים

ה.      לאפשר למוסד החינוכי גמישות מרבית בבניית המענה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

         כדי להגשים את המטרות על המוסד החינוכי לקיים אורח חיים המחייב –

–     שיתוף ידע בין מורי החינוך הרגיל למורי החינוך המיוחד;

–     ארגון הסביבה הלימודית, הפיזית והטכנולוגית בהתאם לצורכי התלמידים;

–     התאמות ושינויים של חומרי הלמידה, ההוראה וההיבחנות;

–     פיתוח תכניות חדשות או שימוש בתכניות קיימות המעודדות את שילובם של תלמידים אלה;

–     שיתוף ההורים (הן של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים והן של שאר תלמידי המסגרת החינוכית) למימוש אורח חיים זה;

–     שיתוף הקהילה הרחבה (המתנ"ס, מוסדות הבריאות והרווחה, המשטרה ומוסדות תרבות) במימוש אורח החיים במסגרת החינוכית.

1.4    התפוצה

כל אנשי החינוך במטה, במחוזות, במוסדות החינוך ובמחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מנהל אגף הפסיכולוגיה, הפסיכולוגים המחוזיים ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים.

1.5    הגורם האחראי

שם היחידה: האגף לחינוך מיוחד

בעל התפקיד: מדריכה  ארצית ממונה על ועדות השמה וערר

מספר הטלפון: 6896102–03

כתובת הדוא"ל: chayaha@education.gov.il.

1.6    נספחים

נספח 1:    פרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל
צרכים  מיוחדים

נספח 2:    טופס לאפיון חריגויות

נספח 3:    הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד: שילוב, השמה, ערר         

נספח 4:    אישור ההורים להפניית ילדם להערכה  פסיכולוגית          

נספח 5:    אישור ההורים להפניית ילדם לאבחון דידקטי     

נספח 6:    שאלוני הפניה    

6.1   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בגן רגיל או מיוחד לוועדות שילוב/השמה        

6.2   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת שילוב בית ספרית

6.3   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידים לקויי ראייה – שאלון לרופאי העיניים ולמרפאות לראייה ירודה

6.4   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי גן בעלי  לקות שמיעה   

6.5   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי יסודי ועל-יסודי בעלי לקות שמיעה

6.6  שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת השמה

6.7   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבי"ס לחינוך רגיל או בבי"ס לחינוך מיוחד לוועדת השמה

נספח 7:    טופסי הזמנה להורים ולתלמיד

7.1  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השילוב המוסדית               

7.2  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

7.3  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

7.4  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת הערר

נספח 8:    טופס הצהרה של המשתתפים בוועדת שילוב/השמה/ערר על שמירת סודיות

נספח 9:    פרטיכולי הדיונים

9.1   פרטיכול ועדת השילוב המוסדית                         

9.2  פרטיכול ועדת ההשמה/ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר    

9.3   פרטיכול ועדת הערר

נספח 10: טופסי החלטה

10.1  הודעה להורים על החלטת ועדת השילוב המוסדית   

10.2 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

10.3 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה

10.4 הודעה להורים על החלטת ועדת הערר

נספח 11: פתיחת גן משולב

נספח 12: תקנות החינוך המיוחד לרישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ו–2005 (קובץ תקנות 6436)

12.1 קובץ התקנות

12.2 טבלת הלקויות הכלולות בתקנות והגורמים המקצועיים המאבחנים

12.3 טופס בקשת הורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד

12.4 טופס טיפול בבקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

12.5 החלטת מנהל המחלקה לחינוך על בקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

נספח 13:  טופס בקשה לקבלת תשלום בגין השתתפות נציג הורים בוועדת       השמה/ערר

נספח 14:  סייעות

14.1 תיאור רמת התפקוד לצורך קביעת זכאות לתמיכה מסוג סייעת לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל

14.2 טופס בקשה לתמיכה מסוג סייעת לתלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

2.     ועדת השילוב המוסדית

2.1    סמכות הוועדה

בסמכותה של ועדת השילוב המוסדית לקבוע את זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים ובעל לקות משמעותית להיכלל בתכנית השילוב במוסד החינוך הרגיל כמוגדר בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, בהתאם למסגרת התקציבית הנקבעת מדי שנה.

2.2    העניינים שהוועדה תדון בהם ותקבל החלטה לגביהם

2.2.1 זכאות להיכלל בתכנית השילוב: הוועדה תדון בזכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב בשל לקות משמעותית הגורמת להגבלה ביכולתו להתנהגות מסתגלת. בהתאם לזכאות זו תיקבע תכנית חינוך יחידנית (תח"י) על ידי הצוות הבין-מקצועי. אם יחול שינוי בתפקודו של תלמיד או בנסיבות תוכל הוועדה להתכנס שוב ולשנות את החלטתה.

2.2.2  זכאות לתמיכה מסוג סייעת לגבי תלמידים שעונים על הקריטריונים שיפורטו בהמשך, בפרק "התנאים לקבלת זכאות לתמיכה מסוג סייעת": מתן סיוע זה כחלק ממגוון השירותים של תכנית השילוב לתלמיד ייקבע על-ידי צוות בין-מקצועי, בהתאם לרמת התפקוד של התלמיד.  

2.2.3  פתיחת גן משולב: ועדת השילוב המוסדית לגני הילדים תקבל החלטה בדבר פתיחת גן משולב על פי המפורט בנספח 11.

2.3    הגדרת התלמיד המשולב

"תלמיד משולב" הוא ילד בעל צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים במוסד לחינוך רגיל. "ילד בעל צרכים מיוחדים" הוא "אדם ... עם לקות משמעותית שבשלה  מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד"  (מתוך חוק החינוך המיוחד). הלקות היא משמעותית ואינה קושי רפואי זמני להשתלב עקב מגבלות פיזיות.

2.4    אוכלוסיית היעד

2.4.1  תכנית השילוב תחול על תלמידים בגיל חינוך חובה כמשמעו בחוק לימוד חובה התש"ט–1949 ובצווי ההרחבה מכוחו בגני החובה, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, וכן בגני ילדים לגיל 4-3 ברשויות החינוך המקומיות הנכללות בצו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט–1999 והתשס"א–2001 בלבד, הן במוסדות חינוך רשמיים והן במוסדות מוכרים שאינם רשמיים בכל המגזרים. יישום החוק יתבצע בהדרגה והוא כפוף למגבלות התקציב. תכנית השילוב תתקיים רק במוסד חינוך הנמצא בפיקוח של המשרד.

2.4.2  הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמפורט להלן:

א.    תלמיד בעל לקות משמעותית הלומד בכיתה רגילה, שיש לגביו מסמך קביל שנקבע על ידי גורמים מקצועיים בלבד (כמפורט בנספח 2)

ב.    תלמיד שהוחלט בוועדת השמה או ערר שהוא ילמד במסגרת חינוכית רגילה, בליווי הוראות הוועדה

ג.    תלמיד שהועבר ממסגרת החינוך המיוחד למסגרת חינוך רגילה על פי חוות הדעת המקצועית של צוות בית הספר ובהסכמת הוריו.

2.4.3  תלמידים בני 4-3 שאינם גרים ביישובי הצו, במשפחות שיש בהן שני תלמידים או יותר בעלי לקויות שאינן שכיחות באוכלוסייה – אוטיסטים, משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות, עיוורים ולקויי ראייה, חירשים וכבדי שמיעה, בעלי הפרעות נפשיות ובעלי פיגור (למעט פיגור קל) – אשר אינן נכללות מבחינת מקום המגורים שלהן בצווי ההרחבה לחוק לימוד חובה, המיושמים באותה שנה – תלמידים אלה יוכלו לפנות באמצעות האגף לחינוך מיוחד לוועדת חריגים במינהל הפדגוגי. הוועדה תשקול כל מקרה לגופו ותחליט אם להפנות את העניין לדיון בוועדת השילוב המוסדית של גני הילדים.

2.4.4  תלמיד שיש לגביו חשד סביר לקיום לקות משמעותית ואין בנמצא מסמכים קבילים והוא נמצא בהליכי אבחון/הערכה – ועדת השילוב רשאית לקבוע מועד לדיון המשך לגביו. עד קבלת מסמכים קבילים בפרק זמן סביר ולא יאוחר מתום שנת הלימודים שבה התקיים הדיון אפשר לתת לתלמידים אלו תמיכה זמנית מתכנית השילוב.

2.5    הרכב ועדת השילוב

2.5.1  בבתי הספר

א.    מנהל בית-הספר הרגיל – יו"ר

ב.    מחנך הכיתה של התלמיד

ג.   עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, כגון מנהל המתי"א או נציגו, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.    פסיכולוג המוסד החינוכי מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב או יועץ חינוכי (בבית ספר המקבל שירות מרמה א' – פסיכולוג בית הספר; בבית ספר המקבל שירות מרמה ב' או ג' – היועץ; בגן ילדים – פסיכולוג מטעם השפ"ח)

ה.    בעל מקצוע נוסף שיקבע המנהל, אם יידרש, לפי העניין (מומלץ להזמין מומחה בתחום הלקות או מומחה שאבחן את הילד או בעל מקצוע נוסף העובד עם הילד כגון עובד פרא-רפואי, אם הדבר אפשרי, מעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות).

2.5.2  בגני-הילדים

א.    המפקח הכולל על גני-הילדים ביישוב או נציגו – יו"ר (על פי מינוי של מנהל המחוז)

ב.    מנהלת הגן של התלמיד (או גננת האם באשכול גנים)

ג.     עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, כגון מנהל המתי"א או נציגו או גננת השילוב, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.    פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב

ה.    בעל מקצוע נוסף שיקבע יו"ר הוועדה, אם יידרש, לפי העניין (מומלץ להזמין את נציג הרשות המקומית מהיחידה לגני ילדים, מומחה בתחום הלקות, מומחה שאבחן את הילד, עובד פרא-רפואי העובד עם הילד וכד', אם הדבר מעשי ואינו כרוך בעלות תקציבית נוספת).

2.6      מקום התכנסותה של ועדת השילוב

2.6.1  ועדות השילוב תתקיימנה בתוך המוסד החינוכי: בבתי הספר – בבית הספר שבו התלמיד לומד; בגני הילדים – במתי"א, במרכז הפסג"ה או באשכול הגנים, בתנאי שיש למוסד סמל מוסד.

2.6.2  ביישובים גדולים אפשר למנות לגני ילדים יותר מוועדת שילוב מוסדית אחת.    

2.7    לוח הזמנים לעבודת הוועדה

2.7.1  הבקשות לדיון בוועדות השילוב תוגשנה לא יאוחר מסוף חודש פברואר בכל שנה.

2.7.2  הדיונים בוועדות השילוב המוסדיות בעניינו של תלמיד לקראת שנת הלימודים העוקבת יתחילו בכל שנת לימודים בחודש מרס ויסתיימו לכל המאוחר ב-15 במאי. ההחלטה תיושם בשנת הלימודים העוקבת.

2.7.3  תלמידים שיש לגביהם ספק אם להפנותם לדיון בוועדת ההשמה, יש להקדים ככל האפשר את הדיון בעניינם בוועדת השילוב. בכל מקרה תוכל ועדת השילוב המוסדית להפנות תלמידים לוועדת השמה ככל האפשר עד
31 במרס מדי שנה, כדי שוועדת ההשמה תסיים את הדיונים בעניינם  עד
15 במאי באותה שנת לימודים.

2.7.4  החלטת ועדת השילוב המנומקת תישלח להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלתה. ההודעה על החלטת ועדת השילוב תכלול החלטה עקרונית בנושא הזכאות לשילוב ונימוקים רלוונטיים. לגבי תלמידים העונים על הקריטריונים של תמיכה מסוג סייעת ושהוחלט במעמד ועדת השילוב שיקבלו תמיכה מסוג סייעת תכלול ההודעה גם התייחסות לזכאות זו. הצוות הבין-מקצועי יקבע את התכנית החינוכית היחידנית (תח"י) של התלמידים ואת רמת התפקוד, כמפורט בתפקידי הצוות הבין-מקצועי בחוזר זה, לא יאוחר מ-15 במאי בכל שנה.

2.7.5  במעברים בין שכבות כיתה

א.   לגבי תלמידים העוברים מגן החובה לכיתה א' ומכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה ולגבי תלמידים חדשים במערכת החינוך יש לקיים דיון מחודש במעמד ועדת שילוב לצורך בחינה מחודשת של זכאותם. מומלץ לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, בהסכמת ההורים, כדי לשמור על רצף התמיכה לפני פתיחת השנה. בכל מקרה דיונים אלה יתקיימו לא יאוחר מסוף חודש אוקטובר.

ב.   תלמידים בעלי לקות משמעותית, אשר קיבלו תמיכה מסוג סייעת בשנת הלימודים השוטפת ועומדים בפני מעבר מגן חובה לכיתה א', מכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, המוסד החינוכי שהם עוברים ממנו יעביר מידע זה במועד הרישום למוסד החינוכי שהם נרשמים אליו לאחר הסכמת ההורים שתינתן בכתב.

       ועדת השילוב המוסדית תתקיים במוסד החינוכי שהתלמיד נרשם אליו לא יאוחר מ-15 במאי, כדי שיישמר רצף התמיכה. רצוי להזמין נציג של המסגרת הקודמת לדיונים אלו.

ג.    הצוות הבין-מקצועי יסיים את קביעת רמת תפקודו של התלמיד בהתאמה לתכנית החינוכית שתיבנה עבורו לא יאוחר מ-15 במאי.

2.7.6  יש לוודא כי מועדים אלו יובאו לידיעת כל הגורמים המפנים לוועדות השילוב.

2.8    ההפניה לוועדות השילוב המוסדיות

2.8.1  הוראות כלליות טרם ההפניה

א.    הפניית תלמיד לוועדת שילוב מוסדית תיעשה לאחר שהמוסד החינוכי ימצה את אפשרויות ההתערבות החינוכית, ובכלל זה היוועצות עם גורמים מקצועיים נוספים הקשורים למסגרת – היועץ, הפסיכולוג, מדריכים מקצועיים – והתערבות באמצעות תכניות חינוכיות אחרות הקיימות טרם ההפניה לוועדת שילוב.

ב.    מחנך הכיתה או מנהלת הגן (גננת האם באשכול גנים) ישתפו את הורי התלמיד בכל אחד מניסיונות ההתערבות החינוכיות שנעשו במטרה למצוא דרכי פעולה מותאמות לקידומו של ילדם טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ג.     שיתוף התלמיד במטרות ההתערבויות החינוכיות, בהבנת רמת תפקודו ובהערכתה, ובכלל זה שמיעת רצונותיו והבהרת זכויותיו, הוא מרכיב חשוב בהצלחתה של תכנית ההתערבות.

ד.    תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת שילוב עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. במקרים חריגים מאוד אפשר להפנות תלמיד עולה חדש על ידי הגורמים הקבועים בחוק לוועדת השילוב על רקע לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל, ולא על רקע של קשיי קליטה ושפה בלבד.

ה.    הורה לתלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד, המבקש לשלבו  במסגרת חינוכית רגילה בניגוד לחוות הדעת של הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית, יוכל לפנות לוועדת השמה ברשות המקומית לכל המאוחר עד 15 באפריל בכל שנה בבקשה לדון בעניינו של ילדו.

ו.     ועדת ההשמה ביישוב, שהחליטה להפנות עניינו של תלמיד לדיון בוועדת שילוב מוסדית, תפנה בצירוף טופס החלטה  המופיע בנספח 10, ס"ק  10.3 בחוזר זה.

2.8.2  הגורם המפנה

סעיף 20-ד לחוק החינוך המיוחד קובע כי הגורמים המפנים לוועדת השילוב הם אלו:

א.    הורה (בכל מקום שכתוב "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי)

ב.    ועדת ההשמה ביישוב, לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה

ג.     עובד חינוך מהסגל הפדגוגי במוסד החינוך הרגיל

ד.    רשות החינוך המקומית הרלוונטית.

2.8.3  המסמכים הנדרשים לוועדת השילוב

א.    הגורם המפנה לוועדת השילוב יצרף לבקשתו חוות דעת חינוכית, הערכה החתומה על ידי הגורם המקצועי שקבע את הלקות בהתאם לנספח 2, "הגורמים המקצועיים שאבחנתם קבילה", ובדיקות שמיעה וראייה עדכניות, כמפורט להלן:

1)   חוות דעת חינוכית

א)   הגננת או המחנך ימלאו שאלון הפניה המתאר את קשיי תפקודו של התלמיד בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי-רגשי. הערכה תפקודית זו תתבסס על דיווח עדכני לתקופה של ששת החודשים האחרונים שלפני הדיון לפחות (למעט תלמידים חדשים, שאין לגביהם תיעוד ארוך טווח).   

ב)   בגני הילדים תמלא מנהלת הגן (באשכול גנים - גננת האם) את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.1 בחוזר זה, ובבתי הספר ימלא המחנך את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.2. לתלמיד כיתה א' שעניינו יידון בראשית השנה (בחודשים ספטמבר-אוקטובר) יש למלא את השאלון של גני הילדים.

ג)    לגבי תלמידים עיוורים ולקויי ראייה ותלמידים בעלי לקות בשמיעה יש לקבל מידע נוסף מהפיקוח המקצועי על תחומים אלה:

–    לתלמידים בעלי לקות בראייה ועיוורים יש לצרף לחוות הדעת החינוכית שאלון חוות דעת רפואית על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח  6, ס"ק 6.3.

–    לתלמידים בעלי לקות בשמיעה יש לצרף לחוות הדעת החינוכית  תוספת לשאלון ההפניה לוועדת השילוב לתלמידי גן בעלי לקות  בשמיעה על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.4, וביסודי ובעל-יסודי, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.5.

כל המסמכים המובאים בפני ועדת השילוב, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת השילוב, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם אך ורק לידיעת מי שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה ואך ורק את החומר הרלוונטי. על יו"ר הוועדה ליידע את האדם המבקש את החומר הרלוונטי שחלה עליו חובת הסודיות.

2)   הערכות

א)   הוועדה תדון בעניינו של תלמיד בעל לקות משמעותית שיש לגביו מסמך קביל. אבחנה או אבחנה משוערת של הלקות תיעשה אך ורק על ידי גורמים קבילים, כמפורט בנספחים
2 ו-3 .

ב)    בלקויות שנדרשת בהן הערכה פסיכולוגית על ידי פסיכולוג חינוכי היא תיעשה בהתאם לנוהלי אגף הפסיכולוגיה בשפ"י בנושא זה: יש לקבל הסכמה בכתב מההורים להפניית ילדם להערכה פסיכולוגית על גבי טופס סטנדרטי המובא בנספח 4. אם סירבו ההורים להערכה פסיכולוגית, יודיע להם מנהל המוסד החינוכי על הצורך בהערכה פסיכולוגית במכתב רשום, ויידע אותם על זכותם לפנות להערכה מקצועית מכל גורם שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק. הורה שיתנגד לקיים הערכה פסיכולוגית לילדו יתבקש לחתום שאינו מאשר את קיום ההערכה.  

ג)    לאחר ההערכה הפסיכולוגית יזמן הפסיכולוג את הורי התלמיד לשיחה וידווח על ממצאיו . 

ד)    הפסיכולוג ימסור להורים עותק של חוות דעתו שתימסר על ידי ההורים ליו"ר הוועדה. אם יש בידי ההורה ממצאי הערכה נוספים, עליו להמציאם לוועדה לפני התכנסותה.

ה)   הוועדה תדון בחוות דעת נוספות על סמך מסמכים קבילים, החתומים על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, כמפורט בנספח 3.

ו)    במקרים שבהם אין מסמך קביל כנדרש לפי הפירוט בנספח 2 יוכל ההורה לפנות לגורמים המקצועיים הרלוונטים.

 במקרים שבהם הפנייה לוועדת השילוב המוסדית היא ביזמת ההורים  ולא ביזמת המסגרת החינוכית, על ההורים להמציא את המסמכים ואת האבחונים הנדרשים.

3)   בדיקות ראייה ושמיעה

אחד המסמכים הנדרשים  לדיון,  בכל בקשה לתמיכה בתלמיד מתכנית השילוב, הוא בדיקת ראייה ובדיקת שמיעה של התלמיד.
על ההורים להמציא בדיקות אלה. אם קיים חשש של ירידה באחד מתפקודים אלה, יש להזמין לוועדה עובד הוראה מתחום הלקות.

ב.    הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו בוועדת השילוב יצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון. אם הילד אובחן/טופל על ידי גורם רפואי כגון קופת חולים או המכון להתפתחות הילד או המרפאה לבריאות הנפש או גוף פרטי, על ההורה להמציא את סיכום האבחון/הטיפול.

2.8.4  עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת השילוב

א.   ככלל, ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק של כל מסמך המובא לפני ועדת השילוב, לרבות חוות הדעת הפסיכולוגית והחינוכית ולמעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.   לאחר ההערכה הפסיכולוגית ימסור הפסיכולוג החינוכי להורים את הסיכום של חוות הדעת שלו. ההעתק סיכום זה יישלח ליו"ר ועדת השילוב על ידי ההורים.

ג.    מנהל בית הספר/הגננת ימסרו להורים, לא יאוחר משבוע לפני מועד הדיון בוועדה, את העתק של שאלון ההפניה החתום אשר יישלח לוועדת השילוב.

ד.   בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת.

ה.   כותב המסמך יתבקש לחוות את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר.

ו.     אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת השילוב לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

2.8.5  שמירת המסמכים

כל המסמכים שהובאו לפני ועדת השילוב והמשמשים אותה יישמרו במוסד החינוכי, בתיקו האישי של התלמיד, ועותק של כל המסמכים יועבר בידיעת ההורים לשירות הפסיכולוגי-חינוכי. לגבי גני הילדים ירוכזו המסמכים על ידי יו"ר ועדת השילוב ויימסרו בתום הוועדה יחד עם הפרטיכול ועם סיכום ההחלטה לשירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות שבה התלמיד לומד.

2.8.6  הליך ההפניה

א.    הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו יפנה בקשה כתובה ליו"ר ועדת השילוב (בביה"ס – להנהלת בית הספר, ובגני הילדים – למפקח הכולל). עליו לצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון בעניינו של ילדו.  ההורה יצרף לבקשה את המסמכים הקבילים הקובעים שהתלמיד הוא בעל לקות משמעותית, כמפורט בנספח 3.

ב.    בגני הילדים יימסרו השאלונים לחתימת ההורים על ידי הגננת לאחר שמפקח הגן ומנהלת הגן יחתמו עליו, לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה, ויישארו בידיהם. חתימת ההורים אינה הסכמה לתוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, תציין הגננת על גבי השאלון את הסיבה לכך.

ג.     בבתי הספר יימסרו השאלונים על ידי בית הספר לחתימת ההורים לאחר חתימתו של המפקח הכולל עד סוף חודש פברואר בכל שנה. העתק של השאלון החתום על ידי המפקח הכולל יימסר להורים לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה ויישאר בידיהם.

ד.    יו"ר הוועדה ירכז, בפרק זמן סביר, את המסמכים המתאימים המצביעים על הלקות ועל רמת התפקוד של התלמיד המופנה על ידי המערכת החינוכית לדיון בוועדת השילוב. מסמכים אלה יהיו חתומים על ידי הגורמים המקצועיים, כמפורט בנספח 3.

ה.   מנהל המוסד החינוכי אחראי להעברת השאלונים המוגשים לדיון לחתימת המפקח הכולל של המוסד.

2.9    סדרי עבודתה של הוועדה

2.9.1  ההיערכות לקראת הדיון בוועדה

א.   האחריות לארגון עבודת הוועדה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר ועדת השילוב המוסדית.

ב.   היו"ר יזמין את ההורים ואת התלמיד שעניינו יידון בוועדה. ההזמנה תישלח בדואר רשום, לפחות 10 ימים לפני מועד הדיון. טופס זימון ההורים והתלמיד מובא בנספח 7, ס"ק  7.1.                              

ג.    יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא הורים, ולכן יש לוודא שההורים אכן קיבלו את הזימון לפני שהוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ד.   הורה המבקש לדחות את הדיון מסיבות מוצדקות יפנה ליו"ר  הוועדה, והיו"ר יקבע מועד אחר לדיון.

2.9.2  מהלך הדיון

א.    יו"ר הוועדה יפתח את הדיון על ידי הצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ב.    יו"ר הוועדה יציג להורים את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.    בתחילת הדיון יוצגו על ידי יו"ר הוועדה הרקע להפניית התלמיד לדיון בוועדת השילוב והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

ד.    יו"ר הוועדה יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם לפני הוועדה. ההורים זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם שישמיע את דבריהם.

ה.    במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תדאג הוועדה לאפשר לו תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים. נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ו.     יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד ויתייחס לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים של התלמיד. זאת תוך התייחסות למיצוי של תכניות ההתערבות שנעשו בעניינו טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ז.    יו"ר הוועדה ינהל את הדיון ויוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

ח.    ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

ט.    יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים להורים.

י.     יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון תוך זימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יא.  לפני דיון עם הורים בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם שיתרגם להם את מהלך הדיון לשפה המובנת להם. אפשר לבקש מהם להביא לדיון מישהו מטעמם.

יב.   בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יג.   מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחים מתוך המערכת החינוכית לליקויי חושים וללקויות ששכיחותן נדירה באוכלוסייה, אם הדבר אפשרי ומעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות.

יד.   ועדת השילוב תבחן אם רמת תפקודו של התלמיד בתחומים השונים מצדיקה מתן זכאות לתכנית שילוב בנוסף לתכניות ההתערבות הקיימות במסגרת הרגילה שהוא משתתף בהן, וכן אם תכנית השילוב תיתן מענה לצרכיו הייחודיים. בבואה לקבל החלטה בדבר המענה לצרכיו הייחודיים של התלמיד תסתייע ועדת השילוב בפרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המפורטים בטבלה בנספח 1.

טו.  במהלך הדיון יירשם פרטיכול כמפורט בנספח 9, ס"ק 9.1 בחוזר זה.

טז.  יו"ר הוועדה ידאג להחתים את המשתתפים בוועדת השילוב על טופס הצהרה בנוגע לשמירת סודיות המובא בנספח 8.

2.9.3  פרטיכול הדיון

א.    רישום הפרטיכול של ועדת השילוב חייב להיות מדויק ומהימן ולשקף את מהלך הדיון.

       הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)   פרטי התלמיד: הפרטים האישיים ופרטי המוסד החינוכי שהוא לומד בו

2)   הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)   הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)   המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)   מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד: ובכלל זה רישום עמדת ההורים ועמדת התלמיד

6)   מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)   פרטי ההחלטה

8)   הנימוקים להחלטה

9)   הערות

10) אישור על רישום הפרטיכול – חתימות ותאריך.

ב.    יו"ר ועדת השילוב יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.    אפיון החריגות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי פסיכולוג הוועדה בהיוועצות עם כל חבריה. בהיעדר פסיכולוג חבר בוועדה ייקבע האפיון על ידי יו"ר הוועדה בהיוועצות עם חבריה.

ד.    לאחר כל דיון של הוועדה יאשרו חבריה את פרטיכול הדיון בחתימתם.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חיסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

2.9.4  סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת השילוב יתקבלו בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד ועל ידם. החלטות הוועדה תתקבלנה ברוב קולות. החן הקולות שקולים, יהיה ליו"ר קול נוסף.

ב.    ועדת השילוב תחליט בעניינו של התלמיד על פי האפשרויות כדלקמן:

1)    התלמיד זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

2)    התלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

ג.     אם קבעה הוועדה שהתלמיד זכאי להיכלל בתכנית השילוב, בסמכותה להחליט גם על זכאות לתמיכה מסוג סייעת.

ד.    אם קבעה הוועדה שהתלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב, עליה לפרט את קביעתה על פי האפשרויות שלהלן:

1)    התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל, ללא תמיכה מתכנית השילוב, וצרכיו החינוכיים יקבלו מענה במסגרת תכניות הקיימות במוסד החינוכי.

2)    התלמיד יופנה לדיון בוועדת ההשמה, שכן יש לו בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. במקרים אלו על הוועדה להפנות את עניינו לדיון בוועדת ההשמה לא יאוחר מ-31 במרס בכל שנת לימודים.

ה.    לאחר סיום הדיונים ישלח היו"ר את העתק ההחלטה המנומקת להורי התלמיד בדואר רשום לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה, על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 10, ס"ק 10.1 בחוזר זה. בגן הילדים יישלח העתק ההחלטה גם לגננת.

ו.     יו"ר הוועדה אחראי לדווח על קיומה של ועדת השילוב, על פרטי הדיון ועל והחלטות הוועדה באמצעות "שילובית" –התוכנה לדיווח על ועדות השילוב.

ז.    זכאותו של התלמיד להיכלל בתכנית השילוב תישמר לתקופה של עד 3 שנים באותה מסגרת חינוכית, בכפיפות לשיקול הדעת של הצוות הבין-מקצועי, כמפורט להלן. בתום 3 שנים יובא עניינו לדיון מחודש בוועדת השילוב המוסדית.

ח.    בסוף כל שנה, ולא יאוחר מ-15 במאי, יעריך הצוות הבין-מקצועי מחדש את צורכי התלמיד. אם יוחלט שבשנת הלימודים שאחריה לא ייכלל התלמיד בתכנית השילוב אך ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית, יביא מנהל המסגרת את הנושא לדיון במעמד ועדת השילוב כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב. אם החליטה ועדת השילוב על הפסקת הזכאות לתלמיד, יודיע יו"ר ועדת השילוב על כך להורים ובכתב.

ט.    תלמיד שנתמך מתכנית השילוב ולאחר דיון בצוות הבין מקצועי על מיצוי אפשרויות הטיפול בו הוחלט להפנותו לוועדת ההשמה, אפשר להפנותו לוועדת ההשמה ללא קיום דיון בוועדת השילוב. המוסד החינוכי יודיע  להורים שבכוונתו להפנות את התלמיד לוועדת השמה.

י.     תלמיד שעבר ללמוד בבית ספר אחר באותה רשות או עבר להתגורר ברשות אחרת, תהיה זכאותו תקפה רק למשך אותה שנת לימודים.

2.10  ערר על החלטת ועדת השילוב

2.10.1  הורה או תלמיד רשאים להגיש בקשת ערר בכתב על החלטת ועדת השילוב המוסדית ועל רמת התפקוד שקבע הצוות הבין מקצועי אך לא על היקף התמיכה מתכנית השילוב.

2.10.2  את הערר יש להגיש בכתב לוועדת ההשמה ברשות המקומית תוך 21 יום מהיום שבו קיבלו ההורים את ההודעה על החלטת ועדת השילוב.

2.10.3  יו"ר ועדת ההשמה במחלקת החינוך ברשות המקומית יקבל את פרטיכול ועדת השילוב המוסדית ואת החלטתה מהמוסד החינוכי.

2.10.4  יו"ר הוועדה יזמין לדיון בערר נציג מהמוסד החינוכי שבו התלמיד לומד וישמע את דעתו. המשך הדיון בוועדה יהיה ללא נוכחות הנציג מהמוסד החינוכי.

2.10.5  יש להקפיד שבוועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר לא יימצא חבר ועדה שהשתתף בוועדת השילוב המוסדית בעניינו של התלמיד הנדון.

2.10.6  יו"ר הוועדה יזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בדיון בערר (ראה נספח 7, ס"ק 7.2).

2.10.7  מהלך הדיון יירשם בפרטיכול (ראה נספח 9, ס"ק 9.2).

2.10.8  החלטת הוועדה תתקבל בנוכחות חבריה בלבד.

2.10.9  ועדת ההשמה ביושבה כערר רשאית –

א.   לקבל את הערר;

ב.   להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית לדיון נוסף, עם הוראות ובלעדיהן;

ג.   לדחות את הערר.

2.10.10 ועדת ההשמה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מהיום שבו הוגש הערר (זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו).

2.10.11 ההחלטה המנומקת של ועדת ההשמה ביושבה כערר תישלח להורי התלמיד ולמוסד החינוכי שהוא לומד בו על גבי טופס ההחלטה (ראה נספח 10, ס"ק 10.2). 

2.10.12 החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר היא סופית.

2.11  הצוות הבין-מקצועי

2.11.1   הרכב הצוות בגן הילדים

            מנהל המתי"א או נציג מטעמו העובד בגני הילדים ירכזו את עבודת הצוות של גני-הילדים לתלמידים המשולבים בהם. חברי הצוות יהיו גננת-האם וגננת השילוב, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ובעל מקצוע נוסף אם נדרש. מומלץ להזמין את מנהל המתי"א או את נציגו, את פסיכולוג המוסד החינוכי ואת המפקחת על גני-הילדים או את נציגתה. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהלת המרכז או את נציגתה.

            ביישובים גדולים אפשר להקים כמה צוותים, בהתאם למאפייני היישוב.    

2.11.2   הרכב הצוות בבית הספר

            בכל בית ספר יפעל צוות בין-מקצועי אשר יארגן את תכנית השילוב במוסד החינוכי לתלמידים משולבים. המורה לחינוך מיוחד, שימונה על ידי מנהל בית הספר בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד, יארגן את עבודת הצוות הבין-מקצועי בבית הספר. חברי הצוות יהיו המחנך, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ובעל מקצוע נוסף, אם נדרש. מומלץ להזמין גם את פסיכולוג המוסד החינוכי ו/או את היועץ, את מנהל המתי"א או את נציגו וכל גורם נוסף, על פי החלטת המנהל. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהל המרכז או את נציגו.

2.11.3   תפקידי הצוות הבין-מקצועי

א.   קביעת התכנית החינוכית היחידנית

      הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית, באחריות המחנכת, יקבע את התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד המשולב בהתאם למצב תפקודו של התלמיד, למהות התמיכה ולתועלת שהוא יכול להפיק ממנה כדי לשפר את השתתפותו בתכנית הלימודים של הכיתה. כחלק מהתכנית החינוכית היחידנית יקבע הצוות –

1)    את סוגי התמיכה, את אופן מתן התמיכה ואת השעות שיינתנו לתלמיד מתוך הטיפולים הזמינים במסגרת החינוכית;

2)    את דרגת התפקוד של התלמיד לצורך תמיכה מסוג סייעת, אם ועדת השילוב קבעה שהתלמיד זכאי לתמיכה כזו, על פי ההנחיות המפורטות בטבלה שלהלן ובהתייחס לתכנית החינוכית היחידנית (מנהל ביה"ס יידע בכתב את הורי התלמיד על דרגת התפקוד שנקבעה לילדם). 

תיאור התפקוד של התלמיד לקביעת רמת התפקוד לצורך תמיכה מסוג סיוע

_________________

*  תיאור תפקודו של התלמיד מרמה ב' ומעלה כולל את רמות התפקוד ברמות הקודמות.

הערה: אם בכיתה אחת יש יותר מתלמיד אחד הזכאי לתמיכה מסוג סייעת, תוקצה סייעת אחת עד למלוא היקף שעות הלימודים של הכיתה ואין חובה להקצות לכל אחד מהתלמידים שעות על פי רמת התפקוד כמפורט לעיל.

ב.    מעקב אחר הביצוע וההתקדמות של תכנית השילוב

       הצוות הבין-מקצועי יעקוב אחר ביצוע תכנית השילוב של כלל התלמידים הזכאים. לקראת סוף כל שנת לימודים יקיים הצוות הערכה על התכנית וימליץ על המשך/הפסקת זכאותם של התלמידים בשנת הלימודים הבאה, בהתאם להתקדמותם. במקרה של תלמיד שאינו זקוק להמשך תמיכה מתכנית השילוב ואשר ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית, יביא המנהל את הנושא לדיון במעמד ועדת השילוב כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב, ויודיע על כך להורים בכתב.

ג.    המלצה על הפניה לשירות הפסיכולוגי-החינוכי

       הצוות הבין-מקצועי ימליץ על פנייה לשירות הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב לצורך התייעצות בנוגע למתן שירותים פסיכולוגיים. שירותים פסיכולוגיים-חינוכיים יינתנו באמצעות השירות הפסיכולוגי-החינוכי ביישוב על פי החלטת הפסיכולוג, בהתאם למתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי ובהתחשב בהמלצת הצוות הבין-מקצועי.

2.12  שירותי התמיכה במסגרת תכנית השילוב

2.12.1   כללי

            חוק החינוך המיוחד הגדיר את תוספת ההוראה והלימוד ואת השירותים המיוחדים (עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים ושירותים פרא-רפואיים) לתלמיד המשולב. תוספת זו תינתן בהלימה לצרכיו של התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים) של המסגרת החינוכית.

            השעות תיקבענה בתכנית חינוכית יחידנית, על-ידי הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית שבה התלמיד המשולב לומד. תלמיד משולב יהיה זכאי לתמיכה מסוג הוראה לכל היותר עד שליש משעות הלימודים בשבוע באופן קבוצתי ו/או פרטני, באחד או ביותר מסוגי התמיכות שתפורטנה בהמשך.

            שירותי התמיכה מסוג הוראה יינתנו על ידי מורים מוסמכים לחינוך מיוחד. שירותים אלה יכולים להיות בתחומים כגון אלו: הוראה מתקנת (חשבון, אנגלית, קריאה ואסטרטגיות למידה); מטפלים ביצירה ובהבעה; עובדים פרא-רפואיים – קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק. פיזיותרפיסטים; מורים מומחים לניתוח התנהגותי; מאבחנים דידקטיים; מורים מומחים לעיוורים וללקויי ראייה ולחירשים וללקויי שמיעה.

            עובדי הוראה המתמחים בטיפולים פרא-רפואיים ובטיפולים ביצירה ובהבעה יוכלו לעבוד בתחום התמחותם, על-פי הצרכים, רק אם יש להם אישור בר-תוקף מן הגורמים המוסמכים.

            אבחונים דידקטיים, אם הם נדרשים כחלק מתהליך ההפניה של תלמיד משולב ומהתמיכה בו, יתבצעו על ידי מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי במוסד החינוכי כחלק מעבודתו כמורה שילוב ולא יותר מאשר בשליש ממשרתו. במידת הצורך, אם אין במוסד החינוכי מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי, יפנה המנהל למתי"א. המנהל יקצה שעות מתקן המוסד החינוכי עבור שירות זה. העסקתו של מורה לחינוך מיוחד שהתמחה באבחון דידקטי, ובכלל זה היקף העסקתו, יהיו באישור המפקח על החינוך המיוחד ובתיאום עם המתי"א.

            במסגרת תכנית השילוב קיים ומתפתח מגוון רחב של אסטרטגיות תמיכה בתלמידים משולבים. שלב הגיל ורמת התפקוד משפיעים על השונות בסוגי התמיכה, באופן התמיכה, בהיקפם וכדומה. המטרות והיעדים של התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד יפורטו בתכנית ויקבעו את הסוגים, את האופן, את המקום, את המועד, את המשך ואת האינטנסיביות של התמיכה.

            מימוש המטרות והיעדים ייעשה במגוון האמצעים העומדים לרשותה של המסגרת. הצוות החינוכי יפעל למימוש המטרות באמצעים חלופיים העומדים לרשות המסגרת, אם אין בנמצא אחד או יותר מסוגי האמצעים או השירותים המיוחדים הנדרשים.

            הצוות הבין-מקצועי יקבע ויתאים את התמיכה בילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה מאחד או יותר מסוגי התמיכה המפורטים להן.

2.12.2   תמיכה מהסוג של הוראה ולימוד

            תמיכה מהסוג של הוראה ולימוד עיקרה תמיכה של עובד הוראה מהחינוך המיוחד בתלמיד והבניה שיטתית של תכנית הלימודים יותר מהנדרש לבני גילו או כיתתו; לדוגמה:

א.  הוראה קבועה: הוראה על ידי מורה לחינוך מיוחד על פי מערכת קבועה ובהתאמה לחומר הנלמד בכיתה, וכן תמיכה על ידי מטפלים פרא-רפואיים ומטפלים ביצירה ובהבעה על פי מערכת קבועה, בהתאמה לצרכיו של התלמיד וכתמיכה בפיתוח היכולת להשתלבותו הלימודית והחברתית (להבדיל מטיפול קליני)

ב.  אבחון, התאמה ומעקב: ביצוע אבחון דידקטי לתלמיד, התאמת תכנית חינוכית עבורו (בתיאום עם הגורמים המקצועיים האחרים התומכים בתלמיד), הדרכת הצוות המטפל בו ומעקב קבוע על פי לוח זמנים שייקבע על ידי הצוות הבין-מקצועי (הפניית התלמיד לאבחון תיעשה לאחר קבלת אישור מהורי התלמיד; ראה בנספח 5)

ג.   אבחון ומעקב על ידי צוות רב-מקצועי בין-תחומי: ביצוע הערכה רב-תחומית לתלמיד על ידי גורמי מקצוע בין-תחומיים (מספרם ותחומי מומחיותם ייקבעו על פי צרכיו של התלמיד), התאמת תכנית חינוכית עבורו, הדרכת הצוות המטפל בו ומעקב, על פי לוח זמנים שיקבע הצוות הבין-מקצועי

ד.  הוראה משולבת על בסיס דו-שבועי/חודשי: ביצוע הערכה ותצפית תוך כדי הוראה, הוראת הדגמה (modeling) והנחיית המחנכת המשלבת בתדירות שתיקבע בצוות הבין-מקצועי

ה.  תמיכה בתחום הרגשי/ההתנהגותי/הנפשי על ידי מומחים: ביצוע אבחון ותצפית תוך כדי הוראה בתחומים אלה על ידי מומחים בתחום בריאות הנפש – פסיכולוג המסגרת ו/או אנשי הצוות הטיפולי, הוראת הדגמה (modeling) והנחיית המחנכת המשלבת בתדירות שתיקבע בצוות הבין-מקצועי.

2.12.3   תמיכה מסוג התאמות

עיקרה של תמיכת ההתאמה הוא בשינוי בסביבה, בציוד ובפעילויות; לדוגמה:

א.  התאמת תכנית הלימודים: התאמה של תכנית הלימודים הכיתתית לתלמיד על ידי מורה לחינוך מיוחד, בשיתוף המחנך/מורה מקצועי והתלמיד

ב.  סיוע ותמיכה בשימוש במכשירים מיוחדים: שימוש בטלוויזיה במעגל סגור, במכשירי שמיעה, בסדים וכדומה

ג.   תמיכה במעברים: הוראה, ייעוץ והכוונה של המורה לחינוך מיוחד במעבר בין מסגרות, בין נושאי לימוד ובין פעילויות במסגרת החינוכית.

2.12.4   שילוב של תמיכה מסוג הוראה ולימוד ותמיכה מסוג התאמה

הכוונה לתמיכה משולבת – תמיכה לימודית ותמיכת התאמה – שעיקרה שילוב של שתי התמיכות יחד; לדוגמה:

א.  הוראה בסביבה מיוחדת: תמיכה בתלמיד בסביבה חינוכית המאורגנת ומותאמת לצרכיו: התאמה פיזית או התאמה טכנולוגית מיוחדת וכדו', כגון הוראה במרכזים טיפוליים או במרכזי למידה

ב.   הוראה באמצעים מיוחדים: תמיכה על ידי הוראה המתקיימת באמצעים מיוחדים, כגון אמצעים מתוקשבים ושירותי תרגום ללקויי שמיעה

ג.    מודל משולב: הוראה לתלמידים בסביבה ייחודית המתקיימת על ידי מורים עמיתים מתחומים שונים (מורה מיוחד עם מורה רגיל) ולמידה המתקיימת עם תלמידים עמיתים בעלי יכולת שונה ("רגילים" עם "מיוחדים"), כגון גן משולב או קבוצת תלמידים משולבים הלומדים בכיתה רגילה בחלק משעות הלימוד או בחלק מנושאי הלימוד.

2.12.5   תמיכה מסוג סיוע

א.  שירותי הסיוע, והסייעת בכללם, הם חלק מהאמצעים להשגת המטרות והיעדים החינוכיים שייקבעו בתכנית החינוכית היחידנית של התלמיד, כדי לקדם את מידת עצמאותו ואת יכולתו לשמור על תקשורת ישירה עם הצוות החינוכי ועם חברת התלמידים.

     סיוע זה הוא חלק ממערך התמיכה הכולל, והוא יינתן אך ורק אם יימצא כי רמת התפקוד של התלמיד מחייבת זאת. ההחלטה על מתן הסיוע צריכה להיות מנומקת, בדגש על תפקוד התלמיד ועל האופן שבו יתרום סיוע זה לקידומו.

     עמדת גורמי המקצוע במשרד החינוך, המבוססת על מחקרים מהארץ ומחו"ל, היא כי תפקידה של הסייעת, באותם המקרים שבהם אכן הוחלט להקצות סייעת לתלמיד בעל צרכים מיוחדים, לסייע לתלמיד להשתתף בתכנית הלימודים ולהבין את חומרי הלמידה ואת המטלות הניתנות בשיעור. באופן זה יוכלו המחנך ומורי הכיתה לעבוד עם התלמידים כולם, גם התלמידים בעלי הצרכים
המיוחדים. עם זאת, יש להביא בחשבון, במכלול השיקולים, גם היבטים העלולים לגרום לתלות התלמיד במבוגר ולפגום במידת השתתפותו הלימודית והחברתית.

     המורה, בעזרת הצוות הבין-מקצועי, יוביל את התהליך הלימודי-טיפולי ויכוון את הפעילות בכיתה, ובכלל זה את פעילות הסייעת, כדלקמן:

1)   מחנך הכיתה, בעזרת הצוות הבין-מקצועי, ייקח אחריות על הלמידה ועל התכנון של מהות התמיכה ויישומה במסגרת תכנית חינוכית יחידנית.

2)   הצוות החינוכי יעקוב אחר התקדמותו של התלמיד בהתאם לתח"י, שבו יפורטו תפקידי הסייעת, תוך שמירה על רציפות הקשר המקצועי מורה-סייעת-תלמיד.

3)   כל הפעילויות של התלמיד תהיינה חלק בלתי נפרד מהפעילויות המבוצעות במסגרת החינוכית בתחום הלימודי.

4)   המערך החברתי של התלמיד עם בני כיתתו יהיה חלק אינטגרלי מהמערך החברתי בכיתה.

5)   פעילות הסייעת תשאף לקדם את התלמיד מתלות לעצמאות. מחנך הכיתה יהיה אחראי למתן הדרכה מובנית והנחיות מפורטות למתן סיוע.

6)   חשוב שהגורמים החינוכיים, לרבות הסייעת, יאפשרו לתלמיד אוטונומיה.

ב.  התנאים לקבלת זכאות לתמיכה מסוג סייעת

1)   לקבלת תמיכה מסוג סייעת זכאים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, בגיל 4-3, בגני-ילדים המוכרים והמפוקחים על-ידי משרד החינוך, ביישובים שבהם חל חוק לימוד חובה על פי צווים שהתקין שר החינוך, ותלמידים בגיל 18-5 (סוף כיתה י"ב) בכל מערכת החינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי.

2)   תמיכה מסוג סייעת תאושר לתלמיד אך ורק אם הוא עונה על כל התנאים שלהלן:

      תלמיד משולב בעל לקות משמעותית אשר רמת תפקודו, כמפורט בנספח 14, ס"ק 14.1, מחייבת סיוע מסוג זה ויש ברשותו מסמך קביל שנקבע על-ידי גורמים מקצועיים בלבד (כמפורט בנספח 3). להלן סוגי הלקויות:

א.    משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות (קוד חריגות 59)

ב.    עיוורים ולקויי ראייה (קוד חריגות 61)

ג.     אוטיסטים (קוד חריגות 56)

ד.    בעלי פיגור בינוני (קוד חריגות 53)

ה.    בעלי הפרעות נפשיות (קוד חריגות 57)

ו.     תלמידים שיש להם תסמונות ומחלות נדירות.

3)   לגבי תלמידים הסובלים ממצבי בריאות מחלתיים, כגון רגישות יתר למזון, אפילפסיה, סוכרת, ספחת (פסוריאזיס), סיסטיק פיברוזיס, מחלות מעי דלקתיות ואיידס, יש לנהוג על פי הוראות הפיקוח על הבריאות שהתפרסמו בחוזרי המנכ"ל של משרדנו (ראה במבוא, ב-1.2-ה). רצוי להזמין מומחה מתחום הבריאות כדי להסביר לצוות את מהות המחלה, את הדרכים להתמודד אתה ואת האופן שיש לנהוג בו במקרה חירום. יש לתעד את ההנחיות ולהביאן לידיעת כל אנשי הצוות. אין להקצות סייעת לתלמידים אלה.

4)   במקרים שבהם נדרש מלווה אישי לביצוע פעולות טיפוליות (כהגדרתן בחוזר המנכ"ל של משרד הבריאות 16/04), כגון שאיבת הפרשות דרך טרכאוסטומי, חיבור וניתוק ממכונת הנשמה לצורך שאיבת הפרשות, צנתור שלפוחית השתן, האכלה דרך זונדה או גסטרוסטום, מתן חמצן, ביצוע חוקן – במקרים אלה תפנה הרשות המקומית/המועצה/העמותה/הבעלות/הלשכה בריאות/ המשפחה אל מנהל השירות לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות בבקשה לאשר מלווה אישי לביצוע פעולות טיפוליות.

       אם בנוסף נדרשת מתכנית השילוב תמיכה מסוג סייעת, תוגדר זכאותו של התלמיד לתמיכה מסוג זה כחלק מהתכנית החינוכית היחידנית. מטרות הסיוע, מערכת השעות של עבודת הסייעת ופעולותיה מתוקף תפקידה זה תירשמנה בתכנית החינוכית היחידנית של התלמיד. חשוב להפריד באופן ברור בין הסיוע החינוכי ובין הסיוע הרפואי. סך כל שעות הסיוע לאותו תלמיד לא יעלה על שעות הלימוד.

       תלמיד שנפגע בתאונת דרכים והוא מוגבל זמנית אינו מוגדר כתלמיד בעל צרכים מיוחדים לעניין תכנית השילוב.

5)   מצא יו"ר ועדת השילוב כי מדובר בנסיבות מיוחדות, יפנה, בצירוף נימוקים לפנייה, אל הממונה על השילוב באגף לחינוך מיוחד לצורך קבלת המלצה אם יש מקום להכיר בזכאותו של התלמיד. הממונה על השילוב יהיה רשאי לבקש חוות דעת של מומחה או להקים ועדה לצורך קבלת החלטה.

       הפנייה תיעשה לא יאוחר מחודש אוקטובר של אותה שנת לימודים. ההחלטה תינתן לא יאוחר מחודש מיום הפנייה.

6)   לאחר שקבעה ועדת השילוב את זכאותו של תלמיד לתמיכה מסוג סייעת, ידון הצוות הבין-מקצועי של המסגרת החינוכית בשילוב הסיוע כחלק אינטגראלי של התכנית החינוכית היחידנית ויקבע את דרגת התפקוד של התלמיד. מומלץ כי בדיון זה ישתתף מומחה בתחום הלקות.

ג.   עקרונות להפעלת תמיכה מסוג סייעת

1)   מטרת התכנית החינוכית היחידנית היא לפתח את עצמאותו של התלמיד ולצמצם מדי שנה, ככל האפשר, את היקף הסיוע.

2)   מנהל המסגרת החינוכית יבדוק אם שירותי הסיוע המבוקשים הם חלק ממכלול התכנית החינוכית שנקבעה לתלמיד וידאג שהסייעת תונחה על ידי גורם מקצועי. נוכחותה של סייעת אינה פוטרת את יתר אנשי הצוות החינוכי מתפקידם. במקרים של חשש להתנהגות אבדנית יש לנהוג על פי ההוראות בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), סעיף 2.9-1, "אבדנות ילדים ובני נוער – מניעה והתערבות", וכן בחוזר עב/1(ב), סעיף 2.9-2, "התמודדות עם מצוקה רגשית של תלמידים ופיתוח חוסן".

3)   מנהל המסגרת החינוכית יבדוק כיצד אפשר לשלב בסיוע לתלמיד אמצעים שונים הקיימים בבית הספר, כמו למידת עמיתים וסיוע של מתנדבי השירות הלאומי, של חונכים, של סייעת הקיימת כבר בבית הספר וכיו"ב. כמו כן יבדוק המנהל אם אפשר ורצוי יותר, לטובתו של התלמיד, להיעזר בשירותי הסיוע האחרים, וייתן עדיפות (גם אם באופן חלקי) לשימוש בסוג זה של סיוע, עם אפשרות של השלמת שעות סייעת.

4)   שעות הסיוע על ידי סייעת הן השלמה לתמיכה הלימודית. אי לכך, הזכאות לשעות סיוע תהיה בראייה כוללנית, והיקף התמיכה כולה לא יעלה על מספר שעות הלימודים. במקרים כמו נכות פיזית ממשית קשה יהיה אפשר לאשר סייעת, במידת הצורך, למלוא היקף שעות הלימודים.

5)   בכיתה שיש בה יותר מתלמיד אחד הזקוק לסיוע תוקצה סייעת אחת עד למלוא היקף שעות הלימודים ולא יותר מכך. כמו כן אפשר להקצות סייעת משותפת לכמה תלמידים הלומדים בבית הספר אשר תפקודם מאפשר זאת.

6)   התמיכה מסוג סייעת תידון במסגרת החינוכית מדי שנה על-ידי הצוות הבין-מקצועי ובאופן שוטף במהלך שנת-הלימודים, כחלק מעבודת המעקב. ההיקף ייקבע במתי"א בהתאמה לקריטריונים ולהנחיות שצוינו לעיל ובמסגרת התקציבית שתועמד לנושא זה כל שנה.

7)   הסייעת היא עובדת הרשות המקומית, ושכרה ישולם על-פי ההסכמים הקיבוציים המחייבים בלבד. מתכונת ההעסקה של הסייעת מפורטת בחוזר המנכ"ל של מרכז השלטון המקומי 363 מחודש יולי 1999 ובהודעה בענייני עובדים 838/99. על פי הוראת המנכ"ל של משרדנו מיום 19 במרס 2006, החוזרת על הוראות קודמות, אין להעסיק סייעות על חשבון הורים. בנוסף אין להורים אפשרות להשלים שעות סייעת מעבר למספר השעות שאושרו על-ידי משרדנו ואין לאפשר להורים להוסיף על שכר הסייעת המתקבל מהמעסיק (הרשות מקומית/הבעלות). בנוסף אין אפשרות שאחד ההורים ישמש בתפקיד סייעת. משרד החינוך קבע את מספר שעות הסייעת הרצוי משיקולים פדגוגיים, ואין להוסיף על שעות אלה גם כדי למנוע אפליה אסורה בין ילדים להורים בעלי אמצעים לבין ילדים להורים שידם אינם משגת וכדי לא להפריע לפעילותו התקינה של בית הספר.

8)   העסקת סייעת כמתנדבת תהיה בהתאם להוראות משרדנו. אין אפשרות להעסיק סייעת המועסקת כסייעת אישית או סייעת כיתתית כמתנדבת באותה מסגרת חינוכית שבה היא משמשת כסייעת.

9)   עבודת הסייעת תתבצע במסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה ובפעולותיה. לא תאושר העסקת סייעת לתמיכה בתלמיד מחוץ למסגרת זו. לפנים משורת הדין, רשות מקומית/בעלות רשאיות לאשר את העסקת הסייעת בחופשת הקיץ בקייטנות המתבצעות מטעמה ומפוקחות על ידה.

10) סייעת לתלמידים משולבים בגני ילדים תאושר אך ורק אם הגן נמצא בסטטוס "פעיל".

11)  הסייעת לא תלווה תלמיד בהסעה על חשבון שעות הסיוע שאושרו לו במסגרת החינוכית.

ד.  תקציב השעות לתמיכה מסוג סיוע

1)   בכל שנה תחולק מכסת שעות הסיוע שתעמוד לרשות המשרד בהתאם למספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע על פי קריטריונים שנקבעו בחוזר זה, עבור מסגרות החינוך שהתלמידים לומדים בהן.

2)   מכסת השעות תחושב על פי שני פרמטרים:

–     מכסה דיפרנציאלית: לתלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באותה השנה תוקצינה שעות המינימום ברמת התפקוד שנקבעה להם.

–     מכסה סטטיסטית: מכסת שעות נוספת, המחושבת סטטיסטית, תוקצה למתי"א בהלימה למספר התלמידים שנמצאו זכאים לתמיכה מסוג סיוע באזור השירות של המתי"א. מתוך מכסה זו יהיה אפשר להוסיף שעות, במידת הצורך, לאותם תלמידים שקיבלו הקצאה דיפרנציאלית בגבולות רמת התפקוד שנקבעה להם.

3)   למתי"א תוקצה מכסת שעות על פי הפילוח הזה:

א)   לתלמידים הלומדים במסגרות החינוך הרשמי ולחינוך המוכר שאינו רשמי שבפיקוח המחוז

ב)   לתלמידים הלומדים במסגרות לחינוך מוכר שאינו רשמי המפוקח על ידי האגף הבכיר המוכר שאינו רשמי בירושלים.

4)   למינהל לחינוך התיישבותי תתקבל מכסת השעות על פי הפרמטרים המפורטים לעיל, עבור תלמידים הלומדים במסגרות החינוך ההתיישבותי.

5)   נוסף למכסה שתוקצה למתי"א תוקצה למחוזות (ובנפרד למוסדות המוכרים שאינם רשמיים ולמינהל לחינוך התיישבותי) מכסת שעות עבור תלמידים חדשים. מכסה זו מיועדת לתלמידים שלא למדו בעבר במסגרת חינוכית המפוקחת על ידי משרדנו או לתלמידים שלא היו זכאים לתמיכה מסוג סיוע בשנה הקודמת.

ה.  נוהל האישור

1)    ועדת השילוב המוסדית תקבע את זכאות התלמיד לתמיכה מסוג סייעת, והצוות הבין-מקצועי יקבע את רמת התפקוד של התלמיד.

2)    יו"ר ועדת השילוב המוסדית ימלא טופס בקשה לסייעת לכל אחד מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים שנקבעה להם זכאות לתמיכה זו (ראה בנספח 14, ס"ק 14.2) ויצרף את הפרוטוקול מהדיון של הצוות הבין-מקצועי שבו יפורטו הנימוקים לקביעת רמת התפקוד. לבקשה יצורפו המסמכים הקבילים.

3)   מוסד חינוכי רשאי להמליץ על הפסקת התמיכה מסוג סיוע או על שינוי ברמת התפקוד בהתאם למצבו ולרמת תפקודו של התלמיד באותה עת.

4)   על יו"ר ועדת השילוב לדווח מיידית על תלמיד שמסיבות שונות הוחלט על ביטול זכאותו לסייעת. אם החליט הצוות הבין-מקצועי על שינוי בדרגת התפקוד של התלמיד יש למלא טופס בקשה לשינויים המצוי במתי"א ולצרף פרוטוקול מהדיון של הצוות הבין-מקצועי שבו יפורטו הנימוקים לשינוי רמת התפקוד.

5)   יש להקפיד על מילוי מדויק של כל הפרטים ולהעביר את הטפסים למתי"א (מסגרות חינוך המשתייכות למינהל החינוך ההתיישבותי יפנו ישירות אל הפיקוח על החינוך המיוחד במינהל החינוך ההתיישבותי), בצירוף המסמכים הקבילים, עד 30 במאי לכל המאוחר. לגבי תלמידים חדשים, שוועדת השילוב שלהם התקיימה בתחילת שנת הלימודים, אפשר להעביר את הטפסים עד 30 באוקטובר.

6)   טיפול בבקשות לתלמידים ממשיכים

(א)  מנהלי המתי"א והפיקוח על החינוך המיוחד במינהל לחינוך התיישבותי יקבלו בחודש אפריל טופס ממוחשב ובו רשימת כל התלמידים שקיבלו שעות סייעת באותה שנת-לימודים ומכסת השעות לתלמיד על פי רמת התפקוד שנקבעה לו באותה השנה. הרשימות ממוינות על-פי רשויות מקומיות. אין צורך למלא עבור אותם תלמידים טפסים חדשים. על גבי טופס זה תמולאנה הבקשות לתלמידים שאושרה להם זכאות לשנת הלימודים הבאה, ובכלל זה כל השינויים, כגון שינויים בסמלי המוסד, בדרגת התפקוד, במכסת השעות להקצאה, בזכאות לתמיכה מסוג סיוע וכיוצא בזה, בהסתמך על טופסי הבקשה שימולאו עבור אותם תלמידים בוועדות השילוב המוסדיות ובצוותים הבין-מקצועיים.

(ב)  לגבי תלמידים המופיעים בטופס הממוחשב, שאושרה להם זכאות לתמיכה מסוג סיוע ויעברו ללמוד במוסד חינוכי שאינו באזור המתי"א או במוסדות של המינהל ההתיישבותי, או שהופסקה זכאותם לתמיכה מסוג סייעת מסיבה כלשהיא – יש לגרוע את מכסת השעות שהוקצתה עבורם מהמכסה הכללית של המתי"א ואין לעשות שימוש במכסת שעות זו. על הטופס הממוחשב יש לציין הערה על המעבר הצפוי של התלמיד. מכסה זו תחזור לקופת האגף לחינוך מיוחד.

(ג)   בסמכותו של המפקח על החינוך המיוחד להקצות לתלמידים תוספת שעות מעבר למכסת המינימום של דרגת התפקוד שנקבעה לתלמיד. כל תוספת מעבר לשעות המינימום של דרגת התפקוד תהיה לאותה שנת לימודים או לחלקה על פי שיקול דעתו של המפקח. התוספת לאותה שנת לימודים תהיה ממכסת השעות שהועמדה לרשות המתי"א/ המינהל לחינוך התיישבותי. המפקח יוודא שאין חריגה מהמכסה שהועמדה לעניין זה ושהופחתה מכסת השעות של תלמידים העוברים מאזור שירות המתי"א ותלמידים שהופסקה זכאותם.

7)   טיפול בבקשה לתלמידים שלמדו במערכת החינוך אך לא הוקצתה להם בעבר תמיכה מסוג סיוע או תלמידים חדשים

(א)  כל הבקשות המתייחסות לתלמידים שלא קיבלו בעבר סייעת תרוכזנה על גבי טופס מרכז במתי"א בהתאם למעמד המסגרות החינוכיות, במיון על פי רשויות מקומיות.

(ב)  יש להחתים את כל הגורמים הנזכרים בטפסים המרכזים את פרטי התלמידים שלא קיבלו תמיכה מסוג סיוע בעבר ובטפסים הממוחשבים המעודכנים, שבהם מרוכזים התלמידים שאושרה להם סייעת באותה שנה ונמצאו זכאים לסייעת גם בשנה שלאחר מכן. חתימתן של הרשויות המקומיות מאשרת את הסכמתן להעסיק את הסייעות עבור התלמידים המתגוררים באותה רשות ולממן 30% מעלותן.

(ג)  יובהר כי יחסי העבודה הם בין הרשות המקומית ובין הסייעות. מומלץ כי נציג הרשות המקומית יהיה שותף לתהליך. ברשות מקומית שבה תעוכב החתימה על גבי הטפסים יינתן האישור להעסקת הסייעות מיום החתימה.

8)   הטפסים המלאים והחתומים יועברו ליו"ר ועדת הסייעות במחוזות עד 10 ביוני באותה שנה. במסגרות חינוך מוכרות שאינן רשמיות, המפוקחות על-ידי האגף הבכיר המוכר שאינו רשמי בירושלים, יש להעביר את הטפסים למנהל האגף. במסגרות החינוך המפוקחות על ידי המינהל לחינוך התיישבותי ירוכזו הטפסים על ידי המפקח לחינוך המיוחד שבמנהל.

       יו"ר ועדת הסייעות במחוז (מפקח על חינוך מיוחד) יאשר את הטפסים לאחר בדיקה שהבקשות הוגשו בהתאם לנהלים ושאין חריגה תקציבית ברמת כל מתי"א ובהפחתת סך מכסת השעות של תלמידים העוברים או שהופסקה זכאותם. כמו כן הוא יאשר לאחר בדיקה את הקצאת השעות לתלמידים החדשים. הקצאת השעות תהיה מהמכסה המחוזית שהועמדה לרשות המחוז ותכלול את ההקצאה על פי רמת התפקוד ואת תוספת השעות, וכל זאת בהתאם למכסה התקציבית העומדת לרשות המחוז. יו"ר ועדת הסייעות רשאי לאשר מכסת שעות לתלמיד חדש שאינה בהלימה לדרגת התפקוד אם התלמיד משתלב בכיתה שלומדים בה תלמידים נוספים שאושרה להם תמיכה מסוג סיוע באופן שסך כל השעות המאושרות לתלמידים משולבים באותה כיתה לא יעלה על סך שעות הלימודים של הכיתה.

9)    הטפסים המאושרים יועברו לאחראי על הסייעות במחוז עד 30 ביוני. העתק של שתי הרשימות המרוכזות יועבר אל המתי"א ואל המפקח הארצי על השילוב באגף לחינוך מיוחד. יו"ר ועדת הסייעות יביא לידיעת המתי"א והאגף לחינוך מיוחד כל שינוי שנעשה לאחר מועד זה, על גבי הטפסים המרכזים.

10)  האחראי על הסייעות יבדוק שאין חריגה תקציבית ברמת המתי"א וברמה המחוזית וימספר את טופסי הבקשה. בקשות שיאושרו במחוזות יועברו לרשות המקומית שבה התלמיד מתגורר, עם העתק למתי"א שבה התלמיד לומד, לבית הספר, למפקח על החינוך המיוחד ולאחראי על הסייעות במחוז עד 10 באוגוסט.

11)  הקצאת תמיכה מסוג סיוע תיעשה אך ורק לתלמידים העונים על כל הקריטריונים. אם נמצא כי התלמיד אינו עונה על כל הקריטריונים, יודיע המפקח על החינוך המיוחד על כך בכתב ליו"ר ועדת השילוב, עם עותק למפקח הכולל של המוסד החינוכי ולמנהל המחוז. יו"ר הוועדה יכנס את ועדת השילוב, והיא שתבחן מחדש את החלטתה לגבי הזכאות לתמיכה מסוג סיוע. יו"ר הוועדה ינמק את החלטתו בכתב. שינוי ההחלטה לעניין הסיוע אינו מבטל בהכרח את הזכאות לתמיכה מתכנית השילוב.

       המפקח יוודא כי החלטת ועדת השילוב עומדת בקריטריונים שנקבעו. אם נמצא שלא כך הדבר, לא תתאפשר העברת תקציב ליישום החלטתה של ועדת השילוב.

       אם נמצא כי רמת התפקוד שנקבעה איננה בהלימה לתפקודו של התלמיד, יורה המפקח לחינוך מיוחד בכתב לכנס את הצוות הבין-מקצועי לדיון מחודש.

2.13  לוח זמנים להיערכות היישובית והבית ספרית

3.     ועדת ההשמה

3.1    סמכות הוועדה

ועדת ההשמה מוסמכת לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים, בעל לקות משמעותית, לחינוך מיוחד ולגבי השמתו במסגרת החינוכית ההולמת את צרכיו, בהתאם למסגרת התקציבית הנקבעת מדי שנה. כמו כן ועדת ההשמה משמשת ועדת ערר על החלטותיה של ועדת השילוב המוסדית.

ככלל לא ילמד תלמיד במסגרת של חינוך מיוחד ללא החלטה של ועדת השמה, למעט במקרה של תלמיד בעל לקות משמעותית שהוריו ביקשו את השמתו בחינוך מיוחד בהתאם לסעיף 7(א1) בחוק החינוך המיוחד ולתקנות חינוך מיוחד ("רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדות השמה"), התשס"ו–2005, המצורפות בנספח 12 בחוזר זה, ולמעט תלמידים הלומדים במוסדות חינוך מיוחד בבתי חולים פסיכיאטריים המאושפזים על פי הוראת רופא.

3.2    אוכלוסיית היעד

3.2.1  תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 3 עד גיל 21. התאריך הקובע לעניין תחילת הזכאות הוא התאריך הקובע לעניין חוק לימוד חובה המפורסם על ידי הרשויות המקומיות בהודעת הרישום מדי שנה (ומובא גם בחוזר "הודעות ומידע" היוצא ב-1 בינואר כל שנה בנושא רישום תלמידים לגני הילדים ולבתי הספר). התאריך הקובע לעניין סיום זכאותו של תלמיד לחינוך מיוחד חינם הוא שנת הלימודים האחרונה שבה תמלאנה לו 21 שנה עד 1 בספטמבר של אותה שנת לימודים. 

3.2.2  המקרים המחייבים החלטה של ועדת השמה

א.    הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לקראת בחינת השמתם במסגרות של חינוך מיוחד, ובכלל זה במעברים בין חטיבות הגיל (גן-יסודי, יסודי-חטיבת ביניים, חטיבת ביניים-חטיבה עליונה).

ב.    נוסף לאמור לעיל, בכל מצב שבו נוצר צורך לשנות את סוג המוסד החינוכי שבו התלמיד לומד על רקע שינוי באבחנתו של התלמיד ו/או שינוי משמעותי ברמת תפקודו יש להביא את עניינו לדיון בוועדת השמה.

ג.     יש להדגיש, שהוראות חוק החינוך המיוחד בדבר הבאת עניינו של תלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד לדיון חוזר בפני ועדת ההשמה בכל שלוש שנים חלות גם על תלמידים המועברים בין מסגרות החינוך המיוחד. מניין השנים לדיון החוזר יהיה ממועד הדיון האחרון בוועדת ההשמה.

3.2.3  רישום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

א.    נוהל הגשת הבקשה

1)   הורים לילד בעל לקות קשה מבין רשימת הלקויות המוגדרות בתקנות ומפורטות בטבלה בנספח 12, ס"ק 12.2 בחוזר זה, המבקשים את השמתו במוסד לחינוך מיוחד בשנת לימודים מסוימת, יגישו בקשה בכתב על גבי הטופס המופיע בנספח 12, ס"ק 12.3 למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית שבמקום מגוריהם לא יאוחר מ-60 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

2)   לגבי מועדי הרישום, יש לעקוב בכל שנת לימודים אחר פרסום התאריכים בעיתונות, באינטרנט ובהודעות מטעם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי.

3)   מנהל המוסד החינוכי/מנהלת הגן יביאו לידיעת ההורים את המידע על קיומו של הליך זה ועל תהליך הפנייה שתואר לעיל. במידת הצורך, ולפי בקשת ההורים, יסייע הצוות החינוכי להורים להגיש את הבקשה.

4)   ההורים יצרפו חוות דעת מקצועית רלוונטית בכתב של אנשי מקצוע שקבע השר לגבי הלקות, על פי המפורט בטבלה בנספח 3, ובה האישור כי לילד יש לקות משמעותית המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד וכי אי אפשר לשלבו במוסד שאינו מוסד לחינוך מיוחד.

5)   על הבקשה להיחתם בידי שני ההורים של התלמיד או בידי אפוטרופוסו כדין, בצירוף חוות דעת מקצועית עדכנית כאמור.

ב.    הליך ההחלטה והרישום

1)   מנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית הרלוונטית (שבה התלמיד רשום בתעודת הזהות) יעביר את הבקשה, בצירוף חוות הדעת, למנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית או לנציגו ולמפקח על החינוך המיוחד ברשות המקומית מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-50 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

2)   מנהל השירות הפסיכולוגי-החינוכי או נציגו והמפקח על החינוך המיוחד ייתנו את המלצתם בכתב על גבי הטופס המובא בנספח 12, ס"ק 12.4 לאשר את הבקשה או להעבירה לדיון בוועדת השמה למנהל מחלקת החינוך, וזאת לא יאוחר מ-40 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים. בהליך המתקיים פעם בשלוש שנים לשם חידוש הזכאות לחינוך המיוחד לתלמיד המשובץ בגן/בבית ספר לחינוך מיוחד תתבסס המלצת המפקח על החינוך המיוחד על דוח חינוכי-תפקודי של המסגרת החינוכית.

3)   מנהל המחלקה לחינוך יחליט אם לאשר את הבקשה ולהפנותה לצוות השיבוץ ברשות המקומית כדי לשבץ את התלמיד במוסד לחינוך מיוחד או להפנות את הבקשה לדיון בוועדת השמה, וזאת על סמך ההמלצות שניתנו על ידי השירות הפסיכולוגי-החינוכי ועל ידי הפיקוח על החינוך המיוחד ולא יאוחר מ-30 יום לפני המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים.

4)   מנהל מחלקת החינוך ישלח את החלטתו המנומקת להורים לא יאוחר מ-20 יום לפני תום המועד האחרון לרישום באותה שנת לימודים, על גבי הטופס המובא בנספח 12, ס"ק 12.5.

ג.     דיון בעקבות שינוי נסיבות

1)   הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שהושם במוסד לחינוך מיוחד לפי תקנות אלה רשאי להביא את עניינו של הילד לדיון לפני מנהל מחלקת החינוך, לצורך דיון מחודש בהליך המקוצר, או לפני ועדת השמה, בתנאי שחלפה שנה לפחות ממועד ההחלטה האחרונה בעניינו, בין אם היא ניתנה בידי מנהל המחלקה לחינוך או בידי ועדת ההשמה, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות שיש עמו שינוי במצבו של התלמיד באופן משמעותי ומהותי; במצב כזה ההורה רשאי להביא את עניינו של ילדו לדיון קודם לכן.

2)   החליט ההורה להביא את עניינו של ילדו לדיון בוועדת השמה בעקבות שינוי נסיבות, אין הוועדה רשאית להסתפק בעיון במסמכים בלבד, ועליה לקיים את הדיון כאילו הוא דיון ראשון.

3.2.4  מקרים שאינם מחייבים דיון בוועדת השמה

א.    העברת תלמיד ממוסד של חינוך מיוחד לכיתה של החינוך הרגיל תתבצע ללא ועדת השמה. זאת אך ורק אם התקבלה הסכמה של הגורמים המקצועיים במסגרת החינוכית שבה התלמיד לומד ושל ההורים. הורי התלמיד יוזמנו לדיון במוסד החינוכי. פרוטוקול הדיון, החתום על ידי מנהל המוסד החינוכי וההורים, יועבר לאישור המפקח על החינוך המיוחד. המפקח על החינוך המיוחד יעדכן את המפקח הכולל ואת הרשות המקומית שבה התלמיד מתגורר. מובהר בזאת כי אין להתנות התניה כלשהי למעבר. המעבר מהמוסד של החינוך המיוחד למוסד של החינוך הרגיל יתבצע אך ורק בשנת הלימודים העוקבת. תלמיד זה ייחשב לתלמיד של החינוך הרגיל לכל דבר ועניין.

ב.    תלמיד המאושפז בבית-חולים והלומד במהלך אשפוזו במסגרת חינוך מיוחד הצמודה למחלקה או לבית-החולים. עניינו אינו נדון בוועדת השמה לצורך הלימודים במוסד חינוכי בתוך בית החולים.

3.3    הרכב ועדת ההשמה ומינוי חבריה

3.3.1  הרכב הוועדה

לפי סעיפים 6-5 לחוק החינוך המיוחד ימנה שר החינוך את ועדות ההשמה שהרכבן יהיה כדלקמן:

א.    נציג רשות החינוך המקומית, יו"ר

ב.    שני מפקחים של משרד החינוך שאחד מהם הוא מפקח על החינוך המיוחד והאחר הוא מפקח כולל בחינוך הרגיל או נציגיהם (במקרה של בתי ספר מהחינוך הרגיל המפנים מספר רב של תלמידים לוועדות השמה – מעל ל-5% למוסד –  לא יוכלו המפקחים לשלוח את נציגיהם)

ג.     פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977, מטעם הרשות המקומית

ד.    רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות

ה.    עובד סוציאלי בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים

ו.     נציג ההורים: הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך.

3.3.2  מינוי חברי ועדת ההשמה

א.    כללי

1)   חברי ועדות ההשמה ממונים על-ידי שר החינוך.

2)   סיים אדם את התפקיד שמתוקפו הוא מונה לחבר בוועדת ההשמה, בטל המינוי שלו כחבר הוועדה.

3)   על יו"ר הוועדה לוודא שכל חבריה הם בעלי כתב מינוי בר תוקף מטעם שר החינוך. במידת הצורך יפנה היו"ר לממונה על ועדות ההשמה והערר באגף החינוך המיוחד בבקשה לטיפול בהוצאת כתב מינוי כחוק.

ב.    מינוי פסיכולוג חינוכי

       יו"ר ועדת ההשמה יפנה אל מנהל השירות הפסיכולוגי ויציין את הצורך בפסיכולוגים בעלי מינוי לוועדה. מנהל השירות הפסיכולוגי יציע פסיכולוגים מומחים שהוא ממליץ עליהם כחברי ועדות השמה ויפנה את המלצתו בכתב לאישור הפסיכולוג המחוזי. בבקשה יצוינו שם הפסיכולוג החינוכי, מספר תעודת הזהות שלו, מספר רישיונו המקצועי והסטטוס המקצועי שלו. רשימת הפסיכולוגים המאושרים תועבר על ידי הפסיכולוג המחוזי למפקח הממונה על ועדות מתוקף חוק באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, עם העתק למנהל אגף פסיכולוגיה בשפ"י.

ג.     מינוי רופא

       הממונה על ועדות ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לרופאים על-פי רשימה שתימסר על-ידי משרד הבריאות ותעודכן מעת לעת. רשימת הרופאים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי הראש של ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן רופא כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו.

ד.    מינוי עובד סוציאלי

       הממונה על ועדות ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לעובדים סוציאליים על-פי רשימה שתימסר על-ידי שר הרווחה ותעודכן מעת לעת. רשימת העובדים הסוציאליים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן עובד סוציאלי כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו.

ה.    מינוי נציג הורים

1)   הממונה על ועדת ההשמה והערר יטפל בהנפקת כתבי מינוי לנציגי הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים על-פי רשימה שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים אשר תעודכן מעת לעת.

2)    להלן רשימת הארגונים הציבוריים ששר החינוך הכיר בהם בצו: איל"ן, אנו"ש, אלו"ט, אקי"ם, המועצה לילד החוסה, ית"ד, מיח"א, ניצן, שמע, אהדה, אלע"ם, המועצה הלאומית לשלום הילד, קדמה, בזכות, אופק לילדינו, איגוד סיסטיק פיברוזיס, ארגון הורים לחינוך מיוחד, ויצ"ו והנהגת ההורים הארצית.

3)    רשימת הנציגים בעלי כתבי מינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות ההשמה, ויו"ר ועדת ההשמה יזמן נציג של הורים כחבר בוועדת ההשמה מתוך רשימה זו, תוך הקפדה על רוטציה של פעם בשבוע בין נציגי ההורים שברשימה.

4)    אם לא יימצא נציג הורים, יש להיעזר ברכז נציגי ההורים שברשימה כדי להבטיח את השתתפותו של נציג הורים בוועדת ההשמה.

5)    ברשימת הנציגים יופיעו אך ורק הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים שילדם לומד במערכת החינוך המיוחד או נמצא זכאי לתכנית שילוב על ידי ועדת שילוב מוסדית ולומד בחינוך הרגיל.

6)    נציג ההורים לא יהיה חבר בוועדת השמה ברשות מקומית שהוא מתגורר בתחום שיפוטה.

3.4    ההפניה אל ועדת ההשמה

3.4.1  הוראות כלליות

א.    ועדת ההשמה תתקיים ברשות המקומית שבה הילד רשום על פי תעודת הזהות של הוריו (אם ההורים גרושים – על פי תעודת הזהות של ההורה המשמורן).

ב.    תלמיד הלומד במסגרת חינוכית יופנה לדיון לוועדת השמה רק לאחר תהליך מתמשך שבו  הצוות הרב מקצועי ניסה לסייע לו להתמודד עם קשייו במגוון שיטות הוראה וטיפול. תהליך זה יתבצע מראשיתו בהשתתפות התלמיד והוריו. מנהל בית-הספר או הגננת יתעדו את שלבי הטיפול בתלמיד, ובכלל זה את המפגשים של הצוות הרב-מקצועי, את המפגשים עם ההורים ועם התלמיד ואת המידע שנמסר להם.

ג.     הפניית תלמיד הלומד במסגרת חינוכית לוועדת ההשמה מחייבת אישור של המפקח על המסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה (יש להחתים את המפקח על טופס ההפניה לפני העברתו לוועדת ההשמה היישובית).

ד.    הפניית תלמיד הלומד במערכת החינוך הרגיל על ידי המוסד החינוכי שהוא לומד בו אל ועדת ההשמה תיעשה רק לאחר שהמסגרת החינוכית תמצה את כל ההתערבויות החינוכיות והטיפוליות בתהליך השתלבותו של התלמיד בה; כלומר: היא מחייבת קיום של ועדת שילוב מוסדית בעניינו, בניית תכנית חינוכית יחידנית ותיעוד של תהליך היישום של התכנית על המטרות ועל היעדים הרשומים בה.

ה.    תיעוד יישומה של התכנית האישית של התלמיד לפני ההפניה לוועדת ההשמה ילווה בתיעוד המפגשים עם התלמיד ועם הוריו לאורך תקופת שהותו במסגרת הרגילה.

ו.     תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. במקרים חריגים מאוד אפשר להפנות תלמיד עולה חדש על ידי הגורמים הקבועים בחוק לוועדת השמה על רקע לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל ולא על רקע של קשיי קליטה ושפה בלבד.

ז.    הורה לתלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד המבקש לשלבו  במסגרת חינוכית רגילה בניגוד לחוות הדעת של הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית יוכל לפנות לוועדת השמה ברשות המקומית לכל המאוחר עד 31 במרס בכל שנה בבקשה לדון בעניינו של ילדו.

3.4.2  הגורם המפנה

סעיף 8 לחוק החינוך המיוחד קובע, שוועדת ההשמה תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי –

–     הורה (בכל מקום שכתוב "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי);

–     איש סגל – מנהל, מחנך, פסיכולוג, יועץ – ממוסד חינוך מוכר (הן רשמי והן מוכר שאינו רשמי);

–     רשות חינוך מקומית (מנהל מחלקת חינוך, שירות פסיכולוגי-חינוכי וכיו"ב);

–     ארגון ציבורי, לפי צו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן–1990;

–     ועדת שילוב מוסדית, לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה.

3.4.3  מועדי ההפניה של תלמידים אל ועדות ההשמה

א.    הפניית תלמידים לדיון בוועדת השמה תיעשה בהתחשב בתאריכים הקובעים את זכאותו של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד. יש להקפיד שההפניה תיעשה לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה, כדי שוועדת ההשמה תסיים את הדיונים בעניין התלמידים עד 15 במאי באותה שנת לימודים. הנחיה זו מתייחסת גם להפניית תלמידים מוועדת השילוב המוסדית לוועדת ההשמה. זאת למעט דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך ו/או תלמידים הלומדים בגני ילדים המופנים לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א', שיתקיימו עד 31 במאי בכל שנה.

ב.    רק החלטות של ועדות שתתקיימנה עד תאריך זה תמומשנה בשנת הלימודים העוקבת.

ג.     חשוב להדגיש, כי כל ועדה שתתקיים מעבר לתאריכים שפורטו בסעיף א' לעיל, החלטתה תמומש בשנת הלימודים שאחריה. יו"ר ועדת ההשמה ידגיש בפני חברי הוועדה וההורים  בפתיחת הדיון שהיישום של החלטות הוועדה יתבצע בשנת הלימודים שלאחריה. הודעה זו תירשם בפרוטוקול הוועדה ותהיה חלק בלתי נפרד מההחלטה.

ד.    מקרים חריגים

1)    במקרים בודדים וחריגים מאוד, שבהם חל שינוי משמעותי בנסיבות, עשויה להידרש הפניה של תלמיד לדיון לאחר המועד הנקוב וליישום ההחלטה במהלך שנת הלימודים. מקרים חריגים אלו יעסקו בעניינם של תלמידים אלו:

–    תלמידים המשתחררים מאשפוז ומצבם מצריך הפניה לוועדת השמה בהמלצת בית החולים

–    תלמידים עולים חדשים או תושבים חוזרים בעלי לקויות מובהקות

–    תלמידים אחרי תאונות או טראומות נפשיות או פיזיות

–    תלמידים במצב חירום, כגון תלמידים שנשרו מפנימייה או עזבו אותה והעובד הסוציאלי שהוא פקיד סעד לחוק נוער סבור כי יש לדון בעניינם בוועדת השמה, או תלמידים במצב חירום בנסיבות מיוחדות מאוד, מטעמים שיירשמו ויקבלו אישור בוועדת חריגים שתוקם במחוז למטרה זו. 

2)    קיומן של ועדות השמה למקרים החריגים שפורטו לעיל מחייב אישור של מנהל מחוז.

3)    יש להדגיש כי החלטת ועדת השמה אינה אישור לפתיחת כיתה בלי שאושרה הרשאה תקציבית לכך.

4)    יש לוודא כי מועדים אלה יובאו לידיעת כל הגורמים המפנים לוועדות השמה: הורים, ארגונים ציבוריים, רשויות חינוך מקומית, מנהלי מוסדות חינוך, בריאות, רווחה ועוד.

3.4.4  תהליך ההפניה לוועדת ההשמה על ידי המוסד החינוכי

תהליך ההפניה של תלמיד הלומד במוסד חינוכי אל ועדת השמה יהיה על-פי השלבים והנהלים כדלקמן:

א.    זימון ההורים והתלמיד לשיחה מקדימה

1)    מנהל המוסד החינוכי יזמן את ההורים לשיחה מקדימה. יש לשתף בשיחה את המחנך. על פי שיקול דעת יצרף המנהל לשיחה מומחי תחום רלוונטיים: פסיכולוג, יועץ חינוכי, מורים נוספים, מורי החינוך המיוחד, מטפלים מתחום הבריאות, עובד סוציאלי ורופא, ובחמ"ד גם את רב המסגרת החינוכית.

2)    חוק החינוך המיוחד מאפשר את שימוע התלמיד, נוסף לשימוע הוריו, במעמד של ועדת ההשמה. עניין השתתפותו של התלמיד יעלה בשיחה מקדימה זו.

3)    המנהל יציג את הסיבות להחלטה להפנות את התלמיד אל ועדת ההשמה ויוודא כי סיבת ההפניה מובנת לתלמיד ולהוריו.

4)    במהלך השיחה יסביר מנהל המוסד החינוכי להורים ולתלמיד את סמכויותיה ואת תפקידיה של הוועדה וייתן להורים העתק של שאלון ההפניה לוועדת ההשמה, וההורים יחתמו עליו כאות לכך שהדברים הובאו לידיעתם.

5)    השאלון החתום על ידי המפקח ועל ידי מנהל המוסד החינוכי יועבר לידי ההורים.

6)    חתימת ההורים על שאלון ההפניה אינה הסכמה לגבי תוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום יציין המנהל על גבי השאלון את הסיבה לכך.

7)    העתק השאלון יימסר להורים טרם הדיון בוועדה ויישאר בידיהם; להורה יש אפשרות להעיר את הערותיו על גבי השאלון ולהביאו לדיון.

8)    המנהל יביא לידיעת ההורה כי אפשר לקבל מידע נוסף בחוברת "דברי הסבר להורים שילדם מופנה לוועדת השמה", המופיעה באתר משרד החינוך, בפורטל "הורים".

9)    מנהל המסגרת החינוכית יתעד את השיחה עם ההורים ועם התלמיד.

ב.    הפניית התלמיד להערכה פסיכולוגית

1)    הצורך בהערכה פסיכולוגית של התלמיד כחלק מתהליך ההפניה אל ועדת ההשמה ייקבע על-ידי פסיכולוג המסגרת החינוכית מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית שבה המסגרת מצויה, על פי שיקול דעתו המקצועי.

2)    ההערכה הפסיכולוגית תיעשה בהתאם לנוהלי אגף הפסיכולוגיה בשפ"י שבמשרד החינוך. ראה נספח 4 אישור ההורים להפניית ילדם להערכה  פסיכולוגית.

3)    אם סירבו ההורים להערכה פסיכולוגית, יודיע להם מנהל המוסד החינוכי על הצורך בהערכה פסיכולוגית במכתב רשום, ויידע אותם על זכותם לפנות להערכה מקצועית מכל גורם שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק. הורה שיתנגד לקיים הערכה פסיכולוגית לילדו יתבקש לחתום שאינו מאשר את קיום ההערכה.

4)    המסמכים הקבילים שהובאו בפני הוועדה יוצגו על ידי הפסיכולוג החינוכי בוועדת השמה.

ג.     שאלון הפניה אל ועדת ההשמה

1)    הפניית תלמיד על ידי המוסד החינוכי אל ועדת השמה תיעשה באמצעות שאלון הפניה. קיימים שלושה סוגים של שאלוני הפניה של תלמידים אל ועדת ההשמה:

א)    שאלון הפניה של תלמיד בגן ילדים רגיל/מיוחד אל ועדת השמה (שאלון זה משמש גם להפניה של תלמיד בגן ילדים רגיל לדיון בוועדת שילוב מוסדית לבחינת זכאותו לתמיכה מתכנית השילוב; ראה נספח 6, ס"ק 6.1 בחוזר זה).

ב)    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה אל ועדת השמה (ראה נספח 6, ס"ק 6.6 בחוזר זה).

ג)    שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל או בבית-ספר לחינוך מיוחד אל ועדת השמה (ראה נספח 6, ס"ק 6.7 בחוזר זה).

       לגבי תלמידים חירשים וכבדי שמיעה יש למלא בנוסף גם את השאלון המיוחד עבור תלמידים אלה, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.4 ו-6.5.

2)    על שאלון ההפניה יחתמו –

א)    מנהל בית-הספר;

ב)    מחנכת הכיתה או הגננת המבקשים דיון בוועדת ההשמה;

ג)     המפקח על המסגרת החינוכית המאשר את ההפניה, בתנאי שהוא יוודא כי אכן מוצו אפשרויות הטיפול והחינוך בתלמיד במסגרת החינוכית שהוא לומד בה;

ד)    הורי התלמיד, המאשרים שהובאו לידיעתם הבקשה לדיון ותוכנו של השאלון.

3)    חתימת ההורים אינה הסכמה לתוכן השאלון.

4)    אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, יציינו המנהל או הגננת על גבי השאלון את הסיבה לכך.

5)    אין להחתים מראש הורה על הסכמה לכל החלטה של ועדת ההשמה בעניין ילדו.

6)    מנהל בית הספר/הגננת ימסרו להורים העתק של השאלון החתום על ידי כל הגורמים לפני מסירתו ליו"ר ועדת ההשמה. 

ד.    הפניית תלמיד לוועדת השמה על-ידי הורה, רשות חינוך מקומית או ארגון ציבורי

1)   ככלל מועדי ההפניה של תלמידים לוועדת ההשמה כמפורט ב-3.4.3 יחולו גם לגבי פניות הורים וכל גורם אחר, קרי לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה, כדי לאפשר לוועדות לסיים את עבודתן במועד.

2)   על הגורם המפנה לנסח את בקשתו לדיון בוועדת ההשמה בכתב ולהפנות אותה אל יו"ר הוועדה ברשות המקומית.

3)   משקיבל יו"ר ועדת ההשמה את הבקשה הוא יפנה ללא דיחוי אל מנהל המסגרת החינוכית בבקשה לקבל את שאלון ההפניה לוועדת ההשמה, את חוות הדעת המקצועיות המצויות ברשותו אודות התלמיד, את החלטת ועדת השילוב שהתקיימה בעניינו ואת פרטיכול הדיון בה. כמו כן יפנה יו"ר הוועדה אל הורי התלמיד ויבקש מהם להמציא לוועדה בדיקות ראיה ושמיעה עדכניות וכן מסמכים נוספים שיש בידיהם. שאלון ההפניה, חוות הדעת המקצועית והחלטת ועדת השילוב אודות התלמיד יועברו אל יו"ר ועדת ההשמה בהקדם ולא יאוחר מ-30 יום ממועד הפנייה של יו"ר הוועדה לקבלתם.

4)   שאלון ההפניה, חוות הדעת המקצועית, הפרטיכול וטופס החלטתה של ועדת השילוב אודות התלמיד והמסמכים שהועברו על ידי ההורים – כל אלה יועברו אל יו"ר ועדת ההשמה מוקדם ככל האפשר כדי שהוועדה תוכל להיערך לדיון בעוד מועד.

5)   ועדת ההשמה תתכנס לדיון בעניינו של התלמיד תוך 30 יום ממועד קבלת הבקשה.

3.5    היערכות לקראת הדיון בוועדת ההשמה

3.5.1  הוראות כלליות

א.    האחריות לארגון עבודתה של ועדת ההשמה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר הוועדה.

ב.    יו"ר הוועדה ידאג לאסוף את כל המסמכים לפני הדיון בוועדת ההשמה.

ג.     לדיון יוזמנו כל חברי ועדת ההשמה.

ד.    יו"ר הוועדה יזמין לדיון בוועדת ההשמה נציגים של המוסד החינוכי שבו הילד לומד, המכירים את הילד באופן אישי.

ה.    בכל מקרה יש לזמן לדיון את הגורם המפנה שיזם את הבקשה לדיון בוועדה.

ו.     כמו כן יש לזמן את ההורים ואת התלמיד.

3.5.2  קביעת לוח זמנים

א.    הזימון לישיבות ועדת ההשמה ייעשה תוך פרק זמן סביר ולא פחות מ-16 יום לפני מועד הישיבה.

ב.    יו"ר הוועדה יקבע את מועד כינוס הוועדה בטווח זמן של עד 30 יום ממועד הפנייה.

ג.     ועדת ההשמה תסיים את דיוניה עד 15 במאי בכל שנה, למעט דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך המופנים לראשונה לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א', שיתקיימו עד 31 במאי בכל שנה, כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים שאחריה.

ד.    ועדת ההשמה ביושבה כערר תסיים את דיוניה לא יאוחר מב-5 ביולי בכל שנה.

3.5.3  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

א.    יש להזמין את הורי הילד (או את האפוטרופוס שלו) ואת התלמיד לדיון בוועדת ההשמה בעניינו. ההזמנה להורים ולתלמיד תהיה על גבי הטופס המופיע בנספח 7 ס"ק, 7.2 בחוזר זה, ותישלח אליהם בדואר רשום. העתק ההזמנה יתויק ברשות המקומית.

ב.    בהזמנה יצוין, שאם יש ברשותם של ההורים מסמכים העשויים לסייע להחלטת הוועדה רצוי להעבירם ליו"ר הוועדה לפני מועד הדיון.

ג.     החלטות של ועדת השמה המתקבלות בעניינו של ילד בלי שהוזמנו ההורים לדיון אינן תקפות.

ד.    אם מכתב הזימון למשפחה חזר לפני תאריך הדיון, יש לבטל את הדיון שנקבע ולזמן את ההורים ואת התלמיד למועד אחר. מכתב הזימון הנוסף יישלח להורים באמצעות שליח.

ה.    אם יסרבו ההורים לקבל את הדואר הרשום או את מכתב הזימון שהועבר אליהם באמצעות שליח, יתקיים הדיון במועד שנקבע, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

ו.     אם יסרבו ההורים להופיע לפני הוועדה, תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות בהיעדרם, בתנאי שהם זומנו על-פי הנהלים שפורטו לעיל.

ז.    יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא ההורים, ולכן יש לברר אם ההורים קיבלו את הזימון לפני שהוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ח.    יש לתת לשיקול דעתם של ההורים בשאלת נוכחותו של ילדם בוועדה משקל ראוי. במקרים שבהם הם מוצאים לנכון כי משיקולים הלוקחים בחשבון את טובתו הוא לא יופיע לוועדה, יש לכבד את שיקול דעתם ולתעד זאת בתמצית בפרטיכול הדיון. הוועדה תהיה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות גם בהיעדרו.

ט.    אם הורה מבקש לדחות את הדיון בוועדת ההשמה מסיבות מוצדקות, יש להיענות לבקשתו ובמידת הצורך לדרוש מסמך המאשר את הנימוקים לבקשתו.

י.     יש לוודא שלא יידחו דיונים בעניינו של תלמיד יותר מפעמיים ברציפות. לאחר שתי דחיות יקוים הדיון גם ללא נוכחות ההורים. בכל מקרה ההורים יכולים לשלוח לדיון מישהו מטעמם באמצעות ייפוי כוח כתוב ומנומק.

יא.  אם ההורים חיים בנפרד, יש להזמין את ההורה שהילד נמצא במשמרתו וליידע גם את ההורה השני (אם כתובתו ידועה).

יב.   ההורים רשאים להביא לדיון בוועדת ההשמה מומחים או אנשים אחרים מטעמם להשמיע את טיעוניהם.

יג.   הגורם המפנה יביא לידיעת יו"ר הוועדה כל מקרה שבו הורי הילד או התלמיד חירשים או כבדי שמיעה. לדיון עם הורי תלמיד חירש או כבד שמיעה, ועם התלמיד עצמו, יזמין יו"ר הוועדה מתורגמן לשפת הסימנים או אדם הבקיא בשפת הסימנים. לדיון עם הורים ועם תלמיד שאינם שולטים בשפה העברית יוזמן מתורגמן או אדם אחר השולט בשפה העברית ובשפה שההורים והתלמיד דוברים. יו"ר הוועדה יודיע להורים על זכותם להביא מתורגמן מטעמם. בכל מקרה, האחריות להימצאותו של גורם מתרגם בדיון חלה על יו"ר הוועדה.

3.6    המסמכים המשמשים את ועדת ההשמה בדיון ובקבלת ההחלטות

3.6.1  הוראות כלליות

א.    סעיף 9(א) לחוק החינוך המיוחד קובע, שוועדת ההשמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד החריג ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות, לפי הצורך, והכול כדרוש לה לצורך קבלת החלטה.

ב.    סעיף 7(ד) בחוק קובע, שאם הובא לפני ועדת ההשמה עניינו של ילד בעל צרכים מיוחדים שוועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–1969, קבעה שהוא מפגר, תתחשב ועדת ההשמה, לצורך קבלת החלטתה, בקביעת ועדת האבחון לעניינו.

ג.     בכל מקרה של הפניית תלמיד הלומד במוסד חינוכי כלשהו אל ועדת ההשמה, לרבות דיונים חוזרים בעניינם של תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד, יובאו לפני הוועדה שאלון ההפניה של התלמיד הכולל דוח מקיף מטעם המוסד החינוכי שהוא לומד בו וכן חוות דעת של הגורם המקצועי שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק כמפורט בנספח 3 בחוזר זה ואת החלטת ועדת השילוב המוסדית. כמו כן תובאנה לפני הוועדה בדיקת שמיעה ובדיקת ראייה עדכניות.

       הערה: אפשר לבצע את הבדיקות באמצעות קופת החולים שהילד מבוטח בה. הבדיקות נכללות בסל השירותים.

ד.    הוועדה תדון בעניינם של תלמידים על סמך המסמכים הקבילים המצויים בידיה. אם הוועדה תמצא בעת התכנסותה כי הנתונים שבידיה אינם מאפשרים לאפיין את חריגותו של התלמיד, יהיה באפשרותה לפנות אל הגורם שטיפל בילד בבקשה להמציא עבורה את המסמכים שבידיו או הבהרה נוספת של המסמכים הנמצאים בידיו.

       במקרים שאין בידי הגורם המטפל מסמכים נוספים, תחליט הוועדה על סמך המסמכים שלפניה, ובמידת הצורך יופנה הילד להמשך בירור אבחנתי אחר.

ה.    הורי הילד רשאים אף הם להביא לפני הוועדה חוות דעת מקצועיות ומסמכים אחרים הנוגעים לעניינו של הילד. יש להפנות את תשומת לבם שהוועדה תוכל להתייחס רק למסמכים החתומים על-ידי הגורם שכתב אותם, תוך ציון מקצועו המדויק של הכותב ומספר הרישיון המקצועי שלו.

ו.     יו"ר ועדת ההשמה יוודא שכל המסמכים המובאים לפני הוועדה (ובכלל זה המסמכים המפורטים בנספח 2 חוזר זה) יהיו חתומים על-ידי הגורם המקצועי שכתב אותם, תוך פירוט מקצועו המדויק של הכותב ומספר הרישיון שלו.

ז.    הפסיכולוג החינוכי, חבר ועדת ההשמה, הוא אשר יבצע את אפיון הלקות של התלמיד בהיוועצות עם כל חברי הוועדה הקבועים, תוך שהוא מסתמך על המידע שהוצג בוועדה ועל אבחנות של גורמים מקצועיים שאבחנתם קבילה לאפיון כל סוג של חריגות, על-פי הטבלה המופיעה בנספח 3בחוזר זה. יו"ר הוועדה, המפקח לחינוך מיוחד והפסיכולוג יהיו חתומים על טופס סיכום ההחלטה שהוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

       על יו"ר הוועדה לדאוג שיימצאו בידי הוועדה המסמכים המתאימים לעניין זה כפי שהם מופיעים בנספח 2 בחוזר זה.

ח.    על-פי סעיף 9(ג) לחוק החינוך המיוחד כל המסמכים המובאים בפני ועדת ההשמה, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת ההשמה, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם אך ורק לידיעת מי שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה ואך ורק את החומר הרלוונטי. על יו"ר הוועדה להביא לידיעת אותו אדם שחלה עליו חובת הסודיות.

3.6.2  עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת ההשמה

א.    ככלל ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא בפני ועדת ההשמה, למעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.    לאחר ההערכה הפסיכולוגית ימסור הפסיכולוג החינוכי להורים את סיכום חוות הדעת שלו. העתק הסיכום יישלח ליו"ר ועדת ההשמה בהסכמת ההורים.

ג.     מנהל בית הספר/הגננת ימסרו להורים העתק של שאלון ההפניה החתום אשר יישלח לוועדת ההשמה.

ד.    בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת. כותב המסמך יתבקש לתת את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר. אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת ההשמה לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת ההשמה, על פי בקשתם, למעט קטעים בפרטיכול שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר, כאמור לעיל, ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת חלק זה בפרטיכול הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר החיסיון של דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

3.6.3  שמירת המסמכים

כל המסמכים שהובאו לפני ועדת ההשמה והמשמשים אותה יישמרו בשירות הפסיכולוגי-חינוכי, ובכלל זה העתק הפרטיכול. שמירת המסמכים תיעשה על-פי התקנות להגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו–1986.

3.7    הדיון בוועדת ההשמה

3.7.1  הוראות כלליות

א.   יו"ר ועדת ההשמה אחראי על ניהול הדיון.

ב.   יו"ר הוועדה יידע את כל המשתתפים בדיון על חובתם לשמור על סודיות הדיון. כל המוזמנים לישיבת הוועדה, למעט חברי ועדת ההשמה, התלמיד, ההורים ובאי כוחם של ההורים, חייבים לחתום על טופס הצהרה על שמירת סודיות (ראה נספח 8 בחוזר זה).

       הערה: חברי ועדת ההשמה מחויבים לשמור על סודיות מתוקף חוק החינוך המיוחד.

ג.    יש להביא ליום דיונים בישיבת ועדת השמה אחת לא יותר   מ-10 תלמידים ולהקצות  לפחות 30 דקות לדיון בעניינו של כל תלמיד.

3.7.2  מהלך הדיון

א.    הדיון בוועדת ההשמה יתקיים רק אם משתתפים בו שלושה חברים לפחות: יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד או נציגו והפסיכולוג החינוכי. כאשר מתקיים דיון בעניינו של תלמיד הלומד במסגרת חינוך רגיל, רצוי שישתתף בו גם המפקח הכולל או נציגו.

ב.    אין לקיים דיון בוועדת ההשמה ללא נוכחותו והשתתפותו של הגורם המפנה.

ג.     יו"ר הוועדה יציג להורים ולתלמיד את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ד.    יו"ר הוועדה יפתח את הדיון בהצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ה.    יו"ר הוועדה יוודא עם ההורים כי מומשו זכויותיהם בתהליך ההפניה בכל הקשור למיצוי כל אפשרויות השילוב במסגרת המפנה וכי יש בידיהם העתק של שאלון ההפניה וסיכום חוות הדעת המקצועית.

ו.     יו"ר הוועדה יאפשר להורים ולתלמיד להשמיע את דבריהם בתחילת הדיון בוועדה. ההורים והתלמיד זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם, בכפיפות לייפוי כוח כתוב. נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ז.    במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון, תוודא הוועדה שהוסברו לתלמיד מטרתה של הוועדה וסמכויותיה, ותדאג לאפשר לתלמיד תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים.

ח.    במקרים מיוחדים, שיובאו מראש לידיעת הוועדה או יעלו מתוך הדיון עצמו, תאפשר הוועדה לתלמיד להשמיע את דבריו בפני מי מחבריה באופן נפרד, בנוכחות הוריו.

ט.    בתחילת הדיון יוצגו הרקע להפניית התלמיד לדיון בוועדת ההשמה והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

י.     המסמכים המובאים לפני הוועדה יוצגו למשתתפים, למעט מסמכים שהוועדה החליטה בדיון מוקדם שהם חסויים.

יא.  בהיעדרו של כותב מסמך מקצועי המובא לפני הוועדה יציג את המסמך חבר הוועדה שהוא איש מקצוע מאותו תחום של כותב המסמך, ובהיעדרו יוצג המסמך על-ידי הפסיכולוג החינוכי חבר הוועדה.

יב.   יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד והתייחסות לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים של התלמיד.

יג.   יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שהוא מקפיד על השתתפות משמעותית של כל הנוכחים בדיון ומוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

יד.   ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

טו.  ועדת ההשמה רשאית, במידת הצורך, לבקש חוות דעת נוספות או להפנות את התלמיד לגורמים נוספים, כדי שישקלו עריכת בדיקות / אבחונים / הערכות נוספים.

טז.  יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים להורים.

יז.   יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון וזימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יח.  לפני דיון עם הורים חירשים או לקויי שמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם.

יט.   בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

כ.    מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מדריכים מומחים לליקויי חושים וללקויות ששכיחותן נמוכה באוכלוסייה.

כא.  יו"ר הוועדה יציע לתלמיד ולהורים להביע את עמדתם בפני חברי הוועדה בלבד לפני קבלת ההחלטה במעמד חברי הוועדה בלבד.

כב.  מהלך הדיון יירשם בפרטיכול תוך ציון הנימוקים להחלטה שנתקבלה.

3.7.3  סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.    הוראות כלליות

1)   סיכום הדיון וההחלטה של ועדת ההשמה יתקבלו בנוכחות חברי הוועדה בלבד ועל-ידם.

2)   על-פי סעיף 11 לחוק החינוך המיוחד תתקבל ההחלטה של ועדת ההשמה ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה, בתנאי שמספרם לא יפחת משלושה.

3)   קביעת נוסח ההחלטה של הוועדה והנימוקים להחלטה הם חלק בלתי נפרד מישיבת הוועדה, והם ינוסחו עם תום הדיון על-ידי חברי הוועדה שהשתתפו בדיון ועל דעתם.

4)   החלטות ועדות ההשמה הן מינהליות לכל דבר ועניין, והן כפופות לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

ב.    המשך הדיון

1)   במקרים שנדרשים בהם אבחון/הערכה על ידי גורם מקצועי אחר לצורך קבלת החלטה בעניינו של התלמיד, כגון גורמים רפואיים או ועדת האבחון לאדם המפגר במשרד הרווחה, תפנה ועדת ההשמה את ההורים לגורמים מוסמכים כדי שישקלו את הצורך לערוך אבחון או הערכה.

2)   אם הוועדה החליטה לפני ההחלטה המסכמת לשלוח את התלמיד לבדיקות נוספות, וההורים מתנגדים לבדיקה, תחליט הוועדה בעניין זכאותו של התלמיד לחינוך מיוחד ובדבר מסגרת השמתו על-פי החומר המצוי בפניה, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

3)   במקרה שבו נוכחה ועדת ההשמה כי קיים חשד סביר שהתלמיד הוא בעל פיגור שכלי, היא תודיע בכתב לפקיד הסעד ברשות על כך. פקיד הסעד, על פי שיקול דעתו המקצועית, יפעל על פי האמור בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–1969. יו"ר הוועדה יקבל בכתב מפקיד הסעד את החלטתו לגבי המשך הטיפול בנושא.

4)   במקרה שבו הוועדה מחליטה על מתן הודעה כאמור, היא תרשום החלטה זו במסגרת פרטיכול הוועדה בסעיף ההערות (ראה נספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה). עד לקבלת החלטתה של ועדת האבחון של השירות למפגר במשרד העבודה והרווחה בדבר היות התלמיד בעל פיגור שכלי תוכל ועדת ההשמה להחליט על השמתו של התלמיד בחינוך המיוחד בהתאם לחומר המצוי בידה, ותאפיין אותו כבעל חשד סביר לפיגור שכלי.

5)   עם קבלת ההחלטה של ועדת האבחון תתכנס ועדת ההשמה בשנית ותחליט באופן סופי על השמתו של התלמיד במסגרת החינוך המיוחד.

הערה

שיבוצו של תלמיד שאופיין כבעל חשד סביר לפיגור שכלי במסגרת חינוכית שמטפלת בתלמידים בעלי פיגור שכלי עד לקבלת האבחון הסופי על ידי ועדת האבחון של השירות למפגר ייעשה רק בהסכמת הוריו, פרט למקרים חריגים, שבהם יש הנחיות אחרות של פקיד הסעד מהרווחה בצו בית משפט. בכל מקרה, אם לא נתקבלה החלטה של השירות למפגר, יתקיים לאחר שנה דיון מחודש על אפיונו של התלמיד שתוזמן אליו פקידת הסעד, ולא יהיה אפשר לאפיינו שוב כבעל חשד סביר לפיגור שכלי. כל ההליך יתועד בפרטיכול.

ג.    החלטת ועדת ההשמה

לצורך ההחלטה המסכמת את הדיון בעניינו של התלמיד עומדות לפני הוועדה אפשרויות ההחלטה כדלקמן:

1)   התלמיד ילמד במסגרת חינוך רגיל. אם תמצא הוועדה לנכון היא תוכל להמליץ כי עניינו יידון בוועדת השילוב המוסדית לקביעת זכאותו לתמיכה מתכנית השילוב.

2)   התלמיד זכאי לחינוך מיוחד וילמד במסגרת חינוך מיוחד. הוועדה תציין את סוג המסגרת לחינוך מיוחד שבה ילמד התלמיד: גן  ילדים  לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל או בית-ספר לחינוך מיוחד (ולא תנקוב בשם של מסגרת חינוכית).

ד.    אין להתנות את יישום ההחלטה של ועדת ההשמה במתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד במסגרת שבה הוא הושם, לא במימון המערכת וגם לא במימון ההורים.

ה.    ועדת ההשמה אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמידים שהושמו על ידה במסגרת של חינוך מיוחד ואינה מוסמכת לשבץ תלמידים.

ו.     ועדת ההשמה אינה רשאית לדון בהשארת תלמידים שנה שנייה או שלישית בגן חובה ולקבל החלטה בניגוד להוראות בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א), סעיף 3.10-12, "דחיית המעבר לביה"ס והישארות שנה נוספת בגן חובה".

ז.    אפיון החריגות לשיבוץ הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייעשה על ידי הפסיכולוג החינוכי, בהיוועצות עם כל חברי הוועדה הקבועים. אפיון החריגות לשיבוץ (ובמידת הצורך גם חריגות נוספת או חריגויות נוספות) מורכב מהאבחנה שנקבעה על סמך המסמכים הקבילים ועל בסיס התיאור התפקודי של התלמיד ועוצמת התמיכות הדרושות לו. במקרה של חילוקי דעות על אפיון החריגות לשיבוץ יהיה אפשר, כחלק מהדיון המקצועי, לדחות את ההחלטה ולבקש, במידת הצורך, מסמך נוסף שיסייע להכריע בנושא זה.

ח.    אפיון החריגות לשיבוץ ייעשה על-פי הקטגוריות המשמשות את משרדנו להגדרת מסגרות החינוך המיוחד, והוא יסייע למנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד, למצוא לתלמיד את המסגרת החינוכית המתאימה הקרובה ביותר למקום מגוריו. האפיון ישמש גם את משרדנו לצרכים של תכנון השירותים במסגרות החינוך המיוחד, במגבלות חוק התקציב.

ט.    ההחלטה המסכמת של הוועדה בעניינו של תלמיד תירשם בפרטיכול במהלך הדיון המסכם שיהיו נוכחים בו חברי הוועדה בלבד, כחלק בלתי נפרד ממנו.

י.     שיקולי הדעת בקבלת החלטות של ועדת ההשמה

       בבוא ועדת ההשמה לקבל החלטה בדבר סוג המוסד החינוכי שיושם בו התלמיד בעל הצרכים המיוחדים היא צריכה להביא לצורך הכרעתה בשאלה זו את כל ארבעת תחומי התפקוד הכוללים של התלמיד: יכולתו הלימודית, יכולתו החברתית, היקף ההתאמות הדרושות בתכנית הלימודים והיקף ההתערבות החינוכית שחינוכו של התלמיד דורש. פרמטרים אלו מפורטים בטבלה בנספח 1. שיקולי הדעת של הוועדה יתחשבו גם בעמדת המשפחה וביכולתה לשתף פעולה עם ההחלטות המתקבלות ולהסתגל אליהן כחלק מהשיקולים המקצועיים.

3.7.4  הפרטיכול             

א.    פרטיכול הדיון הוא מסמך המשקף את מהלך הדיון ויש חשיבות רבה להקפדה לרשום באופן שוטף, אמין ומדויק את מהלך הדיון ולמלא את כל הסעיפים כדלקמן:  

1)   פרטי התלמיד: פרטים אישיים ופרטי המסגרת שבה התלמיד לומד

2)   הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)   הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)   המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)   מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד: ובכלל זה רישום עמדת ההורים כפי שהיא הוכתבה לכותב הפרטיכול ורישום עמדת התלמיד (במקרה שהתלמיד לא הגיע לדיון יתועד בפרטיכול הנימוק כפי שהוצג על ידי הוריו)

6)   מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)   פרטי ההחלטה

8)   סיכום עמדת ההורים

9)   סיכום עמדת התלמיד

10)  הנימוקים להחלטה

11)  הערות

12)  אישור על רישום הפרטיכול הכולל את החתימות של חברי הוועדה.

ב.    יו"ר ועדת ההשמה יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.     דוגמת טופס הפרטיכול של ועדת ההשמה מובאת בנספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה.

ד.    בסיום דיוניה של הוועדה על חבריה לאשר את הפרטיכול בחתימתם.

ה.    אם ההורים יבקשו את פרטיכול הוועדה, יש למסרו להם מודפס.

ו.     ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון של ועדת ההשמה, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

ז.    טופסי סיכום ההחלטה

1)   טופס סיכום ההחלטה הוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

2)   החלטת ועדת ההשמה תדווח ותופק באמצעות המערכת האינטרנטית של ועדות ההשמה ותכלול את פרטי התלמיד, את אפיון החריגות, את סוג הזכאות ואת סוג המסגרת. ההחלטה שתופק באמצעות המערכת האינטרנטית תישלח להורי התלמיד, לחברי הוועדה ולמנהל המוסד החינוכי של התלמיד. נתוני ההחלטה זמינים למחלקה לחינוך ברשות המקומית לצורך שיבוץ התלמיד במוסד חינוכי, למדורי התקן וההיסעים במשרד החינוך, למפקחי החינוך המיוחד במחוזות ולהנהלת האגף לחינוך מיוחד.

3)   מששובץ התלמיד במוסד החינוכי של החינוך המיוחד יעביר מנהל המחלקה לחינוך העתק של טופס סיכום ההחלטה של ועדת ההשמה שבידו למנהל המסגרת החינוכית שבה שובץ התלמיד.

ח.    ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה

1)   נוסח ההודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה יופק מתוך תוכנת ועדות ההשמה האינטרנטית.יופק מתוך תוכנת וועדות ההשמה האינטרנטית ההודעה תכלול את החלטת הוועדה ואת נימוקיה, כמו גם את אפיון החריגות לשיבוץ, וכן אפיוני חריגות נוספים, אם הוחלט עליהם וכן איפיוני חריגות נוספים אם הוחלט עליהם.. כמו כן תצוין זכותם של ההורים לערער על החלטת הוועדה בפני ועדת הערר המחוזית 21 יום ממועד קבלת המכתב. המכתב יהיה חתום על-ידי יו"ר הוועדה, ויישלח בדואר רשום לא יאוחר מעשרה ימים ממועד קבלת ההחלטה. ברשויות שאינן משתמשות בתוכנת ועדות ההשמה האינטרנטית יהיה נוסח ההודעה להורים על פי נספח 10, ס"ק 10.3.

      בהודעה להורים יש לפרט את נימוקי ההחלטה כדלקמן:

א.    תיאור רמת התפקוד של התלמיד על פי הטבלה המופיעה בנספח 2 תוך התייחסות לתחומים שבהם בעייתו של התלמיד מתמקדת

ב.    הנימוקים לקביעת סוג המסגרת, על פי עוצמת ההתערבות החינוכית-החברתית ההולמת את תפקודו.

2)   במקרים חריגים, שבהם החליטה הוועדה שמסירת הנימוקים להחלטתה להורים עלולה לגרום נזק ממשי לילד או לאדם אחר, לא יפורטו הנימוקים בהודעה להורים. במקרה זה תחליט הוועדה על הליך חלופי ההולם את המצב.

      ההסבר להימנעות ממסירת הנימוקים להחלטת הוועדה יירשם בפרטיכול, ויהיה חסוי בפני ההורים. כאמור בסעיף 9(ד) לחוק החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם של ההורים רשאים לעיין בפרטיכול.

3)   יש לציין במכתב שיישלח להורים אודות ההחלטה של ועדת ההשמה כי ההחלטה היא מינהלית והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

3.8    ועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

3.8.1  כללי

א.    הורה או תלמיד רשאי להגיש בקשת ערר בכתב על החלטת ועדת השילוב המוסדית. את הערר יש להגיש בכתב ליו"ר ועדת ההשמה ברשות המקומית 21 יום מיום שקיבל את החלטת ועדת השילוב מהמוסד החינוכי ולא יאוחר מב-5 ביולי בכל שנה.

ב.    ועדת ההשמה תבקש מהמסגרת החינוכית את הפרטיכול של ועדת השילוב המוסדית ואת החלטתה.

ג.     ועדת ההשמה תזמין לדיון בערר נציג מהמוסד החינוכי שבו התלמיד לומד כדי שישמיע את עמדתו. המשך הדיון בוועדה יהיה ללא נוכחות הנציג מהמוסד החינוכי.

ד.    יש להקפיד שבוועדת ההשמה ביושבה כערר לא יימצא חבר ועדה שהשתתף בוועדת השילוב המוסדית בעניינו של התלמיד הנדון.

ה.    ועדת ההשמה תזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד עצמו להשמיע את דבריהם בדיון בערר תוך פרק זמן סביר ולא פחות מ- 16 יום לפני מועד הישיבה (ראה נספח 7 , ס"ק 7.2 בחוזר זה). נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו. הנחיה זו תקפה גם להליך של דיון מאוחד המופיע בסעיף 3.8.2.

ו.     מהלך הדיון יירשם על גבי פרטיכול (ראה נספח 9, ס"ק 9.2 בחוזר זה).

ז.    החלטת הוועדה תתקבל בנוכחות חבריה בלבד.

ח.    ועדת ההשמה ביושבה כערר רשאית:

1)    לקבל את הערר;

2)    להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית לדיון נוסף, עם הוראות ובלעדיהן;

3)    לדחות את הערר.

ט.    ועדת ההשמה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מיום שהוגש הערר (זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו).

י.     ההחלטה המנומקת של ועדת ההשמה ביושבה כערר תישלח להורי התלמיד ולמוסד החינוכי שבו הוא לומד על גבי טופס החלטה (ראה נספח 10 , ס"ק 10.2 בחוזר זה).

יא.  החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר היא סופית.

3.8.2  דיון מאוחד בוועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר

א.    הפנייה אל ועדת ההשמה על ידי מנהל בית ספר/גננת במקביל לערר ההורים/התלמיד על החלטת ועדת השילוב המוסדית תידון בוועדת ההשמה כוועדה מאוחדת (ועדת השמה וועדת ערר).

ב.    במעמד זה מסמכותה של ועדת ההשמה –

1)    להחזיר את העניין לדיון בוועדת השילוב המוסדית עם או בלי הוראות;

2)    לקבל את ערר ההורים/התלמיד;

3)    להפנות את התלמיד למסגרת של חינוך מיוחד.

ג.     החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר בנושא השילוב (קרי – זכאות או אי-זכאות לתמיכה מתכנית השילוב) היא השלב הראשון בדיון המאוחד והיא סופית. אם הוחלט לדחות את ערר ההורים, תתכנס הוועדה לשלב השני בדיון במתכונת של ועדת השמה.

ד.    ההורה רשאי לערור בפני ועדה מחוזית על החלטת הזכאות לחינוך מיוחד רק במקרה שההחלטה היא להפנות למסגרת של חינוך מיוחד.

3.8.3  ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר

א.    נוסח ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כערר של ועדת השילוב המוסדית יהיה על-פי הדוגמה המובאת בנספח 10, ס"ק 10.2 בחוזר זה.

ב.    אם יתנהל דיון מאוחד הכולל דיון בזכאות לחינוך ודיון בהחלטת הזכאות לתמיכה מתכנית השילוב, יישלחו להורים שני הטפסים המופיעים בנספח 10, ס"ק 10.2 ו-10.3.

3.9    תלמיד המעתיק את מקום מגוריו מיישוב אחד ליישוב אחר

החלטת ועדת השמה שהתקיימה בעניינו של התלמיד במקום מגוריו הקודם תקפה למקום מגוריו החדש. אפשר להפנות את התלמיד לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה במקום מגוריו החדש על-פי הנהלים המפורטים ב-3.10 להלן, "דיון חוזר בוועדת ההשמה".

3.10  דיון חוזר בוועדת ההשמה

3.10.1 סעיף 10 לחוק החינוך המיוחד קובע, שמנהל מוסד לחינוך מיוחד (גן ילדים לחינוך מיוחד, בית-ספר לחינוך מיוחד או כיתה לחינוך מיוחד בבית-ספר לחינוך רגיל) יביא פעם בשלוש שנים את עניינו של תלמיד הלומד במסגרת זו לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה.

           על מנהל בית-הספר או על הגננת מוטלת אפוא האחריות ליזום דיון חוזר בוועדת ההשמה בעניינו של תלמיד פעם בשלוש שנים, כאמור לעיל, וכן במקרים המחייבים דיון חוזר גם על תלמידים המועברים בין מסגרות החינוך המיוחד. מניין השנים לדיון החוזר יהיה ממועד הדיון האחרון בוועדת ההשמה, על-פי המפורט ב-3.2.2 לעיל. לצורך הדיון החוזר ידאגו המנהל או הגננת למילוי שאלון הפניה מעודכן ולהפניית התלמיד לגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד לצורך הערכה מעודכנת, על פי נספח 3.

           בוועדות השמה חוזרות, כאשר אין שינוי בצרכים של התלמיד ובמענים עבורו, ויש מסמך קביל קודם המצביע על אבחנה מוגדרת, אפשר להשתמש בו לוועדה החוזרת תוך התייחסות לתפקודו של הילד ולהיכרות אתו מתוך ישיבות צוות רב-מקצועיות. הנחיה זו מתייחסת ללקויות האלה: הרצף האוטיסטי, פיגור שכלי, משכל גבולי, לקויות למידה וקשב, שיתוק מוחין/נכות פיזית. לגבי הפרעות נפשיות, התנהגותיות/רגשיות, עיכובי התפתחות ושפה ולקויות חושים יש צורך במסמך קביל עדכני. במעברים בין קדם-יסודי ליסודי ובין יסודי לעל-יסודי יש צורך בהכרעה עדכנית. בכל מצב שבו ההורים מתנגדים, או שחל שינוי במצבו של הילד, יש לבצע הערכה עדכנית על ידי הגורם הקביל בהתאם להנחיות בחוזר זה.

3.10.2 מנהל המוסד החינוכי או ארגון ציבורי יכולים ליזום דיון חוזר בעניינו של תלמיד גם לאחר תקופה קצרה יותר.

3.10.3  הורה רשאי ליזום בכל עת דיון חוזר בעניינו של ילדו, בתנאי שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בעניינו.

3.10.4  כל הנהלים האחרים המפורטים בחוזר זה חלים גם על הדיון החוזר.

3.11  ועדות השמה לילדים המתגוררים במוסדות פנימייתיים

3.11.1  ככלל תתקיים ועדת ההשמה בעניינו של ילד המתגורר בפנימייה ברשות המקומית השולחת את הילד למוסד הפנימייתי שבה הילד רשום בתעודת הזהות.

3.11.2  ילד בעל צרכים מיוחדים המתגורר במוסד פנימייתי או במשפחה אומנת יוכל להיקלט במסגרת החינוך המיוחד רק אם ועדת השמה שהתקיימה ברשות שבה הילד רשום בתעודת הזהות החליטה על זכאותו לחינוך מיוחד ועל השמתו בסוג מסגרת זה.

3.11.3  למען הסר כל ספק מודגש כי קבלת תלמיד למוסד פנימייתי אינה אישור לקבלתו למסגרת חינוך מיוחד, גם אם היא מצויה בתחום המוסד הפנימייתי שהתלמיד מתגורר בו, רק בכפיפות להחלטת ועדת השמה וועדת שיבוץ.

            ילד שהוצא מביתו לפנימייה במצבי חירום על פי החלטה של ועדת ההחלטה של משרד העבודה והרווחה ילמד במסגרת החינוכית המקבילה מבחינת שכבת הגיל וסוג המוסד החינוכי למסגרת החינוכית האחרונה שבה למד.

3.11.4  ילדים השוהים לאורך שנים מחוץ למסגרת משפחתם – במשפחות אומנות או בפנימיות – אפשר שוועדת ההשמה תתקיים – במקרים מיוחדים, מטעמים שיירשמו בפתח הדיון בוועדה – ברשות המקומית שבתחומה הם שוהים, תוך הסכמה בכתב בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר ואישור פקיד הסעד הנוגע בדבר ובהסכמת ההורים.

3.11.5  יישום ההחלטות של ועדות ההשמה לתלמידים המתגוררים בפנימיות או במשפחות אומנה ייעשה על ידי הרשות הקולטת שבה נמצאת הפנימייה ובאחריותה (על פי ההוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19, בנושא שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד).

3.12  יישום החלטתה של ועדת ההשמה

3.12.1  ההחלטות של ועדות ההשמה תועברנה למנהל מחלקת החינוך המשמש יו"ר צוות שיבוץ לצורך יישום ההחלטות, בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19, בנושא שיבוץ תלמידים במסגרת החינוך המיוחד.

3.12.2  הרשות המקומית שבה התלמיד רשום בתעודת הזהות היא האחראית ליישום החלטתה של ועדת ההשמה. הרשות אחראית לשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית הולמת, ככל האפשר קרוב למקום המגורים של התלמיד ורק אם הדבר אינו מתאפשר – מחוץ לתחום שיפוטה, על פי המסגרת שוועדת ההשמה החליטה עליה. בחירת המוסד החינוכי תתואם עם המפקח על החינוך המיוחד, בהתייעצות עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי, כמפורט בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 1.2-19.

3.12.3  מנהל בית הספר או הגננת יקלטו תלמידים למסגרת החינוך המיוחד שבניהולם על פי הפניית המחלקה לחינוך ברשות המקומית. להפניה זו חייב להיות מצורף טופס סיכום החלטה של ועדת השמה שהתקיימה בעניינו של התלמיד המופנה. אין לדחות תלמידים שהופנו על-ידי הרשות המקומית או להתנות את קבלתם של תלמידים למסגרת החינוכית בשום תנאי שהוא.

3.12.4  ככלל, החלטות של ועדות השמה המתקבלות במהלך שנת לימודים מסוימת תהיינה מיועדות ליישום בשנת הלימודים שאחריה. כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים הבאה נדרשות ועדות ההשמה לסיים את דיוניהן עד 15 במאי בכל שנה. דיונים בעניינם של תלמידים בגיל הרך המופנים לראשונה לדיון בוועדת השמה או דיונים בעניין תלמידים העולים לכיתה א' יתקיימו עד 31 במאי בכל שנה, כדי לאפשר למערכת החינוך להיערך לשנת הלימודים הבאה.

3.12.5  יישום ההחלטות של ועדת ההשמה על השמת תלמידים במסגרות חינוך מיוחד במהלך שנת הלימודים יוגבל למקרים חריגים בלבד, כמפורט ב-3.4.3 ד' לעיל.

3.12.6  בהעדר מסגרת חינוך מיוחד מתאימה במקום מגוריו של התלמיד יפנה מנהל המחלקה לחינוך אל הרשות המקומית הקרובה ביותר שמצויה בה מסגרת חינוך מתאימה, ויבטיח את קליטתו של התלמיד במסגרת זו, לאחר קבלת אישורה של הרשות הקולטת לפי נוהל השיבוץ הרגיל של תלמידי חוץ, בתיאום עם הפיקוח על החינוך המיוחד ובהתייעצות עם השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בשתי הרשויות.

3.12.7  ההחלטה המתקבלת בוועדת ההשמה היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

3.13  ניהול הנתונים של ועדות ההשמה באמצעות מערכת אינטרנטית

משרד החינוך פיתח מערכת אינטרנטית לניהול ועדות ההשמה המבוססת על הוראת חוק החינוך המיוחד ועל הנהלים בחוזר המנכ"ל.

החלטות ועדות ההשמה כפי שהוזנו למערכת האינטרנטית ברשות המקומית זמינות באופן שוטף לאגף לחינוך מיוחד. הרשויות  מחויבות לנהל את נתוני ועדות ההשמה באמצעות התוכנה האינטרנטית.

יש להקפיד שבתהליך העברת המידע הנוגע לתלמיד יושם דגש על חסיון המידע תוך שמירה על צנעת הפרט.

3.14  תשלום לנציג הורים המשמש חבר בוועדת השמה

3.14.1  נציג הורים בעל כתב מינוי אשר השתתף כחבר בדיון של ועדת השמה יקבל תשלום עבור השתתפותו.

3.14.2  התעריפים לתשלום בוועדות ההשמה יהיו על בסיס ערך שעה הכולל בתוכו את מרכיב הנסיעות, האש"ל וביטול הזמן.       

3.14.3  נוהל ביצוע התשלומים יהיה כדלקמן: נציג ההורים הזכאי לתשלום קבל יקבל  בתום ישיבת הוועדה שבה השתתף טופס ממוחשב, ממוחשב "בקשה לתשלום עבור השתתפות בישיבת  ועדת השמה או ערר" (ראה נספח 13 בחוזר זה), ויעבירו חתום על ידי חתום על- ידי המפקח על החינוך המיוחד או על ידי נציגו לאגף לחינוך מיוחד בירושלים  לאגף לחינוך מיוחד בירושלים לא יאוחר מ-10 ימים לאחר המועד שבו התקיימה הישיבה.

3.14.4. התשלום לנציג ההורים יתבצע לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת ההטופס הממוחשב הממוחשב  לקבלת התשלום  באגף לחינוך מיוחד.

4.   ועדת הערר

4.1    כללי

ועדת הערר מתקיימת בראשותו של מנהל מחוז במשרד החינוך. המועד להגשת הערר הוא תוך 21  יום מיום קבלת החלטת ועדת ההשמה. הליך ההשמה והשיבוץ במוסד חינוכי לגבי תלמיד שהוגש בעניינו ערר מסתיים רק לאחר שוועדת הערר קיבלה את החלטתה. עד למועד זה יישאר התלמיד במוסד החינוכי שהוא לומד בו. במעברים בין גן ילדים לבית הספר היסודי, בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ובין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה יש להעביר את התלמיד למוסד החינוכי הרגיל הממשיך, עד תום תהליך הערר, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטת ועדת ההשמה. 

4.2    סמכות הוועדה

4.2.1    ועדת הערר מוסמכת לדון בערר של ההורים על החלטת ועדת ההשמה שהתקיימה ברשות המקומית (על פי פרק ג' לחוק החינוך המיוחד, 1988) ולקבל החלטה על פי אחת מהאפשרויות האלה:

א.   קבלת הערר ושינוי החלטת ועדת ההשמה

ב.    החזרת העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן

ג.    דחיית הערר (והשארת ההחלטה של ועדת ההשמה על כנה).

       החלטת ועדת הערר היא סופית.

4.2.2    חשוב להדגיש ולהבהיר כי ועדת הערר לא תדון בהחלטות שהתקבלו במעמד ועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על ועדת השילוב המוסדית.

4.3    הרכב ועדת הערר ומינוי חבריה

4.3.1    הרכב הוועדה

לפי סעיף 12(ב) לחוק החינוך המיוחד ימנה שר החינוך את ועדות הערר שהרכבן יהיה כדלקמן:

א.   מנהל מחוז של משרד החינוך או נציגו – יו"ר

ב.    פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך

ג.    מפקח לחינוך מיוחד או נציגו

ד.    עובד סוציאלי מתוך רשימה שיקבע שר העבודה והרווחה

ה.   רופא מומחה מתוך רשימה שיקבע שר הבריאות

ו.    הורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימה שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך

ז.    נציג של ארגון ציבורי ששר החינוך הכיר בו בצו מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר.

4.3.2    מינוי חברי ועדת הערר

א.   חברי ועדת הערר ממונים על ידי שר החינוך.      

ב.    סיים אדם את התפקיד שמתוקפו הוא מונה לחבר בוועדת הערר, בטל המינוי שלו כחבר הוועדה.

ג.    על יו"ר הוועדה לוודא שכל חברי הוועדה הם בעלי כתב מינוי בר תוקף מטעם שר החינוך. במידת הצורך יפנה יו"ר הוועדה לממונה על ועדות ההשמה והערר באגף החינוך המיוחד בבקשה לטפל בהנפקת כתבי מינוי כחוק.

ד.    נוהלי המינוי של עובד סוציאלי, רופא ונציג ההורים הארצי הם על פי הנהלים למינויים של חברי ועדות השמה (ראה לעיל, ב-3.3.2).

ה.   הטיפול בהנפקת המינוי לנציג של ארגון ציבורי ייעשה על ידי הממונה על ועדות ההשמה והערר באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, על פי רשימות שתימסרנה על ידי ארגונים אלה ואשר תעודכנה מעת לעת.

ו.    להלן רשימת הארגונים הציבוריים ששר החינוך הכיר בהם בצו: איל"ן, אנו"ש, אלו"ט, אקי"ם, המועצה לילד החוסה, ית"ד, מיח"א, ניצן, שמע, אהדה, אלע"ם, המועצה הלאומית לשלום הילד, קדמה, בזכות, אופק לילדינו, איגוד סיסטיק פיברוזיס, ארגון הורים לחינוך מיוחד, ויצ"ו והנהגת ההורים הארצית.

ז.    רשימת הנציגים בעלי כתב המינוי תובא לידיעת יושבי ראש ועדות הערר. יו"ר ועדת הערר יזמן נציג ארגון ציבורי לשמש כחבר בוועדת הערר מתוך הרשימות האלה.

4.4    ההפניה אל ועדת הערר

4.4.1    הגורם המפנה

חוק החינוך המיוחד קובע שוועדת הערר תדון בעניינו של מי שהופנה אליה בידי –

א.   הורה (בכל מקום שמוזכר "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי);

ב.    תלמיד;

ג.    נציג של ארגון ציבורי, בהתאם למפורט בצו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן–1990.

4.4.2    מועדי ההפניה וההתכנסות של ועדות הערר

א.   סעיף 13 לחוק החינוך המיוחד קובע כי את הבקשה לערר יש להגיש תוך 21 יום מיום קבלת ההחלטה מוועדת ההשמה ברשות המקומית.

ב.    יו"ר ועדת הערר יוודא שדיוני ועדת הערר על החלטות ועדות השמה שהתקבלו עד 31 במאי מדי שנה יסתיימו עד 31 ביולי באותה שנה.

ג.    יו"ר הוועדה יקבע את המועד לכינוס הוועדה בטווח זמן של שבועיים לכל היותר ממועד הגשת הערר.

4.4.3    תהליך ההפניה לוועדת הערר ושלביו

א.   הורה, תלמיד או נציג של ארגון ציבורי המבקש לערער על החלטת ועדת השמה בפני ועדת ערר יגיש את בקשתו בכתב ליו"ר ועדת הערר.

ב.    הבקשה תכלול את הפרטים האלה:

1)    שם התלמיד ומספר תעודת הזהות שלו

2)    המסגרת החינוכית שממנה הופנה התלמיד לוועדת ההשמה

3)    העתק של הודעת ההחלטה של ועדת ההשמה, כפי שנמסרה לו

4)    נימוקי הערר, בצירוף כל חוות הדעת המקצועיות והמסמכים שיש בידי העורר.

ג.    יו"ר ועדת הערר יודיע לרשות המקומית ולמסגרת החינוכית שהתלמיד לומד בה שהתקבלה פנייה לדיון בוועדת הערר, בציון תאריך הפנייה. העתק של ההודעה יישלח לגורם המערער.

ד.    יו"ר ועדת הערר יפנה אל יו"ר ועדת ההשמה לקבלת השאלון החינוכי, לפני ועדת ההשמה, הפרטיכול וסיכום ההחלטה. במידת הצורך הוא יפנה גם אל מנהל המסגרת החינוכית לקבלת דוח חינוכי מעודכן אודות התלמיד. יו"ר ועדת ההשמה ומנהל המסגרת החינוכית יעבירו את המסמכים המתבקשים אל יו"ר ועדת הערר בתוך שבעה ימים ממועד הפנייה של יו"ר ועדת הערר.

ה.   יו"ר ועדת הערר יפנה להורי התלמיד בבקשה להעביר לידיו את כל חוות הדעת המקצועיות שהובאו בפני ועדת ההשמה.

4.5    היערכות לקראת הדיון בוועדת הערר

4.5.1    הוראות כלליות

א.   האחריות לארגון עבודתה של ועדת הערר, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר הוועדה.

ב.    הזימון לישיבות הוועדה ייעשה תוך פרק זמן סביר ולא פחות משבוע ימים לפני מועד הישיבה.

ג.    יו"ר הוועדה יזמן דיון רק כשברשותו מסמכי ועדת ההשמה העוסקים בעניינו של התלמיד.

ד.    לדיון יוזמנו כל חברי הוועדה, ההורים והתלמיד.

ה.   ההזמנה להורים ולתלמיד תיעשה על פי ההנחיות שלהלן ועל גבי הטופס בנספח 7, ס"ק 7.4 בחוזר זה.

ו.    יו"ר הוועדה יזמין לדיון בוועדת הערר נציגים של הרשות ושל המוסד החינוכי שהילד לומד בו, המכירים את הילד באופן אישי, כדי להציג דיווח עדכני על התלמיד, וידאג שהם ישמיעו את דבריהם בלי לקחת חלק בדיון.

ז.    לא יזומן לשמש חבר בוועדת הערר מי שהשתתף בוועדת ההשמה שדנה בעניינו של תלמיד הנדון בוועדת הערר.

ח.   נציג ההורים הארצי לא יהיה חבר בוועדת ערר הדנה בעניינו של תלמיד המתגורר בתחום השיפוט של הרשות המקומית שבה הוא מתגורר.

ט.   נציג ארגון ציבורי אשר הגיש ערר לוועדת ערר לא יהיה חבר בוועדת הערר הדנה בעניינו של ערר זה.

י.    בכל מקרה יש לזמן לדיון את הגורם המערער שיזם את הפנייה לוועדת הערר.

4.5.2    הזמנת ההורים והתלמיד לדיון

א.   יש להזמין את הורי התלמיד או את האפוטרופוס שלו ואת התלמיד לדיון בוועדת הערר בעניינו. ההזמנה למשפחה תהיה על פי הטופס בנספח 7, ס"ק 7.4 בחוזר זה, ותישלח אליהם בדואר רשום. העתק ההזמנה יתויק במשרדנו.

ב.    בהזמנה יצוין שעל ההורים לצרף את כל המסמכים שיש ברשותם העשויים לסייע להחלטת הוועדה. רצוי להעבירם ליו"ר הוועדה לפני מועד הדיון.

ג.    החלטות של ועדת ערר המתקבלות בעניינו של תלמיד בלי שהוזמנו ההורים לדיון אינן תקפות.

ד.   אם החליטו  ההורים שלא לא להופיע לפני הוועדה, תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות בהיעדרם, בתנאי שהם זומנו על פי הנהלים שפורטו לעיל ויש אישור מסירה.

ה.   יש לתת לשיקול דעתם של ההורים בשאלת נוכחותו של ילדם בוועדה משקל ראוי. במקרים שבהם הם מוצאים לנכון כי משיקולים הלוקחים בחשבון את טובתו הוא לא יופיע לוועדה, יש לכבד את שיקול דעתם ולתעד זאת בתמצית בפרטיכול הדיון. הוועדה תהיה רשאית לדון בעניינו של התלמיד ולקבל החלטות גם בהיעדרו.

ו.    אם הורה מבקש לדחות את הדיון בוועדת הערר מסיבות מוצדקות, יש להיענות לבקשתו ובמידת הצורך לדרוש ממנו מסמך המאשר זאת. יש לוודא שלא יידחו דיונים בעניינו של תלמיד יותר מפעם אחת. לאחר דחייה אחת יקוים הדיון גם ללא נוכחות ההורים. בכל מקרה ההורים יכולים לשלוח לדיון מישהו מטעמם בצירוף ייפוי כוח כתוב.

ז.    אם ההורים חיים בנפרד, יש להזמין את ההורה שהילד נמצא במשמרתו וליידע את ההורה השני (אם כתובתו ידועה).

ח.   ההורים והתלמיד רשאים להביא לדיון בוועדת הערר מומחים או אנשים אחרים מטעמם כדי להשמיע את טיעוניהם.

ט.   הגורם המערער יביא לידיעת יו"ר הוועדה כל מקרה שבו הורי התלמיד ו/או התלמיד אינם שולטים בשפה העברית או שהם חירשים או כבדי שמיעה. לדיון עם הורים חירשים או כבדי שמיעה יזמין יו"ר הוועדה מתורגמן לשפת סימנים או אדם הבקיא בשפת הסימנים. לדיון עם הורים שאינם שולטים בשפה העברית יוזמן מתורגמן או אדם אחר השולט בשפה העברית ובשפה שההורים דוברים.

       יו"ר הוועדה יודיע להורים על זכותם להביא מתורגמן מטעמם. בכל מקרה, האחריות להימצאותו של גורם מתרגם בדיון חלה על יו"ר הוועדה.

4.6    המסמכים המשמשים את ועדת הערר בקבלת החלטות

4.6.1    הוראות כלליות

א.   המסמכים המובאים לפני ועדת הערר הם בעיקרם המסמכים שהובאו לפני ועדת ההשמה, פרטיכול ועדת ההשמה וטופס ההחלטה של ועדת ההשמה.

ב.    הורי התלמיד רשאים להביא לפני הוועדה חוות דעת מקצועיות ומסמכים עדכניים אחרים הנוגעים לעניינו של ילדם ואשר לא הוצגו על ידם בוועדת ההשמה.

ג.    יש להפנות את תשומת לבם של ההורים לכך שהוועדה תוכל להתייחס רק למסמכים החתומים על ידי הגורם שכתב אותם, תוך ציון מקצועו המדויק ומספר הרישיון המקצועי שלו.

ד.    יו"ר ועדת הערר יוודא שכל המסמכים המובאים לפני הוועדה יהיו חתומים על ידי הגורם המקצועי שכתב אותם, תוך פירוט מקצועו המדויק ומספר הרישיון שלו. כל המסמכים המובאים בפני ועדת הערר, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת הערר, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם לידיעת אדם שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה, ועל יו"ר הוועדה ליידע את אותו אדם שחלה עליו חובת הסודיות.

ה.   ועדת הערר עשויה להידרש לאפיון חריגויות של תלמיד שעניינו מובא בפניה. במקרים אלו היא תפעל על פי המסמכים הנדרשים לאפיון חריגויות המפורטים בנספחים 1 ו-2 בחוזר זה.

4.6.2    עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת הערר

א.   ככלל ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא לפני ועדת הערר, למעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.    בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת. כותב המסמך יתבקש לתת את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר. אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת הערר לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.

ג.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון החתום על ידי כל חברי ועדת הערר, על פי בקשתם, למעט קטעים בפרטיכול שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר, כאמור לעיל, ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו מתקבלת ההחלטה.

ד.    כל המסמכים שהובאו לפני ועדת הערר והמשמשים אותה יוחזרו לאחר קבלת ההחלטה לשירות הפסיכולוגי-החינוכי ברשות שהילד מתגורר בה. שמירת המסמכים תיעשה על פי התקנות להגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו–1986.

4.7    הדיון בוועדת הערר

4.7.1    כללי

א.   יו"ר ועדת הערר אחראי על ניהול הדיון. היו"ר יידע את כל המשתתפים בדיון על חובתם לשמור על סודיות הדיון. כל המוזמנים לישיבת הוועדה, למעט חברי ועדת הערר, התלמיד, ההורים ובאי כוחם של ההורים, חייבים לחתום על טופס הצהרה על שמירת סודיות (ראה נספח 8 בחוזר זה).

ב.    חברי ועדת הערר מחויבים לשמור על סודיות מתוקף חוק החינוך המיוחד.

4.7.2    מהלך הדיון

א.   הדיון בוועדת הערר יתקיים רק אם משתתפים בו שלושה חברים לפחות: יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד או נציגו והפסיכולוג החינוכי המחוזי.

ב.    יו"ר הוועדה יציג להורים ולתלמיד את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.    יו"ר הוועדה יפתח את הדיון על ידי הצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ד.    בתחילת הדיון יציג הגורם המערער את הרקע לפנייה לוועדת הערר. אין לקיים דיון בוועדת הערר ללא נוכחותו והשתתפותו של הגורם המערער.

ה.   יו"ר הוועדה יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בתחילת הדיון בוועדה. ההורים והתלמיד זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם.

ו.    במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תוודא הוועדה שהוסברו לתלמיד מטרתה של הוועדה וסמכויותיה, ותדאג לאפשר לתלמיד תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים.  נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ז.    במקרים מיוחדים, שיובאו מראש לידיעת הוועדה או יעלו מתוך הדיון עצמו, תאפשר הוועדה לתלמיד להשמיע את דבריו לפני מי מחבריה באופן נפרד, בנוכחות הוריו, אלא אם תתבקש אחרת.

ח.   המסמכים המובאים לפני הוועדה יוצגו למשתתפים, למעט מסמכים שהוועדה החליטה בדיון מוקדם שהם חסויים.

ט.   בהיעדרו של כותב המסמך המקצועי המובא לפני הוועדה יציג את המסמך חבר הוועדה שהוא איש מקצוע מאותו תחום של כותב המסמך, ובהיעדרו יוצג המסמך על ידי הפסיכולוג החינוכי המחוזי חבר הוועדה.           

י.    יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יוסברו להורים ולנוכחים האחרים בדיון, כדי שהכתוב במסמכים והנאמר במהלך הדיון יובנו להם.

יא.  ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה, בתנאי שהם עדכניים או שהם לא הוצגו בפני ועדת ההשמה מסיבות סבירות.

יב.  יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד והתייחסות לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים שלו.

יג.   יו"ר הוועדה יקפיד על השתתפות משמעותית של כל הנוכחים בדיון ועל מתן אפשרות לכל משתתף להביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

יד.  ועדת הערר רשאית, במידת הצורך, לבקש חוות דעת נוספות או להפנות את התלמיד לגורמים נוספים, כדי שישקלו עריכת בדיקות/אבחונים נוספים.

טו.  יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון וזימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

טז. בדיון עם הורים חירשים או עם תלמיד חירש או בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יתורגם מהלך הדיון להורים ולתלמיד בשפה המובנת להם. בדיון עם הורים עיוורים או כבדי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יז.   מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחים מתוך המערכת החינוכית לליקויי חושים וללקויות ששכיחותן נדירה באוכלוסייה.

יח.  יו"ר הוועדה יציע לתלמיד ולהורים את האפשרות להביע את עמדתם לפני חברי הוועדה בלבד בטרם קבלת ההחלטה במעמד חברי הוועדה בלבד.

יט.  מהלך הדיון יירשם בפרטיכול תוך ציון הנימוקים להחלטה שהתקבלה.

4.7.3    סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.   הוראות כלליות

1)    לקראת קבלת ההחלטה מומלץ להציע להורים ולתלמיד להשמיע את עמדתם בנוכחות חברי הוועדה בלבד.

2)    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת הערר יתקבלו בנוכחות חברי ועדת הערר בלבד ועל ידם. על פי סעיף 31(ד) לחוק החינוך המיוחד תתקבל ההחלטה של ועדת הערר ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה, בתנאי שמספרם לא יפחת משלושה.

3)    קביעת נוסח ההחלטה של הוועדה והנימוקים להחלטה הם חלק בלתי נפרד מישיבת הוועדה, והם ינוסחו עם תום הדיון על ידי חברי הוועדה שהשתתפו בדיון ועל דעתם.

4)    ההחלטה המתקבלת בוועדת הערר היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

ב.    המשך הדיון

1)   הוועדה רשאית להחליט לקבוע בתום הדיון שיש צורך בהמשכו במועד נוסף, מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרטיכול. מועד הדיון הנוסף ייקבע במעמד ההחלטה.

2)   אם הוועדה החליטה לפני ההחלטה המסכמת לשלוח את הילד לבדיקות נוספות, וההורים מתנגדים לבדיקה, תחליט הוועדה בעניין הערר על פי החומר המצוי לפניה, וסירובם של ההורים יירשם בפרטיכול.

3)   החלטות הביניים תירשמנה בפרטיכול.

ג.    החלטת ועדת הערר

1)    לעניין ההחלטה המסכמת את הדיון בעניינו של התלמיד עומדות לפני הוועדה אפשרויות ההחלטה האלה:

א)   לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה

ב)   להחזיר את העניין לוועדת ההשמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן

ג)    לדחות את הערר.

2)    הוועדה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מיום שהוגש הערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרטיכול.

3)    החלטת ועדת הערר היא סופית.

4)    אין להתנות את יישום ההחלטה של ועדת הערר במתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד במסגרת שבה הוא הושם, לא במימון המערכת וגם לא במימון ההורים.

5)    ועדת הערר אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמידים שהיא אישרה את השמתם במסגרת החינוך המיוחד, ואינה מוסמכת לשבץ תלמידים במסגרות החינוך אלא לקבוע את סוג המוסד החינוכי שבו יושם התלמיד בלבד.

6)    אישרה ועדת הערר את השמתו של תלמיד במסגרת חינוך רגיל, היא רשאית להחזיר את עניינו לדיון בוועדת השילוב המוסדית.

7)    ההחלטה המסכמת של הוועדה בעניינו של התלמיד תירשם בפרטיכול במהלך הדיון המסכם שנוכחים בו חברי הוועדה בלבד, כחלק בלתי נפרד ממנו.

8)    אם ועדת הערר אישרה את השמתו של תלמיד במסגרת חינוך מיוחד, יאפיין הפסיכולוג החינוכי המחוזי, החבר בוועדת הערר, את סוג החריגות העיקרית של התלמיד (ובמידת הצורך גם את החריגות המשנית שלו) במקרים האלה:

א)   במקרה שוועדת הערר החליטה על השמתו של תלמיד במסגרת חינוך מיוחד, והחלטה זו היא בניגוד להחלטה של ועדת ההשמה, אשר החליטה קודם לכן על השמתו במסגרת של חינוך רגיל, ולפיכך לא אופיינה חריגותו של התלמיד בוועדת ההשמה

ב)   כאשר החלטה זו של ועדת הערר אינה שונה מהחלטת ועדת ההשמה, אולם חריגותו של התלמיד לא אופיינה בוועדת ההשמה בשל העדר מסמכי אבחון מתאימים, ומסמכים כאלה הובאו לפני ועדת הערר

ג)   כאשר חריגותו של התלמיד אופיינה בוועדת ההשמה על סמך מסמכי אבחון שהובאו לפניה, אולם הפסיכולוג החינוכי המחוזי מוצא שעל סמך מסמכים אחרים שהובאו לוועדת הערר יש מקום לשנות את אפיון החריגות.

9)   אפיון החריגות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייעשה על ידי הפסיכולוג, בהיוועצות עם כל חברי הוועדה הקבועים, תוך שהוא מסתמך על המידע שהוצג בוועדה ועל אבחנות של גורמים מקצועיים שאבחנתם קבילה לאפיון כל סוג של חריגות, על-פי הטבלאות המופיעות בנספחים 1 ו-2  בחוזר זה.

       המפקח על החינוך המיוחד, יו"ר הוועדה והפסיכולוג יהיו חתומים על טופס סיכום ההחלטה שהוא חלק בלתי נפרד מהפרטיכול.

4.7.4    הפרטיכול

א.   פרטיכול הדיון הוא מסמך המשקף את מהלך הדיון, וחשוב מאוד להקפיד לרשום באופן שוטף, אמין ומדויק את מהלך הדיון ולמלא את כל הסעיפים.

ב.    הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)  פרטי התלמיד

–     פרטים אישיים

–     פרטי מסגרת החינוך שבה התלמיד לומד

2)  פרטי הנוכחים בדיון

–     פרטי החברים בוועדה

–     פרטי המוזמנים לוועדה

–     פרטי הנעדרים מהוועדה (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

3)    המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

4)    מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד, ובכלל זה רישום עמדת ההורים כפי שהוכתבה לרושם הפרטיכול ורישום עמדת התלמיד

5)    אם התלמיד לא הגיע לדיון – הנימוק כפי שהוצג על ידי ההורים

6)    מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)    פרטי ההחלטה

8)    סיכום עמדת ההורים

9)    סיכום עמדת התלמיד

10)  הנימוקים להחלטה

11)  הערות

12)  אישור על רישום הפרטיכול.

ג.    יו"ר ועדת הערר יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה. דוגמת טופס הפרטיכול של ועדת הערר מובאת בנספח 9, ס"ק 9.3 בחוזר זה.

ד.    אגף החינוך המיוחד ישלח ליושבי ראש ועדות הערר טופסי סיכום החלטה סטנדרטיים (הכוללים העתקים) אשר ישמשו לרישום ההחלטות המסכמות; על פי ההנחיות שתצורפנה לטופס ישלח יו"ר ועדת הערר העתקים מטופס סיכום ההחלטה, לאחר שיחתום עליהם, לגורמים האלה:

1)    ליו"ר ועדת ההשמה, והוא יעביר העתק של הטופס לשירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות המקומית

2)    למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, לצורך טיפול בשיבוצו של התלמיד במסגרת חינוכית הולמת (מששובץ התלמיד במסגרת חינוך מיוחד, יעביר מנהל המחלקה לחינוך העתק של הטופס שבידו למנהל המסגרת החינוכית שבה שובץ התלמיד)

3)    לממונה על ועדות ההשמה והערר באגף לחינוך מיוחד

4)    למנהל המסגרת החינוכית שבה למד התלמיד.

הערה: טופס סיכום ההחלטה של ועדת הערר מיועד לשימוש משרדי בלבד. העתקי הטופס המיועדים למנהל המחלקה לחינוך ולממונה על ועדות ההשמה והערר יכללו רק את הנתונים הנדרשים לצורכיהם.

4.7.5    ההודעה להורי התלמיד על החלטת ועדת הערר

א.   נוסח ההודעה להורים על החלטת ועדת הערר יהיה על פי הדוגמאות המובאות בנוסחים א' ו-ב' של נספח 10, ס"ק 10.4 בחוזר זה. ההודעה תכלול את החלטת הוועדה ואת נימוקיה. כמו כן יצוין בהודעה כי החלטת הוועדה היא סופית. המכתב יהיה חתום על ידי יו"ר הוועדה, ויישלח בדואר רשום לא יאוחר מ-10 ימים ממועד קבלת הערר (זולת אם האריכה הוועדה את המועד מטעמים מיוחדים שנרשמו בפרטיכול).

ב.    במקרים חריגים, שבהם החליטה הוועדה שמסירת הנימוקים להחלטתה להורים עלולה לגרום נזק ממשי לילד או לאדם אחר, לא יפורטו הנימוקים בהודעה להורים. במקרה זה תחליט הוועדה על הליך חלופי ההולם את המצב.

ג.    ההסבר להימנעות ממסירת הנימוקים להחלטה של הוועדה יירשם בפרטיכול, ויהיה חסוי בפני ההורים. פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם של ההורים רשאי לעיין בפרטיכול כולו.

ד.    יש לציין במכתב שיישלח להורים אודות החלטתה של ועדת הערר כי החלטת הוועדה היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

4.8    יישום החלטתה של ועדת הערר

4.8.1    הליך ההשמה והשיבוץ של תלמיד במסגרת חינוכית שהוגש בעניינו ערר מסתיים רק לאחר שוועדת הערר מקבלת את החלטתה. עד למועד זה יישאר התלמיד במסגרת החינוכית שהוא לומד בה, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטת ועדת ההשמה.

4.8.2    כאשר מוגש ערר בשלב המעבר של תלמיד מגן ילדים אל בית הספר היסודי, מבית הספר לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, יש להעביר את התלמיד למסגרת החינוכית הרגילה הממשיכה עד תום הליך הערר, בתנאי שהגורם המערער יציג מסמך מטעם יו"ר ועדת הערר המאשר את פנייתו לוועדת הערר לצורך ערעור על החלטתה של ועדת ההשמה.

4.8.3    רשות החינוך המקומית אחראית על שיבוץ התלמיד במסגרת חינוכית הולמת, ככל האפשר קרוב למקום המגורים של התלמיד, ורק אם הדבר אינו מתאפשר – מחוץ לתחום שיפוטה.

4.8.4    החלטות ועדות הערר תועברנה למנהל מחלקת החינוך המשמש יו"ר צוות השיבוץ לצורך יישומן בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע נט/8(א), סעיף 19–1.2, בנושא שיבוץ תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בחירת המוסד החינוכי תתואם עם המפקח על החינוך המיוחד ותיעשה בהתייעצות עם השירות הפסיכולוגי-חינוכי.

4.8.5    במקרים שבהם החליטה ועדת הערר על שינוי האפיון של הלקות עשויה להידרש גם העברה דחופה של תלמיד ממסגרת חינוך אחת לאחרת בעקבות החלטתה של ועדת הערר.

4.8.6    החלטת ועדת הערר היא מינהלית לכל דבר ועניין, והיא כפופה לכל כללי המשפט המינהלי, ובכלל זה פעולה חוקית בתוך תקציב קיים.

4.9    תשלום לנציגי הורים בוועדת הערר

4.9.1   מכוח חוק החינוך המיוחד בוועדת הערר חברים גם נציג הורים וגם נציג ארגון ציבורי כמפורט ב-4.3 לעיל, ושניהם זכאים לקבל תשלום עבור השתתפותם בוועדות הערר.

4.9.2   התעריפים לתשלום בוועדות הערר יהיו על בסיס ערך שעה, ויכללו בתוכם את מרכיב הנסיעות, האש"ל וביטול הזמן.

4.9.3   נוהל ביצוע התשלומים יהיה כדלקמן: נציג ההורים הזכאי לקבל תשלום ימלא בתום ישיבת הוועדה שבה השתתף טופס "בקשה לתשלום עבור השתתפות בישיבת ועדת השמה או ערר" (ראה בנספח 13 בחוזר זה), ויחתים את המפקח על החינוך המיוחד או את נציגו שהשתתף באותה ישיבה. טופס הבקשה המלא יועבר אל האגף הארצי לחינוך מיוחד בירושלים לא יאוחר מעשרה ימים לאחר המועד שבו התקיימה הישיבה.

4.9.4   התשלום לנציג ההורים יתבצע לא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלת טופס הבקשה לקבלת התשלום  באגף לחינוך מיוחד.

5.     מוקדי מידע

5.1     הרשויות המקומיות תקיימנה מוקדי מידע שיאוישו בידי עובדי הרשויות המקומיות הבקיאים בנושאי החינוך המיוחד.

5.2     מוקדי המידע ינחו את ההורים לילדים בעלי הצרכים המיוחדים אשר יבקשו להסתייע בהם, ויספקו להם מידע על אפשרויות הקליטה במסגרות החינוך המיוחד או השילוב, כאמור בסעיף 7(א1)2 לחוק החינוך המיוחד.

5.3     הרשות המקומית תפרסם מידע על פעילותו של מוקד המידע שבתחומה, ובכלל זה מידע על ימי עיון והסברה להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אשר יאורגנו על ידי צוות מוקד המידע ברשות המקומית נציגי משרד החינוך, בשיתוף עם ארגוני הורים.

6.     נספחים

נספח 1:    פרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים

נספח 2:    טופס לאפיון חריגויות

נספח 3:    הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד: שילוב, השמה, ערר

נספח 4:    אישור ההורים להפניית ילדם להערכה פסיכולוגית     

נספח 5:    אישור ההורים להפניית ילדם לאבחון דידקטי

נספח 6:    שאלוני הפניה

6.1   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בגן רגיל או מיוחד לוועדות שילוב/השמה

6.2   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת שילוב בית ספרית

6.3   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידים לקויי ראייה – שאלון לרופאי העיניים ולמרפאות לראייה ירודה

6.4   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי גן בעלי לקות שמיעה

6.5   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי יסודי ועל-יסודי בעלי לקות שמיעה

6.6   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת השמה

6.7   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבי"ס לחינוך רגיל או בבי"ס לחינוך מיוחד לוועדת השמה

נספח 7:    טופסי הזמנה להורים ולתלמיד

7.1   הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השילוב המוסדית

7.2   הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

7.3   הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

7.4   הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת הערר

נספח 8:    טופס הצהרה של המשתתפים בוועדת שילוב/השמה/ערר על שמירת סודיות

נספח 9:    פרטיכולי הדיונים

9.1   פרטיכול ועדת השילוב המוסדית

9.2   פרטיכול ועדת ההשמה/ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר

9.3   פרטיכול ועדת הערר

נספח 10:  טופסי החלטה

10.1 הודעה להורים על החלטת ועדת השילוב המוסדית

10.2 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

10.3 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה

10.4 הודעה להורים על החלטת ועדת הערר

נספח 11:  פתיחת גן משולב

נספח 12:  תקנות החינוך המיוחד לרישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ו–2005 (קובץ תקנות 6436)

12.1 קובץ התקנות

12.2 טבלת הלקויות הכלולות בתקנות והגורמים המקצועיים המאבחנים

12.3 טופס בקשת הורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד

12.4 טופס טיפול בבקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

12.5 החלטת מנהל המחלקה לחינוך על בקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

נספח 13:  טופס בקשה לקבלת תשלום בגין השתתפות נציג הורים בוועדת השמה/ערר

נספח 14:  סייעות

14.1 תיאור רמת התפקוד לצורך קביעת זכאות לתמיכה מסוג סייעת לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל

14.2 טופס בקשה לתמיכה מסוג סייעת לתלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל