education - חינוך חוזרי מנכ''ל
 
   
 
 
 
 
 
 

1. אוכלוסיות מיוחדות

1.2 חינוך מיוחד

1.2-41  יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר

 

חוזר זה מבוטל

על מנת להגיע לחוזר המעודכן לחצו כאן.

1.     מבוא

1.1    תמצית

חוזר זה עוסק בנהלים ובהנחיות לוועדות הפועלות על פי חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח–1988 (להלן "חוק החינוך המיוחד"): ועדות השילוב המוסדיות, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדות השמה וועדות הערר. אלו הן ועדות מקצועיות שהרכבן נקבע בחוק, ובידיהן הסמכות והאחריות לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים.

ועדת השילוב המוסדית (בחינוך הרגיל) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים להיכלל בתכנית השילוב (פרק ד1 לחוק החינוך המיוחד). התמיכה תינתן על-ידי צוות החינוך המיוחד המתמחה בטיפול בתלמידים בעלי לקויות שונות, בהלימה לצורכי התלמיד ובהתחשב במשאבים הזמינים באותה מסגרת חינוכית (שעות ההוראה, כוח-האדם והתנאים הפיזיים).

ועדת ההשמה (ברשות המקומית) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולהשמה ברצף המסגרות החינוכיות הקיים (לפי סעיפים 11-5 לחוק החינוך המיוחד). סעיף 20 בחוק החינוך המיוחד קובע שוועדת ההשמה תשמש גם כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית.

ועדת הערר (המחוזית) דנה בערעור על החלטת ועדת ההשמה (לפי
סעיפים 13-12 לחוק החינוך המיוחד).

בחוזר זה יפורטו העקרונות המנחים המשותפים והייחודיים לכל אחת מהוועדות תוך קביעת נהלים והוראות המעצבים את דרכי עבודתה.

תכלית הדיונים המתקיימים בוועדות אלו היא לקבל החלטות חינוכיות מיטביות ומשמעותיות בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לפיכך הדיונים חייבים להיות מושתתים על עקרונות הומניסטיים תוך קיום דיון הוגן, אחראי ומכבד, הדוגל בשיתוף ההורים והתלמיד ומאפשר להם להשמיע את עמדתם ולהציג את רצונם ואת תפיסתם לגבי המענה ההולם את צורכי התלמיד כדי שתקודם איכות חייו.

הנחיות רבות בחוזר עוסקות ביצירת התשתית לשיח מסוג זה ולהליך הוגן ואחראי בכל הקשור לאיסוף המידע על רמת תפקודו של התלמיד, להתאמה ולביצוע  של תכניות ההתערבות  בו, לבחינת חלופות ולקבלת ההחלטות בעניינו.

ההחלטות המתקבלות בוועדות לקידומו של התלמיד הן מינהליות לכל דבר ועניין, והן כפופות לכל כללי המשפט המנהלי.

ההוראות להשמה במוסד לחינוך מיוחד ללא דיון בוועדת השמה המפורטות גם הן  בחוזר זה, הן מכוח סעיף 7.א, פרק ג', לחוק החינוך המיוחד, אשר פורט בתקנות "רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ה–2005".

 

1.2    מטרת הפרסום

א.      התוקף: החל מ-1 בנובמבר 2011

ב.      התחולה: כלל חברי הוועדות המתקיימות מתוקף חוק החינוך המיוחד וכלל הצוותים החינוכיים והטיפוליים במוסדות החינוך וברשויות המקומיות המשתתפים מתוקף החוק בהרכב הוועדות

ג.       הסטטוס: החלפה

ד.      חוזרים קודמים באותו נושא

     סעיף 36–1.2 בחוזר הוראות הקבע סו/8(ב), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה וועדת ערר"מבוטל

–     סעיף 5–1.2 בחוזר "הודעות ומידע" סו/7, "עדכון נהלים והנחיות לרישום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ללא ועדות השמה"מבוטל

     סעיף 37–1.2 בחוזר הוראות הקבע סח/3(ד), "תכנית השילוב כמסגרות החינוך הרגיל – לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות" בתוקף, למעט ס"ק  10-2, 14 ו-16.  

ה.      חוזרים קודמים בנושאים קשורים

–     סעיף 19–1.2 בהוראות הקבע בחוזר נט/8(א), "שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד"בתוקף

     סעיף 1.2-38 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "מרכז תמיכה יישובי/אזורי ליישום חוק החינוך המיוחד ומתי"אות מתמחים לליקויי ראייה לתלמידים"בתוקף

–     סעיף 1.2-39 בחוזר הוראות הקבע עא/10(א), "סייעות במסגרות החינוך המיוחד"בתוקף

     סעיף 1.2-22 בחוזר הוראות הקבע נט/10(א), "קווים מנחים לעבודתם של מטפלים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד"בתוקף

     סעיף 3.7-30 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א), "השירות הפסיכולוגי-החינוכי – 'סל שירותים' – רשימת השירותים הפסיכולוגיים"מבוטל

     סעיף 3.7-32 בחוזר הוראות הקבע סג/9(א), "השירות הפסיכולוגי-החינוכי – 'סל שירותים' – רשימת השירותים הפסיכולוגיים – תיקון לסעיף 30–3.7 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א)" –  מבוטל

–     סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א), "מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי"בתוקף

     סעיף 3.7-64 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "תיקון סעיף 3.7-61 בחוזר הוראות הקבע תשע/8(א) – מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי" – בתוקף

–     סעיף 2.2-6 בחוזר הוראות הקבע נט/4(א), "סוכרת נעורים"בתוקף

     סעיף 2.2-13 בחוזר הוראות הקבע תשס/2(א), "תלמידים נשאים או חולים באיידס"בתוקף

–     סעיף 2.2-24 בחוזר הוראות הקבע סב/2(א), "הנחיות לטיפול בילדים הסובלים ממחלת האפילפסיה"בתוקף

–     סעיף 2.2-36 בחוזר הוראות הקבע סג/4(א), "תלמידים חולים במחלות מעי דלקתיות"בתוקף

–     סעיף 2.2-38 בחוזר הוראות הקבע סג/6 (א), "תלמידים חולים בסוכרת נעורים – תיקון לסעיף 2.2-34 בחוזר הוראות הקבע סג/4 (א)"בתוקף

     סעיף 2.2-40 בחוזר הוראות הקבע סד/1(א), "תלמידים החולים בסיסטיק פיברוזיס, CF" בתוקף

–     סעיף 2.2-43 בחוזר הוראות הקבע סד/5(א), "מחלת הספחת (פסוריאזיס)"בתוקף

–     סעיף 2.2-52  בחוזר הוראות הקבע סה/1(א), "רגישות יתר למזון בקרב ילדים"בתוקף

–     סעיף 2.9-1 בחוזר הוראות הקבע סה/4(א), "אבדנות ילדים ובני נוער – מניעה והתערבות"בתוקף

–     סעיף 2.9-2 בחוזר הוראות הקבע עב/1(ב), "התמודדות עם מצוקה רגשית של תלמידים ופיתוח חוסן" –  בתוקף

–     סעיף 1.2-38 בחוזר הוראות הקבע עא/4(א), "מרכז תמיכה יישובי/אזורי ליישום חוק החינוך המיוחד ומתי"אות מתמחים לליקויי ראייה לתלמידים"בתוקף.

 

1.3    המשנה החינוכית

בבסיס התפיסה הפילוסופית-ערכית של מערך החינוך המיוחד בישראל מצויה התפיסה ההומניסטית המושתתת על ערכים של כבוד האדם, חירותו וחופש הביטוי שלו, תוך קיום יחסי הידברות בין-אישיים המבוססים על יושר ועל אמון הדדי.

צדק טבעי, הוגנות, תום לב, סבירות, היעדר שרירות, היעדר חריגה מסמכות ופעולה חוקית בתוך תקציב קיים – כל אלו נמצאים ביסוד ההחלטות של הוועדות מעצם היותן החלטות מינהליות הכפופות לכל כללי המשפט המינהלי.

האגף לחינוך מיוחד שם לו מטרה לפתח מערך שירותים ותמיכות אשר יאפשר ליחיד ולמשפחתו לקיים אורח חיים המבוסס על יעדים משמעותיים החותרים לחיים של איכות. תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בחקיקה שנעשתה בתחום החינוך המיוחד וביישומה בצמתים שונים של קבלת החלטות לגבי המענה החינוכי-הטיפולי הניתן לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

ועדות השילוב, ההשמה והערר אשר נקבעו מתוקף חוק החינוך המיוחד הן צומת משמעותי בתהליך מתמשך של תמיכה וטיפול בתלמיד בעל הצרכים המיוחדים בדרכו החינוכית. יש לראות בדיונים בוועדות אלה חלון הזדמנויות לחשיבה הוליסטית אודות התלמיד וצרכיו כפי שהם באים לידי ביטוי בתחומים הקוגניטיביים, החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים של תפקודו, תוך בחינת סוג התמיכה המתאימה ההולמת את צרכיו החינוכיים. המענה החינוכי שייקבע לתלמיד יינתן על פי אפיון החריגות לשיבוץ המורכב מהאבחנה שנקבעה על סמך המסמכים הקבילים ועל בסיס התיאור התפקודי של התלמיד ועוצמת התמיכות הדרושות לו.

על פי תפיסה הומניסטית זו להשתתפות התלמיד ומשפחתו בוועדות יש משקל רב במעמד של קבלת החלטות משמעותיות להמשך הדרך, ומכאן החשיבות המכרעת שיש למרכיב של שמיעת התלמיד והוריו במעמד הוועדות – רצונותיהם, מחשבותיהם וציפיותיהם מעצמם ומהמערכת החינוכית ויכולתם האישית. תוך כדי השיח מתאפשרת להורים ולתלמיד ההזדמנות להציג את עמדותיהם ולאנשי המקצוע לקבל תמונה מקיפה אודות התלמיד, דבר התורם לקבלת החלטה מיטבית, מקצועית ואחראית בעניינו.

נקודת המוצא לעיקרון של שיתוף התלמיד בדיוני הוועדות באה לידי ביטוי באמנת זכויות הילד הקובעת את זכות הילד להישמע בכל הליך הנוגע לו ואת החובה לתת להעדפותיו משקל ראוי. עוד קובעת האמנה כי בכל הפעולות הנוגעות בילדים תהיה טובת הילד השיקול הראשון במעלה. ברוח זו הדגיש תיקון סעיף 9(ב) לחוק החינוך המיוחד מתאריך 24 בינואר 2005 את החובה להזמין גם את התלמיד, נוסף להוריו, לדיוני ועדות ההשמה והערר ואת הזכות של ההורים להפעיל שיקול דעת באשר לנוכחותו, וגם זאת מתוך שיקולים הנוגעים לטובת ילדם, ולהשמיע את עמדתם ביחס לאופן השימוע של ילדם תוך התייחסות לגילו, לרמת התפתחותו ולהבנתו.

מדיניות משרד החינוך הנגזרת מחוק החינוך המיוחד בכל הקשור לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים היא להעניק זכות קדימה ככל האפשר להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת הרגילה. רק לאחר מיצוי כל אפשרויות ההתערבות במסגרת הרגילה יש לשקול במידת הצורך את הפניית התלמיד לדיון בוועדת השמה.

חלק ניכר מהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה ולהפיק תועלת רבה מכך, הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית.

הימצאותם של תלמידים בעלי מגוון צרכים מיוחדים בכיתה מזמנת אתגר חינוכי-חברתי הן לצוותי החינוך והן לתלמידים. מנקודת מוצא זו מורה חוק החינוך המיוחד להעניק זכות קדימה להשמתו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל על פני השמתו במסגרת החינוך המיוחד. בכך יש משום "הכרה ביכולתם של כל התלמידים ללמוד ובזכותם ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי" (מתוך דוח ועדת מרגלית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד, תמוז התש"ס – יולי 2000).

מערכת החינוך המיוחד מאפשרת לתלמידים משולבים לקבל תמיכות במסגרת תכנית השילוב (שהיא תוספת לתכנית הלימודים הניתנת להם במסגרות החינוך הרגיל) כדי לאפשר את השתלבותם.

מטרות תכנית השילוב הן:

א.      לקיים אורח חיים סובלני בכל מערכת החינוך ולחנך לקבלת השונה על בסיס העיקרון של ההדדיות

ב.      לעודד ראייה מערכתית יישובית (או אזורית) של דרכי הטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים

ג.       לטפח את שיתוף הפעולה בין מערכת החינוך הרגיל לבין מערכת החינוך המיוחד לקידום תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

ד.      להעניק תמיכה חינוכית-טיפולית לתלמיד הזכאי להיכלל בה, בנוסף לתמיכה הניתנת לו על-ידי הצוות החינוכי הרגיל של בית-הספר או של גן הילדים

ה.      לאפשר למוסד החינוכי גמישות מרבית בבניית המענה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

         כדי להגשים את המטרות על המוסד החינוכי לקיים אורח חיים המחייב –

–     שיתוף ידע בין מורי החינוך הרגיל למורי החינוך המיוחד;

–     ארגון הסביבה הלימודית, הפיזית והטכנולוגית בהתאם לצורכי התלמידים;

–     התאמות ושינויים של חומרי הלמידה, ההוראה וההיבחנות;

–     פיתוח תכניות חדשות או שימוש בתכניות קיימות המעודדות את שילובם של תלמידים אלה;

–     שיתוף ההורים (הן של התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים והן של שאר תלמידי המסגרת החינוכית) למימוש אורח חיים זה;

–     שיתוף הקהילה הרחבה (המתנ"ס, מוסדות הבריאות והרווחה, המשטרה ומוסדות תרבות) במימוש אורח החיים במסגרת החינוכית.

 

1.4    התפוצה

כל אנשי החינוך במטה, במחוזות, במוסדות החינוך ובמחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מנהל אגף הפסיכולוגיה, הפסיכולוגים המחוזיים ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים.

 

1.5    הגורם האחראי

שם היחידה: האגף לחינוך מיוחד

בעל התפקיד: מדריכה  ארצית ממונה על ועדות השמה וערר

מספר הטלפון: 6896102–03

כתובת הדוא"ל: chayaha@education.gov.il.

 

1.6    נספחים

נספח 1:    פרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל
צרכים  מיוחדים

נספח 2:    טופס לאפיון חריגויות

נספח 3:    הגורמים שאבחנתם קבילה בוועדות מתוקף חוק החינוך המיוחד: שילוב, השמה, ערר         

נספח 4:    אישור ההורים להפניית ילדם להערכה  פסיכולוגית          

נספח 5:    אישור ההורים להפניית ילדם לאבחון דידקטי     

נספח 6:    שאלוני הפניה    

6.1   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בגן רגיל או מיוחד לוועדות שילוב/השמה        

6.2   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת שילוב בית ספרית

6.3   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידים לקויי ראייה – שאלון לרופאי העיניים ולמרפאות לראייה ירודה

6.4   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי גן בעלי  לקות שמיעה   

6.5   תוספת לשאלון ההפניה לוועדת שילוב/השמה לתלמידי יסודי ועל-יסודי בעלי לקות שמיעה

6.6  שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה רגילה לוועדת השמה

6.7   שאלון הפניה של תלמיד הלומד בכיתה לחינוך מיוחד בבי"ס לחינוך רגיל או בבי"ס לחינוך מיוחד לוועדת השמה

נספח 7:    טופסי הזמנה להורים ולתלמיד

7.1  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השילוב המוסדית               

7.2  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת השמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

7.3  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת ההשמה

7.4  הזמנת ההורים והתלמיד לדיון בוועדת הערר

נספח 8:    טופס הצהרה של המשתתפים בוועדת שילוב/השמה/ערר על שמירת סודיות

נספח 9:    פרטיכולי הדיונים

9.1   פרטיכול ועדת השילוב המוסדית                         

9.2  פרטיכול ועדת ההשמה/ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר    

9.3   פרטיכול ועדת הערר

נספח 10: טופסי החלטה

10.1  הודעה להורים על החלטת ועדת השילוב המוסדית   

10.2 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית

10.3 הודעה להורים על החלטת ועדת ההשמה

10.4 הודעה להורים על החלטת ועדת הערר

נספח 11: פתיחת גן משולב

נספח 12: תקנות החינוך המיוחד לרישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה, התשס"ו–2005 (קובץ תקנות 6436)

12.1 קובץ התקנות

12.2 טבלת הלקויות הכלולות בתקנות והגורמים המקצועיים המאבחנים

12.3 טופס בקשת הורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד

12.4 טופס טיפול בבקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

12.5 החלטת מנהל המחלקה לחינוך על בקשת ההורים להשמת ילדם במוסד לחינוך מיוחד ללא ועדת השמה

נספח 13:  טופס בקשה לקבלת תשלום בגין השתתפות נציג הורים בוועדת       השמה/ערר

נספח 14:  סייעות

14.1 תיאור רמת התפקוד לצורך קביעת זכאות לתמיכה מסוג סייעת לתלמידים המשולבים בחינוך הרגיל

14.2 טופס בקשה לתמיכה מסוג סייעת לתלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל

 

 

2.     ועדת השילוב המוסדית

2.1    סמכות הוועדה

בסמכותה של ועדת השילוב המוסדית לקבוע את זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים ובעל לקות משמעותית להיכלל בתכנית השילוב במוסד החינוך הרגיל כמוגדר בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, בהתאם למסגרת התקציבית הנקבעת מדי שנה.

 

2.2    העניינים שהוועדה תדון בהם ותקבל החלטה לגביהם

2.2.1 זכאות להיכלל בתכנית השילוב: הוועדה תדון בזכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב בשל לקות משמעותית הגורמת להגבלה ביכולתו להתנהגות מסתגלת. בהתאם לזכאות זו תיקבע תכנית חינוך יחידנית (תח"י) על ידי הצוות הבין-מקצועי. אם יחול שינוי בתפקודו של תלמיד או בנסיבות תוכל הוועדה להתכנס שוב ולשנות את החלטתה.

2.2.2  זכאות לתמיכה מסוג סייעת לגבי תלמידים שעונים על הקריטריונים שיפורטו בהמשך, בפרק "התנאים לקבלת זכאות לתמיכה מסוג סייעת": מתן סיוע זה כחלק ממגוון השירותים של תכנית השילוב לתלמיד ייקבע על-ידי צוות בין-מקצועי, בהתאם לרמת התפקוד של התלמיד.  

2.2.3  פתיחת גן משולב: ועדת השילוב המוסדית לגני הילדים תקבל החלטה בדבר פתיחת גן משולב על פי המפורט בנספח 11.

 

2.3    הגדרת התלמיד המשולב

"תלמיד משולב" הוא ילד בעל צרכים מיוחדים הזכאי לחינוך חינם לפי סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד לחוק החינוך המיוחד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים במוסד לחינוך רגיל. "ילד בעל צרכים מיוחדים" הוא "אדם ... עם לקות משמעותית שבשלה  מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד"  (מתוך חוק החינוך המיוחד). הלקות היא משמעותית ואינה קושי רפואי זמני להשתלב עקב מגבלות פיזיות.


2.4    אוכלוסיית היעד

2.4.1  תכנית השילוב תחול על תלמידים בגיל חינוך חובה כמשמעו בחוק לימוד חובה התש"ט–1949 ובצווי ההרחבה מכוחו בגני החובה, בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, וכן בגני ילדים לגיל 4-3 ברשויות החינוך המקומיות הנכללות בצו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט–1999 והתשס"א–2001 בלבד, הן במוסדות חינוך רשמיים והן במוסדות מוכרים שאינם רשמיים בכל המגזרים. יישום החוק יתבצע בהדרגה והוא כפוף למגבלות התקציב. תכנית השילוב תתקיים רק במוסד חינוך הנמצא בפיקוח של המשרד.

2.4.2  הוועדה תדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמפורט להלן:

א.    תלמיד בעל לקות משמעותית הלומד בכיתה רגילה, שיש לגביו מסמך קביל שנקבע על ידי גורמים מקצועיים בלבד (כמפורט בנספח 2)

ב.    תלמיד שהוחלט בוועדת השמה או ערר שהוא ילמד במסגרת חינוכית רגילה, בליווי הוראות הוועדה

ג.    תלמיד שהועבר ממסגרת החינוך המיוחד למסגרת חינוך רגילה על פי חוות הדעת המקצועית של צוות בית הספר ובהסכמת הוריו.

2.4.3  תלמידים בני 4-3 שאינם גרים ביישובי הצו, במשפחות שיש בהן שני תלמידים או יותר בעלי לקויות שאינן שכיחות באוכלוסייה – אוטיסטים, משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות, עיוורים ולקויי ראייה, חירשים וכבדי שמיעה, בעלי הפרעות נפשיות ובעלי פיגור (למעט פיגור קל) – אשר אינן נכללות מבחינת מקום המגורים שלהן בצווי ההרחבה לחוק לימוד חובה, המיושמים באותה שנה – תלמידים אלה יוכלו לפנות באמצעות האגף לחינוך מיוחד לוועדת חריגים במינהל הפדגוגי. הוועדה תשקול כל מקרה לגופו ותחליט אם להפנות את העניין לדיון בוועדת השילוב המוסדית של גני הילדים.

2.4.4  תלמיד שיש לגביו חשד סביר לקיום לקות משמעותית ואין בנמצא מסמכים קבילים והוא נמצא בהליכי אבחון/הערכה – ועדת השילוב רשאית לקבוע מועד לדיון המשך לגביו. עד קבלת מסמכים קבילים בפרק זמן סביר ולא יאוחר מתום שנת הלימודים שבה התקיים הדיון אפשר לתת לתלמידים אלו תמיכה זמנית מתכנית השילוב.


2.5    הרכב ועדת השילוב

2.5.1  בבתי הספר

א.    מנהל בית-הספר הרגיל – יו"ר

ב.    מחנך הכיתה של התלמיד

ג.   עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, כגון מנהל המתי"א או נציגו, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.    פסיכולוג המוסד החינוכי מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב או יועץ חינוכי (בבית ספר המקבל שירות מרמה א' – פסיכולוג בית הספר; בבית ספר המקבל שירות מרמה ב' או ג' – היועץ; בגן ילדים – פסיכולוג מטעם השפ"ח)

ה.    בעל מקצוע נוסף שיקבע המנהל, אם יידרש, לפי העניין (מומלץ להזמין מומחה בתחום הלקות או מומחה שאבחן את הילד או בעל מקצוע נוסף העובד עם הילד כגון עובד פרא-רפואי, אם הדבר אפשרי, מעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות).

2.5.2  בגני-הילדים

א.    המפקח הכולל על גני-הילדים ביישוב או נציגו – יו"ר (על פי מינוי של מנהל המחוז)

ב.    מנהלת הגן של התלמיד (או גננת האם באשכול גנים)

ג.     עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, כגון מנהל המתי"א או נציגו או גננת השילוב, בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד

ד.    פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי-חינוכי ביישוב

ה.    בעל מקצוע נוסף שיקבע יו"ר הוועדה, אם יידרש, לפי העניין (מומלץ להזמין את נציג הרשות המקומית מהיחידה לגני ילדים, מומחה בתחום הלקות, מומחה שאבחן את הילד, עובד פרא-רפואי העובד עם הילד וכד', אם הדבר מעשי ואינו כרוך בעלות תקציבית נוספת).


2.6      מקום התכנסותה של ועדת השילוב

2.6.1  ועדות השילוב תתקיימנה בתוך המוסד החינוכי: בבתי הספר – בבית הספר שבו התלמיד לומד; בגני הילדים – במתי"א, במרכז הפסג"ה או באשכול הגנים, בתנאי שיש למוסד סמל מוסד.

2.6.2  ביישובים גדולים אפשר למנות לגני ילדים יותר מוועדת שילוב מוסדית אחת.    

 

2.7    לוח הזמנים לעבודת הוועדה

2.7.1  הבקשות לדיון בוועדות השילוב תוגשנה לא יאוחר מסוף חודש פברואר בכל שנה.

2.7.2  הדיונים בוועדות השילוב המוסדיות בעניינו של תלמיד לקראת שנת הלימודים העוקבת יתחילו בכל שנת לימודים בחודש מרס ויסתיימו לכל המאוחר ב-15 במאי. ההחלטה תיושם בשנת הלימודים העוקבת.

2.7.3  תלמידים שיש לגביהם ספק אם להפנותם לדיון בוועדת ההשמה, יש להקדים ככל האפשר את הדיון בעניינם בוועדת השילוב. בכל מקרה תוכל ועדת השילוב המוסדית להפנות תלמידים לוועדת השמה ככל האפשר עד
31 במרס מדי שנה, כדי שוועדת ההשמה תסיים את הדיונים בעניינם  עד
15 במאי
באותה שנת לימודים.

2.7.4  החלטת ועדת השילוב המנומקת תישלח להורי התלמיד לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלתה. ההודעה על החלטת ועדת השילוב תכלול החלטה עקרונית בנושא הזכאות לשילוב ונימוקים רלוונטיים. לגבי תלמידים העונים על הקריטריונים של תמיכה מסוג סייעת ושהוחלט במעמד ועדת השילוב שיקבלו תמיכה מסוג סייעת תכלול ההודעה גם התייחסות לזכאות זו. הצוות הבין-מקצועי יקבע את התכנית החינוכית היחידנית (תח"י) של התלמידים ואת רמת התפקוד, כמפורט בתפקידי הצוות הבין-מקצועי בחוזר זה, לא יאוחר מ-15 במאי בכל שנה.

2.7.5  במעברים בין שכבות כיתה

א.   לגבי תלמידים העוברים מגן החובה לכיתה א' ומכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה ולגבי תלמידים חדשים במערכת החינוך יש לקיים דיון מחודש במעמד ועדת שילוב לצורך בחינה מחודשת של זכאותם. מומלץ לקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, בהסכמת ההורים, כדי לשמור על רצף התמיכה לפני פתיחת השנה. בכל מקרה דיונים אלה יתקיימו לא יאוחר מסוף חודש אוקטובר.

ב.   תלמידים בעלי לקות משמעותית, אשר קיבלו תמיכה מסוג סייעת בשנת הלימודים השוטפת ועומדים בפני מעבר מגן חובה לכיתה א', מכיתה ו' לכיתה ז' ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה, המוסד החינוכי שהם עוברים ממנו יעביר מידע זה במועד הרישום למוסד החינוכי שהם נרשמים אליו לאחר הסכמת ההורים שתינתן בכתב.

       ועדת השילוב המוסדית תתקיים במוסד החינוכי שהתלמיד נרשם אליו לא יאוחר מ-15 במאי, כדי שיישמר רצף התמיכה. רצוי להזמין נציג של המסגרת הקודמת לדיונים אלו.

ג.    הצוות הבין-מקצועי יסיים את קביעת רמת תפקודו של התלמיד בהתאמה לתכנית החינוכית שתיבנה עבורו לא יאוחר מ-15 במאי.

2.7.6  יש לוודא כי מועדים אלו יובאו לידיעת כל הגורמים המפנים לוועדות השילוב.

 

2.8    ההפניה לוועדות השילוב המוסדיות

2.8.1  הוראות כלליות טרם ההפניה

א.    הפניית תלמיד לוועדת שילוב מוסדית תיעשה לאחר שהמוסד החינוכי ימצה את אפשרויות ההתערבות החינוכית, ובכלל זה היוועצות עם גורמים מקצועיים נוספים הקשורים למסגרת – היועץ, הפסיכולוג, מדריכים מקצועיים – והתערבות באמצעות תכניות חינוכיות אחרות הקיימות טרם ההפניה לוועדת שילוב.

ב.    מחנך הכיתה או מנהלת הגן (גננת האם באשכול גנים) ישתפו את הורי התלמיד בכל אחד מניסיונות ההתערבות החינוכיות שנעשו במטרה למצוא דרכי פעולה מותאמות לקידומו של ילדם טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ג.     שיתוף התלמיד במטרות ההתערבויות החינוכיות, בהבנת רמת תפקודו ובהערכתה, ובכלל זה שמיעת רצונותיו והבהרת זכויותיו, הוא מרכיב חשוב בהצלחתה של תכנית ההתערבות.

ד.    תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת שילוב עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. במקרים חריגים מאוד אפשר להפנות תלמיד עולה חדש על ידי הגורמים הקבועים בחוק לוועדת השילוב על רקע לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל, ולא על רקע של קשיי קליטה ושפה בלבד.

ה.    הורה לתלמיד הלומד במסגרת חינוך מיוחד, המבקש לשלבו  במסגרת חינוכית רגילה בניגוד לחוות הדעת של הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית, יוכל לפנות לוועדת השמה ברשות המקומית לכל המאוחר עד 15 באפריל בכל שנה בבקשה לדון בעניינו של ילדו.

ו.     ועדת ההשמה ביישוב, שהחליטה להפנות עניינו של תלמיד לדיון בוועדת שילוב מוסדית, תפנה בצירוף טופס החלטה  המופיע בנספח 10, ס"ק  10.3 בחוזר זה.

2.8.2  הגורם המפנה

סעיף 20-ד לחוק החינוך המיוחד קובע כי הגורמים המפנים לוועדת השילוב הם אלו:

א.    הורה (בכל מקום שכתוב "הורה" הכוונה גם לאפוטרופוס החוקי)

ב.    ועדת ההשמה ביישוב, לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה

ג.     עובד חינוך מהסגל הפדגוגי במוסד החינוך הרגיל

ד.    רשות החינוך המקומית הרלוונטית.

2.8.3  המסמכים הנדרשים לוועדת השילוב

א.    הגורם המפנה לוועדת השילוב יצרף לבקשתו חוות דעת חינוכית, הערכה החתומה על ידי הגורם המקצועי שקבע את הלקות בהתאם לנספח 2, "הגורמים המקצועיים שאבחנתם קבילה", ובדיקות שמיעה וראייה עדכניות, כמפורט להלן:

1)   חוות דעת חינוכית

א)   הגננת או המחנך ימלאו שאלון הפניה המתאר את קשיי תפקודו של התלמיד בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי-רגשי. הערכה תפקודית זו תתבסס על דיווח עדכני לתקופה של ששת החודשים האחרונים שלפני הדיון לפחות (למעט תלמידים חדשים, שאין לגביהם תיעוד ארוך טווח).   

ב)   בגני הילדים תמלא מנהלת הגן (באשכול גנים - גננת האם) את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.1 בחוזר זה, ובבתי הספר ימלא המחנך את השאלון בעניינו של התלמיד כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.2. לתלמיד כיתה א' שעניינו יידון בראשית השנה (בחודשים ספטמבר-אוקטובר) יש למלא את השאלון של גני הילדים.

ג)    לגבי תלמידים עיוורים ולקויי ראייה ותלמידים בעלי לקות בשמיעה יש לקבל מידע נוסף מהפיקוח המקצועי על תחומים אלה:

–    לתלמידים בעלי לקות בראייה ועיוורים יש לצרף לחוות הדעת החינוכית שאלון חוות דעת רפואית על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח  6, ס"ק 6.3.

–    לתלמידים בעלי לקות בשמיעה יש לצרף לחוות הדעת החינוכית  תוספת לשאלון ההפניה לוועדת השילוב לתלמידי גן בעלי לקות  בשמיעה על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.4, וביסודי ובעל-יסודי, כמפורט בנספח 6, ס"ק 6.5.

כל המסמכים המובאים בפני ועדת השילוב, ובכלל זה הפרטיכול הנרשם במהלך הדיון בוועדת השילוב, הם סודיים. הוועדה רשאית להביאם אך ורק לידיעת מי שהיא נזקקת לשירותיו לצורך ההחלטה ואך ורק את החומר הרלוונטי. על יו"ר הוועדה ליידע את האדם המבקש את החומר הרלוונטי שחלה עליו חובת הסודיות.

2)   הערכות

א)   הוועדה תדון בעניינו של תלמיד בעל לקות משמעותית שיש לגביו מסמך קביל. אבחנה או אבחנה משוערת של הלקות תיעשה אך ורק על ידי גורמים קבילים, כמפורט בנספחים
2 ו-3 .

ב)    בלקויות שנדרשת בהן הערכה פסיכולוגית על ידי פסיכולוג חינוכי היא תיעשה בהתאם לנוהלי אגף הפסיכולוגיה בשפ"י בנושא זה: יש לקבל הסכמה בכתב מההורים להפניית ילדם להערכה פסיכולוגית על גבי טופס סטנדרטי המובא בנספח 4. אם סירבו ההורים להערכה פסיכולוגית, יודיע להם מנהל המוסד החינוכי על הצורך בהערכה פסיכולוגית במכתב רשום, ויידע אותם על זכותם לפנות להערכה מקצועית מכל גורם שאבחנתו קבילה בוועדות מתוקף החוק. הורה שיתנגד לקיים הערכה פסיכולוגית לילדו יתבקש לחתום שאינו מאשר את קיום ההערכה.  

ג)    לאחר ההערכה הפסיכולוגית יזמן הפסיכולוג את הורי התלמיד לשיחה וידווח על ממצאיו . 

ד)    הפסיכולוג ימסור להורים עותק של חוות דעתו שתימסר על ידי ההורים ליו"ר הוועדה. אם יש בידי ההורה ממצאי הערכה נוספים, עליו להמציאם לוועדה לפני התכנסותה.

ה)   הוועדה תדון בחוות דעת נוספות על סמך מסמכים קבילים, החתומים על ידי הגורמים המקצועיים המוסמכים, כמפורט בנספח 3.

ו)    במקרים שבהם אין מסמך קביל כנדרש לפי הפירוט בנספח 2 יוכל ההורה לפנות לגורמים המקצועיים הרלוונטים.

 במקרים שבהם הפנייה לוועדת השילוב המוסדית היא ביזמת ההורים  ולא ביזמת המסגרת החינוכית, על ההורים להמציא את המסמכים ואת האבחונים הנדרשים.

3)   בדיקות ראייה ושמיעה

אחד המסמכים הנדרשים  לדיון,  בכל בקשה לתמיכה בתלמיד מתכנית השילוב, הוא בדיקת ראייה ובדיקת שמיעה של התלמיד.
על ההורים להמציא בדיקות אלה. אם קיים חשש של ירידה באחד מתפקודים אלה, יש להזמין לוועדה עובד הוראה מתחום הלקות.

ב.    הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו בוועדת השילוב יצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון. אם הילד אובחן/טופל על ידי גורם רפואי כגון קופת חולים או המכון להתפתחות הילד או המרפאה לבריאות הנפש או גוף פרטי, על ההורה להמציא את סיכום האבחון/הטיפול.

      

2.8.4  עיון ההורים במסמכים המשמשים את ועדת השילוב

א.   ככלל, ההורים רשאים לקבל לפני הדיון עותק של כל מסמך המובא לפני ועדת השילוב, לרבות חוות הדעת הפסיכולוגית והחינוכית ולמעט מקרים חריגים שבהם נקבע, מטעמים מיוחדים שיירשמו בנפרד, כי מסמכים מסוימים יהיו חסויים בפני ההורים בשל חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר.

ב.   לאחר ההערכה הפסיכולוגית ימסור הפסיכולוג החינוכי להורים את הסיכום של חוות הדעת שלו. ההעתק סיכום זה יישלח ליו"ר ועדת השילוב על ידי ההורים.

ג.    מנהל בית הספר/הגננת ימסרו להורים, לא יאוחר משבוע לפני מועד הדיון בוועדה, את העתק של שאלון ההפניה החתום אשר יישלח לוועדת השילוב.

ד.   בכל מקרה שבו הובא לפני הוועדה מסמך שהוכן על-ידי גורם חיצוני למערכת החינוך יביא יו"ר הוועדה לידיעת כותב המסמך את האפשרות שהמסמך יימסר לעיונם של ההורים, אם הם יבקשו זאת.

ה.   כותב המסמך יתבקש לחוות את דעתו אם יש מניעה לחשוף את המסמך לפני ההורים בשל חשש ממשי שהדבר יפגע בילד או באדם אחר.

ו.     אם כותב המסמך יטען שאכן יש מניעה כזאת, תתכנס ועדת השילוב לצורך דיון בחיסיון המסמך ותביא לידיעת ההורים את דבר קיומו של מסמך החסוי בפניהם ואת הנימוקים לחיסיון.


2.8.5  שמירת המסמכים

כל המסמכים שהובאו לפני ועדת השילוב והמשמשים אותה יישמרו במוסד החינוכי, בתיקו האישי של התלמיד, ועותק של כל המסמכים יועבר בידיעת ההורים לשירות הפסיכולוגי-חינוכי. לגבי גני הילדים ירוכזו המסמכים על ידי יו"ר ועדת השילוב ויימסרו בתום הוועדה יחד עם הפרטיכול ועם סיכום ההחלטה לשירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשות שבה התלמיד לומד.

 

2.8.6  הליך ההפניה

א.    הורה המבקש לדון בעניינו של ילדו יפנה בקשה כתובה ליו"ר ועדת השילוב (בביה"ס – להנהלת בית הספר, ובגני הילדים – למפקח הכולל). עליו לצרף לבקשה כל מסמך שיש ברשותו אשר יכול לסייע ולתרום לדיון בעניינו של ילדו.  ההורה יצרף לבקשה את המסמכים הקבילים הקובעים שהתלמיד הוא בעל לקות משמעותית, כמפורט בנספח 3.

ב.    בגני הילדים יימסרו השאלונים לחתימת ההורים על ידי הגננת לאחר שמפקח הגן ומנהלת הגן יחתמו עליו, לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה, ויישארו בידיהם. חתימת ההורים אינה הסכמה לתוכן השאלון. אם ההורים מסרבים לחתום על השאלון, תציין הגננת על גבי השאלון את הסיבה לכך.

ג.     בבתי הספר יימסרו השאלונים על ידי בית הספר לחתימת ההורים לאחר חתימתו של המפקח הכולל עד סוף חודש פברואר בכל שנה. העתק של השאלון החתום על ידי המפקח הכולל יימסר להורים לא יאוחר משבוע טרם הדיון בוועדה ויישאר בידיהם.

ד.    יו"ר הוועדה ירכז, בפרק זמן סביר, את המסמכים המתאימים המצביעים על הלקות ועל רמת התפקוד של התלמיד המופנה על ידי המערכת החינוכית לדיון בוועדת השילוב. מסמכים אלה יהיו חתומים על ידי הגורמים המקצועיים, כמפורט בנספח 3.

ה.   מנהל המוסד החינוכי אחראי להעברת השאלונים המוגשים לדיון לחתימת המפקח הכולל של המוסד.


2.9    סדרי עבודתה של הוועדה

2.9.1  ההיערכות לקראת הדיון בוועדה

א.   האחריות לארגון עבודת הוועדה, לזימון המשתתפים בה ולניהול ישיבותיה מוטלת על יו"ר ועדת השילוב המוסדית.

ב.   היו"ר יזמין את ההורים ואת התלמיד שעניינו יידון בוועדה. ההזמנה תישלח בדואר רשום, לפחות 10 ימים לפני מועד הדיון. טופס זימון ההורים והתלמיד מובא בנספח 7, ס"ק  7.1.                              

ג.    יש לעשות את כל האפשר כדי להימנע מקיום דיון ללא הורים, ולכן יש לוודא שההורים אכן קיבלו את הזימון לפני שהוחלט לקיים את הדיון שלא בנוכחותם.

ד.   הורה המבקש לדחות את הדיון מסיבות מוצדקות יפנה ליו"ר  הוועדה, והיו"ר יקבע מועד אחר לדיון.

2.9.2  מהלך הדיון

א.    יו"ר הוועדה יפתח את הדיון על ידי הצגת מטרתו לכלל הנוכחים.

ב.    יו"ר הוועדה יציג להורים את הנוכחים בישיבה ואת תפקידיהם.

ג.    בתחילת הדיון יוצגו על ידי יו"ר הוועדה הרקע להפניית התלמיד לדיון בוועדת השילוב והמסמכים המובאים לפני הוועדה.

ד.    יו"ר הוועדה יזמין את ההורים ואת התלמיד להשמיע את דבריהם לפני הוועדה. ההורים זכאים לבקש להשמיע את דבריהם בנוכחות חברי הוועדה בלבד. כמו כן ההורים יכולים למנות מישהו מטעמם שישמיע את דבריהם.

ה.    במקרים שבהם התלמיד משתתף בדיון תדאג הוועדה לאפשר לו תנאים נאותים להשמעת דבריו בהתאם לצרכיו האישיים וההתפתחותיים. נוכחות התלמיד בדיוני הוועדה נתונה לשיקול דעתם של הוריו.

ו.     יו"ר הוועדה ינהל את הדיון תוך שימת דגש על הצגת מידע רב-תחומי אודות רמת תפקודו של התלמיד ויתייחס לנקודות החוזק והקושי המאפיינות את תחומי התפקוד השונים של התלמיד. זאת תוך התייחסות למיצוי של תכניות ההתערבות שנעשו בעניינו טרם ההפניה לוועדת השילוב.

ז.    יו"ר הוועדה ינהל את הדיון ויוודא כי כל משתתף מביע את עמדתו ואת חוות דעתו.

ח.    ההורים יוכלו להציג לוועדה מסמכים נוספים שהם רלוונטיים לדיון, והוועדה תתחשב במסגרת שיקוליה גם במסמכים אלה.

ט.    יו"ר הוועדה יוודא שהמונחים המקצועיים השונים יהיו מובנים להורים.

י.     יו"ר הוועדה יאפשר דיון נאות בדילמות ובמחלוקות העשויות להתעורר במהלך הדיון תוך זימון שאלות הבהרה תוך כדי השיח.

יא.  לפני דיון עם הורים בעלי לקות בשמיעה או עם הורים שאינם דוברי עברית יש לדאוג למתרגם שיתרגם להם את מהלך הדיון לשפה המובנת להם. אפשר לבקש מהם להביא לדיון מישהו מטעמם.

יב.   בדיון עם הורים עיוורים או לקויי ראייה יש לקרוא לפניהם את המסמכים המוצגים בדיון.

יג.   מומלץ להזמין לדיון, במידת הצורך, מומחים מתוך המערכת החינוכית לליקויי חושים וללקויות ששכיחותן נדירה באוכלוסייה, אם הדבר אפשרי ומעשי ואינו כרוך בעלויות נוספות.

יד.   ועדת השילוב תבחן אם רמת תפקודו של התלמיד בתחומים השונים מצדיקה מתן זכאות לתכנית שילוב בנוסף לתכניות ההתערבות הקיימות במסגרת הרגילה שהוא משתתף בהן, וכן אם תכנית השילוב תיתן מענה לצרכיו הייחודיים. בבואה לקבל החלטה בדבר המענה לצרכיו הייחודיים של התלמיד תסתייע ועדת השילוב בפרמטרים מנחים לקביעת מסגרת הלימודים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המפורטים בטבלה בנספח 1.

טו.  במהלך הדיון יירשם פרטיכול כמפורט בנספח 9, ס"ק 9.1 בחוזר זה.

טז.  יו"ר הוועדה ידאג להחתים את המשתתפים בוועדת השילוב על טופס הצהרה בנוגע לשמירת סודיות המובא בנספח 8.

2.9.3  פרטיכול הדיון

א.    רישום הפרטיכול של ועדת השילוב חייב להיות מדויק ומהימן ולשקף את מהלך הדיון.

       הפרטיכול יכלול את הסעיפים האלה:

1)   פרטי התלמיד: הפרטים האישיים ופרטי המוסד החינוכי שהוא לומד בו

2)   הנוכחים בדיון: פרטי החברים בוועדה ופרטי המוזמנים אליה

3)   הנעדרים מהדיון (אם ההורים לא הגיעו לדיון יש לצרף לפרטיכול את העתק המכתב הרשום שנשלח אליהם ואת תיעוד השיחה שביררה את סיבת היעדרם)

4)   המסמכים: פרטי המסמכים שהובאו לפני הוועדה

5)   מהלך הדיון בהשתתפות ההורים והתלמיד: ובכלל זה רישום עמדת ההורים ועמדת התלמיד

6)   מהלך הדיון בהשתתפות חברי הוועדה בלבד

7)   פרטי ההחלטה

8)   הנימוקים להחלטה

9)   הערות

10) אישור על רישום הפרטיכול – חתימות ותאריך.

ב.    יו"ר ועדת השילוב יאשר את הפרטיכול בחתימתו ויעבירו לאישורם של כל חברי הוועדה.

ג.    אפיון החריגות הוא חלק חשוב בדיון, והוא ייקבע על ידי פסיכולוג הוועדה בהיוועצות עם כל חבריה. בהיעדר פסיכולוג חבר בוועדה ייקבע האפיון על ידי יו"ר הוועדה בהיוועצות עם חבריה.

ד.    לאחר כל דיון של הוועדה יאשרו חבריה את פרטיכול הדיון בחתימתם.

ה.    ההורים יהיו זכאים לקבל את פרטיכול הדיון, למעט קטעים שיש בחשיפתם לפני ההורים משום חשש ממשי לפגיעה בילד או באדם אחר ולמעט הדיון שהתקיים בהרכב חברי הוועדה בלבד, שבו ההחלטה מתקבלת. חלק זה הוא פנימי וחסוי לפי הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע בדבר חיסיון דיונים פנימיים בגופים ציבוריים.

 

2.9.4  סיכום הדיון והחלטת הוועדה

א.    סיכום הדיון וההחלטה של ועדת השילוב יתקבלו בנוכחות חברי ועדת השילוב בלבד ועל ידם. החלטות הוועדה תתקבלנה ברוב קולות. החן הקולות שקולים, יהיה ליו"ר קול נוסף.

ב.    ועדת השילוב תחליט בעניינו של התלמיד על פי האפשרויות כדלקמן:

1)    התלמיד זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

2)    התלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב.

ג.     אם קבעה הוועדה שהתלמיד זכאי להיכלל בתכנית השילוב, בסמכותה להחליט גם על זכאות לתמיכה מסוג סייעת.

ד.    אם קבעה הוועדה שהתלמיד אינו זכאי להיכלל במסגרת תכנית השילוב, עליה לפרט את קביעתה על פי האפשרויות שלהלן:

1)    התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל, ללא תמיכה מתכנית השילוב, וצרכיו החינוכיים יקבלו מענה במסגרת תכניות הקיימות במוסד החינוכי.

2)    התלמיד יופנה לדיון בוועדת ההשמה, שכן יש לו בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים, ובעיותיו מצריכות טיפול כוללני, רב-מקצועי, בתחומי תפקוד שונים במשך מרבית שעות הלימודים. במקרים אלו על הוועדה להפנות את עניינו לדיון בוועדת ההשמה לא יאוחר מ-31 במרס בכל שנת לימודים.

ה.    לאחר סיום הדיונים ישלח היו"ר את העתק ההחלטה המנומקת להורי התלמיד בדואר רשום לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה, על גבי טופס סטנדרטי, כמפורט בנספח 10, ס"ק 10.1 בחוזר זה. בגן הילדים יישלח העתק ההחלטה גם לגננת.

ו.     יו"ר הוועדה אחראי לדווח על קיומה של ועדת השילוב, על פרטי הדיון ועל והחלטות הוועדה באמצעות "שילובית" –התוכנה לדיווח על ועדות השילוב.

ז.    זכאותו של התלמיד להיכלל בתכנית השילוב תישמר לתקופה של עד 3 שנים באותה מסגרת חינוכית, בכפיפות לשיקול הדעת של הצוות הבין-מקצועי, כמפורט להלן. בתום 3 שנים יובא עניינו לדיון מחודש בוועדת השילוב המוסדית.

ח.    בסוף כל שנה, ולא יאוחר מ-15 במאי, יעריך הצוות הבין-מקצועי מחדש את צורכי התלמיד. אם יוחלט שבשנת הלימודים שאחריה לא ייכלל התלמיד בתכנית השילוב אך ימשיך את לימודיו במסגרת החינוכית, יביא מנהל המסגרת את הנושא לדיון במעמד ועדת השילוב כדי להפסיק את התמיכה מתכנית השילוב. אם החליטה ועדת השילוב על הפסקת הזכאות לתלמיד, יודיע יו"ר ועדת השילוב על כך להורים ובכתב.

ט.    תלמיד שנתמך מתכנית השילוב ולאחר דיון בצוות הבין מקצועי על מיצוי אפשרויות הטיפול בו הוחלט להפנותו לוועדת ההשמה, אפשר להפנותו לוועדת ההשמה ללא קיום דיון בוועדת השילוב. המוסד החינוכי יודיע  להורים שבכוונתו להפנות את התלמיד לוועדת השמה.

י.     תלמיד שעבר ללמוד בבית ספר אחר באותה רשות או עבר להתגורר ברשות אחרת, תהיה זכאותו תקפה רק למשך אותה שנת לימודים.

 

2.10  ערר על החלטת ועדת השילוב

2.10.1  הורה או תלמיד רשאים להגיש בקשת ערר בכתב על החלטת ועדת השילוב המוסדית ועל רמת התפקוד שקבע הצוות הבין מקצועי אך לא על היקף התמיכה מתכנית השילוב.

2.10.2  את הערר יש להגיש בכתב לוועדת ההשמה ברשות המקומית תוך 21 יום מהיום שבו קיבלו ההורים את ההודעה על החלטת ועדת השילוב.

2.10.3  יו"ר ועדת ההשמה במחלקת החינוך ברשות המקומית יקבל את פרטיכול ועדת השילוב המוסדית ואת החלטתה מהמוסד החינוכי.

2.10.4  יו"ר הוועדה יזמין לדיון בערר נציג מהמוסד החינוכי שבו התלמיד לומד וישמע את דעתו. המשך הדיון בוועדה יהיה ללא נוכחות הנציג מהמוסד החינוכי.

2.10.5  יש להקפיד שבוועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר לא יימצא חבר ועדה שהשתתף בוועדת השילוב המוסדית בעניינו של התלמיד הנדון.

2.10.6  יו"ר הוועדה יזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד להשמיע את דבריהם בדיון בערר (ראה נספח 7, ס"ק 7.2).

2.10.7  מהלך הדיון יירשם בפרטיכול (ראה נספח 9, ס"ק 9.2).

2.10.8  החלטת הוועדה תתקבל בנוכחות חבריה בלבד.

2.10.9  ועדת ההשמה ביושבה כערר רשאית –

א.   לקבל את הערר;

ב.   להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית לדיון נוסף, עם הוראות ובלעדיהן;

ג.   לדחות את הערר.

2.10.10 ועדת ההשמה תיתן את החלטתה תוך 21 יום מהיום שבו הוגש הערר (זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו).

2.10.11 ההחלטה המנומקת של ועדת ההשמה ביושבה כערר תישלח להורי התלמיד ולמוסד החינוכי שהוא לומד בו על גבי טופס ההחלטה (ראה נספח 10, ס"ק 10.2). 

2.10.12 החלטת ועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר היא סופית.

 

2.11  הצוות הבין-מקצועי

2.11.1   הרכב הצוות בגן הילדים

            מנהל המתי"א או נציג מטעמו העובד בגני הילדים ירכזו את עבודת הצוות של גני-הילדים לתלמידים המשולבים בהם. חברי הצוות יהיו גננת-האם וגננת השילוב, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ובעל מקצוע נוסף אם נדרש. מומלץ להזמין את מנהל המתי"א או את נציגו, את פסיכולוג המוסד החינוכי ואת המפקחת על גני-הילדים או את נציגתה. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהלת המרכז או את נציגתה.

            ביישובים גדולים אפשר להקים כמה צוותים, בהתאם למאפייני היישוב.    

 

2.11.2   הרכב הצוות בבית הספר

            בכל בית ספר יפעל צוות בין-מקצועי אשר יארגן את תכנית השילוב במוסד החינוכי לתלמידים משולבים. המורה לחינוך מיוחד, שימונה על ידי מנהל בית הספר בתיאום עם המפקח על החינוך המיוחד, יארגן את עבודת הצוות הבין-מקצועי בבית הספר. חברי הצוות יהיו המחנך, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד ובעל מקצוע נוסף, אם נדרש. מומלץ להזמין גם את פסיכולוג המוסד החינוכי ו/או את היועץ, את מנהל המתי"א או את נציגו וכל גורם נוסף, על פי החלטת המנהל. ברשות שיש בה מרכז טיפולי מומלץ להזמין גם את מנהל המרכז או את נציגו.

 

2.11.3   תפקידי הצוות הבין-מקצועי

א.   קביעת התכנית החינוכית היחידנית

      הצוות הבין-מקצועי במסגרת החינוכית, באחריות המחנכת, יקבע את התכנית החינוכית היחידנית של התלמיד המשולב בהתאם למצב תפקודו של התלמיד, למהות התמיכה ולתועלת שהוא יכול להפיק ממנה כדי לשפר את השתתפותו בתכנית הלימודים של הכיתה. כחלק מהתכנית החינוכית היחידנית יקבע הצוות –

1)    את סוגי התמיכה, את אופן מתן התמיכה ואת השעות שיינתנו לתלמיד מתוך הטיפולים הזמינים במסגרת החינוכית;

2)    את דרגת התפקוד של התלמיד לצורך תמיכה מסוג סייעת, אם ועדת השילוב קבעה שהתלמיד זכאי לתמיכה כזו, על פי ההנחיות המפורטות בטבלה שלהלן ובהתייחס לתכנית החינוכית היחידנית (מנהל ביה"ס יידע בכתב את הורי התלמיד על דרגת התפקוד שנקבעה לילדם). 

תיאור התפקוד של התלמיד לקביעת רמת התפקוד לצורך תמיכה מסוג סיוע

החריגות

רמה א' –

עד 7 שעות סיוע לכל היותר

רמה ב' –*

8–15 שעות

סיוע

רמה ג' –

16–23 שעות

סיוע

רמה ד' –

24–30 שעות

סיוע

C.P. ונכויות פיזיות קשות

מתנייד ועצמאי, דואג לצרכיו בתפקודי היום-יום, אך מתקשה במצבים מיוחדים, כמו בפעילויות מחוץ למסגרת החינוכית, בשיעורי של"ח, בשיעורי ספורט וכדומה.

מתקשה לעתים במעברים ובמרחב הפיזי ובהתארגנות לקראת משימות.

מוגבל במידה רבה בעצמאותו ובתפקודי היום יום במעברים, בהתארגנות, בכתיבה, בהסעות ואליהן, בהפסקות בחצר ובשירותים. מתנייד בעזרת כיסא גלגלים או קביים.

אינו מתנייד באופן עצמאי ואינו מתמצא בסביבה של המרחב הבית-ספרי. מתקשה בתפקודי היום-יום ובהתארגנות לפעילות לימודית.

תסמונות/מחלות נדירות

 

 

בעל מגבלה תפקודית משמעותית ספציפית בעקבות מחלה נדירה. יש לו קשיי ניידות ועצמאות כתוצאה מהמחלה הפוגעים בתפקודי היום-יום. מצבו הגופני גורם לסיכון.

בעל פגיעות גבוהה ורמת סיכון עצמי גבוהה. בעל קשיים פיזיים משמעותיים כתוצאה מהידרדרות המחלה (התמצאות במרחב, התמצאות פיזית, קושי פיזי בתנועה, עלייה להסעה ועוד).

עיוורון

 

 

 

 

 

 

קולט מידע חלקי מהסביבה. מפעיל את האמצעים המסייעים לו ללמידה אך זקוק להכוונה ולהנגשה. לרוב מפרש מצבים חברתיים בצורה נכונה אך זקוק לתרגול מיומנויות חברתיות. מתנייד אך אינו מתמצא באופן יעיל במרחב מחוץ לכיתתו.

זקוק לתיאורים מילוליים על הסביבה. מפעיל באופן חלקי את האמצעים המסייעים לו ללמידה. זקוק להנגשה. מפרש באופן חלקי מצבים חברתיים ומתקשה ליזום קשרים חברתיים. מתנייד ומתמצא באופן חלקי בסביבתו.

מתקשה לקלוט מידע באופן ישיר מהסביבה. מתקשה להפעיל באופן עצמאי את האמצעים המסייעים לו ללמידה. מתקשה לפרש מצבים  חברתיים. מתקשה להתנייד ולהתמצא במסגרת החינוכית.