הוראה זו מבוטלת
ההוראה המעודכנת נמצאת באתר חוזרי מנכ"ל החדש
1. מבוא
1.1 תמצית
סעיף זה מנחה את מוסדות החינוך כיצד לנהוג בתלמידים המאובחנים כסובלים מאסתמה בגני הילדים ובבתי הספר בשגרה ובפעילויות מיוחדות. הסעיף מתאר את המחלה ואת השלכותיה על התלמידים הסובלים מאסתמה ומגדיר את הדרישות ממוסדות החינוך.
1.2 מטרת הפרסום
א. התוקף: 1 בנובמבר 2008
ב. התחולה: כל מוסדות החינוך
ג. הסטטוס: חדש
ד. חוזרים קודמים בנושאים קשורים
– סעיף 57–2.2 בחוזר הוראות הקבע סו/8(א), "מתן טיפול תרופתי במוסד החינוך" – בתוקף
– סעיף 39–2.2 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א), "השתתפות תלמידים בעלי מגבלות בריאותיות בטיולים או בפעילות חוץ-בית-ספרית" – בתוקף
– סעיף 22–2.2 בחוזר הוראות הקבע סא/10(א), "היעדרות תלמידים בשל מחלה" – בתוקף.
1.3 המשנה החינוכית
כ-10% מהתלמידים במערכת החינוך סובלים מאסתמה בדרגות חומרה
שונות – נתון מספרי המעלה את הסבירות כי בכל כיתה יש לפחות ילד אחד הסובל מאסתמה. לפיכך חשוב שהצוות החינוכי יכיר את המחלה, את מאפייניה ואת הנדרש לתלמיד.
1.4 התפוצה: מנהלי מוסדות החינוך ואגפי החינוך ברשויות המקומיות.
1.5 הגורם האחראי
א. שם היחידה: המזכירות הפדגוגית
ב. בעל התפקיד: המפקח על תחום הבריאות
ג. מספר הטלפון: 02-5603220
ד. כתובת הדוא"ל: iritli@education.gov.il.
2. ההנחיות
2.1 תיאור המחלה
אסתמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בקרב ילדים ובני נוער והיא האחראית למרבית האשפוזים ואבדן ימי הלימוד בגין מחלות כרוניות בצעירים. מחלת האסתמה פוגעת בכ-10% מהילדים עד גיל 18. בשנים האחרונות שכיחות מחלת האסתמה עולה בעיקר בקרב ילדים.
האסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת הנשימה, המתבטאת בהתקפים של קשיי נשימה הנובעים מהיצרות של דרכי הנשימה. התקפים אלו מאופיינים בקוצר נשימה, בתחושת לחץ בחזה, בצפצופים בעת הנשיפה ובשיעול, וחומרתם משתנה עד לחוסר יכולת לנשום. במצב קיצוני התקף אסתמה עלול, אם אינו מטופל כיאות, להיות סכנה לחיים.
ככל מחלה כרונית ריפוי האסתמה כמעט ואינו אפשרי, אם כי במקרים רבים תסמיניה נעלמים בהדרגה במהלך הילדות. מחלת האסתמה משפיעה על כושר הריכוז ועל ההתנהגות. תסמינים והתקפים של אסתמה עלולים לגרום לילד נזק בריאותי והפרעות בתפקוד היום-יומי בתהליך הלמידה ובתהליך החברתי.
טיפול בהתקפים ומניעתם מאפשרים לתלמידים הסובלים מאסתמה לנהל אורח חיים תקין ורגיל, כמעט ללא כל מגבלות גופניות, ובכלל זה עיסוק בספורט ופעילות גופנית מאומצת.
2.2 פעילות גופנית של ילדים המאובחנים כסובלים מאסתמה
מרבית הילדים הסובלים מאסתמה נוטים לפתח קוצר נשימה בעת פעילות גופנית או לאחר סיומה. במצבי התקף או חוסר יציבות במחלה רצוי להימנע מפעילות גופנית או משהייה במקומות קרים בעלי אוויר יבש או במקומות שיש בהם אבק. עם זאת חשוב להדגיש כי פעילות גופנית רצויה לחולי אסתמה, ובעיקר שחייה. סוג הפעילות, תדירותה ורמות המאמץ המומלצות נקבעים על ידי הרופא המטפל.
2.3 היערכות המוסד החינוכי
א. כללי
רוב הילדים הסובלים מאסתמה מפתחים בהתבגרותם אחריות אישית, שיקול דעת ומודעות גבוהה למניעת מחלתם ולשליטה בה, למניעת התקף ולטיפול בו. ילד המצליח במשימת המניעה והטיפול אינו מוגבל למעשה בשום פעילות. ילדים הסובלים מאסתמה עוסקים בענפי הספורט ובפעילות פנאי הדורשת מאמץ פיזי בהצלחה מרובה.
ילדים הסובלים מאסתמה מטופלים על ידי רופאי הקהילה (רופאי משפחה ורופאי ילדים) ועל ידי רופאי ריאות לילדים ומומחים לאלרגיה ונמצאים בהשגחה ובמעקב רפואיים. הצוות הרפואי מדריך את התלמיד ואת משפחתו כיצד לנהוג במצבים השונים. על הצוות החינוכי והבריאותי, בשיתוף עם ההורים, לאפשר לילד הסובל מאסתמה את התנאים הטובים ביותר לקיום אורח חייו על פי מצבו הבריאותי וההוראות של הצוות הרפואי המטפל בו ולצמצם ככל האפשר את ההפסד הנגרם לו כתוצאה ממחלתו.
ילדים הסובלים מאסתמה משתמשים במשאפים להקלה מיידית בעת התקף, או למניעה מראש של התקף אסתמה. יש להבטיח כי המשאף יהיה נגיש לילד בכל עת.
ב. בשגרה
1) הילד הסובל מאסתמה יכול להשתתף בכל פעילות בגן הילדים ובבית הספר, בהתאם להנחיות הרפואיות ועל פי מגבלותיו.
2) התייחסות מיוחדת נדרשת למצבים שבהם הילד נדרש למאמצים במצבים מיוחדים, כגון בפעילות גופנית מוגברת, בטיולים ובעונות השנה המאופיינות בשיעור גבוה של התקפים אסתמאטיים: החורף ועונות המעבר.
3) בשגרת היום-יום ובמהלך בחינות יש לאפשר לילד הסובל מאסתמה להשתמש במשאף על פי הצורך.
ג. בטיול
1) יש לוודא כי התלמיד הסובל מאסתמה ייטול עמו הן את תרופות המניעה שהוא משתמש בהן על בסיס קבוע והן תרופות להקלה מיידית בעת התקף.
2) הורי התלמיד הסובל מאסתמה יעדכנו את הצוות החינוכי על מצב בריאותו של הילד ויציידו את מלווי הטיול ברשימת מספרי טלפון להתייעצות בשעת חירום.
3) הנהלת בית הספר תיידע את האחראי לטיול ואת המלווה הרפואי על השתתפות התלמיד הסובל מאסתמה בטיול ותעביר אליו את ההנחיות הרפואיות הנדרשות.
4) אין לחייב מלווה לתלמיד הסובל מאסתמה בפעילות חוץ-בית-ספרית.
5) על המוסד החינוכי להעביר להורים מידע על אופי הטיול ולדרוש מהורי התלמיד להמציא אישור מהרופא המטפל המתיר את השתתפותו בטיול או בפעילות הספציפיים.
3. מקורות סיוע
לפרטים נוספים על מחלת האסתמה ועל דרכי הטיפול בה וההתמודדות עמה אפשר לפנות לעמותת "לנשום", רחוב אהרוני 32, רחובות 76282, http://www.linshom.org.il/,
טל' 08-9457740.