חוזר זה מבוטל
למעבר לחוזר המעודכן
מבוא
תמצית
בשיעורי החינוך הגופני התלמידים עומדים בפני אתגרים פיזיים שהתמודדות מבוקרת עמם נועדה להביא לחוסן פיזי ונפשי. לעומת זאת, התמודדות בלתי מבוקרת עלולה להביא את התלמידים אל סף הסכנה, אם כתוצאה מחשיפה ישירה לגורמי סיכון (כמו נפילה מגובה, מעידה, חבטה וסיכונים פיזיקאליים ופיזיולוגיים אחרים) ואם כתוצאה מחשיפה עקיפה (כמו איבוד הריכוז והקשב כתוצאה מהתעייפות הגוף).
מטרת הפרסום
א. התוקף: 1 באפריל 2011
ב. התחולה: כלל מערכת החינוך
ג. הסטטוס: החלפה
ד. חוזרים קודמים באותו נושא
ה. חוזרים קודמים בנושאים קשורים
התפוצה
המורים לחינוך גופני, מנהלי מוסדות החינוך, מנהלי אגפי החינוך ברשויות ובבעלויות ומנהלי מחלקות הספורט ברשויות.
הגורם האחראי
א. שם היחידה: המזכירות הפדגוגית
ב. בעל התפקיד: המפמ"ר והממונה על החינוך הגופני
ג. מספר הטלפון: 03-6896136/2
ד. כתובת הדוא"ל: avrahamzu@education.gov/il.
1.1 האחריות לתקינות של מתקני הספורט, מתקני המשחקים למיניהם, האולמות והמגרשים מוטלת על רשות החינוך המקומית או על הבעלות על המוסד, ועליה לדאוג לכך שהם יעמדו בדרישות מכון התקנים הישראלי ובהוראות כל דין.
1.2 פעם בשנה ייבדקו מתקני הספורט והמשחק במוסד החינוך על ידי הרשות המקומית/הבעלות על המוסד.
1.3 שיעורי החינוך הגופני יועברו על פי תכנית שאושרה בידי משרד החינוך.
1.4 שיעורי החינוך הגופני יתקיימו במקומות שנמצאו מתאימים לכך ושהם נקיים ממפגעים וממכשולים אחרים. במקרים של ספק ייקבעו מקומות אלו בהתייעצות עם המפקח על החינוך הגופני של מוסד החינוך.
1.5 יש לשבץ את שיעורי החינוך הגופני (ובייחוד את אלה הנערכים בחוץ), ככל האפשר, בשעות הבוקר המוקדמות.
1.6 לא יתקיים יותר משיעור חינוך גופני אחד ביום לכל כיתה ויישמר פער של יום לפחות בין שיעורי חינוך גופני הניתנים לאותה כיתה.
1.7 המורה לחינוך גופני לא יידרש לעבוד יותר מ-7 שעות הוראה ביום.
1.8 בשיעורי חינוך גופני המתקיימים מחוץ לחצר מוסד החינוך - בפארקים ציבוריים או באולמות מחוץ לבתי ספר - תינתן תשומת לב לתנועה לאורך כבישים ולחצייתם הזהירה. אם מתקיימת במסגרת השיעור פעילות ריצה שאי אפשר לבצעה בשטח בית הספר תתקיים הפעילות בדרכים צדדיות ועל מדרכות ולא בצירים ובכבישים שיש בהם תנועה. אם יש צורך לחצות כביש, ידאג המורה לאמצעי זיהוי ושילוט מתאימים באמצעות שלטי "עצור!" בשני קצות הקטע של החצייה לעצירת כלי הרכב. אם הפעילות תתקיים על מדרכות או בכביש צדדי שהתנועה בו מועטה, יעצרו התלמידים את התנועה באמצעות שלטי "עצור!" בשני קצות הקטע שהתלמידים רצים בו.
1.9 בריצות מהירות יש לקבוע את קו הסיום במרחק של 8 מ' לפחות מקיר. אין לקבוע בשום פנים ואופן את הקיר כקו הסיום למירוץ.
1.10 אין לקיים שיעורי ריצה לתלמידים עיוורים מחוץ לחצר מוסד החינוך.
1.11 באירועי ספורט של בתי ספר בהשתתפות קהל צופים תהיה הפרדה ברורה בין שני בעלי התפקידים האלה: האחראי על האירוע והמורה או המאמן המקצועי שעבר הכשרה לאימון במערכת החינוך. כמו כן, במהלך המשחקים תהיה הפרדה ברורה בין ספסל השחקנים הנוטלים חלק פעיל במשחק לבין קהל הצופים.
1.12 המורה לחינוך גופני יהיה בוגר קורס עזרה ראשונה ויעבור פעם בשנתיים קורס רענון בהגשת עזרה ראשונה ובהחייאה.
2.1 המורה לחינוך גופני
2.1.1 המורה ילמד נושאים מתוך תכנית הלימודים ומתכניות העשרה שפורסמו על-ידי משרדנו.
2.1.2 בהוראה בחדר כושר על המורה לחינוך גופני להיות מוסמך להדרכת קטינים בחדר כושר.
2.1.3 המורה יתכנן את הוראת החינוך הגופני במוסד בהתאם לתכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך. אין ללמד פעילויות שאינן מופיעות בתכנית זו אלא באישור המפמ"ר והממונה על החינוך הגופני. התכנית תותאם לכלל התלמידים, לרבות התלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
2.1.4 המורה יתאים את הפעילויות לגיל התלמידים, למינם, לכושרם הגופני ולקצב התקדמותם.
2.1.5 בבחירת מקום הפעילות יתחשב המורה בתנאי המקום ובמזג האוויר.
2.1.6 המורה יופיע לשיעור בנעלי ספורט ובתלבושת ספורטיבית מתאימה.
2.1.7 המורה יקבע לתלמידים תלבושת מתאימה לפעילות בשיעורי החינוך הגופני (חולצה, מכנסיים ונעליים) ויאסור השתתפות בשיעור בגופייה או בגוף חשוף.
2.1.8 המורה יוודא שציוד העזרה הראשונה הנמצא באולם ההתעמלות ובאולם הספורט תקין ושלם.
2.1.9 המורה יימצא עם תלמידיו במשך כל השיעור. אם חולקה הכיתה לקבוצות הפועלות במקביל במקומות שונים, ימנה המורה ראשי קבוצות מבין התלמידים, והם יהיו אחראים על השיפוט ועל הארגון וישגיחו על התנהגות התלמידים בקבוצה. אם חולקה הכיתה לקבוצות שחלקן באולם, יימצא המורה באולם.
המורה עצמו ידריך את הקבוצה המבצעת תרגילים חדשים או תרגילים בעלי דרגת קושי גבוהה ויבדוק מדי פעם את הפעילות המבוצעת בקבוצות האחרות. בחינוך המיוחד יוצבו מלווים מבוגרים המועסקים במוסד החינוכי במקום ראשי הקבוצות.
2.1.10 בתחילת כל שיעור יקיים המורה תדריך בטיחות ספציפי לתחום הנלמד וירענן את כללי הבטיחות המקצועיים. המורה אף ידאג ליישום מלא של הוראות הבטיחות הספציפיות המתייחסות לפעילות ולשימוש בציוד ובמתקנים.
2.1.11 המורה יקפיד שהשיעורים יתקיימו בסדר ובמשמעת.
2.1.12 המורה יזהיר את התלמידים מפני שימוש בציוד או במתקן לא תקין, ידווח להנהלת המוסד על אי תקינותו של הציוד או של המתקן ויוודא שלא ייעשה שימוש בציוד או במתקן הפגום.
2.1.13 המורה יורה לתלמידים להסיר לפני השיעור שעונים ותכשיטים כגון שרשרות, צמידים, עגילים, נזמים וכל פריט אחר העלול להיתפס במשהו או לגרום חבלה לתלמיד או לחברו.
2.1.14 המורה יושיט עזרה לתלמידים הזקוקים לכך.
2.1.15 המורה ישלח כל תלמיד המתלונן על הרגשה רעה או על כאבים לבדיקה אצל גורם מוסמך, על פי הסידורים הקיימים במוסד החינוכי. המורה לא יקבע אבחנה רפואית. יש לפעול בהתאם להוראות בנושא שירותי העזרה הראשונה לתלמידי בתי הספר המובאות בחוזר הוראות הקבע תשע/3(א), סעיף 2.2-70.
2.1.16 המורה יפטור מהשתתפות בשיעור לחינוך גופני או בתחרות כל תלמיד שעל גופו סימני פגיעה או פציעה וכן תלמיד החבוש או הנתון בגבס, וזאת בתנאי שהתלמיד יציג אישור מרופא או מאחות על בעייתו הרפואית. תלמיד שהחלים ממחלה או מפציעה נדרש להמציא אישור מרופא המשפחה או מההורים על היותו רשאי להשתתף בשיעור החינוך הגופני.
2.1.17 המורה יגיש עזרה ראשונה לתלמיד שנפגע במהלך השיעור לחינוך גופני ויפעל בהתאם להוראות בנושא שירותי העזרה הראשונה לתלמידי בתי הספר המובאות בחוזר הוראות הקבע תשע/3(א), סעיף 2.2-70.
2.1.18 מורה המלמד במוסד לחינוך מיוחד ישתתף בהשתלמות להוראת חינוך גופני לתלמידי החינוך המיוחד.
2.2 מנהל המוסד
2.2.1 המנהל יוודא שתכנית ההוראה של המוסד במקצוע החינוך הגופני, המבוססת על תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך, תתקיים באופן מלא ומקצועי.
2.2.2 לפני תחילת שנת הלימודים ובמהלכה ידאג המנהל לדווח למורה לחינוך גופני על מצב בריאותם של התלמידים ועל מגבלות המונעות מהם להשתתף בשיעורי החינוך הגופני או על מגבלות המאפשרות להם להשתתף בשיעורים באופן חלקי בלבד, אם יש כאלה.
2.2.3 המנהל יוודא שהמחנכים, המורים לחינוך גופני והאחות של המוסד (בבתי ספר שיש בהם אחות) משתפים ביניהם פעולה ומחליפים מידע רלוונטי על אודות התלמידים.
2.2.4 המנהל יוודא את שלמותם ואת תקינותם של הציוד והמתקנים האמורים לשמש את התלמידים במהלך השיעורים. בדיקה זו לא תכלול אחריות לדברים שאי אפשר לראות בביצוע בדיקה שגרתית ורגילה של מי שאינו בעל מקצוע מומחה.
2.2.5 המנהל יקיים מעקב ויוודא שהמורים לחינוך גופני ישתתפו בקורס רענון להגשת עזרה ראשונה ולהחייאה פעם בשנתיים. במידת הצורך ישחרר המנהל את המורים לחינוך גופני כדי שישתתפו בקורס הרענון (אם הוא יתקיים במהלך יום הלימודים), וזאת בלי לגרוע ממשכורתם.
3. בחירת ממלא מקום למורה לחינוך גופני
3.1 בהיעדרו של מורה לחינוך גופני יש למנות מורה שימלא את מקומו.
3.2 במקרה של היעדרות לתקופה ארוכה (שבועות/חודשים) –
– יש למנות מורה לחינוך גופני מצוות בית הספר או מחוצה לו כממלא מקום;
– אם לא נמצא מורה לחינוך גופני, אפשר למנות סטז'ר לחינוך גופני או סטודנט לחינוך גופני משנה ב' ומעלה.
3.3 במקרה של היעדרות למשך יום או לכמה שעות בתוך יום העבודה –
– יש לנהוג על פי ההנחיות בסעיף קטן 3.2 לעיל;
– אם לא נמצא מורה לחינוך גופני או סטז'ר לחינוך גופני או סטודנט לחינוך גופני משנה ב' ומעלה, יש למנות מורה מצוות בית הספר לממלא מקום לשיעור החינוך הגופני. מורה זה יארגן את התלמידים וישגיח עליהם בפעילות משחקית ולא בפעילויות חינוך גופני מקצועיות הדורשות התמחות והכשרה מיוחדות, כמו התעמלות קרקע ומכשירים, אתלטיקה קלה, קפיצות וכד'.
3.4 לקבלת פרטים ומספרי טלפון של ממלאי מקום להוראת החינוך הגופני (מורים
וסטז'רים) יש לפנות למפקח על החינוך הגופני של בית הספר.
4. הנחיות המתייחסות לעונות השנה
4.1 שיעורי חינוך גופני המתקיימים בעונת הקיץ
הסכנות העיקריות בשיעורי החינוך הגופני המתקיימים בקיץ הן מכות חום והתייבשות. כדי למנוע את התממשותן של סכנות אלו יתקיימו שיעורי החינוך הגופני בתקופת הקיץ, ובפרט בימים חמים במיוחד (של 30 מעלות ומעלה), בכפיפות להגבלות האלה:
4.1.1 המורה ישתדל לקיים את השיעורים במקומות מוצלים שיש בקרבתם ברזיות או סידורי שתייה אחרים.
4.1.2 המורה יתאים את דרגת הקושי של התרגילים למגבלות מזג האוויר.
4.1.3 המורה יעודד את התלמידים לשתות הרבה מים, ללבוש לבוש מתאים (ובכלל זה כיסוי ראש וחולצת "טי") ולהגן על חלקי הגוף החשופים בתכשירים מסנני קרינה.
4.1.4 רצוי לא לקיים שיעורי חינוך גופני מחוץ לאולם ההתעמלות אחרי השעה 12:00 (בעיקר בחודשים מאי, יוני וספטמבר).
4.2 שיעורי חינוך גופני המתקיימים בעונת החורף
הסכנות העיקריות בשיעורי החינוך הגופני המתקיימים בחורף הן מכות קור (היפותרמיה העלולה להתפתח משילוב של טמפרטורות נמוכות, רטיבות ורוח) ומחלות הנובעות מהיחלשות מנגנוני ההגנה של הגוף. כדי למנוע את התממשותן של סכנות אלו יתקיימו שיעורי החינוך הגופני בתקופת החורף, ובפרט בימים גשומים וקרים, בכפיפות להגבלות האלה:
4.2.1 המורה ישתדל לקיים את השיעורים במקומות יבשים ומוגנים מרוח.
4.2.2 המורה יתאים את דרגת הקושי של התרגילים למגבלות מזג האוויר.
4.2.3 המורה יוודא כי לבוש התלמידים מותאם לתנאי מזג האוויר.
5. מתקני חצר ומגרשי ספורט
5.1 האחריות להתקנה ולתחזוקה של מתקני החצר ומגרשי הספורט מוטלת על הרשות המקומית/ הבעלות על המוסד החינוכי.
5.2 התקנת מתקנים לחינוך גופני בחצר המוסד (ובכלל זה מתקני טיפוס ותלייה) היא באחריות הרשות המקומית/הבעלות. אפשר להיוועץ במפקח על החינוך הגופני במחוז.
5.3 לקראת פתיחת שנת הלימודים ייבדקו כלל המתקנים על ידי הרשות המקומית/הבעלות.
5.4 המתקנים ימוקמו בצדי החצר, במרחק מתאים מן הגדר, מעצמים בולטים וממתקנים סמוכים (בהתאם לסוג המתקן).
5.5 מתקני החצר לא ימוקמו מתחת לחוטי חשמל או בקרבתם.
5.6 השטח שמתחת למתקני הטיפוס ייחפר לעומק של 30 ס"מ וימולא באדמה תחוחה או בחול נקי.
5.7 רגלי המתקנים יעוגנו בקרקע באמצעות בסיס בטון. בסיס הבטון המחזיק את המתקן יימצא 30 ס"מ מתחת לפני הקרקע.
5.8 שערי כדורגל וכדוריד ומתקני סל יהיו מעוגנים בקרקע. על הרשות המקומית/הבעלות לבדוק ולוודא שהשערים והמתקנים קבועים בקרקע ותקינים.
5.9 מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים.
5.10 גופי התאורה במגרשי הספורט יהיו מוגנים ברשתות.
5.11 מגרשים הגובלים במדרונות, בכבישים או בחלקים מזוגגים של הבניין יגודרו בגדר בגובה של 4 מ' לפחות.
5.12 מגרש הספורט יהיה ללא בליטות ושקעים, ויהיה עשוי מחומרים שימנעו החלקה.
5.13 עצמים בולטים, כגון ברזיות, הידרנטים (ברזי כיבוי אש), עמודי תאורה, לוחות חשמל וכיו"ב, יהיו במרחק של 2 מטרים לפחות מהשוליים של מגרשי הספורט.
5.14 לא יותקן בשטח המוסד מתקן קבוע לפעילות "אומגה" (גלישה זוויתית).
5.15 העלייה למתקנים גבוהים, כגון מתקני טיפוס או תלייה, תיעשה ללא כיסוי ראש העלול ליפול.
6.1 אין להעמיד בכניסה לאולם ההתעמלות מתקנים או חפצים אחרים.
6.2 אין לרכז באולם ההתעמלות, ולו גם באופן זמני, מכשירים וציוד שאינם משמשים את החינוך הגופני.
6.3 מתקני התעמלות התלויים מהתקרה, כגון טבעות וחבלים, יהיו מקופלים ומוצמדים בסגר אל קיר האולם כשלא יהיו בשימוש.
6.4 המורה לחינוך גופני יקדיש תשומת לב מיוחדת למתקנים בעלי סיכון גבוה המיועדים לטיפוס או לקפיצה, כגון סולמות, חבלים, ארגז, "חמור" ו"סוס", וידאג לתקינותם.
6.5 הרשות המקומית/הבעלות היא האחראית על תקינותם של מבנה מוסד החינוך, החצרות, המתקנים והציוד, לרבות מתקני ההתעמלות. היא מחויבת לבדוק את תקינות מתקני ההתעמלות במסגרת המצאת אישורי בטיחות לבית הספר ולמחוז לקראת תחילת שנת הלימודים. בנוסף ייבדקו מתקני ההתעמלות לאחר כל חופשה בידי המורה לחינוך גופני, ככל שקיימת לו יכולת לאתר פגמים או ליקויים. בדיקה זו לא תכלול אחריות לדברים שאי אפשר לראות בביצוע בדיקה שגרתית ורגילה של מי שאינו בעל מקצוע מומחה. כמו כן, אין בבדיקה זו כדי לפטור את רשות החינוך המקומית/הבעלות מהאחריות לתקינות המתקנים והציוד.
6.6 בתחילת כל יום פעילות יבדוק המורה לחינוך גופני את המתקנים ואת חלקיהם, ובהתאם לצורך ולהוראות האחזקה המונעת ידאג לחיזוק ברגים ולשימון החלקים הנעים.
6.7 כניסת תלמידים לאולם ההתעמלות לפעילות גופנית מותרת רק אם המורה לחינוך גופני נמצא באולם.
לתלמידי י'-י"ב תותר פעילות של משחקי כדור בלבד בנוכחות תלמיד אחראי מטעמו של המורה לחינוך גופני (מכיתה י'-י"ב). בחינוך המיוחד יהיה מלווה מבוגר המועסק במוסד במקום תלמיד אחראי.
בתום השיעור יעזבו התלמידים את האולם.
בשעות חופשיות או בזמן ההפסקות התלמידים רשאים להשתמש באולם ההתעמלות למשחקי כדור בלבד (קטרגל, כדוריד, כדורעף או כדורסל) ורק באישורו של המורה לחינוך גופני. המשחקים ייערכו בהשגחתו של מורה מהמוסד או של תלמיד אחראי שמינה המורה לחינוך גופני, וזאת מקרב תלמידי י'-י"ב בלבד, לאחר שיתודרכו על ידי המורה לחינוך גופני של בית הספר.
7.1 הסכנות העיקריות הכרוכות בהתעמלות על מכשירים הן נפילה מהמכשיר, חבטה ממנו, פציעה מחלקים חשופים וחדים שלו (כמו ראשי ברגים וצירים) והתמוטטות של המתקן.
7.2 השימוש במכשירי ההתעמלות באולם או בחצר בזמן השיעור ייעשה באישורו של המורה לחינוך גופני ובפיקוחו.
7.3 ההתעמלות על מכשירים תבוצע בכפיפות לדרישות האלה:
7.3.1 ההתעמלות על מכשירים תיעשה במקומות מתאימים מבחינת המבנה, רמת התאורה וסוג המכשירים.
7.3.2 מתחת למכשירים שקיימת אפשרות נפילה מהם יונחו מזרנים שירפדו את כל אזורי הנחיתה האפשריים.
7.3.3 תרגילי ההתעמלות יבוצעו אך ורק לאחר הכנה וחימום מתאימים ובהתאם לרמתם של התלמידים ולכושרם.
7.3.4 במהלך החימום ישים המורה דגש גם על לימוד של ניתורים ונחיתות ועל לימוד של עקרונות השמירה העצמית וידאג לתרגל זאת עם התלמידים.
7.3.5 לפני ביצוע תרגילים על מכשירים יבדוק המורה את תקינות המכשיר, את יציבותו ואת חוזקו, ככל שקיימת לו היכולת להבחין בכך ובכפוף למצוין בס"ק 6.5 לעיל.
7.3.6 אין לבצע תרגילים על מכשירים שלא נבדקו או על מכשירים שנבדקו ולא השביעו את רצונו של המורה.
7.3.7 לפני הלימוד של תרגיל חדש יסביר המורה הסבר מקיף הכולל את שלבי ביצועו, את כללי הבטיחות השונים שיש להקפיד עליהם ואת הדרכים להגשת עזרה ולשמירה על בטיחותו של התלמיד. במידת האפשר ידאג המורה להדגים את ביצוע התרגיל.
7.3.8 בעת ביצועם של תרגילי התעמלות שונים ידאג המורה, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, להצבת עזרה מתאימה ולמינוי משגיחים ועוזרים מבין התלמידים. המורה יימצא בסמוך לקבוצה המבצעת תרגילים בעלי רמת קושי וסיכון גבוהים יותר או בסמוך לקבוצה הלומדת תרגילים חדשים.
7.3.9 אם נדרש יותר ממשגיח אחד לביצוע תרגיל מסוים ידאג המורה לחלוקת תפקידים ברורה בין המשגיחים ויסביר לכל משגיח את תפקידו המדויק.
7.3.10 בביצוע תרגילים ברמה גבוהה (דרגה ה' ומעלה על פי הדירוג של האיגוד להתעמלות ספורטיבית) ידאג המורה להימצאות אבקת מגנזיום ליד המתקנים שנדרש בהם שימוש באבקה זו.
7.3.11 יש להתעמל בביגוד מתאים ובנעלי התעמלות או בנעלי ריקוד. באישור מיוחד של המורה אפשר להתעמל יחפים. בשום אופן אין להתעמל בגרביים.
7.4 השימוש במכשירים, בדיקתם ואחזקתם
7.4.1 מכשירי ההתעמלות – כללי
7.4.1.1 רצוי לסמן על הקירות (בעזרת לוחיות) את מקומו הקבוע של כל מכשיר.
7.4.1.2 יש לשמור על ניקיון המכשירים ועל הניקיון של מקום אחסונם.
7.4.1.3 אין להשתמש במכשירים או בחלקיהם למטרה אחרת, כמו בניית בימות לחגיגות בבית הספר.
7.4.1.4 יש להשתדל שלא לגרור את המכשירים על הרצפה.
7.4.1.5 אם המכשירים נמצאים בשטח פתוח (בהפסקות) יש לדאוג לכסותם בבד או ביוטה.
7.4.1.6 לפני השימוש במכשירים יוודא המורה את תקינותם.
7.4.1.7 אם נתגלה פגם כלשהו במכשיר יש למנוע כל שימוש בו ולפעול מיד לתיקונו למול רשות החינוך המקומית / הבעלות על המוסד.
7.4.1.8 בסיום כל שיעור יש להחזיר את המכשירים למקומם בצורה מאורגנת ומסודרת.
7.4.1.9 אחרי כל חופשה ממושכת (מעל שבוע ימים) יערוך המורה בדיקת מכשירים כללית, כאמור בס"ק 6.5 לעיל, וזאת בלי לגרוע מהאחריות המוטלת על רשות החינוך המקומית / הבעלות על המוסד לתקינות המכשירים.
7.4.2 מכשירי מתח וטבעות
7.4.2.1 בדיקת תקינות המכשיר
יש לבדוק את יציבות המכשיר, את חוזק השרשרות (הכבלים), את הברגות המתיחה, את העוגנים ברצפה, את מקום חיבור השרשרות לעוגנים, את מוט הפלדה, את החיבורים בין מוט הפלדה ובין העמודים שהוא מחובר אליהם, את הווים המיועדים לכיוון גובה המתח ואת הגומיות שבבסיס העמודים. במכשיר מתח המחובר לקיר יש לבדוק גם את היציבות של לוח הפלדה המחובר לקיר. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
7.4.2.2 טיפול ואחזקה
-
יש להקפיד שמוט הפלדה יהיה תמיד חלק ונקי. את החלודה ואת שכבת הלכלוך המצטברים על המוט יש לנקות בבד שמיר ובמטלית.
-
יש לשמור את מוט הפלדה במקום יבש.
-
יש לשמן פעם בחודש את הברגות המתיחה.
-
לקראת פגרה של יותר מחודש ימים יוודא המורה שמוט הפלדה ינוקה ושתימרח עליו שכבת שמן דקה.
7.4.2.3 סידור המזרנים
-
מתחת למכשיר מתח ולטבעות יש לרפד במזרני גומאוויר שטח שאורכו 4 מ' לפחות, רוחבו מטר אחד לפחות ועוביו 4 ס"מ לפחות.
-
בירידות (בעיקר מעל מתח גבוה) יש להניח במקום הנחיתה מזרן גומאוויר הכשיר לנחיתות מסוכנות יותר, שעוביו 20 ס"מ לפחות ושאינו שוקע יותר מ-10 ס"מ לאחר שהמתעמל נוחת עליו. במקרה שהמזרן רך מדיי (כלומר גורם למגע עם הרצפה לאחר שנוחתים עליו), יש להניח עליו מזרן נוסף שעוביו 4 ס"מ כדי למנוע שקיעה מוגזמת של הגומאוויר על הרצפה.
-
לאחר הקפיצה יש לוודא שהמזרנים לא זזו ממקומם.
7.4.3 קפצית (מיני טרמפ)
7.4.3.1 הנחיות כלליות
-
על כל מורה המלמד בעזרת קפצית לעבור הכשרה או השתלמות בסיסית בנושא ולשאת אישור המעיד על כך. ההכשרה או ההשתלמות הנדרשת היא בת 14 שעות בודדות, ויש לבצעה אך ורק במסגרות המאושרות בידי הפיקוח על החינוך הגופני. מורה שבידו תעודת "מאמן" מוכרת בהתעמלות פטור מקורס נוסף.
-
יש לבדוק כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).
-
השימוש בקפצית ייעשה בהשגחה צמודה של המורה.
-
הקפצית לא תהיה בהישג יד של מי שאינו מוסמך/רשאי להשתמש בה.
-
להלן תכנית ההכשרה להוראה באמצעות קפצית:
|
השיעור |
נושאי הלימוד |
|
1 |
כללי בטיחות והכרת המכשיר (פירוק והרכבה, שינוי גובה, ארגון הקפצית והמזרנים והתאמתם לסביבה, שטחי ההרצה, אופן הנחיתה וכיו"ב) |
|
2 |
הכנה גופנית ותרגילי הסתגלות |
|
3 |
הרצה, ניתור ונחיתה בקפיצות יסוד |
|
5-4 |
הוראת מיומנויות יסוד בקרקע ובקפיצות כהכנה לביצוען בעזרת הקפצית |
|
6 |
דרכי עזרה ושמירה במיומנויות היסוד |
|
8-7 |
הוראת מיומנויות מתקדמות בקרקע ובקפיצות כהכנה לביצוען בעזרת הקפצית |
|
10-9 |
הוראת מיומנויות מתקדמות בעזרת קפצית בלבד, ובכלל זה דרכי הוראה ושמירה |
|
12-11 |
הכנת מופעי ראווה בבית הספר בעזרת קפצית |
|
14-13 |
צפייה בסרטים מקצועיים, סיכום ומבחני סיום |
7.4.3.2 בדיקת תקינות המכשיר
-
הקפצית, מכשירי הקפיצה (ארגז, 'חמור' וכיו"ב), המזרנים ומכשירי העזר המשמשים להוראה יהיו תקינים ויציבים.
-
יש לבדוק את יציבות הקפצית, את הלולאות במסגרת הקפצית ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את ההברגות המיועדות לכיוון שיפוע הקפצית, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצית ואת גומיות הבלימה המונעות החלקה ונזק לרצפה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
-
יש לוודא כי אזור הנחיתה - 2 מ' לפחות מכל צד - יהיה נקי ממפגעים.
7.4.3.3 סידור המזרנים
-
אין להשתמש בקפצית ללא מזרני נחיתה.
-
במיומנויות שמתחילות ומסתיימות על הרגליים ואינן כוללות סיבוב באוויר יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 20 ס"מ לפחות, רוחבו 1.20 מ' לפחות ואורכו 2.5 מ' לפחות.
-
במיומנויות הכוללות סיבוב באוויר או נחיתה על הידיים או כאשר הקפצית משמשת אמצעי עזר יש להניח באזור הנחיתה מזרן אחד או יותר שעוביו 40 ס"מ לפחות, רוחבו 1.20 מ' לפחות ואורכו 5 מ' לפחות. בנוסף יש להניח מזרני נחיתה שעוביים 20 ס"מ לפחות משני צדדיו של מכשיר הקפיצה.
-
יש לבדוק את יציבות המזרנים ואת מידת שקיעתם כדי למנוע פגיעה בעת הנחיתה עליהם.
7.4.3.4 טיפול ואחזקה
-
יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
-
אין להניח על הקפצית ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
-
פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במטלית לחה ובמי סבון.
-
פעם בכמה חודשים יש לשמן את ההברגות המיועדות לכיוון של שיפוע הקפצית.
-
בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוטי הגומי כדי לשמור על קפיציותם.
7.4.4 קפצת (טרמפולינה)
7.4.4.1 הנחיות כלליות
-
השימוש בקפצת מותר רק בנוכחות מורה לחינוך גופני בעל תעודת "מאמן" או "מדריך" בהתעמלות, או "מאמן" או "מדריך" מוסמך בהתעמלות.
-
האימון על המכשיר וכן הרכבתו ופירוקו ייעשו בפיקוחו הישיר של מורה לחינוך גופני בעל תעודת "מאמן" או "מדריך" בהתעמלות, או "מאמן" או "מדריך" מוסמך בהתעמלות.
-
לפני תחילת הפעילות יבחן המורה/המאמן/המדריך את יציבות המכשיר, את הלולאות במסגרת הקפצת ואת אופן חיבורן לחוטי הגומי או לקפיצים, את מצב חוטי הגומי או הקפיצים, את יריעת הנתירה, את כריות הבטיחות המחוברות על מסגרת הקפצת ואת הגומיות המונעות החלקה ונזק לרצפה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
-
מורה/מאמן/מדריך הנאלץ לעזוב את שטח האימון יוודא שהפעילות תופסק עד שובו.
-
הקפצת לא תהיה בהישג ידם של מי שאינם מוסמכים להשתמש בה.
-
מכל צדדיה של הקפצת יש להניח מזרנים בעובי של 20 ס"מ לפחות וברוחב של 1.50 מ' לפחות. המזרנים הם חלק מהמכשור.
-
הקפצת תוצב במרחק של 3 מ' לפחות מהקיר ומכל מכשיר אחר.
-
מעל הקפצת חייב להיות חלל בגובה של 7 מ' לפחות, ללא כל מכשיר, אבזר, חבל וכדו'.
7.4.4.2 המשתתפים בפעילות
-
המשתתפים יהיו בתלבושת ספורט הולמת (כולל איסוף שיער והסרת אבזרים או תכשיטים העלולים לסכן את המתאמן או את חבריו). יש לאסור שימוש בנעליים או בגרביים חלקים.
-
בפעילות על הקפצת ישתתפו רק תלמידים שימציאו אישור הורים להסכמתם להשתתפות בנם/בתם בפעילות זו. המשתתפים יכירו את הנהלים, את כללי המשמעת ואת הוראות הבטיחות הנוגעות לשימוש בקפצת ואת התרגילים שהם עומדים לבצע.
-
המורה/המאמן/המדריך יוודא שכל אחד מהמשתתפים מוכן לפעילות הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית.
-
המשתתפים יתרגלו רק מיומנויות התואמות את רמתם ואת כושרם.
-
תרגילים קשים ומורכבים (כמו סלטות) יותרו רק לאחר הכנה מתאימה על-ידי מורה/מאמן/מדריך מוסמך.
-
אין להתיר ליותר מילד אחד לקפוץ על הקפצת בו-זמנית, אלא אם יש תרגילים מסוימים המחייבים זאת.
7.4.4.3 טיפול ואחזקה
-
יש לשמור על חוטי הגומי ועל הקפיצים מפני רטיבות.
-
אין להניח על הקפצת ועל יריעת הנתירה חפצים או מכשירים כבדים.
-
פעם בחודש יש לנקות את יריעת הנתירה במי סבון.
-
בעת פגרה ממושכת יש להרפות את חוט הגומי כדי לשמור על קפיציותם.
-
בסיום כל פעולה יש לקפל את הקפצת ולנעול אותה במקום סגור.
7.4.5 ריבועית
7.4.5.1 יש לבדוק את יציבות המכשיר, את הברגים המחברים את המכשיר לקיר ולרצפה, את שלבי הריבועית (אם אינם סדוקים או מחוספסים) ואת נעילת המכשיר לרצפה לאחר הזזתו קדימה על המסילה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
7.4.5.2 יש לרפד במזרני גומאוויר את המשטחים שלפני המכשיר ואחריו לפי הצורך.
7.4.5.3 יש לנקות את הריבועית מאבק ומלכלוך לפי הצורך.
7.4.5.4 פעם בשלושה חודשים יש לשמן את גלגלי המסילה של המכשיר ולנקות את השקעים ברצפה שבהם מוכנסים הפינים לחיזוק המכשיר.
7.4.6 מתקן אנגלי (סולמת מורחבת)
7.4.6.1 יש לבדוק את יציבות המתקן, את מוטות הנשיאה, את הגומיות (גלגל הגומי) של ידיות הנשיאה, את נעילת המתקן לרצפה, את הכבלים המייצבים את המתקן, את הברגות המתיחה של הכבלים, את המכשירים התלויים על המתקן עצמו ואת פרטי הציוד המיועדים להרכבה על המתקן. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
7.4.6.2 בגלל המבנה המיוחד של המתקן וצורתו המשתנה בעקבות הרכבת פריטים שונים עליו יש לשים לב לגודל המזרנים שמתחתיו ולסוגם ולרפד במזרנים מתאימים את כל המקומות המיועדים לנחיתה.
7.4.6.3 יש לשמור על המתקן מפני אבק ולכלוך.
7.4.6.4 פעם בחודשיים יש לשמן את ההברגות.
7.4.6.5 יש לנקות לפי הצורך את עוגני הנעילה שברצפה כדי להבטיח נעילה מלאה ובטוחה.
7.4.7 ארגז קפיצות
7.4.7.1 הנחיות כלליות
-
על המורה לוודא, קודם הפעילות, שהארגז תקין ושהרכבת הדיוטות שלו נכונה ויציבה.
-
תרגילים על ארגז קפיצות יתבצעו רק בנוכחותו ובהשגחתו של המורה לחינוך גופני.
-
ארגז הקפיצות יונח באופן שקצה אזור הנחיתה (סוף המזרנים) יהיה במרחק של 5 מ' לפחות מקירות, מעמודים או מכל מפגע אחר שהתלמידים עלולים להיתקל בו בסיום הנחיתה.
-
יש לוודא כי מסלול הריצה ישר, נקי וללא מהמורות (מרחק ההרצה ומהירות הריצה ייקבעו על-ידי המורה בהתאם למיומנות הנדרשת ולרמת התלמידים).
7.4.7.2 סידור המזרנים
-
חובה להניח מזרנים באזור הנחיתה בכל פעילות עם ארגז קפיצות.
-
על המורה לוודא הצמדה מוחלטת של המזרנים זה לזה לפני כל ניסיון קפיצה.
-
על המורה לוודא שהמזרנים יונחו באופן שלא תתאפשר החלקתם ממקומם בעת נחיתה. מומלץ להשתמש במזרנים בעלי "נוגד החלקה" ("אנטי סליפ") בתחתיתם או להציב תלמידים שיתמכו במזרנים בדופנותיהם.
-
בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של עד 3 דיוטות על משטח המזרנים באזור הנחיתה להיות ברוחב 2 מטרים לפחות, באורך של 4 מטרים לפחות ובעובי של 4 ס"מ לפחות. בפעילות על ארגז קפיצות בגובה של 4 דיוטות ויותר יונח באזור הנחיתה גם מזרן בגודל 0.04x2x1 מ' לפחות. מזרן זה יונח באזור נחיתת התלמידים, מעל משטח המזרנים ובניצב לו.
-
בביצוע קפיצות מורכבות (קפיצות שעוברות דרך עמידת ידיים) יונח באזור הנחיתה גם מזרן נחיתה מיוחד מסוג "גבינה" בגודל 0.2x2x1.5 מ'.
-
אין להשתמש במזרנים אישיים בעת ביצוע קפיצות על ארגז.
7.4.7.3 מקפצה
-
יש לוודא קודם הפעילות שהמקפצה תקינה ויציבה. בדיקה זו כפופה לאמור בס"ק 6.5 לעיל.
-
יש להציב את המקפצה במרחק המאפשר מעוף אל ארגז הקפיצות. בקביעת המרחק יש להתחשב בגובה הארגז, בגיל הלומדים וברמתם.
-
מומלץ להציב מזרן בעובי של 4 ס"מ בין המקפצה לארגז הקפיצות. אפשר "לקפל" את המזרן בין הארגז למקפצה באופן שירפד את המרחב שביניהם.
8.1 עניין הבטיחות באתלטיקה קלה מורכב מאוד. משום כך חשוב שהמורה יחדיר לתלמידיו את תודעת הבטיחות מיד עם תחילת הלימוד של מקצוע האתלטיקה הקלה ובנוסף לכך יסביר להם את השלבים של ביצוע הפעולות הנכונות בכל פעילות של אתלטיקה קלה.
8.2 שיעורי האתלטיקה הקלה ייערכו בכפיפות לדרישות האלה:
8.2.1 המורה יכין את התלמידים בצורה נכונה והדרגתית למאמצים הנדרשים. הכנה גופנית נכונה כוללת עבודה הדרגתית, פיתוח מרכיבי הכושר הגופני ופיתוח המיומנויות.
8.2.2 המורה יתאים את רמת המאמץ לגיל התלמיד, לכושרו הגופני ולרמת המיומנות שלו. חוסר התאמה בין דרישות המורה לרמת התלמיד עלול לגרום לפציעות מיותרות.
8.2.3 על המורה לערוך תרגילי חימום לפני הלימוד והביצוע של תרגילים באתלטיקה קלה. חלק מהחימום יהיה ספציפי.
8.2.4 יש להתאים את הביגוד לתרגילים המתוכננים. ביגוד לא מתאים עלול לגרום לפציעות. בגד עליון חם בחורף ישמור על חום הגוף.
8.2.5 המורה יארגן את הכיתה באופן שיקל על העברה בטוחה של השיעור. אם יש אפשרות לחלק את הכיתה לשניים, יעבוד המורה עם חצי הכיתה הלומדת נושא חדש או נושא מורכב (ראה בס"ק 2.1.9 לעיל).
8.2.6 המורה יתאים את המתקנים ואת הציוד לגיל התלמידים ולרמת המיומנות שלהם.
8.3 אמצעי זהירות בזריקות ובהדיפות
8.3.1 המורה יקיים קשר עין עם כל קבוצת תלמידים הודפת או זורקת במשך כל השיעור.
8.3.2 השלבים הראשונים של הזריקה או של ההדיפה יהיו הדרגתיים וייעשו תחת עינו הפקוחה של המורה.
8.3.3 המורה ירכז את התלמידים המשתמשים ביד שמאל בקבוצה נפרדת.
8.3.4 זריקה והדיפה תבוצענה רק בכיוון אחד. אין לזרוק או להדוף בזוגות, זה מול זה.
8.3.5 לפני הזריקה או ההדיפה יש לוודא כי אף תלמיד אינו נמצא באזור המעוף והנחיתה של החפץ הנהדף או הנזרק.
8.3.6 המורה יוודא שאף תלמיד לא יחצה את קו הזריקה ולא ייגש להחזיר את החפץ הנהדף או הנזרק ללא הוראה מפורשת.
8.3.7 ביום גשום יזהיר המורה את התלמידים מפני החלקת החפץ הנהדף או הנזרק מידם וכן מפני החלקה על משטח הזריקה/ההדיפה.
8.4 אמצעי זהירות בקפיצה למרחק ובקפיצה משולשת
8.4.1 בעת קביעת מקום הניתור ייקח המורה בחשבון את גיל התלמידים (שאם לא כן חלק מהתלמידים עלולים לא להגיע לבור הנחיתה ולנחות על משטח קשה העלול לגרום לפציעתם). בקפיצה משולשת אין להתחיל לקפוץ קפיצות מלאות לפני כיתה ט' אלא באישור מיוחד של מנהל בית הספר והמפקח על החינוך הגופני.
8.4.2 המורה יבדוק את מסלול ההרצה ואת משטח הנחיתה לפני השיעור כדי לוודא שהם נקיים מאבנים, מזכוכיות וממפגעים אחרים.
8.4.3 החול בבור הנחיתה חייב להיות תחוח ועמוק דיו כדי להבטיח נחיתה רכה ובטוחה. יש לעדור את החול מדי פעם בפעם. אם נעשה שימוש במגרפה או במעדר יש להניחם מחוץ לבור באופן שהחלק החד (העלול להיות מונף, כמו שיני המגרפה) יהיה כלפי מטה.
8.4.4 המורה יוודא שבור הקפיצה פנוי מכל עבריו ואיש אינו יושב או עומד בשפתו.
8.4.5 המורה ינחה את הקופץ לצאת מהבור לאחר הקפיצה בכיוון הקפיצה או הצדה ולא לחזור לאחור.
8.5 אמצעי זהירות בקפיצה לרוחק מהמקום
8.5.1 הקפיצה תתבצע על משטח ישר ונקי ממכשולים באורך של 6 מ' לפחות וברוחב של 4 מ' לפחות.
8.5.2 אזור הנחיתה יהיה עשוי מחומר גמיש מסוג כלשהו, כגון חול ים, דשא, מזרן מעוגן בעובי של 4 ס"מ לפחות (שלא יזוז עם הנחיתה) וכיו"ב חומרים גמישים. אין לבצע את הקפיצה על משטח העשוי מחומר קשיח מכל סוג שהוא, כגון מרצפות, אריחים, רצפת פרקט וכל חיפוי אחר שאינו גמיש.
8.5.3 הקופץ לרוחק מהמקום יעמוד לפני קו מסומן, ואצבעות רגליו לא תיגענה בקו.
8.5.4 לאחר ביצוע תנופה בעזרת גופו וידיו (כפות הרגליים לא יזוזו) ינתר הקופץ למרחק בשתי רגליו בבת אחת.
8.5.5 המדידה תיעשה לפי כללי הקפיצה לרוחק: מקו הניתור ועד לנקודה הקרובה ביותר לקו שבו נגע גופו של הקופץ בקרקע.
8.6 אמצעי זהירות בקפיצה לגובה
8.6.1 משטח נחיתה מחול מתאים רק לסגנון המספרת. בקפיצה בסגנון גלילת בטן, צד או פוסברי תיעשה הנחיתה על מזרן בלבד.
8.6.2 בקפיצה לגובה של עד 130 ס"מ יהיה עובי מזרן הנחיתה 20 ס"מ לפחות. בקפיצה לגובה שמעל 130 ס"מ יהיה עובי מזרן הנחיתה 60 ס"מ לפחות. על המזרן לבלוט 50 ס"מ לפחות משני צדי העמודים ו-2 מ' לפניהם. אם משתמשים בשני מזרנים יש לוודא שהם צמודים וללא רווחים. יש להצמיד למזרן הנחיתה מזרן נוסף המצוי בכל בית ספר (כגון אלו הנמצאים בחדר ההתעמלות), כדי שישמש להגנה במקרה שהקופץ מתגלגל ממזרן הנחיתה.
8.6.3 אפשר להשתמש בגומי או ברף.
8.7 אמצעי זהירות בריצת משוכות
8.7.1 המשוכה תותקן באופן שנגיעה קלה בה תגרום לנפילתה כדי למנוע את נפילת התלמיד ואת פציעתו.
8.7.2 גובה המשוכה יותאם לגיל התלמיד.
8.7.3 בתחילת השיעור יסביר המורה לתלמידים כיצד להימנע מנפילה העלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה במשוכה.
8.8 אמצעי זהירות בריצת הלוך ושוב
8.8.1 התלמיד ירוץ במלוא המהירות מקו מסומן וממצב עמידה לעבר קו נוסף, ירים בידיו חפץ (מומלץ בקבוק מפלסטיק), ירוץ בחזרה אל קו הזינוק, ושם יניח את החפץ (לא יזרוק אותו) מעברו השני של הקו ויחזור על התרגיל פעם נוספת. בסיום הריצה לא יניח התלמיד את החפץ אלא יעבור את קו הזינוק (שהוא כעת קו הסיום) במלוא המהירות.
8.8.2 המורה יבדוק את שטח הריצה לפני הפעילות ויוודא שהוא ישר, יבש, ללא חול ונקי מאבנים, מזכוכיות ומעצמים זרים אחרים.
8.8.3 המורה יוודא שבסיום הריצה יהיה מרחק מינימאלי של 8 מ' מקו הסיום עד קיר, גדר או כל מפגע אחר כדי לאפשר לתלמידים טווח בלימה בטיחותי.
8.8.4 צדי מסלול הריצה יהיו נקיים מעצמים, ממכשולים, מתלמידים וכד' במרחק של 3 מ' לפחות מכל צד.
9.1 כללי
נוהל זה מפרט את כללי הבטיחות במשחקי כדור המתקיימים במסגרת תכנית הלימודים והפעילויות של משרד החינוך. משחקי הכדור יתקיימו בכפיפות לדרישות האלה:
9.1.1 המשטח שמשחקים עליו יהיה ישר, נקי מעצמים זרים ולא חלק.
9.1.2 במשטחים קשיחים יוודא המורה לפני פתיחת יום הלימודים שהם יבשים, נקיים מעצמים זרים, ללא חול ולא חלקים.
9.1.3 המתקנים יהיו מעוגנים לקרקע.
9.1.4 המתקנים יהיו צבועים כהלכה, לא חלודים וללא מסמרים או חלקי מתכת בולטים.
9.1.5 במגרש הקרוב לכביש מומלץ להתקין גדר גבוהה או רשת למניעת יציאת כדורים לכביש.
9.1.6 המורה ידאג לנטרל עצמים זרים הבולטים מהקרקע ומהקירות.
9.1.7 המורה יקפיד שלא יהיו במגרש כדורים שאינם שייכים לפעילות.
9.1.8 המורה יקפיד שהתלמידים לא יענדו תכשיטים – טבעות, עגילים, נזמים – שעונים או כל דבר העלול לגרום לפגיעה בתלמיד או באדם אחר.
9.1.9 לפני תחילת הפעילות הגופנית יקיים המורה חימום כללי וכן חימום ספציפי לכל ענף בנפרד שבו יתורגלו אלמנטים מהמשחק. החימום יותאם לגיל התלמידים, למינם ולרמתם וכן לעונת השנה.
9.1.10 המורה ילמד את התלמידים תפיסה נכונה, המונעת פגיעה באצבעות, וידגיש את חשיבותה.
9.1.11 גודל הכדור יותאם לגילו ולמינו של התלמיד. הכדור יהיה מנופח בהתאם לחוקי המשחק (ולא יותר מדיי).
9.1.12 זמן המשחק יותאם ליכולתם של התלמידים.
9.1.13 בתחרויות בתי הספר המאורגנות על-ידי משרדנו יש לפעול בהתאם לתקנון אירועי החינוך הגופני ולהנחיות בחוזרי המנכ"ל הרלוונטיים, ובכללם: סעיף 5.1-41 בחוזר הוראות הקבע סו/3(א), "הוראות בטיחות בניווט תחרותי"; סעיף 6.2-27 בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), "הביטחון בפעילות חוץ בית ספרית"; סעיף 5.1-43 בחוזר הוראות הקבע סח/3(א), "הוראות בטיחות בתחרויות רכיבה על אופני הרים"; סעיף 9.3-4 בחוזר הוראות הקבע סב/6(א), "בדיקות רפואיות לתלמידים המשתתפים בתחרויות ספורט של בתי הספר"; סעיף 2.2-70 בחוזר הוראות הקבע תשע/3(א), "שירותי עזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר".
9.2 אמצעי זהירות בכדוריד
9.2.1 יש לרפד במזרנים או ברשת קירות קרובים (עד 2 מ') משני צדי השערים.
9.2.2 רצוי שהשוער יצויד במגן אשכים (בייחוד במשחקים).
9.2.3 המורה יתריע בפני התלמידים שלא לפגוע בפניו של השוער.
9.3 אמצעי זהירות בכדורסל
בתחרויות מומלץ לנעול נעלי ספורט גבוהות המגנות על הקרסול.
9.4 אמצעי זהירות בכדורעף
מומלץ להשתמש בברכיות.
9.5 אמצעי זהירות בכדורגל
9.5.1 שטח הדשא או החול יהיה ללא בורות ומתקני הממטרות יהיו מכוסים.
9.5.2 רצוי שקורות השערים יהיו עגולות. במשחקים רשמיים הדבר הוא חובה.
9.5.3 בשיעורים ובימי ספורט של בתי הספר יש לשחק בנעלי התעמלות.
9.5.4 בתחרויות מומלץ לנעול נעלי כדורגל עם בולמים (מסטופקס ולא ממתכת).
9.5.5 מומלץ שהשוער יצטייד בכפפות, במגני ברכיים ובמגני אשכים.
9.5.6 רצוי ללבוש מגני עצם. במשחקים רשמיים הדבר הוא חובה.
9.5.7 מומלץ לקיים הדרכה ביסודות המשחק ובחוקה כדי למנוע משחק אלים.
9.5.8 השיפוט במשחק יהיה תקיף כדי למנוע פגיעות יתר.
9.6 אמצעי זהירות בקטרגל
9.6.1 שטח המשחק יהיה דשא, חול, מגרש מרוצף, מגרש אספלט, פרקט או אולם. המשטח יהיה ישר, ללא בורות, מהמורות או מרצפות בולטות העלולים לגרום להיתקלות, לנפילה או לפגיעה.
9.6.2 מספר השחקנים יותאם לגודל המשטח של המשחק.
9.6.3 יש לשחק בנעלי התעמלות.
10.1 ארגון חדר הכושר
10.1.1 יש לתכנן את חדר הכושר באופן שיספק למתאמן את מרב האפשרויות לאימון במאמץ.
10.1.2 בחדר הכושר יימצא תמיד תיק עזרה ראשונה.
10.1.3 התקנת המכשירים היא באחריות רשות החינוך המקומית/ הבעלות. רשות החינוך המקומית/ הבעלות תוודא כי בהתקנתם של כל האבזרים והמכשירים נעשו סידורי בטיחות ברמה גבוהה, שבכוחם למנוע נפילת משקולות, קריעת כבלים, השתחררות קפיצים וכד'.
10.1.4 יש לשאוף להשגת תנאי טמפרטורה, לחות ותחלופת אוויר מתאימים (מומלץ להסתייע במומחים בנושא).
10.1.5 אם אפשר לספק לחדר הכושר תאורת יום יש לתכנן את שטח החלונות בשיעור של כ-12% מרצפת החדר. אם האור מסופק באמצעות תאורה מלאכותית, יש לשאוף לעוצמת תאורה של 220 לוקס. רצוי להשיג עוצמת תאורה זו בצורה מאוזנת וסבירה, על ידי התקנת מנורות פלורסנט שקועות ומוגנות באמצעות שבכה או באמצעות "ארמטורה".
10.1.6 אם חדר הכושר נמצא במקלט יש לתכנן בו מערכת אוורור מאולץ אשר תספק אוויר טרי לחלל החדר. יש להביא בחשבון שהמתאמנים צורכים חמצן רב, ועל כן יש לדאוג לתחלופת אוויר מתאימה.
10.1.7 קירות חדר הכושר יהיו חלקים. כל הקירות יהיו חזקים דיים כדי לשאת עומס מכני רב ולעמוד בקידוחים ובהברגות.
10.1.8 רצפת חדר הכושר תהיה עמידה בפני חבטות ושחיקה. מומלצת רצפת P.V.C בעלת שכבת ספוג.
10.1.9 רצוי לבצע בתקרה טיפול אקוסטי כדי להקטין את משך ההדהוד באולם (מומלץ להקטין את ההדהוד עד למינימום של 1.8 שניות, על פי תקן אירופי מקובל).
10.2 כללי פעילות והיגיינה
10.2.1 הפעילות הגופנית בחדר הכושר מותרת לתלמידים מכיתה ז' ומעלה בלבד.
10.2.2 המורה ישתף בפעילות רק את התלמידים שהחזירו את "טופס ההצהרה על מצב בריאותו של התלמיד" המאשר כי התלמיד כשיר לפעילות, חתום בידי ההורים.
10.2.3 הפעילות תתקיים אך ורק בפיקוחו ובהדרכתו של מורה לחינוך גופני שהוסמך להדרכת קטינים בחדר כושר. התלמידים לא יורשו להיכנס לחדר הכושר בגפם.
10.2.4 בכניסה לחדר הכושר יוצב שלט ובו הוראות כלליות לשימוש בחדר הכושר. ליד המכשירים השונים יוצבו שלטים ובהם כללי הבטיחות, ההתנהגות וההיגיינה הרלוונטיים לאותם מכשירים.
10.2.5 הכניסה לחדר הכושר תהיה בתלבושת ספורט ובנעלי ספורט.
10.2.6 המורה יתאים את הפעילות לגודלו של חדר הכושר ויארגן את הלמידה בו באופן שימנע בעיות בטיחותיות.
10.2.7 בתחילת האימון יקיים המורה סדרת תרגילי חימום בסיסיים.
10.2.8 המורה ידגים בפני התלמידים כל תרגיל לפני שיאפשר להם לבצעו.
10.2.9 הפעילות תיעשה בהדרגה ובהתאם ליכולתו האישית של התלמיד.
10.2.10 המורה יחזור וידגיש לתלמידים את הצורך בנשיפה בעת מאמץ כדי למנוע תופעות של "ולסלווה".
10.2.11 המורה ישים דגש רב על הרמה ועל נשיאה נכונות כדי למנוע נזקים אפשריים לעמוד השדרה.
10.2.12 בגמר הפעילות יקיים המורה תרגילי שחרור והרפיה לתלמידים.
10.2.13 מומלץ לאפשר לתלמידים מקלחת בגמר השיעור.
11.1 "קרב מגע" הוא פעילות שבה התלמידים מתורגלים להתגוננות נכונה מפני תקיפה פיזית. אפשר ללמד קרב מגע החל מכיתה ה'.
11.2 הוראת "הגנה עצמית" תיעשה על-ידי מורה לחינוך גופני שיש בידו תעודת "מדריך" לתחום זה.
11.3 קבוצת התלמידים הלומדת לא תעלה על 20 משתתפים (10 זוגות).
11.4 הפעילות תתבצע באולמות סגורים (באולם ספורט, באולם התעמלות, בחדר כיתה גדול, במקלט וכו'). אם אין אולם ספורט זמין, יש לקחת בחשבון את מספר התלמידים המשתתפים ולוודא שהחדר גדול דיו לביצוע תנועות ותרגולים בשיעור.
11.5 יש להבטיח כי מקום הפעילות בשיעור קרב מגע יהיה נקי מכל חפץ העלול לגרום חבלה למשתתפים.
11.6 תרגולים הכוללים קפיצות או נפילות יבוצעו אך ורק על גבי מזרנים בעובי של 4 ס"מ לפחות ומעט קשים. בהעדר מזרנים אין לבצע תרגילי קפיצות או נפילות.
11.7 המשתתפים ילבשו בגדים המתאימים לפעילות גופנית (אימונית או בגדי ספורט) וינעלו נעלי ספורט. יש להקפיד שבעת הפעילות לא יימצאו בכיסי התלמידים או על גופם חפצים קשים וחדים כמו מפתחות, אולרים ועדיים שונים כגון פירסינג, נזמים, שרשראות, טבעות, שעונים וכיו"ב.
11.8 התרגילים יבוצעו רק לאחר הכנה וחימום מתאימים.
11.9 בתחילת כל שיעור ינחה המורה את תלמידיו באשר לנוהלי הבטיחות הנוגעים לשיעורי קרב מגע בכלל ולתרגול הספציפי בפרט.
11.10 לפני כל תרגיל חדש יש לתת למשתתפים הסבר כללי של שלבי הביצוע ושל כללי הבטיחות הייחודיים לאותו תרגיל.
11.11תלמיד הנבחר על-ידי המורה לצורך הדגמה יתודרך באופן ברור ומפורט, תוך מתן דגש לנקודות האלה:
-
חניקה, התקפה, שימוש בחפצים, פציעה וכו'
-
קביעת סימנים מוסכמים בין המורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם המסמנים מצב חירום הדורש הפסקה מיידית של ביצוע התרגיל (במקרה שהסימנים המוסכמים לא הובנו כראוי על ידי התלמיד, והמורה חש כי נשקפת לו סכנה (של חנק למשל), תופסק הפעילות מיד).
12. עזרה ראשונה באירועי ספורט ובתחרויות של בתי ספר
12.1 הגדרות
12.1.1 מגיש עזרה ראשונה: בעל הסמכה רשמית להגשת עזרה ראשונה, אשר עבר קורס של 44 שעות בנושא והמשתתף בקורס רענון של 20 שעות פעם בשנתיים.
12.1.2 חובש: בוגר קורס חובשים קרבי בצה"ל המשרת בצבא או במילואים בתפקיד חובש או בעל תעודת הסמכה בתוקף לתפקיד חובש שהונפקה על ידי מגן דוד אדום או כל גוף אחר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.
12.2 הנחיות
12.2.1 באירועי ספורט שמשתתפים בהם 400 איש לכל היותר (כולל קהל) יהיה נוכח במקום מגיש עזרה ראשונה. כמו כן יימצאו במקום ערכה לעזרה ראשונה ורכב שיסומן כרכב פינוי.
12.2.2 באירועי ספורט שמשתתפים בהם מעל 400 איש (כולל קהל) יהיה נוכח במקום חובש. כמו כן יימצאו במקום ערכת חובש ורכב שיסומן כרכב פינוי.
13.1 הגדרות
13.1.1 לימוד שחייה: כל פעילות של לימוד שחייה המתקיימת מטעם מוסד חינוך.
13.1.2 מפעל שחייה: קורסי חובה ללימוד שחייה המועברים במרוכז לילדי כיתה ה' והמאורגנים במסגרות מחוזיות.
13.1.3 חינוך גופני בברכה: שיעורי שחייה המתקיימים במסגרת תכנית הלימודים לחינוך גופני של מוסד החינוך.
13.1.4 המפקח המחוזי על החינוך הגופני: המפקח על כל פעילויות החינוך הגופני במחוז.
13.1.5 רכז שחייה מחוזי: האחראי על ארגון שיעורי השחייה במחוז ועל רמת ההדרכה (הרכז פועל מטעם הפיקוח על החינוך הגופני במחוז).
13.1.6 רכז ברכה: מורה לשחייה או מדריך שחייה אשר בנוסף לפעילותו כמורה או כמדריך גם מרכז את פעילות מפעל השחייה בברכה. הרכז אחראי על ההיבט הארגוני והמקצועי של צוות ההוראה וכן על הקשר היום-יומי עם רשויות הברכה ועם המורים המלווים (רכז הברכה כפוף לרכז השחייה המחוזי).
13.1.7 מדריך שחייה: אדם המוסמך להורות שחייה במסגרות של משרד החינוך, בעל תעודת מדריך שחייה או מאמן שחייה על פי חוק הספורט, או מורה לחינוך גופני שעבר בהצלחה קורס הכשרה להוראת השחייה במסגרת לימודיו במכללה (המדריך כפוף להוראותיו ולהנחיותיו של רכז הברכה).
13.1.8 מורה לשחייה: מורה לחינוך גופני המוסמך ללמד שחייה במוסד חינוכי, המקיים שיעורי חינוך גופני בברכה.
13.1.9 מורה מלווה: מורה שמונה מטעם מנהל מוסד החינוך ללוות תלמידים לפעילות שחייה המתקיימת מחוץ למוסד.
13.1.10 מציל: בעל תעודת מציל תקפה ובעל אישור השתתפות בהשתלמות החייאה דו- שנתית של מד"א או של גוף מוסמך מטעמו.
13.1.11מגיש עזרה ראשונה: בעל הסמכה רשמית להגשת עזרה ראשונה, אשר עבר קורס של 44 שעות בנושא ואשר משתתף בקורס רענון של 20 שעות פעם בשנתיים.
13.1.12 חובש: בוגר קורס חובשים קרבי בצה"ל המשרת בצבא או במילואים בתפקיד חובש או בעל תעודת הסמכה בתוקף לתפקיד חובש שהונפקה על ידי מגן דוד אדום או על ידי כל גוף אחר שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.
13.1.13 מפעיל ברכה מוסמך: בעל הסמכה רשמית מטעם משרד הבריאות או מטעם גורם מוסמך מטעמו להפעלת ברכה.
13.1.14 רישיון עסק לברכה: רישיון להפעלת ברכה כדין מטעם הרשות המקומית. רישיון העסק מאשר כי הברכה עומדת בכל דרישות החוק ובתקנות הרשות המקומית בתחומי הבריאות, הבטיחות והביטחון.
13.1.15 מנהל מוסד חינוכי: מנהל מוסד חינוכי של משרד החינוך.
13.2 טבלת היערכות
הטבלה שלהלן נועדה לסייע לאחראי על הפעילות להתכונן כראוי לפעילות המתוכננת. נדגיש כי אין די בקריאת טבלה זו ויש לעיין גם בהנחיות האגף לביטחון, לבטיחות ולשעת חירום המפורטות אחריה.
|
|
הנושא |
ההנחיות |
|
1. |
ניהול תיק לימודי שחייה |
יש לנהל תיק לימודי שחייה, הכולל לפחות את הפרטים האלה:
א. תיאור הפעילות ומטרתה
ב. תדריכים כתובים לסגל, למלווים, למדריכים ולבעלי תפקידים אחרים, הכוללים הנחיות בטיחות ספציפיות לשיעורי השחייה
ג. תדריכים כתובים לתלמידים
ד. ריכוז אישורים מחייבים
ה. רשימת משתתפים הכוללת: תלמידים, מורים, מדריכים, מלווים רפואיים, מלווים אחרים ומשתתפים נוספים אם יש
ו. דרכי תקשורת ודיווח
ז. מספרי טלפון לשעת חירום
ח. מידע נוסף לפי הצורך. |
|
2. |
אישורים לפעילות
|
קיום שיעורי שחייה מותנה בקבלת אישור מהמפקח המחוזי על החינוך הגופני. |
|
3. |
רישיון עסק
|
יש לוודא כי מפעיל הברכה מחזיק ברישיון עסק תקף להפעלת ברכה מטעם הרשות המקומית, הכולל את כל האישורים המחייבים בהתאם לתקנות להפעלת ברכה של משרד הפנים. |
|
4. |
ביטוח
|
יש לוודא כי מפעיל הברכה מחזיק בביטוח תקף המעניק כיסוי במקרה של פגיעה או נזק. |
|
5. |
ציוד ומתקנים |
יש לוודא כי בברכה מצויים כל הציוד והמתקנים הנדרשים, ובמיוחד הציוד והמתקנים האלה:
א. תחנת הצלה לפי התקן של משרד הפנים
ב. חדר טיפולים
ג. ארגז ובו ציוד עזרה ראשונה תקין לפי התקן של מד"א
ד. טלפון (רצוי שיימצא בסמוך לתחנת ההצלה)
ה. לוח הנחיות והגבלות בנוגע לשימוש במתקנים השונים ובעיקר בנוגע לשימוש בידי תלמידים מוגבלים מבחינה רפואית
ו. רשימת מספרי הטלפון של מד"א ושל בתי החולים הסמוכים
ז. אמצעים הנדרשים ללימודי שחייה. |
|
6. |
הפרדת התלמידים מיתר המתרחצים |
יש לוודא כי הברכה סגורה לציבור הרחב ועומדת לרשות פעילות השחייה בלבד, או שקיים בברכה גידור המפריד בין התלמידים לבין הציבור. גידור הברכה יהיה באמצעות מסלולי שחייה. |
|
7. |
תיחום הברכה לתלמידי כיתה א' |
בפעילות של תלמידי כיתה א' ייעשה תיחום מרחב השחייה על-ידי מסלולים. |
|
8. |
התלמידים |
פעילויות שחייה במערכת החינוך מותרות לתלמידים מכיתה א' ומעלה. |
|
9. |
אישור הורים/רופא
|
השתתפותו של תלמיד בשיעורי השחייה מותנית בהמצאת אישור כתוב מההורים או מהאפוטרופוס, הכולל:
א. חתימת הורים על הסכמתם להשתתפות בנם בשיעורי השחייה;
ב. חתימה של רופא או של ההורים המאשרת כי מצב בריאותו תקין. |
|
10. |
חלוקה לזוגות |
א. לפני היציאה לפעילות יחולקו התלמידים לזוגות.
ב. בני הזוג יונחו לשמור על קשר עין קבוע ביניהם ולשמור זה על
זה. |
|
11. |
מורים מלווים |
על מנהל המוסד החינוכי למנות מורה מלווה לכל כיתה המשתתפת בשיעורי השחייה |
|
12. |
בעלי תפקידים |
במהלך שיעורי השחייה יימצאו בשטח הברכה בעלי התפקידים האלה:
א. מצילים (במספר התואם את התקן שנקבע בידי משרד
הפנים)
ב. מע"ר (יכול להיות מצוות המורים/המדריכים)
ג. מדריכי שחייה. |
|
13. |
מסירת מידע בכתב ותדריכים בע"פ |
א. יש למסור לסגל תדריכים כתובים, וכן לערוך להם תדריכים בע"פ לפני כל יציאה לפעילות ובמהלכה.
ב. יש למסור לתלמידים תמצית מידע בטיחותי בכתב, וכן לערוך להם תדריכים בע"פ לפני כל יציאה לפעילות, לפני כל עלייה על כלי הרכב ולפני כל ירידה ממנו.
ג. לפני תחילת לימוד השחייה יעביר המחנך או המורה לחינוך גופני תדריכי בטיחות לתלמידים (פירוט תוכן התדריכים ראה ס"ק 13.3.1). |
|
14. |
מפקדי נוכחות |
המלווים של כל קבוצה יקיימו מפקדי זוגות ומפקדים על פי שמות במועדים אלה לפחות:
א. לפני היציאה לפעילות – בתוך רכב ההסעה
ב. לאחר כל הפסקה במהלך התנועה או הנסיעה
ג. עם ההגעה למקום הפעילות ולפני תחילתה
ד. לפני כל כניסה למים
ה. אחרי כל יציאה מהמים
ו. בסיום הפעילות
ז. לאחר העלייה לרכב ההסעה בחזרה למוסד
ח. עם ההגעה חזרה למוסד. |
|
15. |
הנסיעה ברכב |
א. יש לתדרך את הנהגים בנוגע לציר התנועה ולמקומות העצירה.
ב. יש לתדרך את התלמידים בנוגע להתנהגות במהלך הנסיעה.
ג. יש להקפיד כי בכל רכב יהיו נוכחים מלווים (בקדמת הרכב ומאחור).
א. יש לוודא כי הנוסעים חוגרים חגורות בטיחות במהלך הנסיעה. |
|
16. |
דיווח על אירועים חריגים
|
א. יש לדווח מיידית למנהל מוסד החינוך על כל אירוע ביטחוני או בטיחותי ועל כל אירוע שנעשה בו פינוי רפואי לבית חולים.
ב. פירוט נוסף ראה בס"ק 13.3.7 "פעולות בעקבות תאונה". |
13.3 הנחיות מפורטות לשיעורי שחייה
13.3.1 תדריכי בטיחות וזהירות
לפני תחילת לימוד השחייה יעביר המחנך או המורה לחינוך גופני תדריכי בטיחות לתלמידים. בתדריכים אלו יודגשו בין היתר ההנחיות האלה:
13.3.1.1 יש להימנע מאכילה כשעה לפני הכניסה למים.
13.3.1.2 יש לציית להוראות המלווים, המציל וצוות ההוראה בברכה (במסגרת הנחיה זו יודגש כי יש לצאת מהמים מיד לאחר שצוות ההוראה בברכה הורה על כך ולעזוב את שטח הברכה מיד בתום השיעור).
13.3.1.3 יש להיצמד למורה/למדריך השחייה לפי החלוקה שנקבעה, ואין לעבור מקבוצה אחת לאחרת ללא הוראתו.
13.3.1.4 אין להיכנס למים ולשטח הברכה או לצאת מהם ללא רשות ממורה/ממדריך השחייה.
13.3.1.5 יש להימנע ממשחקים ומפעולות שאינם קשורים לשיעור השחייה ושלא נקבעו בידי המורה/מדריך השחייה.
13.3.1.6 יש לשמור על תנאים היגייניים במהלך השיעורים, במקלחות ובחדרי השירותים, ולהקפיד על ניקיון השטח.
13.3.2 תנאים להשתתפות התלמידים בשיעורי השחייה
13.3.2.1 השתתפותו של תלמיד בשיעורי השחייה מותנית בחתימה של רופא או של ההורים המאשרת כי מצב בריאותו תקין וכן בחתימת ההורים על הסכמתם להשתתפות בנם בשיעורי השחייה.
13.3.2.2 האישורים ירוכזו בידי מנהל המוסד החינוכי לפני תחילת שיעורי השחייה.
13.3.2.3 תלמידים הסובלים מפצעים פתוחים או מנגעי עור לא יורשו להשתתף בשיעורי השחייה.
13.3.2.4 תלמידים בעלי שיער ארוך נדרשים לחבוש כובע ים במהלך השיעור.
13.3.3 תנאים שבהם לא יתקיימו שיעורי השחייה
אין לקיים שיעורי שחייה במקרים האלה:
13.3.3.1 אם לא נוכח במקום אחד מבעלי התפקידים האלה:
13.3.3.2 אם בדיקתו של מפעיל הברכה העלתה כי מימי הברכה אינם תקינים.
13.3.4 תפקידים
13.3.4.1 מנהל המוסד החינוכי
תפקידיו של מנהל המוסד בכל הנוגע לשיעורי השחייה הם כדלהלן:
-
סדר השתתפות הכיתות בשיעורי השחייה;
-
סדרי ההסעה של התלמידים אל הברכה וממנה;
-
המורים המלווים;
-
התשלומים השונים.
-
עליו לתאם את לוחות הזמנים של לימודי השחייה עם האחראים על השחייה במחוז.
-
עליו למנות מורה מלווה לכל כיתה המשתתפת בשיעורי השחייה.
-
עליו להחזיק רשימה שמית של כל היוצאים לפעילות בברכה – תלמידים ומלווים.
-
עליו לרכז את כל האישורים להשתתפות התלמידים בשיעורי השחייה.
-
עליו לדאוג כי תתקיים הדרכה למורים המלווים בנוגע לנוהלי הבטיחות והזהירות שיש ליישם לפני היציאה לפעילות, בדרך לפעילות ובחזרה למוסד ולבדוק מפעם לפעם כי הנהלים אכן מיושמים.
-
עליו לדאוג כי לפני תחילת לימוד השחייה יעביר המחנך או המורה לחינוך גופני תדריכי בטיחות לתלמידים. (פירוט ההנחיות שיועברו בתדריכים אלה ראה לעיל בס"ק 13.3.1.
-
עליו לוודא שבידי כל מורה מלווה מצויה רשימה של כלל התלמידים, ובה מצוינים תלמידים אשר נדרשת תשומת לב מיוחדת במסגרת הדרכתם: תלמידים הסובלים מליקוי בריאותי או מליקוי גופני כלשהו (כולל ליקוי ראייה או שמיעה), תלמידים שאינם שולטים בעברית וכד'.
-
עליו לוודא שלא יישלחו לברכה תלמידים אשר מסיבה כלשהי אינם אמורים להשתתף בשיעור.
13.3.4.2 המורה המלווה
תפקידיו של המורה המלווה הם כדלהלן:
-
עליו להחזיק ברשימה של כל התלמידים בכיתה או בקבוצה שהוא אחראי לה.
-
לפני תחילת השיעור הראשון עליו להעביר לידי רכז הברכה עותק של רשימת התלמידים ולוודא שמודגשים בה שמותיהם של תלמידים חריגים.
-
עליו לערוך מפקדים של התלמידים, כמפורט בסעיף "מפקדי נוכחות" בטבלת ההיערכות שבס"ק 13.2 לעיל.
-
עליו לוודא שהתלמידים יפעלו על פי כללי הזהירות הנדרשים בעת ההליכה ברגל, בעת חציית כבישים, בעת העלייה על הרכב, במהלך הנסיעה ובעת הירידה מהרכב (פירוט כללים אלה ראה בפרק "בטיחות בתנועה אל המוסד וממנו").
-
עליו למנוע מעבר של תלמידים מרכב אחד למשנהו או ממלווה אחד למשנהו, למעט במקרה של תקלה (במקרה כזה יש לעדכן את הרשימות).
-
עליו להימצא עם התלמידים במהלך הנסיעה לברכה וממנה. אם הנסיעה נעשית בטיולית, ישב המורה המלווה עם התלמידים ולא בתא הנהג.
-
עליו לדאוג שהתלמידים יישמו את הוראות הבטיחות בשטח הברכה ומחוצה לו.
-
עליו להימצא בשטח הברכה כדי לסייע ברישום התלמידים והישגיהם ולהתערב במקרים של אי-ציות לדרישות המשמעת והבטיחות. עם זאת לא יתערב המורה במהלך השיעור (גם לא במטרה לסייע), אלא אם כן צוות ההוראה בברכה ביקש ממנו לעשות זאת.
-
עליו למנוע הורדת תלמידים במהלך הנסיעה ללא תיאום מראש עם הנהלת המוסד (כל התלמידים יחזרו בהסעה אל נקודת היציאה בחצר המוסד).
-
במקרה של בעיית משמעת עליו לנקוט צעדים אלה:
-
להרחיק את התלמיד המפריע מהשטח הסמוך לברכה
-
להשגיח על התלמיד עד לחזרה למוסד
-
במקרה שנדרש להחזיר את התלמיד למוסד לאלתר - להצמיד לו מלווה מבוגר
-
במקרה של הפרת משמעת חמורה במיוחד - ליצור קשר עם מנהל המוסד לשם קבלת הנחיות.
13.3.4.3 רכז הברכה
-
אם שיעורי השחייה הם חלק מלימודי החינוך הגופני במוסד, ימלא המורה לחינוך גופני גם את תפקיד רכז הברכה.
-
תפקידיו של רכז הברכה הם כדלהלן:
-
לפני תחילת שנת הלימודים עליו להעביר לצוות המדריכים תדריך המפרט את הנושאים האלה:
– מספר התלמידים המרבי בקבוצת לימוד
– מספר כיתות הלימוד הלומדות במקביל
– נוכחות מדריך השחייה
– משך שיעור השחייה
– סקירת קרקעית הברכה בידי צוות ההוראה לפני
השיעור ובסיומו
– בדיקת נוכחות התלמידים
– קביעת זוגות תלמידים לעניין שמירה הדדית
– הגבלות על הכניסה למים (בגלל פצעים פתוחים או
נגעי עור, בגלל היעדר כובע ים, בגלל הסמיכות
לארוחה וכד')
– כללי המשמעת והסדר
– קביעת סימנים מוסכמים
– מעבר התלמידים ממים רדודים למים עמוקים
– קפיצות למים
– ההתנהגות בשעת חירום
– כללים ספציפיים נוספים.
-
לפני תחילת לימוד השחייה עליו לחלק למדריכי השחייה דף שבו רשומות הנחיות הבטיחות המפורטות בנוהל זה ולוודא שהם יאשרו בחתימתם כי קראו את ההנחיות וכי הם מבינים אותן.
-
עליו לתאם עם בעלוּת הברכה את מקומות הפיקוח של המצילים.עליו לוודא שמדריך השחייה לא יעסוק בהוראת שחייה יותר מ-6 שעות ביום.
-
עליו לדאוג כי בין שיעור שחייה אחד למשנהו תהיה הפסקה בת 10 דקות לפחות.
-
בתחילת השיעור הראשון עליו לקבל מהמורה המלווה את רשימת התלמידים, לוודא שהיא כוללת פרטים על תלמידים חריגים ולדווח למדריכי השחייה על פרטים הנראים לו חשובים.
-
לפני הגעת התלמידים לברכה ולפני כניסתם למים עליו לוודא את יישומן של כל הנחיות הבטיחות המפורטות בנוהל זה.
-
במקרה שנתגלו פערים בין הדרישות המחייבות לבין המציאות בשטח עליו לאסור כניסה למים וליצור קשר עם רכז השחייה המחוזי או עם המפקח המחוזי על החינוך הגופני כדי לקבל מהם הנחיות.
-
בתחילת השיעור עליו לקבל מידי המורה המלווה את התלמידים ולוודא כי הם לבושים בבגדי ים ומוכנים לשיעור.
13.3.4.4 מדריך השחייה
-
אם שיעורי השחייה הם חלק מלימודי החינוך הגופני במוסד, ימלא המורה לחינוך גופני גם את תפקיד מדריך השחייה (אם הוא מוסמך לכך).
-
תפקידיו של מדריך השחייה הם כדלהלן:
-
בתחילת השיעור עליו לקבל את קבוצת התלמידים מידי רכז הברכה כשהם לבושים בבגדי ים ומוכנים לתחילת השיעור.
-
בתחילת השיעור ובסיומו עליו לערוך מפקד נוכחות של התלמידים.
-
בתחילת השיעור עליו לתדרך את התלמידים בהוראות אלה:
– יש להימנע מדחיפות, מריצה בשטח הברכה,
מהכשלות, ממשחקי "הטבעות" ומכל משחק אחר
שאינו כלול במסגרת השיעור.
– לפני הכניסה לברכה יש להשתמש בשירותים
ובמקלחות.
– בעלי שיער ארוך חייבים לחבוש כובעי ים בתוך הברכה.
-
עליו לנהל בכל שיעור יומן נוכחות של התלמידים.
-
במהלך השיעור עליו לערוך בדיקות חוזרות של מספר התלמידים בקבוצה (במפקד זוגות או בספירה).
-
לאורך כל השיעור עליו לקיים קשר עין מתמיד וישיר עם כל התלמידים שבקבוצתו.
-
עליו להרחיק מהמים תלמידים שהתנהגותם במהלך השיעור מסכנת את עצמם או את האחרים ולהעבירם אישית לידי המלווה, בידיעת רכז הברכה, או להפסיק את השיעור לקבוצה כולה באישורו של הרכז.
-
בתום השיעור עליו לוודא, על פי יומן הנוכחות שבידו, כי כל התלמידים של קבוצתו עזבו את המים ויצאו משטח הברכה ולדווח על כך לרכז הברכה.
-
עליו לוודא שבהפסקה בין שיעור לשיעור לא יישאר אף תלמיד במים.
-
עליו להפגין דוגמה אישית ולהתלבש בצניעות. הלבוש יכלול בגד ים (צנוע), ובמקרים מיוחדים יותרו גם חלוק או טוניקה הניתנים להסרה בקלות. כמו כן מומלצים קבקבים, ובברכות פתוחות – כובע רחב שוליים וחולצת טריקו.
13.3.5 הברכה
13.3.5.1 בנוסף לציוד התקני הנדרש בברכה המאושרת ללימוד שחייה, בהתאם לתקנות הברכה של משרד הפנים, יש לוודא כי בעת השיעור יימצא הציוד הזה:
|
הפריט |
הכמות |
|
מוטות 3 מ' קלים, המסתיימים בטבעת או בציפוי גומי |
4 או 1 לכל מורה/מדריך |
|
חבלים עם מצופים לגידור השטח |
לפי הצורך |
|
לוחות הצפה |
25 או לפי הצורך |
|
חגורות הצפה, שרווליות או כל אמצעי הצפה מתאים שאושר בידי רכז השחייה הארצי |
40 או לפי הצורך |
|
מגבר קול |
1 |
13.3.5.2 השיעורים המועברים לתלמידים בקבוצת ה"יראים" (ראה בס"ק 13.3.6.2 להלן) יתקיימו אך ורק במים שעומקם המרבי הוא בהתאם לטבלה שלהלן:
|
המיקום בברכה |
עומק המים לתלמידי כיתה א' (במטרים) |
עומק המים לתלמידי כיתות ב'-ג' (במטרים) |
עומק המים לתלמידי כיתה ד' (במטרים) |
עומק המים לתלמידי כיתות ה'-ו' (במטרים) |
עומק המים לתלמידי כיתה ז' ומעלה (במטרים) |
|
שפת הברכה |
0.30 |
0.50 |
0.80 |
1.00 |
1.20 |
|
75 מ"ר משטח הברכה |
0.60 |
0.75 |
1.00 |
1.10 |
1.40 |
|
120 מ"ר משטח הברכה |
0.80 |
0.90 |
1.30 |
1.40 |
1.50 |
13.3.5.2 בברכה שבה עומק המים אינו תואם את האמור בטבלה זו יידרש אישור מיוחד בכתב מאת המפקח על החינוך הגופני במחוז. קבלת אישור כזה תותנה בכך שבברכה יימצאו חגורות הצלה או שרווליות בכמות המספיקה לכל התלמידים ברמת ה"יראים" וה"מתחילים" שאינם מסוגלים לעמוד על קרקעית הברכה מפאת עומקה
13.3.5.3 המעבר מהמים הרדודים למים העמוקים יסומן בצורה בולטת, באמצעות שלט המתנשא מעל פני המים ובאמצעות חבל עם מצופים המתוח מעל פני המים.
13.3.6 שיעורי השחייה
13.3.6.1 בשיעור הראשון של לימוד השחייה ייבחנו התלמידים במבחן יכולת. המבחן יכלול:
-
ציפות גב או גחון למשך 3 שניות (כל ציפה תזכה את התלמיד
בשתי נקודות);
-
שחייה בסגנון כלשהו למרחק של 25 מ' (תזכה את התלמיד בנקודה אחת);
-
שחייה במשך 3 דקות במים עמוקים (תזכה את התלמיד בשתי נקודות);
-
שחייה על הגב במשך 2 דקות במים עמוקים (תזכה את התלמיד בנקודה אחת);
-
שחייה בסגנון חזה למרחק של 200 מ' במים עמוקים (תזכה את התלמיד בנקודה אחת);
-
שחיית חתירה או גב, בסגנון נכון, למרחק של 200 מ' במים עמוקים (תזכה את התלמיד בנקודה אחת).
13.3.6.2 על סמך תוצאות המבחן יסווגו התלמידים לארבע קבוצות:
-
"יראים": מי שצברו 2 נקודות ומטה
-
"מתחילים": מי שצברו 6-3 נקודות
-
"שוחים": מי שצברו 8-7 נקודות
-
"שחיינים": מי שצברו 10-9 נקודות.
13.3.6.3 במהלך לימוד השחייה או בשיעור האחרון ייבחנו התלמידים במבחן יכולת זהה, ולפיו יסווגו בתום לימוד השחייה.
13.3.6.4 מספר התלמידים המרבי בקבוצת לימוד יהיה בהתאם לטבלה שלהלן:
|
הקבוצה |
כיתה
א' |
כיתות
ב'-ג' |
כיתה
ד' |
כיתות
ה'-ו' |
כיתה
ז' ומעלה |
|
יראים |
5 |
7 |
7 |
10 |
10 |
|
מתחילים |
7 |
7 |
10 |
12 |
12 |
|
שוחים |
15 |
15 |
15 |
20 |
20 |
|
שחיינים |
15 |
20 |
20 |
20 |
20 |
13.3.6.3 אין לקיים שיעורי שחייה ליותר משתי כיתות ביחד. הוספת כיתה שלישית טעונה אישור של המפקח על החינוך הגופני במחוז. בכל מקרה יש להתחשב בגודל הברכה, במספר המדריכים ובתנאי המקום.
13.3.6.4 במקרה שבו היעדרות של מדריך שחייה פוגעת בתנאי הבטיחות שצוינו לעיל יש להזמין מיד ממלא מקום. אין להתיר שחייה של קבוצת תלמידים ללא מדריך או להגדיל את מספר התלמידים בקבוצה מעבר למותר.
13.3.6.5 בשיעור חינוך גופני המתקיים בברכה תופעל קבוצת הלימוד על פי אחת מהאפשרויות האלה:
-
המורה לחינוך גופני יחלק את התלמידים לקבוצות בהתאם לסיווג שפורט לעיל וילמד בכל שיעור קבוצה אחת בלבד.
-
מנהל המוסד יצרף אל המורה לחינוך גופני מדריכי שחייה בהתאם למספר הקבוצות. התלמידים יחולקו לקבוצות בהתאם לסיווג שפורט לעיל, וכל מדריך ילמד קבוצה אחת.
-
אם כל התלמידים בקבוצת הלימוד סווגו כ"שחיינים", המורה רשאי ללמדם ביחד, כקבוצה אחת, ובלבד שמספר התלמידים אינו עולה על 25.
-
אם מספר התלמידים גדול מ-25 יש לחלק את הקבוצה לקבוצות משנה שמספר התלמידים בכל אחת מהן אינו עולה על 25. במקרה כזה יש לצרף לשיעור מורה מלווה, אשר יעסיק את התלמידים שאינם נמצאים תחת פיקוחו הישיר של המורה לחינוך גופני.
13.3.6.8 שיעור שחייה יימשך 50 דקות לכל היותר. הארכת משך השיעור עד ל-60 דקות טעונה אישור של המפקח על החינוך הגופני במחוז.
13.3.6.9 במהלך שיעורי השחייה יש להנהיג את נוהלי הבטיחות האלה:
-
יש לדרוש משמעת, סדר וציות מוחלט לצוות הברכה.
-
יש לתת לתלמידים הנחיות בנוגע לאתר הברכה, תוך הדגשת השטח המיועד ללימוד השחייה.
-
יש לקבוע את התגובות הנדרשות של התלמידים על סימנים מוסכמים של מדריך השחייה.
-
רצוי שכל קבוצה תחבוש כובעי ים בצבע שונה לשם הבחנה בין הקבוצות.
-
פרט לבגד ים, לכובע ים ולמשקפי שחייה (לא משקפת) לא ישתמשו התלמידים בציוד נוסף בעת השיעור אלא באישור רכז הברכה.
-
השימוש בסנפירים מותר אך ורק באישורו של רכז השחייה המחוזי.
-
מעבר תלמידים ממים רדודים למים עמוקים ייעשה רק בהוראת מדריך השחייה, לאחר הכנה מוקדמת ותוך נקיטת אמצעי בטיחות נאותים.
-
קפיצות למים יותרו אך ורק משפת הברכה או מאדני הזינוק, ובשום אופן לא ממקפצה. הקפיצות ייעשו באישורו של מדריך השחייה ולאחר הכנה הדרגתית ובדיקת תנאי הבטיחות.
-
קפיצות ראש יותרו אך ורק במים עמוקים (2 מ' לפחות). המדריך ידגיש לקופצים כי עליהם להשאיר את ידיהם ישרות מעל לראש ובהמשך לגוף עד להתאזנות הגוף במים.
-
בתום כל שיעור שחייה, כאשר התלמידים יוצאים מהברכה, יבדוק צוות ההוראה את שטח הברכה ואת קרקעיתה.
13.3.7 פעולות בעקבות תאונה
במקרה שנפצע תלמיד במהלך שיעור שחייה יש לפעול כדלהלן:
13.3.7.1 יש להזעיק את איש העזרה הראשונה במקום, וזה יגיש לו מיד עזרה ראשונה. יש לפעול בהתאם להוראות שירותי עזרה ראשונה לתלמידי בתי הספר המפורסמות בחוזר הוראות הקבע תשע/3(א) סעיף 2.2-70.
13.3.7.2 אם הפציעה קשה, או אם נשקפת סכנה לתלמיד שנפגע, יש לפנות ישירות למד"א.
13.3.7.3 מדריך השחייה ידווח לרכז הברכה ולמלווה על התאונה. המלווה ידווח על כך למנהל המוסד, והמנהל יודיע על כך להורים, לרכז השחייה המחוזי, למפקח הכולל של בית הספר ולמפקח המחוזי על החינוך הגופני.
13.3.7.4 רכז הברכה ימלא טופס "דו"ח על תאונה" של משרד החינוך ויעבירו למנהל המוסד החינוכי .
13.3.8 שיעורי שחייה לתלמידי החינוך המיוחד
13.3.8.1 מספר התלמידים בקבוצת לימוד של תלמידי החינוך המיוחד לא יעלה על 5 (בכל הגילים).
13.3.8.2 גובה המים יהיה בהתאם לטבלה בס"ק 13.3.5.2 לעיל.
13.3.8.3 בכל משימה במבחן היכולת יוסיפו דרגות משנה, בהתאם לרמת התלמידים.
13.3.8.4 התלמידים לא ילמדו קפיצות למים וצלילה.
13.3.8.5 בשעת לימוד השחייה יימצאו מדריכי השחייה במים, יחד עם תלמידיהם.
13.3.8.6 במשך כל השיעור יימצאו המורים המלווים על שפת הברכה, ויסייעו למדריכי השחייה בפיקוח על התלמידים.
13.3.8.7 בסיום השיעור ילווה מדריך השחייה את תלמידיו, יחד עם המורה המלווה, עד לדלת המקלחת.