2.1-12 קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך

שמו של החוזר, "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות החינוך", משקף את הנושאים העיקריים שהוא עוסק בהם:

פרק א' – "היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית ספרי בטוח ולצמצום האלימות" – כולל הנחיות לבניית תכנית לאקלים בטוח בבית הספר על פי סטנדרטים של אקלים. הפרק מגדיר אילו מרכיבים חייבים להיכלל בתכנית לבניית אקלים בטוח, ואלו עיקריהם: בניית חזון בית ספרי וגיוס הצוות החינוכי, איסוף נתונים, בניית תכניות התערבות, קיום דיאלוג בין המורים לתלמידים והקשבה לצורכיהם, לרבות מתן מענה לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים, שיתוף תלמידים, הורים וגורמים בקהילה בבניית התכנית לקידום אקלים בטוח ועידוד מעורבות חברתית של תלמידים בכיתה, בבית הספר בקהילה ולמען הסביבה.

פרק ב' – "אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות" – כולל שני חלקים: החלק הראשון עוסק באורחות החיים בבית הספר ובהקפדה על כללי המשמעת, והחלק השני עוסק בטיפול באירועי אלימות בבית הספר.

על פי החלק הראשון יבנו כל בתי הספר תקנון בהתאם לדגם המוצג בחוזר המנכ"ל. בדגם מפורטות ההתנהגויות המצופות וטווח התגובות במקרה של הפרתן. הכללים עוסקים בהופעה הולמת, בהתנהגות ובהפרות סדר, בנוכחות ובעמידה בזמנים, בטוהר הבחינות ובאיסור המוחלט של עישון ושתיית אלכוהול בכל מסגרות הפעילות של בית הספר. חלק זה כולל בפעם הראשונה התייחסות לשימוש לרעה בטכנולוגיה בבית הספר (בטלפונים ניידים, במצלמות וכו'). בחלק זה גם מוגדרות דרכי תגובה שאסור לנקוט בבית הספר בהתאם לחוק זכויות התלמיד.

החלק השני כולל הנחיות להתמודדות עם אירועי אלימות. נוסחו בפעם הראשונה קריטריונים שיאפשרו לבית הספר להעריך את חומרת האירוע. אירועי האלימות חולקו על פי הצורך לדווח או לא לדווח ועל פי סוג הדיווח שיש להעביר אודותיהם (דיווח על פי חוק או דיווח על פי נוהל), ולצדם מפורט טווח התגובות הכולל פעולות חובה ופעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר. בהתאם לחוזר חלה חובה להגיב על כל אירוע אלימות. הורחבה סמכותם של מנהלי בתי הספר וצוות המורים בטיפול באירועי משמעת ובאירועי אלימות. חלק זה מתייחס גם לפגיעה מינית ולשימוש בסמים תוך הפניה לחוזרי המנכ"ל המתאימים. בפעם הראשונה יש התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט, לצילום במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר כמעשה אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם. פגיעת תלמיד במורה נחשבת לאלימות חמורה ביותר והיא מטופלת בהתאם.

פרק ב' כולל גם הנחיות לפעולות בטווח המיידי ובטווח הקצר שעל בית הספר לבצע לאחר אירוע אלימות וכן רשימת פעולות שעל בית הספר לקיים כדי להטמיע את החוזר. כמו כן, מצוינים בעלי התפקידים ואחריותם ביישום החוזר.

פרק ג' – "היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים מיטבי ולמניעה ולצמצום של האלימות בגן הילדים" – עוסק בנפרד בבניית אקלים בטוח בגיל הגן על פי סטנדרטים של אקלים וטיפול באלימות בגיל הגן.

לאורך החוזר יש התייחסות לתכניות לקידום אקלים בטוח באוכלוסיות של ילדים בעלי צרכים ייחודיים.

מנהלי בתי הספר, המפקחים, היועצים החינוכיים, הפסיכולוגים והמורים.

נספח 5: סיכום הפעולות החינוכיות וטווח התגובות המופיעות בטבלה א' – התנהלות בחיי שגרה

נספח 6: סיכום הפעולות החינוכיות וטווח התגובות המופיעות בטבלה ב'.

2. פרק א': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית-ספרי בטוח ולצמצום האלימות

האקלים במוסד החינוכי הוא גורם מרכזי המשפיע על יצירת סביבה המפתחת ביטחון אישי ותחושת שייכות, ערך וכבוד לצד ערכים חברתיים כמו אחריות לחברים בקהילה ומצמצמת אלימות, פגיעה באחר והתנהגויות סיכון.

כדי ליצור אקלים חינוכי מיטבי יש ליישם אסטרטגיה מערכתית, מתוכננת, עקבית וארוכת טווח, המתייחסת בו-זמנית לבניית אקלים בטוח, לקידום רווחה נפשית, לבניית אורח חיים המקדם שייכות, מעורבות ואחריות ולטיפול בהפחתת אלימות והתנהגויות סיכון ברמה מערכתית וברמה פרטנית במקביל.

2.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת אקלים בית ספרי בטוח

2.2.1 אלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות, ילד ומבוגר כאחד. לכן על הטיפול באלימות להיעשות באופן המכבד את כל המעורבים כבני אדם ושומר על כבוד האדם שלהם ועל זכויותיהם, ובפרט על הזכויות להגנה על שלומם הנפשי והפיזי, להליך הוגן ולפרטיות.

2.2.2 אקלים מיטבי בבית הספר משמש בסיס למניעת אלימות. אקלים חינוכי מיטבי מאפשר מוגנות פיזית, בריאות נפשית, התפתחות מוסרית, תפקוד לימודי ורכישת מיומנויות וערכים של אזרחים במדינה דמוקרטית. תהליכי עומק חינוכיים המקדמים רווחה נפשית יכולים למנוע את אירועי האלימות ולצמצם את הצורך בענישה.

2.2.3 יצירת אקלים בטוח בבית הספר היא משימה משותפת של כל חברי קהילת בית הספר והקהילה שבה בית הספר ממוקם. חיוני ליצור שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים: הצוות החינוכי, הצוות המנהלי, המערך המסייע, התלמידים, הורי התלמידים וגורמים בקהילה וביישוב. ככל שתלמידים והורים יחוו את עצמם כשותפים לתהליכים של יצירת אקלים חינוכי מיטבי ויכירו באחריותם המשותפת, כך תגבר נכונותם לקיים וליישם תהליכים אלו.

2.2.4 על בית הספר ליצור תכנית מערכתית מתמשכת ועקבית. התכנית מושתתת על אסטרטגיה המתייחסת למצרף של מרכיבים לאורך זמן, לטווח הגילים בבית הספר ולהקשר התרבותי של סביבת בית הספר, תוך יצירת שותפויות בין כל הגורמים המעורבים.

2.2.5 מנהל בית הספר והצוות החינוכי מובילים את התהליך של בניית אקלים בטוח. המנהל והצוות החינוכי משמשים דוגמה אישית בהתנהגותם ובלקיחת אחריות על התהליך החינוכי. בניית אקלים בטוח והתמודדות עם אלימות היא חלק מהמשימות של מנהל בית הספר והצוות החינוכי ולא של כוחות חיצוניים לבית הספר. יש מקום לשילוב זמני של תכניות המופעלות על ידי אנשי מקצוע חיצוניים, אך הדגש חייב להיות על העצמה של הכוחות הפנימיים של בית הספר, על ידי העמקת ההכשרה וההתמחות של חברי הצוות החינוכי, ובכלל זה אנשי המערך המסייע של בית הספר.

2.2.6 תכנית ההתערבות תהיה מבוססת ניטור. לניטור בבית הספר כמה תפקידים במהלך ההתערבות: לעורר את המודעות של בית הספר לתופעה, להיקפה, לאופייה ולמיקומה; לשמש בסיס נתונים לבניית ההתערבות; לשמש כלי הערכה ובקרה לתהליך ההתערבות.

2.2.7 נוכחות מבוגרים, פיקוח והשגחה חשובים ויעילים בתהליך המניעה. ככל שתגבר נוכחותם של חברי הצוות הבית-ספרי כמבוגרים משמעותיים בחיי התלמידים, כך הם יוכלו לקדם את רווחתם הנפשית והחברתית של התלמידים. בנוסף, הגברת הפיקוח, בעיקר בפרקי זמן כמו הפסקות, מעבר בין שיעורים, כניסה ויציאה מבית הספר, מאפשרת אכיפה יעילה יותר של נהלים, צמצום של השטחים הסמויים מן העין כגון שירותים וחצר אחורית וצמצום מוכח של מקרי אלימות בבית הספר.

2.2.8 תכנית ההתערבות תכלול שילוב בין תכניות חינוכיות לתכניות מניעה ותכניות טיפוליות. יש להפעיל בבית הספר תכניות שנועדו לכלל התלמידים, המקדמות חינוך לאי-אלימות והקניה של כלים חלופיים לפתרון בעיות ולהטמעתם כחלק מאורח חיים, לצד תכניות מניעה לטיפול בתלמידים המגלים בעיות משמעת והתנהגות ובתלמידים הנוהגים באלימות. בית הספר ימפה את המקורות ואת המניעים לאלימות של תלמידים ויפתח מענים מותאמים לצורכי התלמידים.

2.2.9 ייעשה שימוש באכיפה, בהרתעה ובטיפול משמעתי לצד מתן חיזוקים חיוביים. יש להתייחס בשלילה ולעצור מיידית את כל סוגי האלימות. הפחתה של התנהגויות אלימות בבית הספר דורשת בו-זמנית נקיטת תגובות של ענישה מחד גיסא ומתן חיזוקים חיוביים עבור התנהגויות חיוביות מאידך גיסא. יש להקפיד על הפסקת השגרה בעקבות אירועי אלימות חמורים כדי ליצור הליך חינוכי הולם.

2.2.10 התנהגויות אלימות מלוות לעתים בהתנהגויות סיכון נוספות. התמודדות עם אלימות דורשת התייחסות רחבה, הרואה גם את הסיבות לאלימות וגם את מכלול התנהגויות הסיכון וההתנהגויות הלא נורמטיביות של הפרט, כגון עישון, שימוש באלכוהול ובסמים ונהיגה מסוכנת.

2.2.11 על בית הספר לעודד את המעורבות החברתית של התלמידים בכיתה, בבית הספר ובקהילה. מעורבות של תלמידים בכיתה, בבית הספר ובקהילה מגבירה אחריות, מחזקת תחושת ערך עצמי ותורמת להפחתת אלימות. לכן על בית הספר לעודד את תלמידיו למעורבות חברתית בכיתה, בבית הספר ובקהילה ולהתנסות במילוי תפקידים שונים, כמפורט בתכניות כגון "תפקיד לכל תלמיד/ה" ו"שגרירי מפתח הל"ב", וחברות בוועדה ובמועצה ובפעולות כגון התנדבות בקהילה, עזרה לזולת ושמירה על הסביבה.

2.3.1 המסמך "סטנדרטים לתרבות ואקלים בית ספר" נכתב בהליך משותף של שפ"י, המחלקה לחינוך לחיים בחברה באגף לחינוך יסודי, מינהל
החברה והנוער, הממונה על זכויות ילדים, הממונה על שוויון בין המינים, הקו הפתוח, מטה קרמניצר-שנהר במזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים. מסמך הסטנדרטים מתאים לכלל בתי הספר במערכת החינוך בהיותו מציג תפיסת עולם, שפה משותפת, אסטרטגיה וכלים לצוות בית הספר ליצירה ולניהול של האקלים ומדדים לבדיקתו. מסמך הסטנדרטים משמש בסיס לתכנית מערכתית שגובשה במשרד החינוך ומיושמת בבתי ספר רבים. להלן נפרט את הסטנדרטים ובהמשך את מרכיבי היסוד בתכנית המערכתית.

2.3.2 הסטנדרטים מעמידים בפני בית הספר דרישות בסיסיות ומחייבות ליצירת שיפור מתמיד באקלים החינוכי בבית הספר. נקבעו שבעה סטנדרטים: (1) מוגנות, בטיחות ובריאות ; (2) תקשורת בין-אישית וקשר בין באי בית הספר; (3) למידה רגשית ולמידה חברתית - כישורי חיים וחינוך חברתי; (4) אקלים לימודי; (5) מתן מענה דיפרנציאלי בבית הספר לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים; (6) יחסי גומלין בין בית הספר להורים ומכוונות לקהילה; (7) איכות הסביבה הפיזית של בית הספר.

2.3.3 הסטנדרטים מתייחסים לשלושה מרכיבים מרכזיים:

– ארגון בית הספר: מדיניות, נהלים – ידיעתם ואכיפתם, חלוקת תפקידים וקביעת סמכויות ואחריות, מנגנונים ליישום וכד'

– טיב היחסים בין האנשים בתוך הארגון ומחוצה לו: טיב הקשרים בין ההנהלה לצוות, בין הצוות החינוכי לתלמידים, בין הצוות החינוכי להורים, בין התלמידים בקבוצות הגיל השונות, בין צוות בית הספר לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ובין בית הספר לקהילה

– ההיבט הפדגוגי: קיומם של שיח חינוכי ושל תכנית התפתחותית ללמידה רגשית, ללמידה חברתית וללמידה ערכית.

להלן נגדיר כל סטנדרט ונביא דוגמאות לפעולות שיש לעשות כדי ליישמו ודוגמאות למדדים לבדיקת היישום. הפעולות מתייחסות לשלושת הרכיבים שפורטו בסעיף הקודם. בית הספר יכול לבחור מתוך פעולות ומדדים אלו ולהוסיף עליהן. הנאמר להלן מבוסס על מסמך הסטנדרטים.

תיאור הסטנדרט: בית הספר מבטיח את שלומם ואת ביטחונם של התלמידים והמורים בפעילויות השונות בתוך בית הספר ובפעילויות מחוץ לבית הספר ובכך מספק את זכותם של כל תלמיד ותלמידה ושל כל מבוגר לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם.

ב. סטנדרט 2: תקשורת בין-אישית וקשר בין באי בית הספר

תיאור הסטנדרט: בית הספר מַבנה ומקדם יחסי אכפתיות וכבוד בין באיו ומטפח תחושת שייכות ומעורבות חברתית.

תיאור הסטנדרט: בית הספר מקדם למידה רגשית וחברתית ומפתח כישורים אצל תלמידים המסייעים להם בתפקידים ההתפתחותיים והחברתיים בהתאם לגילם.

תיאור הסטנדרט: בית הספר מבנה סביבות למידה התומכות בתהליכי למידה, הערכה ומשוב, בחיזוק למידה המונעת על ידי מוטיבציה פנימית ובהעצמת תחושת המסוגלות האישית של התלמידים ללמוד ולקדם את הישגיהם.

ה. סטנדרט 5: מענה לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים

תיאור הסטנדרט: בית הספר נותן במסגרתו מענים מובחנים לצרכים ייחודיים של כלל התלמידים בתחום הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, המשפחתי והכלכלי.

ו. סטנדרט 6: יחסי גומלין בין ביה"ס להורים ומכוונות לקהילה

תיאור הסטנדרט: בית הספר וההורים משתפים פעולה כדי לקדם את טובת הילד בתוך בית הספר ומחוצה לו. לפיכך בית הספר מקיים מערך של העברת מידע להורים בנוגע לבית הספר ובנוגע לילדיהם; בית הספר פועל למיסוד שותפות ההורים ומגדיר את תחומי מעורבותם ואת התחומים שבהם הם יוכלו להיות שותפים בקבלת החלטות ובפעילויות של בית הספר; בית הספר פועל מתוך מכוונות קהילתית.

תיאור הסטנדרט: סביבת בית הספר נעימה, נקייה ובטוחה, ובית הספר מתמיד בטיפוח סביבתו תוך שיתוף התלמידים.

2.4 מרכיבי יסוד בתכנית המערכתית לבניית אקלים חינוכי מיטבי

2.4.1 גיוס הצוות ובניית חזון: בית הספר יקיים שיח משמעותי על הקדימויות ועל החזון הבית-ספרי, ילמד על האקלים ועל תופעת האלימות, יזהה את החוזקות ואת החולשות של בית הספר, יאתר את הצרכים ויזהה את תחומי האחריות של בעלי התפקידים, יגיע להסכמה באשר לחשיבות של בניית תכנית לפיתוח אקלים מיטבי ויתווה את הדגשים המרכזיים.

2.4.2 תהליך האבחון: תכנית ההתערבות המערכתית ארוכת הטווח מבוססת על אבחון בית הספר ועל עבודה על פי הנתונים המתקבלים על בית הספר ממקורות שונים. במערכת החינוך קיים ניטור באמצעות המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית-ספרי). המיצ"ב, המבוסס על הסטנדרטים, מאבחן פעם בשנתיים את האקלים הבית-ספרי ומאפשר לבתי הספר לבחון את נקודות החוזק ואת הנקודות הטעונות קידום ושיפור. בנוסף למיצ"ב מומלץ להשתמש בכלי אבחוני נוסף – אח"ם (אקלים חינוכי מיטבי) – המועבר לכל התלמידים מכיתות ד'-י"ב. אבחון זה אפשר להעביר בכל שנה באמצעות אתר האינטרנט ולקבל תוצאות המשקפות את מדדי האלימות השונים ואת הרווחה הנפשית של התלמידים בבית-הספר. המיצ"ב והאח"ם משמשים בסיס נתונים עיקרי לבניית תכנית התערבות בבית הספר.

2.4.3 דיווח אירועים: על מנהל בית הספר לדווח על אירועים חריגים (אלימות חמורה, פגיעות מיניות, שימוש בסמים ובאלכוהול, אירועי אבדנות ואסון) למפקח בית הספר המרכז את המידע ומעבירו למנהל המחוז. נתונים אודות אירועים חריגים משמשים את מטה המשרד לצורך תכנון מדיניות וקבלת החלטות. בנוסף הנתונים משמשים את בתי הספר בשיקולי הדעת בבניית תכניות התערבות מותאמות למוסד החינוכי.

2.4.4 מעקב אחר היעדרויות תלמידים: הידע שנצבר מעיד שהיעדרויות תלמידים מנבאות מעורבות בהתנהגויות סיכון. על כן חשוב מאוד לעקוב אחר היעדרויות תלמידים, לדווח עליהן ולמפותן. בית הספר יבנה מערכת שבאמצעותה הוא יקיים מעקב אחר היעדרויות ויפתח תכניות התערבות לתלמידים שאינם מבקרים באופן סדיר בבית הספר או בשיעורים.

2.4.5 תכנית ההתערבות: תכנית ההתערבות הנגזרת מהחזון הבית-ספרי ומתהליך האבחון תהיה תכנית התערבות מערכתית ומתמשכת הנבנית על ידי צוות בית הספר בליווי הדרכה ותיתן מענה לצרכים הייחודיים של כל בית ספר. כחלק מבניית תכנית ההתערבות והפעלתה ייערכו אבחונים נוספים כדי לבחון את השינוי שהושג בכל אחד מממדי ההתערבות שבית הספר הציב לעצמו. כמו כן יש לנקוט תהליכי מעקב ובקרה הכוללים מדדים התנהגותיים; למשל: מעקב אחר הפרות משמעת, היעדרויות ואיחורים, מקרי אלימות בשטח בית הספר, מקרי אלימות בהסעות וכד'. הצעות למרכיבי תכנית ההתערבות מפורטות
ב-2.5 להלן.

2.4.6 סטנדרטים של אקלים: בית הספר ימפה את עצמו בהתאם לסטנדרטים המנוסחים ב-2.3 לעיל ויפעל לקידומם.

תכנית ההתערבות הבית-ספרית תיבנה מתוך התפיסה הערכית-מוסרית המקדמת אקלים ובהתייחסות לחזון ולנתוני האבחון הבית-ספריים. להלן מרכיבי התכנית:

2.5.1 אמנה: בית הספר יבנה תפיסה חינוכית של אקלים ומניעת אלימות, על בסיס דיאלוג בין באי בית הספר ובין ההורים, תפיסה שתשמש תשתית ערכית וחינוכית לתכנית ההתערבות.

2.5.2 מוגנות: א. בית הספר יקיים שיח מעמיק, שמטרתו גיוס השותפים ליצירת שפה משותפת ומדיניות אחידה, ידועה מראש ונאכפת באורח הוגן, שתשדר מסר חד-משמעי של אפס סובלנות לאלימות ב. בית הספר יבנה תקנון, בשיתוף נציגי התלמידים וההורים, הקובע חוקים ונהלים אחידים, מציג קווים אדומים וכולל מדרג תגובות לאי ציות לחוקים ולנהלים.

2.5.3 נוכחות: בית ספר יפעל כדי לקדם נוכחות של הצוות החינוכי והשגחה בבית הספר, לרבות האזורים הסמויים מן העין. נוכחותם של מורים תתבטא הן ביצירת מנגנונים להגברת הנוכחות הפיזית, היוצרת השגחה ומוגנות, והן ביצירת נוכחות מורית משמעותית מבחינה רגשית, הנותנת דוגמה אישית.

2.5.4 סמכות ומנהיגות מורית: חיזוק הסמכות המורית יתמקד בהגברת הנוכחות המשמעותית של המבוגרים בחיי התלמידים כתנאי בסיסי להעברת מסר חד-משמעי נגד אלימות. כמו כן יושם דגש על פיתוח כלים להתמודדות עם אירועי אלימות ולמניעת הסלמתם. התהליך יעודד גיבוי מצד ההורים ומצד ההנהלה ויצירת סולידריות מורית בהתמודדות עם אירועי אלימות, תוך יצירת מנגנונים של שיתוף פעולה שאינם מותירים את המורים לבדם (סטנדרט 1).

2.5.5 התמודדות עם ילדים מאתגרים: התכנית שתתגבש תכלול איתור מוקדם של התלמידים בעלי בעיות התנהגות קשות, מיפוי צורכיהם ומתן מענה בשלושה מעגלים: מעגלי התלמיד, המורה וההורה. מעגל התלמיד יכלול תמיכה בתלמיד באופן פרטני, קבוצתי או שניהם, תוך שילוב נושאים כגון עיצוב ההתנהגות, תיעול כעסים, קבוצות רגשיות ועוד. כמו כן תיבחר דמות משמעותית מתוך בית הספר לליווי התלמיד. מעגל המורים יכלול מנגנון להדרכת הצוות שמטרתו מתן כלים להתמודדות ותמיכה רגשית והעצמה של תחושת המסוגלות של הצוות בהתמודדות עם ילדים מאתגרים. מעגל ההורים יכלול הדגשת החשיבות של שיתוף ההורים בתכנית, מתן הדרכה אישית או קבוצתית להורים וקיום קשר רציף עם המורים ועם המטפלים (סטנדרטים 1 ו-5).

2.5.6 דיאלוג מעצים: התכנית תכלול פיתוח הידברות מעמיקה בין כל באי בית הספר ובין מורים לתלמידים בפרט ויצירת קשר באמצעות דיאלוג משמעותי שמטרתם להגביר את התפיסות החיוביות של התלמידים את בית הספר ולאפשר להם אוזן קשבת ומענה לצורכיהם. מטרת הלמידה היא להקנות למורים ידע לביצוע דיאלוג מעצים, המאפשר לפרט לבוא לידי ביטוי באופן אישי, במסגרת השונה מהמסגרת הכיתתית, וליצור מערכת יחסים המבוססת על היכרות אישית, על אכפתיות ועל הבנה. בית הספר יבנה מסגרת ארגונית שתאפשר קיום שיחות אישיות בין מורה לתלמיד, דיונים כיתתיים ושיחות משוב (סטנדרט 2). בבתי ספר שמונהגת בהם רפורמת "אופק חדש" אפשר לקיים את השיחות האישיות עם התלמידים במסגרת השעות הפרטניות.

2.5.7 אקלים לימודי: התכנית תפעל לפיתוח סביבות למידה המאפשרות למידה המונעת מתוך מוטיבציה פנימית (מתוך עניין והנאה) והעצמה של תחושת המסוגלות של התלמידים. התהליך יכלול אפשרויות בחירה, למידה מהצלחות, למידה רלוונטית לחיי התלמידים והצבת אתגרי חשיבה (סטנדרט 4).

2.5.8 מעורבות חברתית ותרומה לקהילה: התכנית תפתח את המודעות בקרב המורים לחשיבות המעורבות החברתית והתרומה לקהילה, המחזקות את החוסן הנפשי ותורמות להפחתת תחושת הניכור ולצמצום התנהגויות סיכוניות ואלימות. בית הספר יבנה מודל של שילוב התלמידים במעורבות חברתית בתוך בית הספר ובתרומה לקהילה שתחזקנה את תחושת המסוגלות, השייכות והאחריות בקרב התלמידים (סטנדרט 3).

2.5.9 מעורבות הורים: מעורבות ההורים בנעשה בבית הספר ברבדים הלימודיים, החינוכיים והערכיים תחזק את הקשר בין באי בית הספר. שיתוף ההורים במדיניות בית הספר ועדכונם לגבי התהליכים והטיפול באירועי אלימות יגבירו את האמון ואת שיתוף הפעולה בין ההורים לצוות. מעורבות ההורים בפיתוח כל אחד מהנושאים שצוינו לעיל (מוגנות, סמכות, דיאלוג ועוד), תחזק את האקלים המיטבי בבית הספר ותקדם את הצלחת התכנית (סטנדרט 6).

3. פרק ב': אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות

חלק זה בחוזר הוא פרי חשיבה משותפת של גורמים מתוך מערכת החינוך ומחוצה לה. חשיבה זו הובילה להבנה שמנהל בית הספר והצוות החינוכי מעוניינים לקבל הנחיות ברורות וגיבוי לדרך פעולתם לטיפול באלימות, אך יחד עם זאת הם מבקשים יכולת להשפיע, לבחור ולהפעיל שיקול דעת לגבי היבטים מסוימים.

בבסיס התהליך החינוכי של בניית אקלים בטוח נמצאת בניית תשתית של אורחות חיים: חיי שגרה, חוקים ונהלים יום-יומיים ידועים מראש הנאכפים בעקביות ובהתמדה. תשתית חינוכית זו היא הבסיס לבניית תהליכים לצמצום האלימות ותגובות משמעותיות לאירועי אלימות. פרק זה כולל עקרונות להתנהלות בחיי השגרה לצד עקרונות והנחיות לטיפול באירועי אלימות. כל מחוז, יישוב או מוסד חינוכי יבנה תקנון בהלימה לנאמר להלן, שיכלול שני תחומים אלה: התנהלות בחיי השגרה ותגובות לאירועי אלימות. המנהל ישלח את תקנון המוסד החינוכי לפיקוח במחוז.

בתקנון ייכללו נושאי החובה המופיעים בטבלאות א' ו-ב' להלן ונושאים נוספים שבית הספר יבחר לכלול בו. תקנון בית הספר יהלום את חוק זכויות התלמיד, תוך שמירה על כבוד התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי.

פרק זה מספק הנחיות ברורות למנהל בית הספר ולצוות החינוכי תוך מתן גיבוי לפעולותיהם. המחוז, היישוב או בית הספר יבנו תקנון המבוסס על הטבלאות שלהלן תוך יצירת מדרג תגובה מתוך הטווח המוצע ופירוט הסעיפים המופיעים בטבלאות על פי הצורך, השלב ההתפתחותי והתפיסה החינוכית.

א. מנהל בית הספר וצוות המורים יקיימו שיח משמעותי עם ההורים ועם התלמידים על הנושאים המופיעים בטבלאות, על דרכי התגובה, על חיזוק ההתנהגויות החיוביות ועל דרכי ההטמעה של התקנון בבית הספר.

ב. המורים, ההורים והתלמידים יהיו שותפים בכתיבת התקנון. האישור הסופי של התקנון יהיה באחריות מנהל בית הספר, והוא ישלח עותק של התקנון למפקח הכולל של בית הספר.

ג. לאחר השלמת כתיבתו של התקנון יחתמו כל התלמידים והוריהם על התקנון ויתחייבו לפעול לפיו.

ד. יש לפרסם את התקנון בנגישות ובאופן גלוי לכל קהילת בית הספר ולבחון מחדש מדי שנה את התאמתו לצורכי בית הספר.

– ציות להוראות צוות בית הספר ועמידה בכללים שנקבעו בתקנון

– מתן כבוד למרחב הפרטי של כל אדם (יש לכבד את גופו ואת זכותו לפרטיות)

– איסור עישון ושתיית משקאות חריפים בשטח בית הספר ובפעילויות חוץ-בית-ספריות.

ו. אפשר להוסיף לתקנון בית הספר נושאים נוספים; למשל: נוהלי לימודים, לוח בחינות, פעולות וסמכות של מועצת התלמידים, זכויות התלמידים (כגון שמירה על הליך הוגן ושמירה על פרטיות התלמיד וכו').

ז. בהטמעת התקנון יש לשמור על אחידות ועל עקביות בתגובה. מומלץ לתרגם את התקנון לשפות נוספות המדוברות בבתי התלמידים.

ח. על התקנון להתאים לגיל התלמידים ולמאפייני התפקוד שלהם.

ט. בתקנון תוגדרנה התגובות להפרה חד-פעמית ולהפרה חוזרת ונשנית.

3.2.2 הנחיות לשימוש בטבלה א' כבסיס לבניית תקנון בית-ספרי

א. טבלה א' היא אב-טיפוס לתקנון שייבנה בבית הספר. בטבלה מפורטים כללים והתנהגויות של בית הספר להתנהלות בחיי השגרה, מגוון התגובות האפשריות במקרה של הפרת הכללים והתנהלות חינוכית בטווח הקצר והארוך.

ב. בית הספר יקבע את מדרג התגובות המתאים לו מתוך טווח התגובות המוצע בטבלה א'. אפשר להשתמש בחלק מהטווח כדי לבנות את מדרג התגובות בבית הספר. בחירת התגובה תהיה בהתאם להישנות ההפרה ובהתאם לגיל ותיקבע מראש.

ג. תיעוד עקבי של כל הפרת התנהגות הוא תנאי לתהליך חינוכי תקין ולטיפול נאות.

ד. כשהצוות בוחר את התגובה להפרה, יש להפכה אחידה ועקבית.

ה. בנושאים שאינם כלולים בתקנון על בית הספר לאפשר למורים לפעול באופן אוטונומי, בלי לפגוע בזכויות התלמידים.

התגובה להפרת המשמעת צריכה להיות מידתית, סבירה והגיונית, ותואמת את מידת הפרת המשמעת. בכל מקרה שבו עשויים להינקט אמצעי משמעת נגד התלמיד, תוסברנה לו הטענות כלפיו ותינתן לו הזדמנות להשיב עליהן. שמיעת התלמיד תתקיים ככל האפשר לפני קבלת ההחלטה לנקיטת אמצעי משמעת. עם זאת, צוות בית הספר רשאי לנקוט אמצעי משמעת בלי ששמע תחילה את התלמיד כאשר נדרשת תגובה מיידית של נקיטת אמצעי המשמעת או כשיש נסיבות מוצדקות אחרות.

א. ניסוח התקנון הבית-ספרי יהיה כפוף לחוק זכויות התלמיד ככלל, ובפרט לסעיף 10 של החוק: "כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם, ובכלל זה הוא זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים."

ב. חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה גופנית.

ג. חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה).

ד. אין להעביר תלמיד באופן זמני לכיתה נמוכה יותר.

ה. חל איסור על הפחתת ציון בלימודים בשל התנהגות לא נאותה.

ו. חל איסור על תגובה היכולה לסכן את התלמיד או לפגוע בשלומו או בבריאותו.

ז. חל איסור על הענשת תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו.

חובה על בית הספר להכליל בתקנון הבית-ספרי את כל הנושאים המופיעים בטבלה זו.

ההתנהגויות המצופות

טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יקבע את המדרג)

התכנית החינוכית

1.הופעה בתלבושת אחידה/ הופעה הולמת

- יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת, כפי שתוגדר על פי התקנון.

- יש להקפיד על תלבושת אחידה במקומות שבהם היא מחויבת.

- רישום במזכירות בסעיף "תלבושת"

- שיחת בירור

- שיחה עם ההורים

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון בסעיף "הופעה"/הערה בסעיף "הופעה"

- מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי ודרישה להשלמת החומר הלימודי)

יישום סטנדרט 1

- תכניות העוסקות בבניית תקנון

- תכניות לניהול
כיתה

- תכנית עיצוב
התנהגות אישית

2.התנהגות: כללים לקבלת מורה כיתה

יש לקבל את פני המורה בקימה או על פי הכללים שנקבעו על ידי בית הספר.

- רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"

- שיחת בירור

- שיחה עם ההורים

- הודעה בכתב להורים

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון ב"התנהגות"¹

יישום סטנדרט 1

- תכניות העוסקות בבניית תקנון

- תכניות לניהול
כיתה

- תכנית עיצוב
התנהגות אישית

3.התנהגות: כללים להתנהגות בזמן שיעור

- ישיבה במקום

- הבאת ציוד הנדרש לשיעור והוצאתו מהתיק

- הקשבה ולמידה

- השתתפות בשיחה ובדיון ברשות המורה ובאופן מכבד

- מילוי מטלות הניתנות בשיעור

- רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"

- שיחת בירור עם התלמיד

- שיחה עם ההורים

- הודעה בכתב להורים

- מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי וציוד התלמיד במשימה לימודית)

- במקרים חוזרים העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם המורה

- השעיה בתוך בית הספר למספר ימים על פי שיקול דעתו של המנהל, בהשגחת מבוגר ובהתאם לאפשרויות של בית הספר (מורה בשעות פרטניות, שַמָּר וכו') בליווי מטלה לימודית

- במקרים חמורים של הפרעה בזמן שיעור השעיה מבית הספר על פי שיקול דעת המנהל

- העברה לכיתה אחרת באופן קבוע על פי החלטת המועצה הפדגוגית

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון ב"התנהגות"¹

- כינוס צוות בין-מקצועי לדיון על בניית תכנית לטיפול בתלמיד

- בניית תכנית חינוכית אישית

- המלצה להתערבות טיפולית

יישום סטנדרט 1

- תכניות העוסקות בבניית תקנון

- תכניות לניהול
כיתה

- תכנית עיצוב
התנהגות אישית

4. התנהגות: ציות להוראות של צוות בית הספר

- יש להתנהג באופן נאות, על פי הכללים הנהוגים בבית הספר.

- על התלמידים להישמע להוראות הצוות החינוכי גם אם ההוראות ניתנות על ידי מורה שאינו מלמד אותם באופן ישיר, ובכלל זה מורה תורן ומורה ממלא מקום.

- רישום במזכירות בסעיף "התנהגות"

- שיחה עם התלמיד ואזהרה בעל-פה

- יידוע ההורים ואזהרה בכתב

- דרישה להתנצלות והזמנת ההורים לשיחה

- כינוס צוות בין-מקצועי לדיון על בניית תכנית לטיפול בתלמיד

- בניית תכנית אישית לתלמיד (למשל מעקב לפרק זמן שנקבע מראש אחר התנהגות התלמיד במהלך השיעורים)

- הפניה לטיפול תוך שמירה על צנעת הפרט ועל כללי האתיקה המקצועית

- העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם המורה

- ריתוק בזמן ההפסקה או השארה בבית הספר לשעות לימוד נוספות בכיתה אחרת

- השעיה בתוך בית הספר לכמה ימים על פי שיקול דעתו של המנהל, בהשגחת מבוגר (מורה בשעות פרטניות, שמר וכו') ובליווי מטלה לימודית

- השעיה מחוץ לבית הספר במקרים חמורים וכאשר האירוע אינו חד-פעמי

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון / הערה בסעיף "התנהגות"¹

- במקרים של אי-ציות מתמשך לצוות החינוכי: המלצה להעברה לבית ספר אחר (ראה "הרכב וסמכויות הוועדה", הערה 2 לטבלה ב')

יישום סטנדרט 1

- תכניות העוסקות בבניית תקנון

- תכניות לניהול
כיתה

- תכנית עיצוב
התנהגות אישית

5. התנהגות: שימוש בטכנולוגיה אישית בזמן שיעור (בטלפונים ניידים, במצלמות, ב"אייפודים" וכו')

- כל שימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור בהחלט. יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי. אין להציבו בשום מקרה על השולחן בכיתה. השימוש במכשיר במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות.

- צילום בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסור בהחלט. צילום במהלך פעילות מחוץ לבית הספר ייעשה בהתאם להוראות הצוות ובתנאי שלא יפגע בכבודו של המצולם ובצנעת הפרט שלו.

- מומלץ לא להביא כלל מכשירים ניידים לבית הספר (פרט לסיכון מהקרינה המכשירים משמשים יעד לגנבות, למסחר ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר). בכל מקרה של הבאת המכשיר יש ליידע את התלמידים ואת הוריהם כי בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לו, לאבדנו או לגנבתו. הנהלת בית הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לבית הספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות. בכל מקרה תהיה המדיניות הבית-ספרית בהלימה להנחיות לעיל.

- שיחת בירור

- הפקדת המכשיר במזכירות בית הספר או בחדר המנהל במקום קבוע, נעול ובטוח והחזרתו בסוף יום הלימודים לידי התלמיד או הוריו

- יידוע / הזמנת ההורים

- במקרים של שימוש חוזר בטלפון נייד בזמן שיעור (הצבת הטלפון על השולחן, קבלת שיחות, שליחה וקבלה של מסרונים) ענישה בהתאם להחלטות בית הספר על הפרות משמעת, לרבות כתיבת עבודה בנושא

- הטמעת הנהלים לשימוש במכשירים ניידים

- ניתוח אירועים

המדגימים פגיעה באמצעות מכשירי טלפון ניידים

6. התנהגות: שמירה על הסביבה ועל חזות בית הספר

- יש להקפיד על סביבת למידה נקייה ומסודרת במהלך כל הפעילות של בית הספר ולטפח את חזותו

- יש לשמור על רכוש בית הספר ועל סביבתו.

- שיחת בירור

- יידוע ההורים

- עשייה מתקנת של התלמיד בתחום הרכוש והסביבה

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון/ הערה בסעיף "התנהגות"¹

- הטלת תשלום או שווה ערך לתשלום

- במקרה של אי הסכמה לתשלום שלא מסיבות כלכליות: התייעצות בית-ספרית, הזמנת ההורים ודיון סביב ההתנגדות עם אפשרות לתביעה משפטית במקרה של סירוב

יישום סטנדרט 7

7. התנהגות והשתתפות בטקסים ובפעילויות בית ספריות

- ההשתתפות בטקסים ובפעילויות פנים וחוץ-בית-ספריות היא חלק מתכנית החובה של בית הספר.

- הנוכחות וכללי ההתנהגות בכל פעילויות בית הספר מחייבים, ויש להקפיד עליהם הקפדה יתרה.

- על בתי ספר על-יסודיים לנהוג בנושא זה על פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), "טיולים ופעילות חוץ-בית-ספרית".

- שיחה עם התלמיד/ה ואזהרה בעל-פה

- יידוע ההורים ואזהרה בכתב

- דרישה להתנצלות ולעשייה מתקנת (למשל, סיוע בהכנת הטקס הבא)

- הזמנת ההורים לשיחה

- דרישה לביצוע מטלה הקשורה לנושא

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון/ הערה בסעיף "התנהגות"¹ או "נוכחות", לפי העניין

- בעל-יסודי: הורדת ציון במקצוע שהיה אמור להילמד בשעת הפעילות

- בעל-יסודי: דרישה לפעילות למען הקהילה

- במקרה של התנהגות לא נאותה בטיולים:

א. התניית השתתפות בסיור / בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים 10 ימים מראש לפחות)

ב. מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד)

יישום סטנדרט 1

8. התנהגות: שמירה על טוהר הבחינות

- חובה על התלמיד לשמור על כל התקנות וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר הבחינות.

- בבחינות פנימיות של בית הספר (שאינן בחינות בגרות):

א. במקרה של אי-שמירה על נהלים תקינים בזמן בחינות (לדוגמה, הפניית מבט לטופס של תלמיד שכן): הפחתת נקודות מהבחינה של כל מי ששותף למהלך, כפי שהוחלט על ידי בית הספר ופורסם בתקנון

ב. זימון התלמידים והוריהם לבירור

ג. פסילת הבחינות במקרה שהוכחה אי-שמירה על טוהר בחינות, לאחר שנעשה הליך הוגן המאפשר לתלמידים המעורבים לערער על החשד

- במקרה של אי-שמירה על טוהר הבחינות במהלך בחינות בגרות: בהתאם להוראות בחוזר הוראות הקבע תשס/2(א), סעיף 13–4.3, "טוהר הבחינות"

- הטמעת ההוראות בחוזר הוראות הקבע תשס/2(א), סעיף 13–4.3, העוסק בטוהר הבחינות

- תכניות בית ספריות העוסקות בערכי
"מפתח הל"ב לשעת חינוך"
ותכניות של מינהל החברה והנוער

9. נוכחות ועמידה בזמנים²

- איחורים: יש להגיע לבית הספר בזמן ולהקפיד להיכנס לשיעור מיד בתום ההפסקה.

- היעדרויות: יש להיות נוכחים במהלך כל השיעורים ולא לעזוב את שטח בית הספר ללא קבלת אישור.

- בבתי ספר על-יסודיים יש לפעול על פי ההוראות בחוזרי המנכ"ל האלה:

א. חוזר הוראות הקבע סח/8(א), סעיף 6.6-2, "הנוכחות בבית הספר כמרכיב בהערכת הישגים בחינוך העל-יסודי"

ב. חוזר הוראות הקבע סב/5(א), סעיף 4.3-16, "ציון בית ספרי (ציון מגן/מסכם)"

- רישום האיחור

- שיחת בירור

- יידוע ההורים

- גיבוש תכנית עם התלמיד לחיזוק אחריותו בנושא הנוכחות

- הזמנת ההורים לשיחה עם מחנך הכיתה לגיבוש תכנית משותפת למניעת איחורים והיעדרויות מהשיעורים

- דרישה להשלמת שעות היעדרות בפעילות למען בית הספר/להשלמת חומר הלימודים

- עירוב גורמים נוספים בבית הספר: רכז שכבה, יועץ, מנהל

- ביקור בית

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון / הערה בסעיף "נוכחות"

- פנייה לקצין ביקור סדיר

יישום סטנדרט 1

10. נוכחות ועמידה בזמנים:

איסור שוטטות בתוך בית הספר ויציאה משטחו

- תלמיד לא ישוטט בתוך בית הספר במהלך יום הלימודים ללא אישור.

- יציאה משטח בית הספר במהלך הלימודים תיעשה באישור בכתב, לפי הנהלים הבית-ספריים שנקבעו מראש ובהתאם לגיל התלמיד.

- שיחת בירור

- דיווח בכתב להורי התלמיד

- בניית תכנית התערבות בשיתוף התלמיד והוריו

- קביעת מטלה חינוכית הקשורה להתנהגות זו

- הזמנת התלמיד והוריו לבית הספר

- במקרים חוזרים ביטוי בתעודה: הורדת ציון / הערה בסעיף "נוכחות"

- דיווח לפיקוח, לרשות העירונית ולקצין ביקור סדיר

- במקרים חוזרים של שוטטות: כינוס ועדה בין-מקצועית בית-ספרית שתדון בתפקודו של התלמיד ותבנה תכנית אישית שתאפשר המשך תקין של לימודיו בבית הספר

יישום סטנדרט 1

11. התנהגויות סיכון: איסור עישון

- אסור בהחלט לעשן בשטח בית הספר.

- השימוש בנרגילה דינו כעישון.

- אסור לצאת משטח בית הספר כדי לעשן.

ראה חוזר הוראות הקבע סב/3(ב), סעיף 2.5-6, "מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך".

פעולות חובה:

- שיחת בירור

- יידוע ההורים

- הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה

פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי

- הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר והצעת תכנית התערבות (למשל תכנית אופ"י)

- ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה¹

- השעיה ליום אחד בעל-יסודי

- הטמעת ההוראות בחוזר הוראות הקבע סב/3(ב), סעיף 2.5-6,

"מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך"

- הפעלת תכניות למניעת השימוש בעישון ובאלכוהול במסגרת התכנית "כישורי חיים" של שפ"י

12. התנהגויות סיכון: איסור הבאה של אלכוהול לשטח בית הספר, לפעילויות פנים וחוץ בית ספריות, לטיולים ולהסעות

- חל איסור חמור על הכנסת משקאות חריפים למוסד החינוך ועל שתייתם

פעולות חובה

- יידוע ההורים

- הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה

- הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר

- ביטוי בציון "התנהגות" בתעודה¹

פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי

- במקרה של שתיית אלכוהול באופן חוזר בבית הספר ובפעילויותיו:

א. מעורבות מקצועית בשיתוף הורי התלמיד

ב. התניית ההשתתפות בפעילויות בליווי מבוגר או מניעת ההשתתפות

ג. השעיה

ד. במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו במהלך טיול או בפעילות חוץ-בית-ספרית אחרת: החזרה הביתה או החזרה למוסד החינוכי אם נמצאים שם אנשי צוות חינוכי

^1. אי-עמידה בכללי המשמעת תגרור הורדת ציון בהתנהגות על פי הקריטריונים של בית הספר. תלמיד שקיבל ציון "טעון שיפור" בהתנהגות יידרש לפעולת תיקון, לעשייה חיובית למען הקהילה או למען בית הספר או להשתתפות בקבוצה טיפולית לשיפור ההתנהגות כתנאי למעבר לשנת הלימודים הבאה.

^2. סוגיית הנוכחות דורשת תיעוד דקדקני, ויש לקיימו באופן שוטף על ידי עדכון מסודר של יומני הכיתה וההקבצה, רישום במזכירות בית הספר, רישום ממוחשב וכו'. בית הספר יגדיר את המחויבות ואת האחריות של כל מורה לרישום הנוכחות, להעברת המידע ולטיפול.

חלק זה מתייחס להתמודדות עם אירועי אלימות. נעשתה אבחנה בין אירועי אלימות החייבים בדיווח (על פי חוק או על פי נוהל) לבין אירועי אלימות שאין עליהם חובת דיווח. במקרים של אירועי אלימות מורכבים יפעיל בית הספר שיקול דעת על פי הקריטריונים המפורטים בטבלה ב' שלהלן כדי להחליט מהי דרגת חומרתו. לאחר הגדרת חומרתו של האירוע יפעל בית הספר על פי ההנחיות המתאימות בטבלה.

א. הטבלה מתייחסת להתנהגויות שנצפו על ידי מבוגר או אומתו לאחר בירור. (במקרים של עברות חמורות החייבות בדיווח יש הגבלת אימות ובירור של בית הספר כדי לא לזהם את החקירה.)

ב. להלן הקריטריונים להערכת החומרה של האירוע. ככל שהאירוע עונה על יותר קריטריונים הוא יסווג כחמור יותר.

– האם האירוע מורכב מיותר מתחום אחד (כמו, למשל, אלימות תחת השפעת סמים או אלכוהול, אלימות המלווה בפגיעה מינית או ונדליזם תוך כדי סיכון תלמידים)?

– מהי חומרת הפגיעה הפיזית/הנפשית (על פי הערכת אנשי מקצוע)?

– האם מדובר באיום או בסיכון לאלימות או במימוש אלימות?

– האם מדובר בפוגע יחיד או בפוגעים רבים (בקבוצה)?

– האם הפגיעה נעשתה בנוכחות רבים או בהפצה המונית באמצעים טכנולוגיים כגון האינטרנט?

– מהו האפקט שיש לאירוע על ההתנהלות הבית-ספרית (האם בית הספר יכול להמשיך להתנהל ולתפקד או שהאירוע נתפס כמשבר)?

– מהי מהות יחסי הכוחות בין הפוגע לנפגע? (הקו המנחה: אם כרוכים באירוע הפרשי גילים, ניצול מרות, פגיעה בחסרי ישע וכו' – האירוע יסווג כחמור יותר.)

ג. מעבר לענישה, כגון נוכחות מוגברת של מורים, שיתוף בין מורים, הורים ותלמידים, הקמת צוותי חשיבה ופעולה, פיתוח מנהיגות ואחריות של תלמידים, תיעוד, יידוע, פרסום ושקיפות, בניית תכניות וליווי לטווח ארוך ועוד.

ד. התגובה צריכה להיות מיידית, סבירה והגיונית ותואמת את העברה.

ה. על מנהל בית הספר מוטלת האחריות לטפל בנפגע בשיתוף אתו ועם הוריו ולקבוע את אופן הטיפול בו; לדוגמה: שיחות עם התלמיד, ליווי בעזרת חונך או עמית, טיפול/שיחות על ידי יועץ חינוכי/מטפל בהבעה וביצירה (אם התלמיד זכאי חינוך מיוחד או שילוב).

חלק א': אירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל

חלק ב': אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל או על פי חוק

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל

דיווח

טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר

1. סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה

2. עברות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה

3. נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי – אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו' (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק")

4. פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים מביכים, איומים וכו')

5. שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון נייד או באינטרנט)

6. נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות

7. הפרת כללי ההתנהגות בטיולים ובפעילויות חוץ-בית-ספריות במקרים האלה: היעלמות, התנהגות מסכנת את הפרט ואת האחרים, אלימות, הטרדה ופגיעה מינית, שימוש באלכוהול ובסמים

חובת דיווח¹

פעולות חובה להתנהגויות 7-1

א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה, לדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,¹ הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4).

ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות.

ג. תגובה בית ספרית: מנהל בית הספר היסודי ישעה את התלמיד לטווח של 2-1 ימים. מנהל בית הספר העל-יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 5-3 ימים. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.

ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים ; סדירים של הצוות עם הוריו, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1).

ה. חומרת האירוע תבוא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (יינתן ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור.

פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5 להלן.

ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד).

ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי.

ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק	דיווח	טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר
גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שכתוצאה ממנה הוא נזקק לטיפול רפואי במקרים האלה: - מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים (ראה נספח 3, "נשיאת כלי נשק") - תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם - אלימות הנעשית בהשפעת סמים ואלכוהול - אלימות קבוצתית שבה אדם נפגע או חשש לאלימות כזאת, בין אם מדובר בתלמידים או בקבוצות מעורבות של תלמידים ושל זרים	חובת דיווח¹	פעולות חובה של מנהל בית הספר, תוך יידוע הפיקוח א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה,¹ הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב (ראה פירוט ב-3.4). ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדה פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות. ג. תגובה בית-ספרית: מנהל בית ספר יסודי ישעה את התלמיד לטווח של 4-2 ימים. בבית ספרעל- יסודי המנהל ישעה את התלמיד לטווח של 8-5 ימים בהתאם לנוהלי ההשעיה המפורטים בנספח 2. במקרים מיוחדים, שבהם הנהלת בית הספר מזהה שהתגובה שהוצעה אינה מתאימה, עליה לקיים דיון בין-מקצועי בתוך בית הספר, לתעד את השיקולים ולקבוע את התגובה המתאימה למקרה. על מנהל בית הספר לדווח על האירוע למפקח הכולל. חשוב שמנהל בית הספר ישתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך הענישה, בנוסף לדיווח. ד. במקביל להשעיה על מנהל בית הספר ועל צוותו לבנות תכנית אישית לתלמיד הפוגע שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות, טיפול, מפגשים סדירים של הצוות עם הורי התלמיד, דמות מלווה בתוך בית הספר, מענה לצרכים לימודיים ועוד. מנהל בית הספר יכול להסתייע בוועדה בין-מקצועית יישובית לצורך בניית התכנית ויישומה (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1). ה. חומרת האירוע תובא לידי ביטוי בציון בתעודה בסעיף "התנהגות" (ציון ההתנהגות הנמוך ביותר הנהוג בבית הספר), וכן בהערה בתעודה המציינת כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור. לשיקול דעתו של מנהל בית הספר א. המנהל ייזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים והפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד, כמפורט ב-3.5. ב. במקרים שבהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור / בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע על כך להורים לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד) ג. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי. ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).
עברות מין	חובת דיווח¹	ראה חוזר הוראות הקבע תשס/2(א), סעיף 2–2.1, "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים".
עברות סמים	חובת דיווח¹	הטיפול במקרה של עברת סמים על פי ההוראות בחוזר מיוחד ו', התשנ"ח, "נוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים".

חלק ג': אירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר

דוגמאות לאירועי אלימות שהדיווח עליהם למשטרה / לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של המנהל	דיווח	טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר
אלימות חוזרת	הדיווח למשטרה/לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר	א. בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה ולדיווח על האירוע לגורמים האלה: פקיד סעד ו/או משטרה על פי שיקול דעתו של המנהל ונהלים קיימים, הפיקוח הכולל והרשות המקומית. יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים (ראה פירוט ב-3.4). ב. יוכרז מצב אירוע חמור בבית הספר – "עוצרים את השגרה". יש לכנס ועדת פנים-בית-ספרית (מנהל בית הספר יקבע את הרכב הוועדה) לקביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות החוזר. ג. התלמיד הפוגע יושעה שוב לטווח של 4-2 ימים בחינוך היסודי ולטווח של 8-5 ימים בחינוך העל- יסודי. במהלך הימים הללו חובה על מנהל בית הספר לפנות למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה² לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע, ובאמצעותה תתקבלנה החלטות, לרבות האפשרות לפתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי אחר. (מנהל בית הספר רשאי לבקש את כינוסה של ועדה כזו גם במקרים של תלמיד המשתמש באלימות חוזרת ונשנית.) ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).
אלימות מילולית כלפי הצוות החינוכי ועובדי המוסד החינוכי	הדיווח למשטרה/לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר	א. תיערך שיחה בין התלמיד לבין עובד ההוראה הנפגע, ובהתאם לצורך תיערך שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף (יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, מחנך, רכז שכבה, מנהל המוסד). ב. יש ליידע את הוריו של התלמיד הפוגע אודות הפגיעה המילולית ולהזמין אותם לשיחה במוסד החינוכי כדי למנוע הידרדרות לפגיעות חמורות יותר. ג. תישקל ענישה חינוכית על פי נסיבות העניין וחומרת הפגיעה. ד. מנהל בית הספר יוכל להשעות את התלמיד לפי שיקול דעתו. ה. התלמיד הפוגע יידרש לפעול פעולה מתקנת כלפי עובד ההוראה הנפגע. ו. במקרה של פגיעה מילולית חוזרת של אותו תלמיד תישקלנה דרכי תגובה והרתעה נוספות על אלה שננקטו. ז. תלמיד הפוגע מילולית זקוק גם להתערבות חינוכית ו/או טיפולית שתסייע לו לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו ולשנותם. ח. אפשר לנקוט פעולה של צדק מאחה" (ראה נספח 4).
אלימות פיזית או פגיעה מינית כלפי הצוות החינוכי ועובדי המוסד החינוכי (ראה בחוזר הוראות הקבע סד/7(א), סעיף 2.1-9, "נוהל הטיפול בפגיעת תלמיד בעובד הוראה")	הדיווח למשטרה/לפקיד סעד נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר	א. בכל מקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד בעובד הוראה יש להשעות את התלמיד כתגובה מיידית ולא יאוחר מסוף יום הלימודים. התלמיד הפוגע יושעה לטווח של 4-2 ימים בחינוך היסודי ולטווח של 8-5 ימים בחינוך העל-יסודי. במקרה של פגיעה פיזית או מינית של תלמיד במורה המועצה הפדגוגית מוסמכת להחליט על העברת התלמיד לכיתה אחרת עם שובו מההשעיה. ב. מנהל בית הספר יפנה למפקח הכולל כדי שיכנס ועדה² לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע, ובאמצעותה תתקבלנה החלטות, לרבות פתיחת הליך להעברת התלמיד למוסד חינוכי אחר. ג. במקרה של פגיעת תלמיד באחד מאנשי הצוות החינוכי או בעובד המוסד החינוכי יופעלו כל ההליכים המופעלים במקרה של אלימות חמורה. ד. אפשר לנקוט פעולה של "צדק מאחה" (ראה נספח 4).

1. חובת דיווח על פי חוק: חובת דיווח על פי חוק חלה על עבירות מין, עבירה של גרימת חבלה חמורה ועל עבירת התעללות שנעברו בקטינים בתוך המוסד החינוכי. במקרים אלה חלה חובה על מנהל המוסד החינוכי או על איש צוות אחר לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה. דיווח על האירוע לפקיד הסעד או למשטרה על ידי גורמים אחרים אינו פוטר את מנהל בית הספר מחובת הדיווח. אי-דיווח על עברות אלו הוא עברה שעונשה מאסר עד 6 חודשים.
כאשר הדיווח מתבצע לפקיד הסעד הוא מעביר את הדיווח למשטרה בצירוף המלצותיו לפעול או להימנע מלפעול. ההמלצות יכולות לכלול בקשות להתערבות מיידית, הזמנת חקירת ילדים, בדיקה רפואית, התערבויות מסוגים שונים ואי נקיטת הליכים פליליים.

חובת דיווח על פי נוהל: חלה גם היא לפקיד הסעד או למשטרה. אי דיווח על פי נוהל נחשב לעבירת משמעת.

– בראש הוועדה יעמוד מנהל בית הספר, וישתתפו בה מפקח כולל, מחנך הכיתה, מורה מקצועי אם נכח באירוע, יועץ, פסיכולוג בית הספר, קצין ביקור סדיר, יועץ בכיר ומנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית או נציג מטעמו.

– יש להזמין את הורי התלמידים ולאפשר להם להשמיע את דבריהם במטרה לאפשר הליך הוגן ולהשיג את שיתוף הפעולה שלהם בקידום תהליך ההתערבות.

– יש להקפיד בדיוני הוועדה על צנעת הפרט ועל חיסיון הפרטים.

– על בית הספר לתעד את האירועים החריגים, את דרכי הטיפול שננקטו ואת התכנית האישית שנבנתה לתלמיד כדי שיהיו לעזר בקבלת החלטות בוועדה.

– הוועדה מוסמכת לעבות את התכנית הטיפולית של בית הספר באמצעות הנחיה ובאמצעות מענה של גורמים טיפוליים ו/או חברתיים ביישוב.

– הוועדה מוסמכת להורות על ליווי לתלמיד על ידי אדם מבוגר בשטח בית הספר. על הוועדה למנות אדם מתוכה – פסיכולוג, יועץ, מורה חונך או מנהל בית הספר – או אנשי מקצוע בצוות בית הספר: מורים מנתחי התנהגות או מטפלים בהבעה וביצירה (לתלמידים זכאי חינוך מיוחד/שילוב) – שתפקידו להנחות את המלווה בבניית תכנית ליווי לתלמיד הכוללת היבטים לימודיים-התנהגותיים.

3.3.4 הערות המתייחסות לטיפול באירועים של הפרות משמעת ואלימות

א. מנהל בית הספר וצוות המורים יוכלו להגדיר מראש באמצעות התקנון הבית-ספרי התנהגות מסוימת שהפרה שלה תביא לתגובה חמורה יותר מזו המופיעה בטבלה ב'.

ב. כאשר מדובר בהפרות חמורות, יתייחס תפריט התגובות המחייבות לטווח המיידי והקצר, ואילו בטווח הבינוני והארוך יוכל הצוות החינוכי בבית הספר לגבש מפרט תגובות משלו.

ג. כאשר מדובר בתלמידים עוברי חוק הנמצאים בהשגחת קצין מבחן, יבנה בית הספר תכנית חינוכית-טיפולית בשיתוף עם קצין המבחן. במקרים שבהם תלמידים מועמדים לחקירה במשטרה על מנהל בית הספר לציין לפניהם ולפני הוריהם את זכויותיהם.

ד. הפרות התנהגות הנחשבות לכאלה שחלה עליהן חובת דיווח מחייבות במקביל גם תגובה חינוכית.

ה. בית הספר חייב להתייחס גם לאירועי אלימות או ונדליזם המתרחשים מחוץ לתחומי המוסד החינוכי או מעבר לשעות הפעילות של המוסד החינוכי: עליו לברר את פרטי האירוע, לקיים שיחה חינוכית, ליידע את ההורים ולהציע תכנית טיפולית למעורבים באירוע.

ו. אם התלמיד מסרב למלא אחר הסנקציה שהוטלה עליו בעקבות מעשיו לפי התקנון הבית-ספרי ועל פי הנהלים, תתקיים שיחה המבהירה לתלמיד שבית הספר ישקול את החמרת הענישה. בהמשך ישקול בית הספר החמרה בענישה.

ז. במקרה של הגעת התלמיד לבית הספר אף-על-פי שהושעה, יש לקיים שיחה המבהירה כי מדובר בהפרה חמורה ובערעור על סמכות בית הספר ועל כן יועבר הטיפול לפיקוח הכולל ולמנהל המחוז.

ח. במקרים חמורים, שקיים בהם חשש שהתלמיד יסכן את עצמו ואת הסביבה, המנהל רשאי, בשיתוף עם המועצה הפדגוגית ולאחר שיקול דעת של הצוות הבין-מקצועי, להרחיק תלמיד מהמוסד החינוכי עד לבניית תכנית תמיכה מיוחדת עבורו, ובכלל זה אפשרות של מציאת מסגרת חלופית. פעולה זו נועדה להבטיח את שלום כל התלמידים. ההרחקה תיעשה בידיעתם ובאישורם של המפקח, מנהל המחוז והרשות המקומית או הבעלות.

המורה/מבוגר שנכח במקום מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. במקרה הצורך הוא יזעיק מבוגרים נוספים בכל דרך אפשרית. במקרה שהצוות אינו מצליח לעצור את האירוע, הוא יפעל להזמנת משטרה / ניידת מוסדות חינוך. במקרה של ריב אלים בין תלמידים יותר לאיש הצוות להתערב ולהפריד בין הנִצים תוך הפעלת כוח סביר להפרדה ביניהם. ("כוח סביר": על הפעלת כוח סביר יחול סעיף "הגנת הצורך" בחוק העונשין, שזו לשונו: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ולא הייתה לו דרך אחרת לעשותו".)

– פינוי לבית החולים במידת הצורך, בליווי איש צוות מוכר או ההורים/מי מטעמם

– הצמדת מורה לילד הפוגע עד לקבלת החלטה בטווח הקרוב

– כינוס צוות מצומצם להתייעצות חירום לצורך בירור פרטי האירוע, החלטות מיידיות וחלוקת תפקידים בטווח המיידי

– בדיקת הצורך בדיווח לפקיד סעד או למשטרה ודיווח במידת הצורך

– יידוע הורי הילד הפוגע (אלא אם יש הוראה אחרת מן המשטרה) והזמנתם באופן מיידי לקחת אותו הביתה.

– יידוע צוות המורים לגבי המידע הידוע לצוות המצומצם.

3.5 פעולות בטווח הקצר (סיום עד לתחילת יום הלימודים הבא)

– מתן הדרכה למורים לגבי אופן ניהולה של השיחה בכיתה

– מסירת מידע לתלמידים וקיום פעילויות חינוכיות

– התערבות חינוכית בקרב התלמידים העדים או הצופים, תמיכה בהם וליווים

– הענקת תמיכה וליווי רגשי לנפגעים תוך שמירה על נייטרליות (בלי להשפיע על חקירת המשטרה, אם היא מתקיימת)

– היערכות בית הספר לתגובה כלפי התלמידים הפוגעים וקבלת החלטה בנדון

– קיום תקשורת עקבית עם הפוגעים ועם הוריהם לצורך ליווי והעברת המסרים של בית הספר

– יידוע מעגלי ההתייחסות השונים אודות עמדת בית הספר כלפי האירוע ואודות אופי התגובה שננקטה

– יידוע יו"ר ועד ההורים / ועד ההורים / כלל הורי התלמידים בכתב או באמצעות פגישה ודיון ישיר (צעד זה מאפשר לבית הספר לנהל את האירוע, להחליט לגבי המידע המועבר, לשדר מדיניות של שקיפות ולרתום את שיתוף הפעולה עם ועד ההורים; יש להפעיל שיקול דעת במקרים שבהם שקיפות עלולה לחבל בטיפול באירוע).

3.6 רשימת פעולות מצופות מבית הספר להטמעת ההנחיות

– ביצוע שאלון האקלים באבחון המיצ"ב או שאלון האח"ם

– קביעת יעד בתחום של צמצום האלימות: ירידה של 10% במדדי האלימות במיצ"ב

– קביעת יעד של צמצום היעדרויות תלמידים (שימוש במערכת ממוחשבת למעקב אחר היעדרויות תלמידים שתעמוד לרשות המנהל)

– קביעת ישיבת מועצה פדגוגית להיכרות עם חוזר המנכ"ל החדש לבניית אקלים בטוח ולצמצום האלימות

– בניית תכנית התערבות לצמצום האלימות המאושרת וחתומה על ידי מפקח בית הספר, תכנית שתכלול מרכיבים של אקלים בטוח לכלל התלמידים, וכן איתור תלמידים מאתגרים ומציאת מענים שייבנו בתהליכי הדרכתם

– קיום שיחות משוב עם מורים לגבי יישום החוזר בכיתתם

– מעקב אחר טיפול בילדים המפרים את כללי המשמעת בבית הספר

– קביעת צוות ניהול / צוות אקלים שיקבל הדרכה בתהליך

– הקצאת זמן מורה ללמידת נושאי אקלים: ניהול כיתה, סמכות ומנהיגות המורה, טיפול בילדים מאתגרים, מעורבות חברתית ומנהיגות בני נוער.

3.7 בעלי תפקידים – תפקידיהם ביישום ההנחיות והנהלים לבניית אקלים בטוח ולצמצום האלימות

– גיוס מפקחים, מנהלים ומדריכים לתהליכי בניית אקלים בטוח וצמצום האלימות

– מעקב אחר דיווחים על אירועי אלימות וקיום למידה מחוזית על הנתונים

– הובלת ועדות מחוזיות העוסקות בסוגיות של צמצום האלימות

– עמידה בראש ועדות שימוע במקרים של אירועי אלימות חמורים שמוגש בהם ערר על ידי התלמיד והוריו

– מתן תמיכה וליווי למפקחים ולמנהלים באירועי אלימות חריגים ומורכבים במחוז

– במקרים שקיימת בהם אי-הסכמה בין מנהל המחוז למועצה הפדגוגית ולפיקוח – העברת הדיון למנכ"ל המשרד.

– קביעת מדיניות, כללים ונהלים מחייבים המופיעים בחוזר המנכ"ל

– פיתוח חומרים והפצתם בשדה וריכוז חומרים מהשדה והפצתם

– הדרכת בתי הספר בנושא צמצום האלימות ופיקוח עליהם

– תמיכה במנהלים וגיבוים בעימותים עם גורמי חוץ (כל זאת כמובן בתנאי שהם לא חרגו מקובץ כללי ההתנהגות)

– בדיקת בית הספר כדי לוודא שהוא נוקט פעולות לצמצום האלימות

– בדיקת בית הספר כדי לוודא שהוא מאפשר לתלמידים להיות מעורבים חברתית במסגרות שונות בכיתה, בשכבה, בבית הספר ובקהילה

– פיקוח על מדידת התוצאות ומתן משוב על עבודתם של בתי הספר

– השתתפות בוועדות במקרים שבהם תלמיד מעורב באירוע אלימות חמור.

– הקמת ועדה יישובית שיהיו שותפים בה גורמים מהקהילה, ממערכת החינוך, מהרווחה ומהמשטרה ונציגי נוער ושתעסוק במענים יישוביים לקידום אקלים בטוח ולצמצום האלימות

– יצירת מענים יישוביים לילדים בעלי התנהגויות סיכון

– השתתפות בוועדות בעקבות אירועי אלימות חמורים

– שותפות במציאת מענים בעקבות אירועים אלו, כמו הקצאת משאבים לליווי תלמידים והקמת מרכזים לתלמידים שהושעו לכמה ימים מבית הספר בהשגחת מבוגר שהוסמך לכך ובליווי תכניות מתאימות.

– יצירת תקנון בית-ספרי המושתת על העקרונות שפורטו לעיל, תוך קיום דיאלוג בין באי בית הספר להורים

– גיבוש מדיניות וכללי תקנון ברורים והוגנים בנושא של הפרות משמעת ואירועי אלימות עם הצוות החינוכי, פרסומם ויישומם העקבי

– הקמת צוות אקלים קבוע לטיפול באלימות ובהתנהגויות סיכון נוספות ועמידה בראשו

– הגדרת הסמכויות והאחריות של בעלי התפקידים בבית הספר בנושא של צמצום האלימות

– הובלת תכנית התערבות כוללת, המבוססת על מיפוי המערכת, על אבחון צרכיה, על האקלים השורר בה ועל בניית תכנית המותאמת לבית הספר

– עדכון המפקח הכולל על התקדמות בתכנית לצמצום האלימות

– יצירת זמן ומקום למורים למימוש תכנית ההתערבות

– יצירת מענים בית-ספריים לטיפול בתלמידים אלימים ותלמידים בעלי בעיות התנהגות

– יצירת מענים בית-ספריים לטיפול בתלמידים הנפגעים

– הקצאת זמן קבוע לקידום רגשי, אישי וחברתי במסגרת שעת מחנך לצד הפעלת מסגרות להתנסות במילוי תפקיד ובמעורבות חברתית ובחינוך המיוחד גם טיפולים של אנשי מקצוע מומחים

3.7.6 מורים, מחנכים ועובדי הוראה בחינוך המיוחד

– הקדשת זמן ותשומת לב לפיתוחה של תרבות בית הספר, ובכלל זה כללי התנהגות ונורמות חברתיות הבאים להגביר את הביטחון ואת תחושת השייכות

– גיבוש מערכת כללים ונורמות התנהגות בכיתה שלא יחרגו מקובץ הנהלים הכללי של המוסד החינוכי (תקנון בית הספר, תקנון הכיתה) וייחוד זמן ומקום לדיון עליהם, על יעילותם ועל דרכי אכיפתם

– איתור תלמידים בסיכון והפנייתם לקבלת מענה בית-ספרי

– קיום שיחות אישיות עם תלמידים תוך שמירה על כללי האתיקה והסודיות, אך גם על חובת הדיווח

– ייחוד זמן ומקום לנושאי חברה ותרבות, ובמיוחד לנושא של מניעת אלימות והתמודדות עם תופעות אנטי-סוציאליות אחרות

– מתן דוגמה להתנהגות לא אלימה בפתרון קונפליקטים

– ליווי והדרכה של המורים בהובלת תכניות רגשיות-חברתיות בבית הספר

– שילוב היבטים של רווחה נפשית במדיניות המוסד החינוכי, בפעולות לצמצום האלימות ובהתערבויות במקרים של אירועי אלימות והתנהגויות סיכון אחרות

– העמדת מתודולוגיות, כלים ודרכי פעולה להתמודדות עם האלימות לרשות מנהל המוסד החינוכי וצוות עובדי ההוראה

– העמדת מדדים ודרכי הערכה בנושא האלימות (כגון שאלוני אח"ם) לרשות מנהל המוסד החינוכי וצוות עובדי ההוראה

– מתן מענים ובניית תכניות חינוכיות-טיפוליות לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים.

3.7.8 המפקחים על הייעוץ (היועצים הבכירים) ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים

פיקוח מקצועי על עבודת היועצים והפסיכולוגים בבתי הספר וסיוע מקצועי למנהלי בתי הספר ביצירת אקלים בטוח, באבחון מאפייני אלימות בבית הספר, בגיבוש תכנית התערבות ובטיפול במצבי אלימות.

3.7.9 רכזי החינוך החברתי ומנחי מועצת התלמידים

– בניית תכנית חינוכית-חברתית-ערכית המקדמת תרבות בית-ספרית מצמצמת אלימות

– הבניית מסגרות המאפשרות התנסות במיומנויות חברתיות, בתהליכים דמוקרטיים ובקבלת החלטות הנוגעות לאורח החיים של בית הספר לשם יצירת תחושת שייכות ולחיזוק תחושת המוגנות

– סיוע ביצירת מסגרות לשיתוף הורים וגופים שונים בקהילה (בבתי ספר קהילתיים יש להסתייע ברכז בית הספר הקהילתי)

– סיגול והתאמה של תכניות חינוכיות-ערכיות המטפחות את המעורבות החברתית-קהילתית

– הכשרת הצוות הבית-ספרי בהפעלת התכנית ובהטמעתה בבית הספר.

סיוע מקצועי למנהלי בתי הספר ולרכזי החינוך החברתי בהיכרות עם תכניות רלוונטיות, בהתאמתן לאוכלוסיית בית הספר וכן בליווי ובהדרכה לשם הפעלתן והטמעתן.

במקרה שהאירוע מגיע לעיתונות הארצית או המקומית אין להגיב ללא היוועצות וקבלת אישור ממנהל המחוז ומדובר המשרד. במקרים מסוימים עדיף ליזום, בתיאום ובהתייעצות מראש עם דובר המשרד, פנייה לתקשורת כדי לנקוט עמדה של דיווח ולא של התגוננות. במקרים שבהם מנהל בית הספר והצוות החינוכי חושבים שהדיווח התקשורתי עלול לפגוע בשמם של התלמידים ובטיפול באירוע והנושא דלף לתקשורת – במקרים כאלה כל תגובה חייבת אישור מראש של דובר המשרד. כמו כן, כל מקרה של קשר עם התקשורת צריך להיעשות בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 שלפיו חל איסור על פרסום שם או פרטים מזהים אחרים של קטין, בין היתר בנסיבות שיש בהן כדי לייחס לקטין עברה או שחיתות מידות.

4. פרק ג': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים מיטבי ולמניעה ולצמצום של האלימות בגן הילדים

גורמים רבים משפיעים על אופי ההתנהגות החברתית של הילד בגיל הרך. התנהגותו מושפעת מגורמים חיצוניים כמו התרבות והחברה שבה הוא גדל ומגורמים פנימיים כמו מזג ואפיונים אישיותיים. לסביבה החינוכית יכולת לכוון ולווסת את הביטויים ההתנהגותיים. אקלים מיטבי בגן הילדים הוא גורם מרכזי המשפיע על התפתחות הביטחון האישי של כל ילד, מאפשר לכל פרט לגבש דימוי עצמי חיובי ותחושת ערך עצמי, ומוביל לרכישת חוקים חברתיים וכישורי חיים הבונים תחושת שייכות חברתית. כל אלה מבססים אצל הילדים הצעירים התנהגויות נורמטיביות המקובלות חברתית. הכניסה למסגרת החינוכית משמשת עבור הילדים מפגש ראשוני עם העולם הסובב ועם דרישותיו, במעבר מתרבות המשפחה והסביבה הקרובה של הילד.

כדי ליצור אקלים חינוכי מיטבי יש ליישם אסטרטגיה מערכתית, מתוכננת, עקבית וארוכת טווח, המתייחסת בו-זמנית לבניית אקלים בטוח, לקידום רווחה נפשית של כל ילד ולהתמודדות עם קשיים רגשיים כאשר הם עולים. כל זאת תוך מניעת התנהגויות בעלות אופי אלים והתנהגויות סיכון. יש ליישם את האסטרטגיה ברמה מערכתית וברמה פרטנית במקביל ובו-זמנית.

4.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת אקלים מיטבי בגן הילדים

4.2.1 אלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות, ילד ומבוגר כאחד. הטיפול באלימות יהיה כזה המכבד את כל המעורבים כבני אדם ושומר על כבוד האדם שלהם ועל זכויותיהם, ובפרט על זכויותיהם להגנה על שלומם הנפשי והפיזי, להליך הוגן ולפרטיות.

4.2.2 אקלים מיטבי משמש בסיס למניעת אלימות. סביבה נינוחה ובטוחה היא חיונית לתהליכי ההתפתחות של ילדים צעירים. אקלים מיטבי מאפשר לכל פרט לחוש מוגנות פיזית, לרכוש ערכים בסיסיים של חיים בחברה שוויונית, לפתח את יכולותיו בכל אחד מתחומי ההתפתחות (ובכלל זה השיפוט המוסרי), לצבור ידע וללמוד ולרכוש מיומנויות וכלים לחשיבה, לתכנון ולפתרון בעיות. כלים אלה נדרשים לילד להתמודדות בהווה וישתכללו עם התבגרותו. תהליכי עומק חינוכיים יכולים למנוע אירועי אלימות בעתיד.

4.2.3 שיתוף פעולה בין צוות הגן לבין גורמים נוספים חיוני ליצירת אקלים גן מיטבי. חשוב ליצור שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים להבניית תשתית לקידום אקלים מיטבי בגן הכולל מענה לצרכים הרגשיים של הילדים וקביעת כללים ותקנון התנהגותי. שיתוף הפעולה יתקיים בין הגורמים האלה: הצוות החינוכי, מפקחת הגן, המערך המסייע, גורמים ברשות העירונית, השירות הפסיכולוגי החינוכי-הייעוצי ביישוב, גננות עמיתות ביישוב והורי הילדים.

4.2.4 הגננת והצוות החינוכי של הגן הם דמויות מרכזיות בקידום אקלים גן מיטבי. במסגרת המשפחתית-ביתית ההורים הם הדמויות המרכזיות בחייו של הילד בגיל הרך. עם יציאתו מבית הוריו למסגרת החוץ-ביתית הגננת והצוות החינוכי הם דמויות משמעותיות נוספות עבורו להתקשרות, לחיקוי, לתמיכה וללמידה. הגננת אמונה על יצירת קשר עם כל ילד, תוך העמקת ההיכרות אתו והתייחסות מובחנת לאישיותו. עליה לזהות את נטיותיו של הילד ואת העדפותיו, את סגנון התנהגותו, את מאפייני המזג שלו וכן את דפוסי התרבות של משפחתו. על הגננת מוטלת האחריות להיות ערה לאיתותי מצוקה של ילדים הבאים לידי ביטוי בהתנהגויות שונות ולעתים אף בהתנהגויות בעלות אופי תוקפני. ההתמודדות עם אלימות, עם מצבי תוקפנות ועם התפרצויות זעם של ילדים היא חלק מהמשימות של הצוות החינוכי של הגן בליווי מתמשך של פסיכולוג, יועץ חינוכי וגורמים מקצועיים במתי"א ולא של גורמים חיצוניים הנכנסים להפעלת תכניות קצרות-טווח. חשוב שהגננת תעמוד בקשר רצוף עם ההורים ותבחן יחד עמם דרכים להתמודדות.
תפקידם של אנשי מקצוע מסייעים יהיה להעצים את הגננת ואת צוות הגן על ידי העמקת הידע, הכשרה והתמחות.

4.2.5 הגברת הנוכחות והמעורבות של מבוגרים בגן מקדמת אקלים מיטבי. נוכחות מבוגרים בסביבת ילדים צעירים בגן מקדמת את יכולתם לווסת את רגשותיהם ותומכת בתהליכים חברתיים של שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים. פיקוח והשגחה של מבוגרים תורמים למניעת התנהגויות תוקפניות ומסכנות של ילדים צעירים. הגברת הנוכחות של מבוגרים, בעיקר במצבים של פעילות חופשית, מאפשרת לילדים למידה יעילה יותר של חוקים חברתיים ויישומם. חשובה נוכחות של מבוגר גם בסביבות סמויות מן העין (חדר השירותים, חצר אחורית), שבהן לעתים מוגברות התנהגויות פוגעות ומסכנות. על צוות הגן לפתח מנגנונים להגברת נוכחות פיזית ורגשית, כמו למשל עיצוב הסביבה הפיזית ומרחבי הפעילות באופן שייווצר קשר עין של מבוגר עם הילדים ותכנון סדר היום באופן שיאפשר אינטראקציות של מבוגר עם ילדים בהרכבים שונים, בדגש על זמינות רגשית.

4.2.6 יש לשלב בין פעילות למניעת אלימות לבין התמודדות עם התנהגויות מקשות. בגן הילדים יש לבסס את ההתמודדות עם אלימות על ידי פעולות מניעה, ובמקרים שבהם לא הובילו התהליכים לתוצאה הרצויה יש לנקוט פעולות חינוכיות לטיפול בילדים בתוך הגן, תוך שיתוף הוריהם בתהליך. במקרים שבהם הגיעה הגננת למסקנה כי יש לנקוט פעולה מערכתית, היא תערב גורמים שונים היכולים לסייע לה. כמו כן, נוכח התנהגות מקשה במיוחד של ילד יש מקום לשקול הערכה כוללנית של תפקודו.

4.2.7 משוב וחיזוקים חיוביים יחד עם הצבת גבולות תורמים לביסוס התנהגויות רצויות אצל ילדים. מתן חיזוקים חיוביים עבור התנהגויות מצופות המקובלות חברתית הוא הבסיס לתהליך החִברות (סוציאליזציה). הפנמת החוקים והנורמות החברתיות היא תהליך מתמשך, ולא אירוע חד-פעמי. הצוות החינוכי יגביר עירנות למעשים ולפעולות העולים בקנה אחד עם "חוקי הגן" ויתמיד בתגובות ובחיזוקים חיוביים כלפי כל ילד כפרט וכלפי הקבוצה כולה. יש להתייחס לכל התנהגות בעלת אופי תוקפני ולעצור אותה בטרם תתרחש הסלמה.

4.3.1 הסטנדרטים מציגים תפיסת עולם חינוכית, שפה משותפת, אסטרטגיה וכלים לצוות הגן ליצירה ולניהול של אקלים מיטבי ולהטמעתו. הסטנדרטים משמשים בסיס לתכנית מערכתית ומושתתים על שלושה ממדים מרכזיים:

א. ארגון הגן: נהלים, שגרת פעילות, סדר יום ועיצוב סביבה חינוכית

ב. אינטראקציות: בין המבוגרים בצוות החינוכי של הגן, בין המבוגרים לבין הילדים, בין הילדים לבין עצמם, וכן עם הורי הילדים ועם הקהילה שהם משתייכים אליה

ג. תכנית התפתחותית ללמידה, למענה לצרכים רגשיים-חברתיים ולביסוס ערכים.

להלן יוגדר כל סטנדרט ותובאנה דוגמאות לפעולות שיש לעשות כדי ליישמו. הפעולות מתייחסות לשלושת הממדים שפורטו לעיל. צוות הגן יכול לבחור מתוך פעולות אלו ולהוסיף עליהן.

א. סטנדרט 1: מוגנות ובטיחות
תיאור הסטנדרט: גן הילדים מבטיח את שלומם ואת בטיחותם של הילדים והצוות החינוכי בפעילויות השונות בתוך הגן, בחצר הגן ומחוץ למסגרת הגן. בכך מובטחת זכותם של כל ילד וילדה ושל כל מבוגר לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם.

ב. סטנדרט 2: תקשורת בין-אישית וקשר בין באי הגן
תיאור הסטנדרט: גן הילדים מַבנה ומקדם יחסים משמעותיים בין הצוות החינוכי לבין הילדים, המושתתים על זמינות רגשית ועל היענות לצרכים ההתפתחותיים של הילדים, מקדם תהליכים חברתיים חיוביים בין הילדים ומטפח תחושת שייכות ויחסי כבוד הדדיים בין כל באי הגן.

ג. סטנדרט 3: התפתחות רגשית וחברתית
תיאור הסטנדרט : גן הילדים מקדם התפתחות רגשית וחברתית, מפתח כישורי חיים אצל הילדים ומקנה להם מיומנויות חברתיות בהתאם לגילם.

ד. סטנדרט 4: אקלים למידה
תיאור הסטנדרט: הגן מבנה סביבות חינוכיות המחזקות תהליכי חשיבה ולמידה בהקשרים משמעותיים לילדים, פיתוח סקרנות ומוטיבציה פנימית ללמידה והעצמה של תחושת המסוגלות האישית של כל ילד.

ה. סטנדרט 5: מענה לילדים בעלי צרכים ייחודיים
תיאור הסטנדרט: גן הילדים נותן במסגרתו מענים מובחנים לצרכים ייחודיים של כלל הילדים בכל תחומי ההתפתחות ומקדם את השתתפותם הפעילה בהתנסויות הגן השונות.

ו. סטנדרט 6: יחסי גומלין בין צוות הגן להורים ומכוונות לקהילה
תיאור הסטנדרט: שיתוף פעולה בין צוות הגן להורים מקדם את טובת הילד ואת התפתחותו; לפיכך צוות הגן מקיים מערך של העברת מידע להורים בנוגע לגן הילדים ובנוגע לילדיהם, וגן הילדים פועל מתוך מכוונות קהילתית.

4.3.3 קריטריונים להערכת חומרתן של התנהגויות תוקפניות לא נורמטיביות בגן הילדים

בחלק זה נתייחס למצבים קיצוניים ומתמשכים שהצוות החינוכי מזהה כמצבים שבהם תפקוד הצוות / הילדים בגן נפגע. על הגננת לבחון התנהגויות בגן ולקבוע את דרגת חומרתן על פי הקריטריונים המפורטים להלן:

א. מדובר בפגיעה מתמשכת בילדים/במבוגרים בגן וברכוש.

ב. ההתנהגות היא בעלת עוצמה רבה (התפרצות זעם, השתוללות וכו').

ג. ההתנהגות חוזרת על עצמה לאורך זמן כמה פעמים בשבוע.

ד. התנהגות הילד הפוגע יוצרת מעגלי אלימות נוספים בגן.

ה. לאירוע השפעה מכריעה על ההתנהלות השגרתית בגן הילדים (גן הילדים אינו יכול להמשיך להתנהל ולתפקד, והאירוע נתפס כמשברי).

ו. התכנית החינוכית וניסיונות מתן עזרה והרגעה מאנשי צוות הגן לא הביאו לשיפור בהתנהגות.

ב. ככל שהאירוע עונה על יותר קריטריונים הוא יסווג כחמור יותר.

4.3.4 להלן שלבי הטיפול וההתערבות לגבי מצבים שהוגדרו כחמורים (יש לעבור לשלב חדש לאחר שלא חל שיפור בשלב הקודם; משך הזמן של כל אחד מהשלבים יהיה על פי שיקול דעת הוועדה המקצועית):

חוזר זה מבוטל

1. מבוא

2. פרק א': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית-ספרי בטוח ולצמצום האלימות

3. פרק ב': אורחות חיים – התנהלות בשגרה והתמודדות עם אירועי אלימות

4. פרק ג': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים מיטבי ולמניעה ולצמצום של האלימות בגן הילדים

5. נספחים

עדכוני rss