דבר שר החינוך, מר גדעון סער

דבר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר  שמשון שושני

דבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת

יעדים מרכזיים ל"שנת השפה העברית" במערכת החינוך

הנחיות כלליות בפתח החוזר

תכניות להפעלה בבתי הספר

      1.           תכניות ייחודיות לשנת השפה על פי מקצועות הלימוד

1.1.        עברית

1.2.        ספרות

1.3.        מולדת, חברה ואזרחות (ליסודי) וגיאוגרפיה (לעל- יסודי)

1.4.        מדעי החברה

1.5.        מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי

1.6.        תורה שבעל-פה

1.7.        היסטוריה בחינוך הממלכתי

1.8.        מורשת קהילות ישראל

1.9.        לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

1.10.      אזרחות

1.11.      תרבות ישראל ומורשתו

1.12.      תקשורת וקולנוע

1.13.      אמנות

1.14.      תיאטרון

1.15.      מוסיקה

1.16.      מחול

1.17.      חינוך גופני

 2.    תכניות של בתי ספר ניסויים כמרכזי הפצה

 3.    תכניות מותאמות לגיל ולאוכלוסיות תלמידים מיוחדות

3.1   תכניות לחינוך הקדם-יסודי

3.2   תכניות לחינוך היסודי

3.3   תכניות לחינוך העל-יסודי

3.4   תכניות לחינוך המיוחד

3.5   תכניות מיוחדות לחמ"ד

3.6   תכניות מינהל החברה והנוער – "על סדר היום"

3.7   תכניות למכללות להכשרת מורים

3.8   חינוך מבוגרים - תכניות באולפנים לעולים חדשים

 4.    פעילויות מיוחדות בספריות, במזיאונים ובמוסדות תרבות

4.1   ספריות בבתי הספר

4.2   תערוכות מיוחדות במוזיאונים

4.3   המועצה הציונית בישראל – קונגרס נוער בסימן שנת הלשון העברית

4.4   "סיפור נולד" – תחרות הסיפור העברי הקצר לנוער

4.5   מפגש סופרים ותיקים ועולים: מלשונות היהודים לשפה העברית

4.6   מפגש סופרים יהודים ודרוזים הכותבים בעברית

 5.    נספחים

5.1   רשימת כלל התכניות לשנת העברית על-פי גיל

5.2   ניבים וביטויים שמקורם בתנ"ך  

דבר שר החינוך, מר גדעון סער

דבר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר  שמשון שושני

דבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת

ניצחון השפה העברית במאה העשרים הוא אחד הניצחונות התרבותיים הגדולים ביותר של עם כלשהו בדורות האחרונים, והוא אולי הניצחון הגדול ביותר של התנועה הציונית אחרי הניצחון של חזרת עם ישראל לארץ מולדתו. עם ישראל הצליח לקומם את השפה העברית ולהפכה מלשון ספר קפואה ללשון מדוברת, חיה ונושמת. זכינו להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את שפתנו כקדם. תוך כמה עשרות שנים בלבד הפכה העברית משפה שרק בודדים דיברו בה לשפה שמיליוני אנשים - יש הטוענים שמספרם מתקרב ל-10 מיליון יהודים ולא-יהודים – יודעים לדבר בה וחיים בה.

לכל עם יש ממד אופקי וממד אנכי, ממד של מקום וממד של זמן. ארץ ישראל, ובמרכזה ירושלים, הן מרכיב היסוד בממד המקום שלנו מימים ימימה; העברית  היא מרכיב יסוד בממד הזמן הנצחי שלנו, היא שפת הקודש שלנו.

שפה היא תעודת זהות קולקטיבית. המשורר הלאומי ח"נ ביאליק חזר והדגיש כי העברית היא התוכן היחיד, המרכזי והיציב של כל הלאומיות שלנו. לטענתו, כל ערך לאומי ממשי אחר – כגון ערך ההתיישבות – עשוי להשתנות, ורק השפה העברית שרירה וקיימת לעד. ביאליק קבע כי העברית היא השדרה הבסיסית של זקיפות הקומה המחודשת שלנו וכי כל החינוך הלאומי שלנו חייב להיאחז ולהיתלות בה.

שפה היא גם תעודת זהות תרבותית אישית. היא מעידה על מעמדו של בעל השפה ועל תרבותו והיא קובעת את יכולתו לעכל רובדי עומק תרבותיים. בעל שפה לקויה אינו יכול לקלוט את העושר התרבותי ואת כל אוצרות הרוח שיצרו כל הדורות לפניו. השפה מעידה על יכולת החשיבה. עושר לשוני מאפשר חשיבה מורכבת יותר. הידע הלשוני מאפשר חשיבה מובחנת יותר. עילגות לשונית היא לא פעם עדות לעילגות מחשבתית.

בחוזר זה יש רעיונות רבים לטיפוח השפה העברית: רעיונות של עיסוק בשפה בתחומי דעת פורמאליים שונים ושל שילובה בתחומי מלאכה, זמר, יצירה ומשחק; רעיונות לגננות, למורים ולמנהלים; רעיונות המותאמים לגילים השונים ולמגזרים השונים; רעיונות של  אנשי משרד ואנשי שטח. כל הרעיונות מטרתם לשמש גירוי בלבד, מטרתם לשמש זרז ללימוד וזרז לחינוך, מטרתם לעודד את שמחת העברית: את שמחת הדיבור העברי, הדיון בעברית, הכתיבה העברית, היצירה האמנותית העברית, הקריאה בעברית, השירה העברית, הנאום בעברית, הספרות העברית ועוד ועוד.

הדגשתי את שמחת העברית, ולכן אסיים בהבאה לדוגמה את המילה "שמחה" ואת מקבילותיה: כדאי לדעת: יש בשפה העברית לפחות תריסר מילים שמשמעותן "שמחה": גיל; גילה; דיצה; המולה; חדווה; משוש; עליזות; צהלה; צהלול; רינה; ששון; שמחה. לכל אחת ממילים אלו משמעות קצת שונה. כל מילה מעידה על שמחה מעט אחרת. כל מילה מייצגת רגש אחר ו"משמיעה" קולות אחרים.

חובתנו כמחנכים להעביר לחניכינו את ריבוי הקולות ואת העושר המופלא של שפתנו. הבה נעשה זאת בשמחה!

   יו"ר המזכירות הפדגוגית

חזור

יעדים מרכזיים ל"שנת השפה העברית" במערכת החינוך

שנת הלימודים התשע"א הוכרזה על ידי שר החינוך, מר גדעון סער, כ"שנת השפה העברית" במערכת החינוך במטרה לחנך לאהבת השפה ולשימוש ראוי בה בדיבור ובכתיבה, להעמיק את טיפוח הידע הלשוני וכישורי השפה ולהבליט את מקומה של השפה העברית בתחייה הלאומית היהודית, במורשת ובמקורות היהודיים, בתרבות ובחברה בישראל. 

לאור מטרות אלה  תתמקד תכנית העבודה ב"שנת השפה העברית" ראשית לכול בשיפור השליטה בעברית ובשימוש היום-יומי בשפה עברית תקנית, ולא פחות מכך - בחיזוק הזיקה שבין השפה העברית לבין הזהות הלאומית-ציונית-תרבותית במדינת ישראל.

יעדים מרכזיים בתכנית העבודה

• שפה וזהות –  טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה
• שפה ותרבות – הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה ובין תרבות: התרבות משתקפת בלשון, והלשון משפיעה ומכוננת את התרבות
• שפה ומורשת – העמקת ההבנה שרק באמצעות השפה העברית מתאפשרת שמירה על רציפות המורשת התרבותית-יהודית במהלך כל הדורות
• מודעות לשונית –  טיפוח היכולת הלשונית והמודעות המטה-לשונית, קידום  מיומנויות הביטוי בעל-פה ובכתב, פיתוח אחריות כלפי דברים שבעל-פה ובכתב, שיפור ופיתוח של אוצר המילים  המעשיר את השפה ואת החשיבה
• דרך ארץ – גילוי יחס של סובלנות כלפי בני השיח ושמירה על לשון ראויה בהתדיינות עמם.

אמנם מדובר בנושא שנתי ובעל מעמד מיוחד בשנת הלימודים הקרובה, אולם הוא איננו נושא חד-פעמי. נהפוך הוא: על מערכת החינוך להדגיש את חשיבות השפה העברית  ולשמור על מעמדה באופן קבוע  ומתמשך בכל שנה ושנה. לשם כך תכלול תכנית העבודה אירועים מיוחדים ותכניות מקוריות אשר ישקפו את ייחודיות  הנושא ואת החגיגיות של "שנת השפה העברית", ולצדם נציע דגשים על השפה העברית  בתכניות הלימודים שישולבו במקצועות הלימוד השונים, כדי שאפשר יהיה להמשיך וליישמם בשנים הבאות במהלך הלמידה השגרתית.

(מתוך חוזר "הודעות ומידע" עא/1, סעיף 9.8-1: "הנושא המרכז והנושא השנתי").

הנחיות כלליות בפתח החוזר

בחוזר זה כלולות המלצות על מגוון פעילויות ותכניות במטרה להעלות על נס את השפה העברית ואת הערכים המלווים אותה. כל התכניות מותאמות לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ובנוסף יש בחוזר תכניות המיועדות רק לממלכתי-דתי. בתי הספר יבחרו כמה תכניות מתוך המגוון הרחב המוצע להלן ויפעילו אותן במהלך השנה.

כל בתי הספר מתבקשים לעסוק בנושא השפה העברית בשתי רמות: האחת בלמידה השגרתית בתחומי הדעת השונים, ולכן כלולות בחוזר הצעות לפעילויות לימודיות במסגרת תחומי הדעת או לפעילויות המשלבות כמה תחומי דעת. השנייה בלמידה ייחודית וחווייתית על אודות השפה העברית, וזאת בעזרת העמקת הידע על הלשון, העשרת אוצר המילים והביטויים, ארגון ימי שיא בבתי הספר, השתתפות בתחרויות ובחידונים, תכנון סיורים וטיולים סביב נושא השפה העברית ותחייתה, עידוד הקריאה של ספרות עברית ועוד, ולכן כלולות בחוזר הצעות לפעילויות מסוג זה וכן דוגמאות לתכניות מיוחדות של בתי ספר ניסויים אשר ישמשו מרכזי הפצה לבתי ספר המעוניינים בהן.

בחוזר יש גם תכניות המיועדות לאוכלוסיות תלמידים מיוחדות, כמו תלמידי החינוך המיוחד, תלמידי הקדם-יסודי, תלמידי המכללות להכשרת מורים ועוד. בסוף החוזר מובא מפתח לבחירת תכניות על-פי גיל התלמידים.

לגבי התכניות שהן באחריות בעלי התפקידים במטה משרד החינוך הבאנו, בנוסף לתיאור התכניות, גם את הפרטים הדרושים ליצירת קשר או לקבלת סיוע.

כמו כן אפשר למצוא בחוזר הצעות לפעילויות בית-ספריות או כיתתיות. אנו מזמינים את המנהלים ואת המורים להיעזר במדריכים ובבעלי התפקידים הרלוונטיים כדי לתמוך גם בפעילויות אלה. במהלך השנה נפרסם תכניות נוספות מטעם המשרד ומטעם גופים המומלצים על ידו.

המזכירות הפדגוגית, האמונה על התכנים ועל תכניות הלימודים, קיבלה על עצמה את הובלת העשייה החינוכית סביב נושא העברית בשנה זו. אנו מקווים שבמהלך שנה זו נזכה לחוות את חגיגת השפה העברית בכל  מוסדות החינוך.

בשאלות כלליות אפשר לפנות אל הגב' אסתי רוסט, מרכזת המזכירות הפדגוגית ומרכזת הנושא "שנת השפה העברית" במערכת החינוך, טל' 050-6282162, דוא"ל estherro@education.gov.il.

חזור

 1.       תכניות ייחודיות לשנת השפה העברית על פי מקצועות הלימוד

1.1     תכניות במסגרת שיעורי העברית בחטיבות הגיל השונות

א.      מטרות העל: חיזוק הזיקה לשפה העברית כחלק מהזהות התרבותית-לאומית ושיפור השליטה בה בכל רבדיה; היכרות עם התפתחות השפה לאורך ההיסטוריה בדגש על תקופת תחיית הדיבור; שיפור השימוש ההולם בשפה.

            ב.      קהל היעד: תלמידי מערכת החינוך הקדם-יסודית, היסודית והעל-יסודית.

ג.       היעדים

• הכרה ברעיון כי לשונו של אדם היא תעודת הזהות שלו והיא 
  מייצגת אותו ומשפיעה על דרך חשיבתו ועל תפקודו בחברה
• הכרה שהתרבות משתקפת בלשון והלשון משפיעה על התרבות
• הכרה בחשיבותה של הלשון העברית כלשון התרבות היהודית והבנה כי היא
  מאפשרת שמירה על רציפות המורשת התרבותית של עם ישראל ועל אוצרות
  הרוח שלה
• הוקרת הלשון העברית על כל רבדיה מתוך הבנת תפקידה המרכזי בתהליך
  התחייה הלאומית של עם ישראל
• הכרה כי הבחירה הלשונית הננקטת היא משמעותית
• פיתוח מודעות לשונית ואחריות לדברים שבעל-פה ושבכתב
• גילוי יחס של סבלנות  וסובלנות כלפי בני השיח והקפדה על לשון ראויה
• גילוי יחס של הערכה לשימוש תקין בלשון בהתאם לנסיבות.

ד.      הפעילויות הלימודיות המוצעות

הפעילויות המוצעות להלן הן בנוסף להוראה השוטפת לפי תכנית הלימודים ויעדיה, והן חלק בלתי נפרד ממנה.

1)   "מילת היום"

במסגרת תכנית זו ילמדו תלמידי ישראל בכיתות ד'-ו' ו-ז'-ט' "סיפור-מילה" - סיפוריהם של מילים וצירופי מילים מרובדי הלשון השונים כגון ספרות המקורות, לשון ימינו ועוד. ה"סיפורים" נכתבו בידי מומחים, והם עוסקים במקור המילה, בגלגוליה, בהקשרים שונים של השימוש בה ולעתים אף במעשיות הקשורות בה.

מאגר בן כ-350 מילים, ביטויים וניבים יפורסם באתר הפיקוח על הוראת העברית לאורך השנה, בכתובת זו:

educationcms/units/mazkirut_pedagogit/ivrit /safaevrit/safa.htm

סיפורי המילים ילוו בהצעות דידקטיות. המורים מוזמנים להציג את סיפורי המילים בכל שבוע.

2)   אסופת מאמרים

אסופת מאמרים העוסקים בעברית מהיבטים שונים, כגון גלגוליה, מעמדה ומשלביה, מוצעת למורים להוראה לאורך כל השנה. לכל מאמר יתלווה "כרטיס קורא" שבו יפורטו תמצית המאמר וההדגשים להוראה. האסופה, הכוללת את רשימת המאמרים ואת קישוריהם למרשתת וכן הנחיות להוראה, תפורסם באתר הפיקוח על הוראת העברית.

המורים מוזמנים לבחור את המאמרים המתאימים לתלמידיהם ולהשתמש בהם גם כחלק מן ההוראה הרגילה במסגרת הבנת הנקרא לטיפוח הקריאה הביקורתית.

3)   במלל ובזמר

חוברת הכוללת שירים עבריים מתקופות שונות תישלח לכל בית ספר ותפורסם באתר. החוברת תכלול את מילות השירים, ובנוסף מידע מגוון מהיבטים שונים:

• פרטים על המשורר, על המלחין ועל ההקשר
• מידע לשוני על מילים, על צירופים או על תבניות דקדוקיות
• הדהוד טקסטים מן המקורות היהודיים הקשורים בשיר
• יצירות אמנות ישראליות - ציור, צילום ופיסול - המהדהדות עם
  השיר.

השימוש בחוברת בשיעורים או בשעות חינוך עשוי לתרום ללמידה חווייתית.

4)   עבודות חקר

במסגרת הטיפוח  של הזיקה לשפה מומלץ לעודד תלמידים לכתוב עבודות חקר בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית; למשל: גלגולה של מילה; בחינת השינויים שחלו בלשון הספרות לאורך  השנים; סקר לעז ברחובות; לשון הפרסומות; לשון אמצעי התקשורת; התפתחות הסלנג; לשון העיתונות בתקופת התחייה; ספרות הילדים דאז; תרומת הנוער לתחיית הדיבור; הזמר העברי כמחדש, כמוביל וכמנחיל.

כתיבת העבודה תיעשה בהתאם לדרישות המקובלות בלמידת חקר. לקבלת סיוע אפשר לפנות אל המדריכים הבית-ספריים ללשון ולהבעה.

5)   הבעה בעל-פה

במסגרת טיפוח הסובלנות כלפי בני-השיח והקפדה על לשון ראויה בהתאם לנסיבות מומלץ לעסוק באופן שיטתי ומתמשך בהבעה בעל-פה. באוגדן "הבעה בעל-פה" שנשלח לבתי הספר מטעם המזכירות הפדגוגית, המינהל הפדגוגי וראמ"ה נכללות משימות בשלושה נושאים: קריאה בקול, דיווח ודיון קבוצתי. המשימות מלוות במחוונים מפורטים הנוגעים, בין השאר, להגייה מדויקת ולשימוש נכון בהטעמה ובהנגנה המעידים על הבנת הנקרא. כמו כן מושם דגש באוגדן על דרכי השתתפות ראויות בדיון קבוצתי ועל שימוש הולם במשלב לשוני, וזאת במטרה לקדם את כישורי השיח של התלמידים ולשפר את תרבות הדיבור בבית הספר.

ה.      הצעות נוספות להפעלה במסגרות כלל-בית-ספריות, יישוביות וארציות

• חידון ארצי בנושא אוצר המילים והביטויים מכל רובדי העברית
• עיתון עברי בית-ספרי (בשיתוף עם עיתונים יומיים)
• מיזם "מילה משפחתית" - מילים מתקופתי או מתקופת סבא-סבתא
• מבצע להמרת מילים לועזיות לעבריות במרחב הציבורי
• מבצע בית ספר "מתוקן" – פעילויות בית-ספריות לתיקוני לשון
  (לצורך זה אפשר ליצור קשר עם האקדמיה ללשון העברית בכתובת זו: http://hebrew- academy.huji.ac.il/)
• סיורים בעקבות מחיי השפה (בשיתוף עם המפמ"ר ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה)
• עריכת סיורים בעקבות התפתחות הכתב העברי במוזיאון ישראל.

          ו.        תכניות והצעות מיוחדות בחינוך היסודי ראו בפרק 3. בחוזר זה

אנו מזמינים את ציבור המורים להיכנס באופן קבוע לאתר הפיקוח על הוראת העברית ולהתעדכן במיזמים השונים, בתכניות ובקישורים לאתרים פעילים אחרים.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' עירית השכל-שחם, מרכזת התכנית, דוא"ל iritha@education.gov.il ואל הגב' מזל שיניאק, מפמ"ר עברית, הפיקוח על הוראת העברית, המזכירות הפדגוגית, טל' 02-5603605

חזור

1.2     תכניות במסגרת שיעורי הספרות בחטיבות הגיל השונות

תהליך תחייתה של השפה העברית החל משלהי המאה ה-19 ועד לימינו אנו כרוך בהתפתחות העצומה שחלה בספרות העברית במאה וחמישים השנים האחרונות. לכן אך טבעי הוא שבשנת השפה העברית ניתן מקום של כבוד לספרות העברית ולספרות המתורגמת לעברית.

להלן פעילויות הנגזרות מתכנית הלימודים בספרות המדגישות את  הקשר בין השפה לספרות:

א.      "שמחת הקריאה"

                      קהל היעד:  תלמידי חטיבות הביניים.

קריאת ספרים היא חלק מתכנית הלימודים המחייבת בספרות לחטיבת הביניים. התכנית "שמחת הקריאה"  היא תכנית לעידוד הקריאה בחטיבת הביניים בדגש על אוריינות השפה העברית ועל ערכים חברתיים-אזרחיים. התכנית מתבצעת מתוך שיתוף פעולה בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי-דתי מתוך היענות לצרכים הייחודיים של כל מגזר. חטיבות הביניים הן שלב מכונן בהעצמת היכולות של התלמידים להתמודד עם ספרי קריאה עבריים ומתורגמים באורך מלא. זו גם הסיבה ששר החינוך הקדיש לתכנית משאבים מיוחדים בשנת הלימודים התשע"א, וישתתפו בה כ-200 בתי ספר אשר נבחרו על פי קריטריונים שנקבעו על ידי המשרד. בתי הספר המשתתפים בפרויקט קיבלו הודעה על כך.

עקרונות ביצוע

• רכישה מאסיבית ומושכלת של ספרי קריאה מומלצים
  לבני נוער לספריות של אותם בתי-ספר המשתתפים בתכנית
• השתלמויות לבתי הספר שהתכנית מתבצעת בהם
• הדרכת המורים לספרות בבתי-הספר המשתתפים
  בתכנית שבה יושם דגש על טיפוח השפה העברית.

בשאלות אפשר לפנות אל מרכזת התכנית, הגב' הגר אור, הפיקוח על הוראת הספרות, המזכירות הפדגוגית,  טל'  054-5562456.

ב.      "סופר אורח"

                   קהל היעד: תלמידי היסודי, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות

המפעל "סופר אורח" הוא מיזם לעידוד הקריאה המתקיים כבר כמה שנים ביזמת משרד החינוך ובמימונו. המפעל משותף לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. במסגרת המפעל נפגשים תלמידי בתי ספר מכיתות ד'-י"ב עם סופרים מוכרים ואהובים. בתי הספר נדרשים להכין את התלמידים לקראת המפגש: התלמידים קוראים את ספריהם של הסופרים ולומדים עליהם במסגרת שיעורי הספרות. במהלך המפגשים עם הסופרים התלמידים מעלים שאלות הנוגעות לעולמם החווייתי של הסופרים כפי שהוא משתקף ביצירות הספרות, כמו גם שאלות הנוגעות ליחסי יוצר-יצירה, יוצר-קוראים ועוד. ב"שנת השפה העברית" יושם דגש על השפה ככלי הביטוי של הסופר, על בחירותיו הסגנוניות ועל חידושי לשון של סופרים. כמו כן יוכפל מספר המפגשים. בתי הספר המשתתפים במפעל קיבלו הודעות על כך.

בשאלות אפשר לפנות אל מרכזת התכנית, הגב' רחל בר-בראונר, הפיקוח על הוראת הספרות, המזכירות הפדגוגית, טל'  02-5603604.

ג.       יום עיון  בנושא "שפה, מקום, זהות - בספרות, בתיאטרון  ובאמנות" 

         למורים לספרות, לתיאטרון ולאמנות

ביום ראשון, כ"ח בכסלו התשע"א, 5 בדצמבר 2010, יתקיים במכללת סמינר הקיבוצים יום עיון משותף למורים לספרות, לתיאטרון ולאמנות בבתי הספר העל-יסודיים בחינוך הממלכתי (כ-350 מורים). הדגש ביום עיון זה יהיה על השפה העברית ועל מקומה באמנויות השונות.

בשאלות אפשר לפנות אל ד"ר שלמה הרציג, המפמ"ר לספרות בחינוך הממלכתי, טל' 050-6282995, ואל ד"ר נעמי יפה, המפמ"ר לתיאטרון ולאמנות, טל' 050-6282114.

ד.      הוראה של יצירות ספרות שעניינן השפה העברית

בשנת הלימודים התשע"א מומלץ לעסוק ביצירות ספרות בנושא השפה העברית. לדוגמה: השיר "עברית"  של המשוררת יונה וולך  בספר "תת ההכרה נפתחת כמו מניפה" (השיר מתאים לחינוך הממלכתי וכלול בתכנית הלימודים לחטיבה העליונה), וכן שירי נתן אלתרמן מתוך  "הטור השביעי", שירי אצ"ג ועוד.

ה.      ספרות באתר תכנית הלימודים בעברית לבית הספר היסודי - על הספר "הבכור לבית אב"י" ועל לשון ספרות הילדים העברית לתקופותיה

באתר תכנית הלימודים "חינוך לשוני, עברית – שפה, ספרות ותרבות" לבתי הספר היסודיים אפשר למצוא פעילויות המתאימות לשנת העברית. למשל, יחידת הלימוד "ק"ן לבן-יהודה - כן לעברית" כוללת עיסוק בספר "הבכור לבית אב"י" מאת דבורה עומר. כמו כן יש ביחידה פרק מתוך הספר "מפגשים עם טקסטים – קוראים טקסט ספרותי", מדריך למורה, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים. הפרק עוסק בלשון בספרות הילדים לתקופותיה וכולל הפניה ליצירות ספרות ילדים בהתאם למאפייניהן הלשוניים. 

כתובת האתר:

/EducationCMS/Units/Tochniyot _Limudim/C hinuch_Leshoni/ BenYehuda/H abechorLeveitAvi/HaseferBakita.htm

בשאלות  בנושא הוראת הספרות בשנת הלשון העברית אפשר לפנות אל ד"ר שלמה הרציג, המפמ"ר לספרות בחינוך הממלכתי, טל' 050-6282995, דוא"ל  shlomoher@education.gov.il, ואל ד"ר טלי יניב, המפמ"ר לספרות בחמ"ד, טל' 050-6288912, דוא"ל  taliya@education.gov.il.

חזור

1.3     תכנית במסגרת שיעורי המולדת, החברה והאזרחות ושיעורי הגיאוגרפיה

            "שמקום" – היכרות עם היישובים בישראל

בשנת השפה העברית יוקדש מקום מיוחד בשיעורי הגיאוגרפיה ובשיעורי המולדת, החברה והאזרחות לתכנית "שמקום". באמצעות התכנית ירחיבו התלמידים את הידע שלהם על היישובים בארץ ויחזקו את זהותם ואת שייכותם למולדתם ישראל. אין ערוך לחשיבותה של ההיכרות עם היישובים המחברים את העבר, את ההווה ואת העתיד שלנו כאן בארץ. מעשי הראשונים ביישובים, ההתמודדות עם הקשיים אז והיום, אורח החיים, נושאים של כלכלה, חברה וממשל – כל אלה עשויים להגביר את המכנה המשותף בין התלמידים בישראל ולטפח בקרבם מעורבות ואכפתיות למתרחש במדינה.

הפעלת התכנית "שמקום" מבוססת על  אתר אינטרנט חדשני הכולל מאגר מידע על היישובים בישראל, מפה אינטראקטיבית להנגשת המידע על היישובים, פעילויות למידה חווייתיות, משחקים וחידונים אינטראקטיביים, וכן תשתית ידידותית להוספת תוכן על ידי הגולשים. האתר גם מאפשר גישה ישירה ל"גוגל ארץ".

מדי שבוע יקדישו המורים לגיאוגרפיה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים חלק משיעורי הגיאוגרפיה להיכרות עם יישובים בישראל: מקור שמם, תולדותיהם, מיקומם ומאפייניהם הייחודיים. המורים יבחרו את היישובים שיתמקדו בהם במהלך השנה, וכן  ינחו את התלמידים להוסיף לאתר התכנית תכנים על היישוב שהם גרים בו. 

אירוע השיא של התכנית "שמקום" יתקיים במהלך החידון הארצי לחטיבות הביניים, "סובב ישראל", שיתמקד השנה ביישובי ישראל ובעיירות הפיתוח.

פרטים נוספים אפשר למצוא באתר של המפמ"ר לגיאוגרפיה, בכתובת זו:  www.education.gov.il/geographya. בשאלות אפשר לפנות אל המפמ"ר לגיאוגרפיה, הגב' דליה פניג, דוא"ל daliafe@education.gov.il.

חזור

1.4     תכניות במסגרת מקצועות מדעי החברה

השפה היא דבק המלכד את הפרטים בחברה ומאפשר להם ליצור יחסי גומלין ומרקם חיים משותף. הפרט בחברה ניכר בלשונו, בדרך השימוש בה ובדרך שבה הוא נוהג כלפיה. תכניות הלימודים במדעי החברה כוללות נושאים שעניינם שפה. בשנת השפה העברית יודגשו ויורחבו תכניות אלו, כמפורט להלן:

            א.      תחרות "שיח ושיג" בין בתי ספר בנושאים חברתיים

בשנת הלימודים הקרובה יתקיימו תחרויות "שיח ושיג" בין בתי הספר. התחרויות יתמקדו בסוגיות העוסקות בשוויון בין המינים תוך התייחסות לתחומי הדעת מדעי החברה ואזרחות.

התכנית משותפת לפיקוח על הוראת מדעי החברה ולפיקוח על הוראת האזרחות, והיא מופעלת בשיתוף עם הממונה על השוויון בין המינים במשרד החינוך ועם המרכז להעצמת האזרח. בשנת השפה העברית יושם דגש בתחרות על אופן הדיבור ועל השימוש הראוי בשפה העברית.

                      קהל היעד: תלמידי החטיבה העליונה.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' דנה פרידמן, המפמ"ר למדעי החברה, טל' 02- 5603533, ואל מר אדר כהן, המפמ"ר לאזרחות, המזכירות הפדגוגית, טל' 02-5603599, וכן אל הגב' מרים שכטר, הממונה על השוויון בין המינים, טל'  050-6282281.

ב.      חידון בסוציולוגיה

השנה יתקיים חידון בתחום הסוציולוגיה. חלק ייחודי בחידון יתמקד בנושא השפה בכלל והשפה העברית בפרט.

                     קהל היעד: תלמידי החטיבה העליונה.

            ג.      דגשים בתכנית הלימודים בסוציולוגיה - שפה ותרבות

באתר המפמ"ר למדעי החברה קיימים מערכי שיעור, דיונים מונחים הפתוחים לכלל המורים למדעי החברה ולתלמידיהם וכן פעילויות לתלמידי מדעי החברה תוך התמקדות בנושאים העוסקים בשפה כמרכיב מרכזי בתרבות; לדוגמה: הקשר שבין שפה ולחשיבה; סלנג, תרבויות משנה והשפעתן על השפה; השפה כמגשרת בין תרבויות המשנה במדינת ישראל; שפת המחשב כשפה המקשרת בין תרבויות; שפת גוף ושפה מדוברת ועוד.

                      קהל היעד: תלמידי החטיבה העליונה.

                      כתובת האתר: www.Education.gov.il/hevra.

            ד.      דגשים בתכנית הלימודים בפסיכולוגיה - התפתחות השפה

באתר המפמ"ר למדעי החברה קיימים מערכי שיעור, דיונים מונחים פתוחים לכלל מורי מדעי החברה ולתלמידיהם וכן פעילויות לתלמידי מדעי החברה בנושאים הקשורים לשפה; לדוגמה: השפעת התקשורת המילולית והתקשורת הכתובה באינטרנט על גיבוש זהות ומאפייני זהות; מאפיינים התפתחותיים של השפה - האומנם אוניברסליות?; התפתחות קוגניטיבית ושפה; תקשורת לא מילולית.

                   קהל היעד: תלמידי החטיבה העליונה.

                   כתובת האתר: www.Education.gov.il/hevra.

בשאלות אפשרות לפנות אל הגב' דנה פרידמן, מפמ"ר מדעי החברה, המזכירות הפדגוגית, טל' 050-6289268, דוא"ל danielaf@education.gov.il.

חזור

1.5     תכניות במסגרת לימודי מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי

"עוד לא הייתה עֵת לישראל, מיום צאתו מארצו, אשר האחדות הייתה דרושה לו כהיום ...

 אך האחדות הזאת לא תהיה לו בלתי אם שפה אחת ידבר ...

רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו …"

אליעזר בן יהודה, מחיה הלשון העברית (כתב העת "חבצלת", תרמ"ב – 1882)

ספרות העיון העשירה של התרבות היהודית לדורותיה נוצקה בדפוסים לשוניים המיוחדים לבני הזמן והמקום ולזרמי המחשבה השונים. בפעילויות שלהלן נבקש להבליט את היחס בין השפה העברית ובין והזהות היהודית והישראלית. הפעילויות מתייחסות להיגדים, לפתגמים ולמטבעות לשון ממקורות התרבות והמחשבה היהודית לדורותיה.

א.      כנס תלמידי מגמת מחשבת ישראל - תחרות כרזות: "קרא-זאת!"

תלמידי מגמת מחשבת ישראל מוזמנים להכין ולהפיק כרזות מאוירות המבוססות על היגדים ועל פתגמים ממקורות תרבות ומחשבת ישראל המדגימות את עושר השפה העברית ואת מורכבותה ולהוסיף דברי הסבר קצרים על תוכן הכרזה ועל העיצוב האמנותי.

                     דוגמאות לנושאים/לרעיונות לכרזות

•          ניבים ומטבעות לשון כמעצבי זהות
•          עברי - דבר עברית?!
•          גלגולו של ביטוי
•          עברית - שפה חיה (שפה גבוהה לעומת שפה מדוברת, סלנג וכו')
•          בין עברית לשפות זרות – השפעות ויחסי גומלין (יוונית , ערבית, גרמנית, אנגלית וכיו"ב)
•          לועזית – לע"ז – לשון עבודה זרה?!
•         "אַבְרָ[ה]ם הָעִבְרִי - כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד"?
•          שפת קודש או שפת חול? 
•          "רק מוזיקה ישראלית"?

הכרזות יוצגו בכנס הארצי לתלמידי מחשבת ישראל שייערך במהלך חודש ינואר בשיתוף קרן פוזן ויעמוד בסימן השפה העברית ומרכזיותה לתרבות היהודית. 

שלוש הכרזות שיגיעו למקומות הראשונים יזכו בפרסים. עיצובים מיוחדים יפורסמו באתר המפמ"ר ועשויים להשתלב בחומרי הלימוד במחשבת ישראל.

את הכרזות יש לשלוח עד כ"ד בטבת התשע"א, 31.12.2010, אל מר אודי גבעון, מדריך מחשבת ישראל, דוא"ל   ehudgivo@post.tau.ac.il.

            ב.      במות שפה: "עברית במחשבה תחילה"

בבתי הספר תוקמנה "במות שפה" במטרה לתת במה לשפה העברית ככלי מרכזי ביצירת התרבות היהודית הישראלית. "במות השפה" תתקיימנה בהשתתפות מורים, תלמידים, הורים, אמנים ואורחים אחרים.

אפשר לשלב בבמות אלה חידוני שפה, הצגות קצרות, תערוכות וכיו"ב (פעילות זו עשויה להשתלב במסגרת "בית מדרש" המתקיים בבתי ספר רבים). רצוי ליצור קשר עם תחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות כדי לתת פומבי לבמות אלה ואף לשדרן ברבים.

להלן דוגמאות למתכונת "במת שפה":

1)      במה לדיונים מחשבתיים ופילוסופיים בנושא השפה העברית ומקומה בתרבות היהודית-ישראלית. בבמה יתקיים רב-שיח בהשתתפות מורים, תלמידים ואורחים.                   

נושאים לדוגמה: למה לדבר עברית בעולם קוסמופוליטי?; האם יש לעודד מוזיקה ישראלית?; מהו מקומה של השפה בזהות היהודית?; מסתרי שפת הקודש (בעקבות ספרות מחשבתית העוסקת בכך).

         2)      במת דיון מובנה בנושאים מגוונים מתכנית הלימודים במחשבת ישראל. אפשר לקיימה כתחרות נושאת פרסים בתוך בית הספר או בין בתי ספר. המתדיינים יהיו תלמידים ומורים, על פי כללי הדיון המובנה.

נושאים לדוגמה מתוך תכנית הלימודים: האם יש לחייב תרומות איברים בישראל?; סדר פסח – האם הוא עדיין רלוונטי?; מה הן הבחירות ההופכות את היהודי הלא-הלכתי ליהודי? וכיו"ב.

השיפוט בדיון ייקח בחשבון לא רק את תוכן הטיעונים אלא גם את כישורי השפה הבאים בהם לידי ביטוי (כגון אוצר המילים, השימוש במטבעות לשון וכו').

                     3)      הפקת מופע מוזיקלי-לימודי סביב נושאי הלימוד במחשבת ישראל (למשל, קברט מוזיקלי או קטעי שירה וקריאה סביב ספר הלימוד "'את שאהבה נפשי' – אהבה וזוגיות במחשבת ישראל" או סביב הגותו ושירתו של ריה"ל וכיו"ב). בהפקה כזו אפשר לשתף פעולה בין בתי ספר שכנים.

כמו כן אפשר להזמין לאירוע מופעים קיימים המשלבים יצירה יהודית ומוזיקה.

אפשר להיעזר בחשיבה ובתכנון של אירועים אלו במדריכי מחשבת ישראל במחוזות השונים.

לפרטים נוספים, אפשר לפנות אל מרכזת "במות השפה", הגב' זמרת דפני, מדריכה במחשבת ישראל, zimrat@bezeqint.net.

            ג.       סיורים לימודיים: "דרך ארץ"

במסגרת יחידות הלימוד הרביעית-והחמישית במחשבת ישראל אפשר לקיים סיורים לימודיים בליווי עבודות (ארבעה סיורים=חצי יחידת לימוד). אנו ממליצים להקדיש השנה חלק מן הסיורים לנושא השפה העברית והשתקפותה במרחב.

סיורים לדוגמה: סיורים בעקבות מחדשי השפה ולוחמיה; סיורים בעקבות הוגים ויצירות בארץ ישראל; סיורים ברחובות ובשכונות ודיון בשמותיהם ובמה שהם מספרים וכיו"ב. 

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הממונה על הריכוז ועל ההנחיה של הסיורים הלימודיים, מר יעקב ליבנה, מדריך מחשבת ישראל, דוא"ל yacobliv@gmail.com.

לקבלת פרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' צילה מירון-אילן, המפמ"ר למחשבת ישראל, המזכירות הפדגוגית, דוא"ל tzilami@education.gov.il, וכן לאתר "מפמ"ר מחשבת ישראל": /educationcms/units/mazkirut_pedagogit/maf marmachshevetisrael/odot

חזור

1.6     השפה העברית בלימודי התורה שבעל פה

            בחינוך הממלכתי הכללי

תכנית הלימודים החדשה בתורה שבעל-פה לבית הספר העל-יסודי הכללי (האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, ירושלים, התשס"ח) מושתתת על עיון, על פענוח ועל הבנה של טקסטים נבחרים מסוגות שונות סביב נושאים מרַכזים, ומעמידה במוקד ההוראה-למידה את טיפוח אוריינות הטקסט החז"לי על סוגותיו השונות.

הידע והכישורים האורייניים הנבנים תוך עיון בטקסטים הללו - הבנה והבעה, פיתוח כישורי שיח, בניית טיעון הגיוני ויכולת ביטוי בכתב ובעל-פה - קשורים קשר הדוק לתחום השפה העברית.

המטרה האופרטיבית הראשונה בתכנית מכוונת להבנה ולפירוש של קטעים שנלמדו מן הסוגות הראשיות של ספרות התורה שבעל-פה  תוך שימוש בידע שנרכש על מאפייני הטקסט הנלמד: שפה וסגנון, מבנה הטקסט, דרכי טיעון, הוכחה ופתרון בעיות.

הוראת המקצוע תורמת לאוצר המילים ולכושר הביטוי של התלמידים. ספרות חז"ל אוצרת בחובה עושר של ביטויים ומושגים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית. מן הטעם הזה מובאים בסופה של כל יחידת לימוד ביטויים ומטבעות לשון המצויים בטקסטים הכלולים בה.

לדוגמה:

• "כל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם
  מלא" (משנה, מסכת סנהדרין פרק ד', משנה ה').
• "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תלמוד בבלי,
  מסכת תענית כ', עמ' א'-ב').
• "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" (תלמוד בבלי,
  מסכת בבא מציעא, נ"ח, עמ' ב').
• "לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות" (תלמוד
  בבלי, מסכת כתובות י"ז, עמ' א').
• "נאה דורש ונאה מקיים..." (תלמוד בבלי, מסכת יבמות ס"ג,
  עמ' א', ו-ס"ד, עמ' ב').
• "לא כחל ולא שרק ולא פרכוס, ויעלת חן" (תלמוד בבלי, מסכת
  כתובות י"ז, עמ' א').
• "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצוות שבתורה" (תוספתא, מסכת עבודה
  זרה פרק ד', הלכות ג'-ה').
• "אין גוזרין גזרה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד
  בה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ל"ה, עמ' ב', ו-ל"ו, עמ' א').
• "שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז', א').
• "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" (תלמוד בבלי, מסכת
  סנהדרין י"ט, עמ' א'-ב').

            כתובת אתר התכנית:
Education.gov.il/educationcms/units/tochnyotlimudim

/portal/tochniotlimudim/cativaelyuna/toshba.htm

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' יוספה משולם, המפמ"ר לתורה שבעל פה, המזכירות הפדגוגית, טל' 050-6289254, דוא"ל yosefame@education.org.il.

בחינוך הממלכתי-דתי

בחוברת "שמעתין"  – ביטאון למורים במקצועות הקודש  שתצא לקראת חנוכה, יהיו מאמרים בנושא השפה העברית.

מידע על התכניות נוספות אפשר למצוא באתר המפמ"ר לתורה שבעל-פה בחמ"ד: /EducationCMS/Units/Hemed/Y ehidotMafma rim/MafmarToshba/.

חזור

1.7     השפה העברית בלימודי ההיסטוריה בחינוך הממלכתי

תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה עוסקת בהעמקה בנושא השפה העברית ובמיוחד בתהליכים ההיסטוריים בהתפתחות השפה העברית.

בכיתה ט' התלמידים לומדים על בניית התשתית למדינה יהודית בתקופת המנדט, ובין שאר הנושאים הם עוסקים גם בחידוש העברית והחינוך העברי בארץ.

סוגיה זו לומדים בהרחבה גם בחטיבה העליונה, בפרק "הלאומיות בישראל ובעמים – ראשית הדרך עד 1920", שבו מושם דגש על התפתחות השפה העברית הן בגולה והן בארץ. הנושאים הנלמדים הם: ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית ואישים וארגונים אשר סייעו בכך.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' גיטה רוקח, מ"מ המפמ"ר להיסטוריה בחינוך הממלכתי, המזכירות הפדגוגית, טל' 052-6557094, דוא"ל gita003@gmail.com.

חזור

1.8     פעולות מיוחדות בתחום השפה העברית בנושא מורשת קהילות ישראל

הפיקוח על מורשת קהילות ישראל מפעיל תכניות בתחום המורשת של הקהילות שעלו לארץ בדור קיבוץ הגלויות ושל קהילות יהודיות בתפוצות. בתכניות אלה התלמידים נחשפים לעושר המורשת התרבותית של עם ישראל  שהשפה העברית משקפת אותו.

            להלן התכניות המוצעות בנושא שנת העברית:

            א.      מחיי השפה העברית

נבנתה מצגת על אנשים משמעותיים שהיו מייסדי "השפה הברורה". המצגת כוללת קישורים לפעילויות מתוקשבות בנושא השפה.

                      קהל היעד: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

                      בשאלות אפשר לפנות אל מר משה זעפרני, טל' 050-6283206.

            ב.      הפתגם ראי העם

התכנית מציעה איסוף וחקר פתגמים מקהילות ישראל והשוואתם לפתגמי חז"ל או לפתגמים בני ימינו ושילוב הפתגמים בסיפורים מפרי עטם של התלמידים.

                     קהל היעד: כיתות ז'.

                      בשאלות אפשר לפנות אל הגב' עירית נימן, טל' 050-6288939.

            ג.       דור לדור יביע אומר

התכנית מציעה איסוף וחקר של  סיפורי-עם מקהילות ישראל, השוואתם לסיפורי-עם או לסיפורי חז"ל ושכתובם על ידי התלמידים בכתיבה יצירתית.

                      קהל היעד:כיתות ו'.

                      בשאלות אפשר לפנות אל הגב' דינה דרורי, טל' 052-3469066.

            ד.      יהדות התפוצות

התכנית מציעה יצירת קשר בין 5 בתי ספר בתפוצות לבין בתי ספר בארץ סביב השפה העברית.

                      קהל היעד: כיתות א'-ו'.

                      בשאלות אפשר לפנות אל הגב' אורנה חריטון, טל' 050-6283539.

            ה.      גיליון מיוחד של "עתמול"

ביטאון מיוחד של "עתמול" יעסוק בנושא העברית בתקופות שונות ובקהילות ישראל.

                      קהל היעד: מורים, מחנכים, מנהלים ומפקחים.

                      בשאלות אפשר לפנות אל מר משה זעפרני, טל' 050-6283206.

            ו.       שירים ושורשים

התכנית, בשיתוף הפיקוח על המוזיקה, עוסקת בפיוטים מקהילות ישראל.

                      קהל היעד: כיתות א'-ט'.

                      בשאלות אפשר לפנות אל הגב' שרה לאור, טל' 050-6496871.

           ז.       במלל ובזמר

תכנית אינטגרטיבית העוסקת בשירים המספרים את סיפורה של השפה העברית ומביאים את הערגה והכסופים לציון, העלייה, הזהות והשייכות לארץ.

                     לפרטים אפשר לפנות אל מר משה זעפרני, טל' 050-6283206.

בשאלות כלליות בנושא מורשת קהילות ישראל אפשר לפנות אל מר משה זעפרני, הפיקוח על מורשת קהילות ישראל במזכירות הפדגוגית, טל' 050-6283206, דוא"ל mosheza@education.gov.il.

חזור

1.9     השפה העברית במסגרת לימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה

להלן כמה הצעות ורעיונות כלליים לסיורים, לביקורים ולפעילויות בעקבות שנת הלשון:

            א.      סיור בעקבות הלשון העברית בירושלים: בנחלת שבעה (ניתוח כתובות ולוחות הנצחה בבתי הכנסת), בבית דוד, בבית בן-יהודה, ברחוב אתיופיה, בספריית אברבאנל ובבית הספר "למל" (בכל אחד מהאתרים יש כתובות ולוחות הקדשה, ואפשר גם לתבל את הסיור בקטעי קריאה מתוך עיתונים וספרות התקופה)

          ב.      סיור בשכונות דתיות וחרדיות בירושלים – ניתוח המודעות על לוחות המודעות והלשון המיוחדת של הפשקווילים

             ג.      ניתוח לשוני של המודעות על גבי לוחות מודעות ברחבי מקום המגורים

 ד.     ביקור במוזיאון הפסיפסים במעלה אדומים וניתוח לשוני של הפסיפסים העבריים

             ה.     ביקור במוזיאון ישראל, בהיכל הספר ובתצוגת ההתפתחות של הכתב באגף הארכיאולוגי

 ו.      ביקור באקדמיה ללשון העברית ולימוד על פועלה ועל תולדותיה

 ז.     ביקור באחת ממערכות העיתונים ולימוד האופן שבו מנסחים מודעות וכותרות

 ח.     סיור בעקבות סופרים: בבית עגנון, בבית ביאליק וכד'

 ט.     ביקור במוזיאונים של ראשית ההתיישבות (כפר בתיה, ראשון לציון, זכרון יעקב) ועיון במסמכים ובתעודות מהתקופה

 י.      ביקור בגנזך המדינה ועיון במסמכים מראשית הקמת המדינה הקשורים להנחלת הלשון ולהוראתה

 יא.    ביקור בבתי כנסת עתיקים וניתוח לשוני של כתובות על רצפות הפסיפס

 יב.    סיור ברחובות הערים או בקניונים וניתוח לשוני של שלטים ושל שמות חנויות.

בשאלות אפשר לפנות אל  ד"ר מיכאל גרינצויג,  המפמ"ר ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, המזכירות הפדגוגית, טל' 02-5601091 ו-050-6282070, דוא"ל micaelgr@education.gov.il.

חזור

1.10   השפה העברית בלימודי האזרחות

א.      ימי עיון בנושא "שפה ולאומיות": ימי העיון יעסקו בשפה כמרכיב מרכזי ביצירתן של תנועות לאומיות ושל מדינות לאום, תוך התמקדות בדוגמה של מדינת ישראל ותחיית השפה העברית ככלי לבניין האומה. התכנית מיועדת לחטיבת הביניים ולחטיבות העליונות.

ב.      תחרות "שיח ושיג" בין בתי ספר בנושאים חברתיים: ראה ב-1.4/א לעיל.

בשאלות אפשר לפנות אל מר אדר כהן, המפמ"ר לאזרחות, המזכירות הפדגוגית, טל' 050-6288937, דוא"ל adarcoh@education.org.il, ואל הגב' שושי יצחקי, מדריכה ארצית, טל'  050-9511052.

חזור

1.11   נושא השפה העברית במסגרת לימודי תרבות ישראל ומורשתו

נקודת המוצא לפעילות המטה לתרבות ישראל ולמורשתו בנושא השפה העברית היא העמדת העברית כראי וכביטוי לתרבות הדורות.

המטה לתרבות ישראל מבקש להקדיש  תשומת לב מיוחדת לטיפוח ההבעה בכתב ובעל-פה ולפיתוח חוש לשוני-סגנוני בדרך להפיכת הלשון העברית ללשון תרבות שהיצירה היהודית הקאנונית (התנ"ך, המשנה, הסידור וכו') משמשת לה מקור השראה ליצירה המתמשכת.

            להלן מגוון התכניות שהמטה לתרבות ישראל ומורשתו מציע:

            א.     "השפה העברית באספקלריה המאירה של חגי ישראל"

                   קהל היעד: תלמידי כיתות ה'-ו' וחטיבות הביניים.

מהות  הפעילות: במקביל להוראת נושא החגים יעסקו התלמידים בגלגולים סמנטיים של מילים, צירופים, ניבים ופתגמים ממקורות קדומים לימינו בתכנית "השפה העברית באספקלריה המאירה של חגי ישראל". מטרת התכנית לפתח מודעות אצל התלמידים לתהליכי התפתחות השפה ולרבדיה, וכן למשמעויות של מילים וצירופים מעבר להקשר המודרני של המילה. במסגרת זו ילמדו התלמידים טקסטים מהמקרא, מהמשנה ומהסידור.

          ב.      יחידת לימוד על מאמר של ז'בוטינסקי בנושא העברית

                   קהל היעד: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

מהות  הפעילות: לערכה על דמותו ועל פועלו של זאב ז'בוטינסקי צורפה יחידת לימוד העוסקת במאמר של ז'בוטינסקי על "לִיטוּן" (לטיניזציה) של הכתב העברי. במסגרת יחידת לימוד זו יתוודעו התלמידים לקשיים של דוברי העברית עם תחילת התהליך של החייאת השפה, יתמודדו עם דילמות של מחיי השפה, ויגבשו עמדה אישית על הצורך בשפה לאומית חיה.

            ג.       ניבים וביטויים מפרקי אבות

                      קהל היעד: תלמידי כיתות ח'.

מהות  הפעילות: במסגרת הוראת תרבות ישראל תלמידי כיתות ח' לומדים את מסכת אבות. לצד הלימוד וההתמודדות הערכית בנושאים כגון התנהגות ראויה, דרך ארץ וכו' יעסקו התלמידים ביחידת לימוד נוספת העוסקת בניבים ובביטויים שהגיעו לשפתנו ממסכת אבות. גם ביחידה זו יעסקו התלמידים בגלגול הסמנטי שעברו הניבים, וייווכחו שהשפה העברית היא "שומרת החינם של כל הקניינים הלאומיים" של תרבותנו, כדברי ח"נ ביאליק (על שפה ואומה).

            ד.      יצירת מילון "סלנג תרבותי" במחוז חיפה

קהל היעד: תלמידי כיתות ו'-ח' בבתי הספר הממלכתיים.

מטרות הפעילות הן הגברת ההתעניינות והלימוד של בני הנוער במקורות ישראל; חיבור בין מסורת וחידוש - בין השפה העברית הכתובה לדורותיה ובין השפה העברית המדוברת והמתחדשת.

התהליך החינוכי יכלול חיפוש בארון הספרים היהודי לדורותיו (מהמקרא ואילך) והתאמת מילים, ניבים, ביטויים ופתגמים מהמסורת לשפת ה"סלנג" היום-יומית.

כל כיתה תציע מילון כיתתי שבו לפחות עשרים ביטויים מפורשים. ייערך פורום שכבתי (יום שיא) שבו תציג כל שכבה את ביטוייה (אפשר בדרכים מקוריות), ויחד ירכיבו מילון בית-ספרי. המילון יישלח לרפרנט המחוזי של מטה תרבות ישראל ומורשתו, והמטה יערוך את המילון ויפרסם אותו בבתי הספר.

ה.      חידון הציונות במחוזות חיפה והצפון

קהל היעד: תלמידי כיתות ח'-ט' בבתיה"ס הממלכתיים והממלכתיים-דתיים

                        מטרות החידון

                      -       להגביר את ההתעניינות ואת הלימוד של בני הנוער בנושא הציונות: אירועים, אישים שלקחו חלק  בבניית המדינה והישגי מדינת ישראל

                      -       לחזק את ההזדהות של בני הנוער עם ערכים אנושיים, לאומיים וחברתיים של המדינה והחברה בישראל  אז והיום

                      -       לבסס ולהעמיק בקרב בני הנוער את הקשר לעם ישראל, לארץ-ישראל ולמורשת ישראל.

היות שהשפה העברית היא נושא מרכזי השנה, יקבל הנושא משקל בעל משמעות גם בחידון.

התהליך החינוכי יתבסס על חמישה שלבים: שלב לימוד כיתתי ובסופו חידון כיתתי, שלב לימוד בית-ספרי ובסופו חידון בית-ספרי פומבי או בכתב, פעילויות מחוזיות (למצטיינים הבית-ספריים),  חידון מחוזי פומבי וחידון ארצי פומבי.

            ו.       "אנשי שם" - תכנית לימודים שבסיומה חידון מחוזי

קהל היעד: תלמידי כיתות ד'–ה' בבתיה"ס הממלכתיים והממלכתיים-דתיים במחוז הצפון.

מטרת התכנית היא לחשוף את התלמידים לידע ולערכים של "אנשי שם" בהיסטוריה היהודית שתרמו לבניין ארץ-ישראל ולתרבותה. אחת הדמויות שלומדים אודותיה בתכנית זו היא אליעזר בן יהודה.

התהליך החינוכי יתבסס על כמה שלבים: שלב לימוד כיתתי ובסופו חידון כיתתי, שלב לימוד בית-ספרי ובסופו חידון בית-ספרי פומבי או בכתב וחידון מחוזי פומבי. התכנית מתקיימת בשיתוף המכון למורשת בן גוריון ואתר "גלים".

            ז.       חידון ביאליק

קהל היעד: תלמידי כיתות ה'-ו' בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים במחוזות חיפה והצפון.

עיריית קריית-ביאליק, בשיתוף עם המטה לתרבות ישראל ומורשתו במחוזות חיפה והצפון ובשיתוף  מינהל החברה והנוער, יזמה חידון שנושאו המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

העירייה תוציא חוברת על חיים נחמן ביאליק – האיש, יצירותיו ומקומו בתרבות הישראלית. בתהליך הלמידה יושם דגש על שירי ביאליק ההולמים את קהל היעד (שירי ילדים ועוד). כמו כן ילמדו התלמידים מבחר אגדות מתוך "ספר האגדה" שערכו ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי (הוצאת דביר בע"מ, ת"א, תש"ך-תשל"ג).

                        מטרות החידון

 -       לחשוף את התלמידים לדמותו ולפעילותו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק

                      -       להגביר את ההתעניינות של בני הנוער בשירת ביאליק ובמבחר האגדות בתלמוד ובמדרשים

 -       להעלות את המודעות לשפה ולהעשרתה  ולהכיר את  המורשת הלשונית של התרבות העברית.

               ח.     "מסע אל הדרשה" - תחרות כתיבת דרשה אישית

                        קהל היעד: תלמידי כיתות ו' בבתי הספר הממלכתיים.

בתכנית זו, בשיתוף מכון "עתים", התלמידים כותבים דרשה אישית, אקטואלית ורלוונטית לחייהם  המבוססת גם על פרשת השבוע.

                        מטרות התכנית

          -        להגביר את ההתעניינות של בני הנוער בפרשת השבוע  ואת הלימוד של מקורות מארון הספרים היהודי

                        -        לתת לתלמידים הזדמנות לפרשנות יוצרת משלהם

                        -        לשפר את תרבות הדיבור והדיון ואת ההיכרות עם  המורשת הלשונית של התרבות העברית

                        -        לבסס ולהעמיק בקרב בני המצווה את הזיקה למורשת  ישראל.

                        -        הדרשות המצטיינות תוצגנה לוועדת החינוך של הכנסת.

            ט.    "מפתחות" – חל"ד

                     קהל היעד: תלמידי כיתות ב'-ה' בחינוך הממלכתי.

תכנית הלימודים של חל"ד, "מפתחות", היא  תכנית ללימוד מושגי יסוד וערכים בתרבות ישראל מתוך טקסטים מארון הספרים היהודי.

מטרת התכנית היא לאפשר לתלמידים לקרוא וללמוד טקסטים בלשון המקורות היהודיים. התלמידים יכירו מושגים, ביטויים, פתגמים וניבים בתוך מקומם הראשוני והטבעי וייצקו בהם משמעות רלוונטית לחייהם. בעקבות לימוד הטקסטים, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", יאמצו התלמידים  התנהגות חברתית-ערכית הבאה לידי ביטוי בחיי היום-יום שלהם.

            י.       התכנית "מובילי זהות": הגות, ספרות ושירה בשפה העברית – המרכז לזהות יהודית ברמת הגולן

                     קהל היעד: מורים המלמדים בבתי הספר ברמת הגולן.

המרכז לזהות יהודית, בשיתוף המטה לתרבות ישראל והמועצה האזורית גולן, מקיים פעילויות בנושא מורשת ישראל, חיזוק השורשים היהודיים והעמקת הזהות היהודית בגולן ובצפון. כל הנושאים שהמרכז עוסק בהם נוגעים בשפה העברית. השנה הוחלט להתמקד בהגות, בספרות ובשירה.

מטרת התכנית היא לחשוף את המורים לפולמוס השפה העברית בתנועה הציונית ולעסוק במקורם של ניבים וביטויים וביסודות מן המקורות בשירה העברית ובספרות העברית.

            י"א.   דיון סביב דילמות מוסריות

                     קהל היעד: תלמידי החינוך היסודי וחטיבות הביניים, מחוז מרכז.

התכנית היא פרי שיתוף פעולה של החינוך הפורמאלי והחינוך הבלתי-פורמאלי מינהל החברה והנוער.

מטרת הפעילות: פיתוח וקידום של החשיבה המוסרית של התלמיד באמצעות דיון בדילמות מוסריות תוך שימוש בכלי הדיון.

התוצר המצופה של התכנית הוא חוברת פעילויות הכוללות הנחיות למורה והצעות לפעילויות הוראה שעיקרן דיון קבוצתי בדילמות מוסריות בנושאים ערכיים סביב תכנים מתחום תרבות ישראל.

י"ב.  "במלל ובזמר"

         זוהי תכנית אינטגרטיבית העוסקת בשירים עבריים, במקורותיהם היהודיים ובמקומם בתרבות ישראל. .

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' ציפי קוריצקי, המטה לתרבות ישראל ומורשתו, טל'  02-5602068, דוא"ל zipiko@education.gov.il, וכן אל הרפרנטים במחוזות.

חזור

1.12   השפה העברית במסגרת לימודי התקשורת והקולנוע

לאמצעי התקשורת והקולנוע שהתפתחו מאוד בעשורים האחרונים  השפעה רבה על השפה העברית המתחדשת. כשפה חיה המתאימה את עצמה לצרכים החברתיים והתרבותיים של דובריה העברית מסתגלת לאמצעי הביטוי בסוגי המדיה הללו שבהם תמונה, צליל ותנועה משחקים לצד המילים בדיבור ובכתב.

לימודי התקשורת והקולנוע יכוונו הן להכרת המאפיינים המיוחדים של השפה העברית בסוגי מדיה אלה והן לשימוש בערוצים הללו האהובים על ילדים ועל בני נוער כדי לטפח את אהבתם לשפה העברית ולהגדיל את כבודה בעיניהם.

להלן תכניות בתחום התקשורת והקולנוע לשנת הלשון העברית:

א.      תחרות כתבות בקרב מגמות עיתונאות לרגל שנת השפה העברית

ברחבי הארץ פועלות 40 כיתות במגמת עיתונאות כתובה. במסגרת זאת התלמידים מתבקשים לכתוב כתבות בשלושה סגנונות של כתיבה עיתונאית: ידיעה חדשותית, כתבה ומאמר עמדה. הכתבות יכולות להיות במגוון נושאים: איכות הסביבה, המלחמה בתאונות הדרכים, זכויות בעבודה, זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות, גיוס לצבא, מסעות לפולין ועוד.

כדי לשדרג את איכות הכתבות ולהעלות את המוטיבציה של התלמידים אנו מציעים לקיים תחרות ארצית לכתבות עיתונאיות בשיתוף עם הפיקוח על הוראת השפה העברית, עם הפיקוח על הוראת הערבית ועם הפיקוח על הוראת האזרחות.

מטרות התחרות הן:

•          לקדם את הכתיבה העיתונאית
•          לשפר את הכתבות מן ההיבט העיתונאי והלשוני  ולהגביר את המעורבות האזרחית
•          להגביר את המוטיבציה של התלמידים לכתוב ולשפר את יכולות הכתיבה שלהם
•          להרחיב את תפוצת הכתבות ולהביא אותן לידיעת הציבור.

הכתבות הזוכות יתפרסמו בעיתונים מקוונים שישתפו פעולה עם מארגני התחרות. 14 התלמידים שיזכו במקומות הראשונים ישתתפו בסדנת כתיבה בליווי עיתונאי מן השורה הראשונה.

ב.      "פינת ההיסטוריה" – תחרות סרטים בעקבות חקר שלטי רחוב

"פינת ההיסטוריה" היא תחרות שתתמקד בהפקות סרטים  קצרים של תלמידים (עד 10 דקות) שנושאם הדמויות ההיסטוריות שעל שמם נקראים הרחובות בכל עיר. מטרה חשובה של התחרות היא להביא את ראשי הערים  והרשויות להוסיף על השלטים של שמות הרחובות הסבר כתוב על הדמות המייסדת שמאחורי שם הרחוב.  הדבר תלוי כמובן בשיתוף פעולה מצד ראשי הרשויות.

תלמידי מגמות התקשורת והקולנוע יכולים להירתם למשימה וללמוד ממנה פרק חשוב בהיסטוריה ובאזרחות. דרך חקר שלטי הרחוב ילמדו התלמידים בראש ובראשונה על ההיסטוריה של היישוב שהם גרים בו וגם על ההיסטוריה הישראלית והיהודית בכלל. כמו כן הם יתנסו בהפקת מסרים בשפות מדיה שונות, תוך שימוש בשפת המילים לצד תמונה, צליל ותנועה. בכתיבת דברי ההסבר יש להקפיד כמובן על שפה תקנית ומותאמת לקהל היעד.

אפשר להפיק את הסרטים בכל ז'אנר. כדאי  להגיע  לשיתוף פעולה מלא ופורה עם אנשי המקצוע בתחומי דעת שונים (כמו עברית, היסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה) וכן להגיע לשילוב כל האמצעים האמנותיים האחרים (דיבור וכתיבה, משחק, ציור, אנימציה, תפאורה, תלבושות, אמצעים פירוטכניים ואורקוליים).  כדאי ליצור סרטים שיביעו את רגשותיהם של היוצרים הצעירים ואת נקודת מבטם הייחודית.

כ-30 מבין הסרטים ישודרו בערוץ הראשון ויעמדו לבחירת הקהל במהלך חודש של שידורים.

התאריך האחרון למשלוח הסרטים הוא  ג' בניסן התשע"א, 18 באפריל 2011.

פרטים על ועדות השיפוט ועל ערב הגמר החגיגי שבו גם יחולקו הפרסים האישיים בכל הקטגוריות של העשייה הקולנועית והאמנותית יתפרסמו לקראת פסח.

לפרטים נוספים על הפרויקט אפשר ליצור קשר עם הבמאי יוסי רבך, יוזם הפרויקט ומרכזו, טל' 052-4898555, דוא"ל  rabach1@walla.com.

ג.       פינת ההיסטוריה – תחרות תכניות רדיו בעקבות שלטי רחוב

"פינת ההיסטוריה" היא תחרות שתתמקד בהפקת תכניות רדיו קצרות של תלמידים (עד 5 דקות) שנושאן הדמויות ההיסטוריות שעל שמן נקראים הרחובות בכל עיר. על מטרות התחרות ראה ב-ב' לעיל.

התאריך האחרון למשלוח תכניות הרדיו  הוא  ג' בניסן  התשע"א (18 באפריל 2011).

פרטים על ועדות השיפוט ועל ערב הגמר החגיגי שבו גם יחולקו הפרסים האישיים יתפרסמו לקראת פסח באתר המפמ"ר לתקשורת ולקולנוע.

לפרטים נוספים על הפרויקט אפשר ליצור קשר עם מר יוסי רבך, מרכז הפרויקט,  טל'  052-4898555, דוא"ל rabach1@walla.com.

ד.      תחרות פינות רדיו בנושא "שנת השפה העברית"

הרדיו כמדיום מבוסס-שפה מחויב לשפה עברית תקנית. לשם הרחבת הידע בשפה, שיפור המיומנויות בשפה והעשרתה ומעורבות פעילה של תלמידי מגמות הרדיו בבתי הספר הוכרזה תחרות רדיו בנושא השפה העברית.

על המשתתפים בתחרות לעמוד בדרישות האלה:

-        הפינה יכולה להיות ריאיון, תשדיר, פרסומת או יצירה מקורית אחרת.

-        אורך הפינה עד דקה.

-        בפינה ישולבו שירים עבריים מתקופות שונות.

הקריטריונים להערכה: מקוריות, דרכי הבעה נאותות, שימוש במרכיבים רדיופוניים מתאימים, נכונות הנאמר ותקינות השפה.

צוות השיפוט יכלול אנשי רדיו ומומחים בלשון העברית.

יש לשלוח את הפינות לתחרות עד י"א בשבט התשע"א ( 16 בינואר 2011).

ההכרזה על  הזוכים תתקיים בכנס הרדיו ע"ש אילן רועה ז"ל  שיתקיים במכללת עמק יזרעאל בט"ו באדר א' התשע"א (20 בפברואר 2011).

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' דורית באלין, המפמ"ר לקולנוע ותקשורת, המזכירות הפדגוגית, טל' 050-6282396, דוא"ל doritba@education.gov.il.

מידע על תכניות בחינוך הממלכתי-דתי אפשר למצוא באתר הפיקוח על התקשורת בחינוך הדתי: /EducationCMS/Units/Hemed/ YehidotMafmarim/Tikshoret/tfrit_tikshoret.htm

חזור

1.13   השפה העברית במסגרת מקצוע האמנות

האם אפשר לצייר בעברית? לפסל או לצלם בעברית? שפת המילים ושפת האמנות החזותית שונות ביסודן – בכלי הביטוי, באבני הבניין, בתחביר, בצופן – ובכל זאת, בעזרת שני הסוגים של שפות אלה האדם מבטא רעיונות, משמר זיכרונות ויוצר תרבות, אמנות ותקשורת בהיותו חלק מן החברה האנושית.  וכך העברית מוצאת את מקומה גם בתחום האמנות החזותית.

לכבוד שנת העברית פותחו שתי פעילויות מרכזיות המדגישות את הקשר בין השפה המילולית לבין השפה החזותית: האחת מדגימה כיצד השפה באה לידי ביטוי ביצירות אמנות העוסקות בה, והשנייה מדגימה כיצד שפת המילים והשפה החזותית "משתפות פעולה" בהבעה של מסרים ורעיונות, כמפורט להלן:

א.      ערכה של יצירות אמנות ישראלית בנושאים הקשורים בשפה ובעברית

הנושאים בערכה

• שפה וזהות –  טיפוח ההבנה כי לשונו של אדם מייצגת אותו    ומשפיעה על דרך חשיבתו, על תודעתו ועל מקומו בחברה
• שפה ותרבות – הדגשת יחסי הגומלין שבין שפה לתרבות.

דפי הנחיה להפעלת תלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות ילוו את ערכת היצירות.

ב.      תחרות ארצית בעיצוב כרזות

המורים ידונו עם התלמידים על הקשרים בין הביטוי האמנותי ובין השפה העברית בעיצוב כרזה. ניבים ופתגמים ישמשו בסיס הכרזה, ושיקולים אמנותיים בנוגע לצורה, לצבע, לאותיות, לקומפוזיציה ולמדיום ישפיעו על הביצוע. התחרות תתקיים ברמה מחוזית וברמה ארצית.

לקבלת מידע נוסף אפשר לפנות אל הפיקוח על הוראת האמנות, המזכירות הפדגוגית. דוא"ל  naomiya@netvision.net.il, וכן לאתר המפמ"ר לאמנות: / /educationcms/units/mazkirut_pedagogit/omanut/luachmodaot

מידע על תכניות נוספות בחינוך הממלכתי-דתי אפשר למצוא באתר הפיקוח על האמנויות בחינוך הדתי, בכתובת: /EducationCMS/Units/Hemed/ YehidotMafmarim/Tikshoret/tfrit_tikshoret.htm

חזור

1.14   השפה העברית במסגרת לימודי התיאטרון

            א.      יום תיאטרון ארצי לתלמידי תיאטרון בכיתות י"א

בשנת הלימודים התשע"א ייערך יום תיאטרון ארצי ביזמת הפיקוח על הוראת התיאטרון ובשיתוף התיאטרון הלאומי הבימה בסימן השפה העברית. במהלך היום יציגו התלמידים דיאלוגים או מונולוגים מתוך מבחר המחזאות הישראלית. כמו כן יתקיימו כיתות אמן וסדנאות בהנחיית שחקני התיאטרון הלאומי הבימה.

ב.     השפה העברית בתיאטרון  - אסופת פעילויות

לתלמידי הקדם-יסודי, היסודי וחטיבת הביניים מוצעת אסופת פעילויות בתיאטרון העוסקת במפגש של שפת התיאטרון עם השפה העברית.

הפעילויות מזמנות לתלמידים התנסות יצירתית-חווייתית בדגש על המפגש בין השפות – שפת התיאטרון והשפה העברית - והחומרים המוצעים כוללים דוגמאות לטקסטים מגוונים, כגון שיר, פתגם, ניב ומחזה המוכרים מן התרבות הישראלית. הפעילויות מאפשרות לתלמידים דרכי מבע מגוונות ומציעות תהליכי הוראה-למידה באמצעות משחקי תיאטרון, תיאטרון סיפור והפקת סצנות קצרות.

האסופה מחולקת לפי קבוצות גיל – קדם-יסודי-א', ב'-ד', ד'-ו'
וחט"ב – והיא בנויה באופן מודולארי. תהליך למידה זה יעשיר את התלמידים בהיבטים הלשוני, הקוגניטיבי, האסתטי והחברתי.

מטרת הפעילויות

-       העמקת התהליכים של רכישת השפה הדבורה ושל הכתיבה והקריאה 

-       היכרות עם שפת התיאטרון 

-       מתן ביטוי לרעיונות ולרגשות באמצעות תנועה וקול 

-       שכלול המיומנות לתקשורת מילולית ובלתי מילולית

-       למידת המיומנות לשיתוף פעולה

-       פיתוח החשיבה, הדמיון והשליטה הגופנית

-       פיתוח היכולת לביטוי מילולי כדברי משוב והתרשמות  

-       פיתוח היכולת להקשבה ולהתבוננות.

אפשר למצוא את האסופה  באתר המפמ"ר לתיאטרון: educationcms/units/mazkirut_pedagogit/theatre/odot/mahadash.htm

לשאלות ולקבלת מידע נוסף אפשר לפנות אל הפיקוח על הוראת התיאטרון, המזכירות הפדגוגית, דוא"ל  naomiya@netvision.net.il.

חזור

1.15    תכניות מיוחדות במסגרת לימודי המוזיקה

סיפורו של הזמר העברי הוא סיפורה של מדינת ישראל; השירים הרבים, נכסי צאן הברזל, יוצרים את המפגש המרתק עם אנשים ועם תרבויות, עם נופים ועם מקומות, עם צלילים ועם ריחות, ובכך משקפים את מפת ההיסטוריה של עם ישראל. במסורת שירית זו טמונה היכולת ליצור תרבות משותפת מייחדת ומאחדת הקושרת אותנו בחבלי הזהות והשייכות, ויש לה הכוח ליצור מכנה משותף בין אנשים מקהילות שונות ומתפוצות שונות שכולם מתאחדים יחדיו לחוויה תרבותית-מוזיקלית. בבסיס כל התכניות המוצגות להלן עומד הרעיון שלפיו כל בוגר של מערכת החינוך יכיר את השירים על בוריים, ילמד את תוכנם ואף יפזם אותם בעיתותיו שלו

א.      שירת רבים

במסגרת התכנית בתי הספר שרים זמר עברי ולומדים את השירים בהקשר חברתי, תרבותי והיסטורי. השירה מבוצעת בארבעה מעגלים: כיתות, שכבות גיל, תלמידים והצוות החינוכי, תלמידים ובני משפחותיהם. התוצאה היא הכרת רפרטואר מוזיקלי מגוון ומפתיע בכוחו האמנותי המספר את ההיסטוריה של מדינת ישראל, מתאר את אנשיה ואת שפתה  ומשקף את כל המאפיינים הייחודיים למדינתנו.

קהל היעד: בתי הספר היסודיים.

ב.      "שרים מורשת", עם נורית הירש

מורשת, ציונות ודמוקרטיה הם הנושאים המרכזיים בספרה של נורית הירש. מורים למוזיקה מלמדים את שיריה של נורית הירש וזוכים למפגש בלתי אמצעי עם היוצרת.

קהל היעד: בתי הספר היסודיים

ג.       בתי ספר שרים ( עם רשת ג')

במסגרת תכנית ייחודית זו התלמידים נפגשים עם יוצר ישראלי, עם מלחין או עם משורר. המפגש הבלתי-אמצעי הזה מתקיים בכיתות שהציבו את הזמר העברי במקום מרכזי בשיעורי המוזיקה, כיתות שגם הכירו במהלך השנה את מיטב שיריו של המלחין או המשורר באמצעות שירה ונגינה. מפגש זה מוקלט ומושמע ברשת ג'.

                      קהל היעד: בתי הספר היסודיים.

            ד.      שרים עם "זמרשת"

שיתוף פעולה בין הפיקוח על החינוך המוזיקלי ובין "זמרשת" - פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם - הוביל להקמת פינה באתר של המפמ"ר למוזיקה הנושאת את השם "שרים עם זמרשת". המורים מוזמנים לשיר את השירים, להכיר את הסיפורים שמאחורי השירים, להיעזר בפעילויות המצורפות, להאזין לביצועים האותנטיים ובכך להנחיל אותם לתלמידים הצעירים.

קהל היעד: בתי הספר היסודיים.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' ענת דור, טל' 054-4541695.

ה.      שירים ושורשים

בתכנית "שירים ושורשים" התלמידים לומדים רפרטואר שירים ויצירות מן המסורות המוזיקליות של קהילות ישראל השונות בהקשר רב-תחומי. בסיום תהליך הלמידה הם זוכים לביקור של פייטן ונגן בבתי הספר. התכנית כוללת את מיטב הרפרטואר המוזיקלי של קהילות ישראל השונות, ומאפשרת הצצה לנכסי צאן הברזל של עולם תרבותי מוזיקלי קסום המשקף את פניה של החברה הרב-תרבותית בישראל. התכנית פועלת בשיתוף עם הפיקוח על מורשת קהילות ישראל במזכירות הפדגוגית.

קהל היעד: בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' רנה כלף, טל' 052-8358954.

ו.        מקהלה

בתי ספר שרים שירים ישראליים במסגרת  שיעורי המקהלה. המקהלה מופיעה במסגרת אירועי בתי הספר ונוטלת חלק באירועי הקהילה.

קהל היעד: רב גילאי.

ז.      תזמורות והרכבי ביצוע במסגרת המודל המוזיקלי היישובי

התזמורות והרכבי הביצוע של בתי הספר מנגנות שירים עבריים, ומופיעות בבתי הספר, בקהילה ואף בבמות בינלאומיות.

קהל היעד: רב גילאי.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' יעל שי, המפמ"ר למוזיקה, טל'
050-6283670.

            ח.      "זמר לך לגיל הרך"

בתכנית זו ילדי הגן לומדים להכיר את השירים שהם נכסי צאן הברזל של ספרות הילדים, וגם שרים אותם. 

קהל היעד: גני הילדים.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' יהודית פינקיאל, טל' 050-6288969

ט.      זמר עברי

מגמות המוזיקה בוחרות ביחידת לימוד אחת שבה לומדים נושא זה ואף מבצעים אותו בשירה ובנגינה.

קהל היעד: החטיבה העליונה.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' אביטל גפן, טל' 054-5421406.

בשאלות אפשר לפנות אל ד"ר יעל שי, המפמ"ר למוזיקה,  טל' 050-6283670, דוא"ל musical@education.gov.il, וכן אל הפיקוח על החינוך המוזיקלי במחוזות.

חזור

1.16    לימודי המחול בשנת השפה העברית

"למחול שפה ייחודית, חיה, משתנה ובעלת סימנים, סמלים ודימויים המבדילים אותה משפות האמנות האחרות. המחול מעניק טעם, תוכן ומשמעות לחיי האדם" (מתוך תכנית הלימודים במחול לחטיבה העליונה).

שפת המחול, כמו כל שפה, היא מדיום בעל כללים ומרכיבים ייחודיים שאפשר להביע דרכם רעיונות ומסרים. כאמנות שפת המחול נותנת ביטוי אסתטי-צורני לרעיונות, לתכנים, לרגשות ולניסיון חיים של היחיד ושל הקבוצה, והיא מורכבת מסוגים, מסוגות ומסגנונות שונים.

           להלן תכניות ייחודיות במחול לשנת השפה העברית:

א.      "בטקסט ובתנועה"

התכנית המוצעת עוסקת בדיאלוג בין שפות – בין שפת המחול לבין השפה העברית – סביב יצירה מיצירות הספרות העברית. המחול, בשפה המיוחדת לו, יכול לומר משהו על היצירה הספרותית, להציג נקודות מבט נוספות עליה ולהציע לה פרשנויות משלו. 

דוגמה לכך  אפשר לראות בתכנית ייחודית במחול, "אלתרמן בטקסט ובתנועה", שהתקיימה במסגרת מיזם של בית הספר לאמנויות המחול של סמינר הקיבוצים, בשיתוף מוזיאון ארץ ישראל. התכנית כללה חיבורים בתנועה בעקבות שירים של אלתרמן לרגל  100 שנים להולדתו והתקיימה בחלל התערוכה במוזיאון ארץ ישראל.

בתי הספר והמכללות להכשרת מורים מוזמנים לבחור יצירות או נושאים בספרות העברית ולדבר אליהן במחול.

ב.      "מחול לכול – מחוללים ידע – לדעת, לחוות, לחולל"

במסגרת התכנית תוקדש יחידת הוראה להיכרות עם יצירתה הרב- תחומית של שרה לוי תנאי, מייסדת "תיאטרון מחול ענבל" ומחברת "השפה הענבלית" במלאת 100 שנים להולדתה.

שרה לוי תנאי הייתה משוררת, מלחינה וכוריאוגרפית שפעלה בישראל המתהווה בין שנות ה-40 לשנות ה-80 של המאה ה-20. מקורות השראתה היו התנ"ך והמסורת היהודית, נופי הארץ, ישראל המתחדשת ומסורת יהודי תימן. שפת "התנועה הענבלית" שיצרה היא שפה הממזגת בתוכה אלמנטים עממיים של מוזיקה ומחול. מקצת מיצירותיה לתיאטרון מחול ענבל: מגילת רות, שיר השירים ואותיות פורחות.

                     ממטרות התכנית:

1.      מפגש חווייתי עם אמנות המחול

2.      חשיפה לסוגי המחול השונים: אתני, עממי, חברתי ובימתי כפי שהם באים לידי ביטוי בתרבות הישראלית

3.      פיתוח חוש אסתטי, יכולת ביטוי רגשית, יצירתיות ודמיון

4.      חיזוק השייכות לעיר, למדינה ולמסורת.

המלצות לפעילויות: לימוד שפת התנועה הענבלית שיצרה שרה לוי תנאי, היכרות עם שיריה ועם לחניה, לימוד ריקוד עממי או בימתי מתוך הרפרטואר שיצרה ועיבודו ליצירת מחול עכשווית ויצירה בעקבות שיריה, לחניה ומחולותיה.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' נורית רון, המפמ"ר ללימודי המחול, המזכירות הפדגוגית, טל' 03-6896134, דוא"ל  nuritron@education.gov.il.

חזור

1.17    השפה העברית במסגרת החינוך הגופני

למילון המונחים של החינוך הגופני יש מקום נכבד בעולם הספורט וברחוב כאחד. מושגים  רבים מן השפה האנגלית השתרשו בקרב מורים, מאמנים, שחקנים, פעילי ספורט, תלמידים, עיתונאים ופרשנים. אחדים מהם, כגון "גול", "אופסייד", "אאוט" 

(out) וכיו"ב, הוחלפו בשנים האחרונות במקביליהם העבריים: "שער", "נבדל", "חוץ" וכיו"ב .

תופעה לשונית מעניינת היא הופעתם של מטבעות לשון מתחום הספורט שתופסים את מקומם בשיח  הכללי בחברה ללא קשר לספורט, כגון "אנחנו על המפה", "ככה לא בונים חומה", "חזק על חלשים", "על הקרשים", "הדקה התשעים" ועוד.

הפיקוח על החינוך הגופני יפעל במהלך שנת הלשון בכמה דרכים כדי להמשיך ולהטמיע בדור הצעיר מילים וביטויים עבריים נוספים מתחום החינוך הגופני:

א.      מדי חודש יפורסמו מילים, ביטויים ומושגים שהמורים לחינוך גופני יתבקשו להשתמש בהם בשיעוריהם. תזכורת תינתן בכל כינוס של מורי החינוך הגופני. כמו כן יקיימו המורים חידונים בית-ספריים בנושא בשבוע החינוך הגופני.

ב.      בימי הספורט הבית-ספריים תהיה המוזיקה ישראלית ובעברית, השילוט יהיה בעברית תקינה, שמות הקבוצות יהיו עבריים, יהיה המנון עברי לכל קבוצה, הסיסמאות יהיו עבריות, ויהיו חידונים במונחי החינוך הגופני והספורט.

ג.      בתחרויות בתי הספר יהיה שילוט מקצועי בשפה תקינה, תהיה מוזיקה ישראלית ובעברית, הכיתוב על החולצות יהיה בעברית, והכרוז ישלב בדבריו מושגים/מונחים מקצועיים בעברית תקינה.

ד.      בתחום של חינוך וספורט ימי יהיה השילוט בבתי-הספר מקצועי ובשפה העברית, ויפורסמו מילים, ביטויים ומושגים מקצועיים שהמורים יתבקשו להקנות לתלמידיהם, כגון "להטיל עוגן", "נמל מבטחים", "עוגן הצלה", "רוח גבית" וכיו"ב.

ה.      המורים לחינוך הגופני יתבקשו להשתמש במונחים המדעיים בעברית הן בשיעורים והן בשאלוני הבחינות בחינוך הגופני.

בשאלות אפשר לפנות אל ד"ר אברהם זוכמן, המפמ"ר לחינוך הגופני, המזכירות הפדגוגית טל' 050-6282374, דוא"ל avrahamzu@education.gov.il.

חזור

2        תכניות ייחודיות בתחום השפה העברית של בתי ספר ניסויים ומרכזי הפצה

ההצעות המובאות להלן הן פרי יצירתם של צוותים יזמים במוסדות חינוך ניסויים שונים שהצליחו, בתהליך של התנסות ומחקר מעמיק לחלץ מודלים, שיטות ודרכי הוראה-למידה ייחודיות המשביחות את לימוד השפה העברית בתחומי חיים שונים. אפשר לפנות אל הצוותים הללו וללמוד מנסיונם ומהתובנות שהפיקו כדי ליישם את התכניות גם בבתי ספר או בגני ילדים נוספים.

2.1     הגן הניסויי "זמיר", חולון: "אוריינות אמיתית בסביבה טבעית"

הניסוי מציע מודל לרכישת מיומנויות שפה בהקשר שהחיים מזמנים תוך הימנעות מתרגילים דידקטיים מלאכותיים. המודל שם דגש על טיפוח מכלול רחב של מיומנויות שפה: מיומנויות השיחה, אוריינות השיח, אוריינות הספר, היכולת הנרטיבית והכרת הצופן האלפא- ביתי.  דרכי הפעולה כוללות משחקים, העשרה בחומרים אורייניים המעודדים חקר וכן שימוש בקטעי ספרות מסוגות שונות ובמיוחד ספרות ילדים איכותית.    

איש הקשר: הגננת שרון כהן ברקוביץ, טל'  03-5039110.

2.2     הגן הניסויי "אגס", מחוז מרכז: "המוזיקה כשפה והשפה כמוזיקה"

הניסוי מציע שימוש במוזיקה כאמצעי לפיתוח מיומנויות אורייניות ושפתיות אצל ילדי הגן. התכנית כוללת פעילויות מוזיקליות שבמהלכן יפתחו הילדים כישורי אוריינות: מודעות פונולוגית, הסמלה של צלילים וניצני קריאה וכתיבה. באמצעות פעילויות מוזיקליות שונות (המערבות הורים וילדים)  מחזקים את התקשורת המילולית,  מדגישים את הקשר החברתי  ומזמנים  פעילויות אלתור באומר, בצליל ובציור שיאפשרו לילדים לגלות, לתרגל ולהמציא רעיונות מקוריים משלהם.

איש הקשר: הגננת דפנה הריס, טל'   052-5263472.

2.3     ביה"ס הניסויי הוברמן, פתח תקווה: "יש על מה לדבר - רטוריקה ודיאלוגים מעצימים בחינוך"

            קהל היעד:  בתי  הספר היסודיים.

הניסוי מציע פיתוח תכנית ייחודית חדשנית המעודדת את כישורי השיח, הדיון והחשיבה בקרב התלמידים תוך מתן הזדמנויות לתלמידים לשכלול יכולותיהם ברטוריקה ובמידענות. בין הפעילויות קיום דיאלוג לימודי מעצים  במורשת המזמן  תוך כדי שיחה כתיבת ניירות עמדה, הכנת מצגות, הצגת נאומים ועריכת דיונים; הקמת תחנת רדיו בית-ספרית המשלבת מוזיקה, רטוריקה, תרבות ואקטואליה; לימודי רטוריקה ממוקדים ומשולבים בתחומי דעת מגוונים; יצירת בלוגים מתוקשבים המאפשרים שיח דיגיטאלי שבו התלמידים משתתפים במרחבי לימוד מקוונים בארץ ובעולם.

איש הקשר: המנהלת לאה גרוס, טל' 03-9088323.

2.4     ביה"ס הניסויי ידלין, ראשון לציון: "האקדמיה למדענים צעירים"

קהל יעד: בתי הספר היסודיים.

בית הספר, המטפח ומעודד מצוינות בקרב תלמידיו, פיתח מודל לימודים אקדמי המותאם לתלמידי בית הספר היסודי ומושתת על בחירה ועל התמחות, על גיוון בסביבות הלמידה, על פיתוח קורסי למידה ייחודיים ועל למידה בין-תחומית. באשכול מדעי החברה, בתחום השפה, הלימודים כוללים מפגש עם יצירות ספרותיות קלאסיות, עם היסטוריה ועם מיתולוגיה וכן נושאי לימוד בין-תחומיים, כגון מדע ושפה ואמנות ושפה.

מובילת התכנית: המנהלת אורנה שלי, טל' 03-9641869.

2.5     הכפר הירוק: כפר נוער ומרכז הפצה ניסויי למנהיגות סביבתית

            קהל היעד: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

הניסוי החינוכי מנסה לעורר תהליכים המקדמים חיפוש ועיבוד מידע של התלמידים ביחס לעצמם. במסגרת שיעורי הספרות התלמידים מתבקשים להתייחס לשירים ולסיפורים בדרכים חדשניות (כמו משימות כתיבה מגוונות במחברות וביומנים אישיים), הנוגעות לסיפור חייהם, לשאיפותיהם ולחלומותיהם, ובמקביל הם לומדים על חיי הסופרים והמשוררים. כמו כן מתקיימת תחרות שנתית בכתיבת שירים וחיבורים המעודדת כתיבה חופשית.

            איש הקשר: מובילת התכנית, הדר פרי אגמון, טל'  03-6455666.

2.6     הישיבה  הניסויית  המוזיקלית ומרכז ההפצה "כינור דויד" – המרכז ליצירה מודעת

קהל היעד: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. 
"כינור דויד" היא ישיבה תורנית להצמחת תרבות יהודית רוחנית חדשה, בעלת אופי אישי, באמצעות דגש על תהליכי יצירה והבעה בלמידה. בישיבה מושם דגש על השימוש במוזיקה ככלי חינוכי להעצמת התלמידים ולהכוונתם לעיסוק בעולם הרוח, ברובד האישי והחברתי כאחד. כחלק אינטגראלי מלימוד שפת המוזיקה והפעילות בסדנאות שונות התלמידים מתבקשים לחבר יצירות מוזיקליות מקוריות (מילים ולחן) בתחום הדיאלוג שבין האדם לבוראו. השנה תקיים  הישיבה אירוע שיא, פסטיבל נוער ליצירה יהודית  "בכל לבי קראתיך",  אירוע שיסכם פעילות שנתית ארצית בתחום הכתיבה והמוזיקה. 

איש הקשר:  הרב מוטי הרשקופ, ראש הישיבה, טל' 08-9206696.

2.7     הישיבה התיכונית הניסויית ומרכז ההפצה  "מקור חיים - בית מדרש להתחדשות – הלימוד הדיאלוגי"

קהל היעד: חטיבות הביניים והחטיבות העליונות

הניסוי מציע יישום של הגישה החינוכית "התנועה אל הרוח" במרחב של בית מדרש שבו מתקיימת למידה עצמאית רבת-גוונים באמצעות חינוך דיאלוגי כעמוד תווך בשיח בין המורה לתלמיד. הלימוד הדיאלוגי  נשען בין היתר על ההבנה ששפה חדשה עשויה לא רק לשקף את המציאות סביבנו אלא גם לחולל אותה. תהליך זה מתרחש בארבעה שלבים עיקריים : שיקוף, תיקוף/ אישוש, אמפתיה ותגובה. תכנית נוספת מעניינת בישיבה  עוסקת בשפת התיאטרון, ובה שמונה שחקני תיאטרון לומדים ומתאמנים בבית המדרש ומתמחים בתיאטרון "פלייבק"  שגם מלווה את האירועים המרכזיים של בית המדרש במהלך השנה.

איש הקשר: המנהל, הרב דב זינגר, טל'  02-9934810.

2.8     חטיבת הביניים הניסויית ומרכז ההפצה הממלכתי-דתי "שלום", פתח תקווה  – "לפרוח בשלום"

קהל היעד: חינוך מיוחד למתבגרים בעלי לקויות קוגניטיביות.

בית הספר פיתח מודל פדגוגי רפלקטיבי של הנחיה והתנסות המתבגר בבחירה מושכלת שלו בתחומי חיים שונים. המודל מבוסס על העקרונות  של תכנית הלימודים ל"ב 21. אחד התחומים עוסק בהכנה לחיים באמצעות מודל המבוסס על ניתוח אירועים מחיי היום-יום במהלך שיחה קבוצתית. תחום נוסף שבו התלמיד נדרש לבחור מיומנויות שפה ולהתנסות בהן  הוא החינוך לחיי עבודה. הפעילות מאפשרת לתלמיד התנסות בעבודה בתוך בית הספר ומחוצה לו. בהמשך נערך  משוב קבוצתי ובו מוצגים אירועים אותנטיים המנותחים על פי מודל של "מעגל ההפנמה" . בנוסף הכין המרכז 3 חוברות הוראה  לשנת השפה העברית בתחום הלשון המיועדות לתלמידי החינוך המיוחד. נושאי החוברות: ניבים, פתגמים וצירופי לשון.

איש הקשר: מנהלת בית הספר, הגב' תמי שטרנליכט, טל' 03-9327534    
    

2.9     בית הספר הניסויי "עופר", חיפה: קוראים את השתיקה במעגלי החיים

קהל היעד: תלמידי החינוך מיוחד.

במסגרת הניסוי "קוראים את השתיקה במעגלי החיים" נעשו הפעולות האלה: בניית מילון שימושי לאוכלוסיית התלמידים; תרגום ספרי ילדים לסמלים פיקטוגרפיים בשיתוף ספריית הילדים באוניברסיטת חיפה והכנת קטלוג בשפת הסמלים; הכנת שירונים והגדה של פסח; הדרכת ההורים בשימוש בסמלים. במסגרת החינוך הלשוני הושם דגש על שימוש בשפה דבורה ובסמלים חלופיים לשפה הדבורה וכן על פיתוח תקשורת בין-אישית וכישורים נרטיביים.

איש הקשר:  מובילת הניסוי הבית-ספרי, שרון לוי , טל' 04-8363352.

מידע נוסף אפשר למצוא באתר של גף ניסויים ויזמות, www.education.gov.il/experimental.

חזור

3.       תכניות לפי גיל ותכניות לאוכלוסיות תלמידים מיוחדות

3.1     תכניות לחינוך הקדם יסודי

שימוש הולם, מדויק, נכון ומגוון בשפה על ידי הילדים הוא אחת המטרות המרכזיות בעבודה בגן. שפה תקינה ועשירה בפי הילדים היא אחד המרכיבים הבסיסים של חברה מתקדמת ומפותחת. השפה שהגננת משתמשת בה בגן היא השפה שהילדים מחקים ומשתמשים בה, ולכן על הגננת להקפיד הקפדה יתרה על השימוש בשפה ולהיות מודעת לעוצמת ההשפעה של אופן התבטאותה על שפת הילדים.

השימוש בשפה מלווה את הגננת בעשייתה במשך כל יום העבודה בגן, בתחומי הדעת השונים הנלמדים בגן, בתוך הגן ובחצר, בעבודה עם ילד בודד ועם כל ילדי הגן.

לרגל שנת השפה העברית במערכת החינוך תשלבנה הגננות את השפה בתכנית העבודה השנתית בגן הילדים, בשיתוף ההורים והקהילה. טיפוח שוטף ועקבי  של השפה ייעשה  במגוון הזדמנויות, מתוכננות ושאינן מתוכננות, בהתאמה למאפיינים ההתפתחותיים של הילדים, לדרכי הלמידה שלהם ולהתנהלות אורח החיים היום-יומי בגן.

להלן דוגמאות לפעילויות לטיפוח שפתי יום-יומי בגן הילדים:

-        חשיפה לשפה תקנית על ידי צוות הגן

-        חשיפה למגוון ספרים השייכים לספרות הילדים העברית  הקלאסית והעכשווית

-       שימוש בשפה העברית בהקשרים ייעודים בתחומים שונים, בפעילויות שבהן הטקסט הוא חלק אינטגראלי מהעשייה.

-        חשיפה למגוון סוגים של טקסטים מילוליים ובלתי-מילוליים

-        קידום השיח המילולי של ילדי הגן

-        היכרות עם אבני היסוד של הקריאה בהתאם לנדרש בתכנית הלימודים.

לאורך השנים פותחו תכניות לימודים וחומרי הוראה-למידה המיועדים לגיל הרך במטרה לסייע לגננות בטיפוח השפה העברית בקרב הילדים.  פירוט של התכניות ושל חומרי הלמידה-ההוראה, וכן רשימת מקורות אפשר למצוא באתר האגף לחינוך הקדם-יסודי. להלן דוגמאות לתכניות ולחומרי הוראה-למידה לקידום השיח והשפה בקרב ילדים להפעלה בשנת העברית:

            א.      החוברת "בואו נדבר על זה"

החוברת מאגדת בתוכה חומר מגוון בתחום השפה ואמורה לסייע למשתמשים בה בשילוב הוראת השפה בצורה שוטפת וטבעית בחיי היום-יום בגן הילדים. בחוברת מידע מתוך חוברות קודמות בתחום הלשון לצד מידע חדש על פעילויות בתחום הלשון לאורך זמן. היא כוללת חומר רקע  נרחב על השפה העברית לאורך הדורות ועד ימינו, דעות ואמירות על השפה מפי יוצרים, גננות וילדים, וכן אוספים שימושיים של פתגמים וביטויים והפניות לשירים ולספרים.  החוברת בוחנת את השימוש בשפה מהיבטים שונים בספרות ילדים, בשירי ילדים, בתיאטרון ובשפה הדבורה והכתובה.

            ב.      החוברת "זמר לך לגיל הרך"
   ראו בסעיף קטן 1.15- ח לעיל

            ג.      מדף הספרים הביתי שלי"

התכנית הוקמה ביזמת האגף לחינוך קדם-יסודי, והיא מיועדת לטפח את תרבות הספר, לעודד את אהבת הקריאה בקרב הילדים מהגיל הצעיר ביותר בגן ובקרב משפחותיהם. חזון התכנית הוא להבנות מרכיבי יסוד של המטען התרבותי המשותף בקרב ילדי הגן בצד עידודם לבחירה אישית ופיתוח הטעם האסתטי-האמנותי-הספרותי שלהם.

            ד.      "מצעד הספרים"

התכנית "מצעד הספרים" על שם מרים רות מזמנת מפגש חווייתי עם ספרים לילדי גן הילדים במסגרת הגן.  הגננת משלבת לאורך סדר היום קריאת ספרים במטרה לזמן לילד חוויה מהנה, להעשיר את עולמו ולטפח את העדפותיו ואת טעמו האישי בבחירת ספרים.

            ה.      "ספריית פיג'מה"

התכנית מופעלת בשיתוף עם קרן גרינספון. מטרות התכנית הן להנחיל לילדים אהבה לספרים ולקדם מסורת של קריאה ושל שיחות על ערכים בגן הילדים ובבית. באמצעות גני הילדים התכנית מעניקה מדי חודש לעשרות אלפי משפחות ספרי ילדים איכותיים בעלי זיקה לתרבות היהודית.

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' סימה חדד מה-יפית, מנהלת האגף לחינוך הקדם-יסודי, רח' השלושה 2, בנין מושקוביץ, תל-אביב 67060, טל' 03-6896009/10, פקס',  03-6896746, דוא"ל preschool@education.gov.il, כתובת האינטרנט http://www.education.gov.il/preschool.

חזור

3.2     תכניות לחינוך היסודי

השליטה בשפת-אם תורמת רבות להתפתחותם האישית של התלמידים ומשמשת תשתית הכרחית להגדרת זהותם, לתפקודם ולהשתייכותם לקהילה. החינוך היסודי הוא שלב מרכזי בביסוס כישורי השפה, וזהו אחד התפקידים המרכזיים ביותר המוטלים עליו. על בית הספר לאפשר התנסויות מגוונות בשפה הכתובה ובשפה הדבורה בכל הזדמנות, ובשנת השפה העברית במיוחד.

תכנית הלימודים לבית הספר היסודי, "חינוך לשוני: עברית - שפה, ספרות ותרבות" (התשס"ג), מגדירה את מטרות ההוראה ואת ההישגים המצופים מהתלמידים ומנחה את המורים לטפח את הכישורים הלשוניים בכל מקצועות הלימוד ולא בשיעורי העברית בלבד.

בשנת השפה העברית יש להעמיק ולהרחיב את העשייה הלימודית, החברתית והתרבותית סביב השפה העברית ולעורר בתלמידים הצעירים את האהבה לשפה ולאפשרויות הביטוי באמצעותה.

להלן אסופת רעיונות לטיפוח השפה העברית בבתי הספר היסודיים:

א.      האזנה

1)     מעולם השיח הספרותי

-     הידוק הקשר לתרבות באמצעות לימוד יצירותיהם של יוצרים מהספרות העברית תוך הקפדה על בחירת יוצרים מתקופות שונות

-     קריאה בפני התלמידים של יצירות ממיטב הספרות העברית לדורותיה – מפי מורים, תלמידים בוגרים ותלמידים שהתכוננו לכך – בהדגשת מילה או מטבע לשון ספרותי או מבנה תחבירי ייחודי

-    קיום מועדוני קריאה בהשתתפות הורים/מתנדבים וילדים לשם טיפוח חוויית הקריאה והשיח הספרותי, ובמידת הצורך – קיום מפגשי הדרכה להורים בבחירת ספרים איכותיים ובקריאה בפני ילדיהם

-     יצירת מנוי, בייחוד לילדי הפריפריה, לאתרים שבהם אפשר להאזין לקריאה בקול של ספרי ילדים.

2)     מהמקורות היהודיים

-     האזנה לקריאת קטעים הנלמדים בתנ"ך (קטעים מוקלטים המוקראים על-ידי קוראים מיומנים)

-     המחזת מדרשים ואגדות חז"ל בליווי הקראת הטקסט

-     שיחה על מילים, על ביטויים ועל תופעות דקדוקיות בשפה העברית מתקופת התנ"ך ועד ימינו (בחירה על-פי רמת הגיל והיכולת המתפתחת של התלמידים).

3)   כללי

-     קיום פינות שמע בכיתות וברחבת בית הספר בהפסקות לשם האזנה לתכניות רדיו העוסקות בלשון , כגון "רגע של עברית"

-     האזנה, כחלק משגרת השבוע בכיתה, לסיפור בהמשכים או לטקסטים אחרים על-פי בחירת הצוות החינוכי תוך הקפדה על איכותם הלשונית (כל פעילות כזו תלווה בבחירת מילה/צירוף/ניב או תופעה להתמקדות. ההתמקדות תכלול הסבר על הפריט הנבחר, הצגתו במקום בולט וחזרה עליו באופנים שונים ובהזדמנויות שונות).

ב.       דיבור

1)     מעולם השיח הספרותי

-     קיום מסגרת זמן קבועה לשיח על ספרים שילדים קוראים באמצעות מורים, תלמידים בוגרים, נציגים מהקהילה וסופרים

-     המחזת יצירות שנלמדו המאפשרת שימוש באוצר המילים הנלמד ומעבר למשלב לשוני אחר, וכן שימוש במבנים הלשוניים הייחודיים המופיעים ביצירות

-     קיום מסגרת קבועה שבה ילדים ימליצו על ספרים שקראו, תוך שימת לב לאופן הדיבור ולאופן ההצגה בפני הכיתה

-     קיום בימת דיבור שבה ילדים בוחרים דמות שקראו עליה בספרות הילדים ובספרי העיון, לומדים על אודותיה, מכינים מצגת על חייה, "נכנסים לנעליה" ומציגים אותה בגוף ראשון בבימת דיבור

-     קיום "דיאלוג רפלקטיבי" - השתקפות הסיפור בעיני הקורא

-     קיום מפגש אינטראקטיבי של תלמידים עם יוצרים המתארחים במרכזי פסג"ה ומנהלים שיחות על תהליך הכתיבה.

2)     כללי

-     ניהול מהלך למידה של זיהוי שיבושים שגורים, בחירת שגיאה נפוצה ותרגול של תיקון השיבוש ושימוש בשפה תקינה

-     ניהול רב-שיח של ילדים עם מורים ועם מומחים

-     קיום מפקד שבועי שבו כיתה בוחרת להציג מילה/ תופעה בדרכים מגוונות

-     קיום "ערב אוצר המילים העברי" - מפגש רב-גילי ובו הכיתות השונות מציגות שיר/ סיפור/ הצגה ובתוכם כמה מילים שנלמדו בכיתות

-     הטלת משימה שבועית על תלמיד לחפש מילה קשה או "מיוחדת" ששמע או קרא עליה ולהציגה בפני הכיתה בכל דרך הכוללת הסבר ופעילות

-     קיום תחרות "הנואם הצעיר"  בסוף כיתה ו'  לקידום שיח דבור מתוכנן בפני קהל.

ג.       קריאה

-       הזמנת מנהלי בתי ספר להתארח בספריות בתי הספר, לקרוא סיפור מתוך ספר ולהעניק את הספר במתנה לספרייה הבית-ספרית

-       קיום חידון על השפה העברית בעקבות שירים שנלמדו בכיתה

-       הכנת רשימות של ספרים מומלצים לקריאה, העשרת הספריות הכיתתיות בספרי קריאה, קביעת זמן קריאה כחלק משגרת הלמידה, קיום קשרים עם ספריות יישוביות ובית-ספריות להחלפת ספרי-הקריאה

-       קריאה עצמית של טקסטים שונים - לימודיים ואחרים – תוך הדרכה לזיהוי מבנים לשוניים אופייניים  ולפירוש של מילים לא מוכרות על ידי היעזרות בהקשר ושימוש במילונים בשגרת הלמידה.

ד.      כתיבה

-        יצירת מילון אישי או כיתתי ובו המילים והצירופים הנלמדים לאורך השנה, בתוספת הסבר למילה ודוגמאות מהנלמד בכיתה (למשל, ציטוט מטקסט שבו הופיעה המילה)

-        הכנת משחקים העוסקים במילים שנלמדו, כמו, למשל, רביעיות של משפחות מילים ותשבצים

-        תיאור אופן גלגולן של מילים שונות לשפה העברית: מוצא המילה, כיצד השתנתה וכד'

-        הצגת דפי מידע או עלונים של האקדמיה ללשון העברית על מילים חדשות ויצירת הפעלות סביבן בכיתה

-        הקמת פינת השפה העברית - פינה קבועה באתר בית הספר או בעיתון בית הספר שתוקדש לנושא השפה העברית ותיכתב על ידי התלמידים.

נוסף לכל אלה מוצעות לבתי הספר היסודיים תכניות ייחודיות לשנת השפה העברית בתחומי הדעת השונים בכלל ובמקצוע העברית בפרט (ראו פרק 1 לעיל).

לפרטים נוספים אפשר לפנות  אל הגב' אתי בוקשפן, מנהלת המחלקה למיומנויות יסוד, האגף לחינוך יסודי, טל' 050-6282274, דוא"ל  shoshanayu@education.gov.il, או אל המדריכות לחינוך לשוני במחוזות.

3.3  תכניות לחינוך העל-יסודי

         התכניות לחינוך העל-יסודי מוצעות בחוזר זה במסגרת מקצועות הלימוד

         (ראה פרק 1 לעיל). ריכוז של התכניות הללו מופיע בטבלת הסיכום שבנספח א לחוזר.
        - תכניות נוספות לחינוך העל-יסודי יתפרסמו בקרוב.

חזור

3.4   תכניות לחינוך המיוחד

א.      תכניות לקידום הכשירות הלשונית

תלמידי החינוך המיוחד יעסקו בשנת הלימודים הנוכחית בשני סוגי תכניות: תכניות רגילות לקידום הכשירות הלשונית ותכניות מיוחדות לשנת הלשון, כמודגם להלן:

-        הוראת מיומנויות השפה (האזנה ודיבור, קריאה וכתיבה)

-        שימוש נרחב בספרים ובספריות

-        כתיבה בעיתון בית-ספרי

-        העשרת אוצר המילים, הביטויים והניבים
בשאלות אפשר לפנות אל הגב'  טובה גרינפלד, טל' 052-3430360.

       ב.  תכנית מיוחדת לשנת השפה העברית

חינוך מיוחד לשפה - היבטים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים של השפה העברית
באתר החינוך המיוחד יועלו  חומרים בנושא והצעות לפעילויות סביב השפה העברית. כמו כן, ינוהל פורום מורים לשיתוף בחומרים ובעשייה בין בתי הספר. לדוגמה, בתי הספר יתבקשו להכין עם התלמידים כרזות לשנת השפה, והכרזות יפורסמו באתר האגף לחינוך מיוחד.
בשאלות אפשר לפנות אל מר מיכל דראל, טל'  054-7655558.

3.5  תכניות מינהל החברה והנוער

עלון "על סדר היום"

בחודשים שבט/אדר יפרסם מינהל החברה והנוער עלון שיוקדש לשפה העברית ויעסוק בהיבטים אקטואליים ורלוונטיים לבני הנוער בחטיבות הביניים. העלון יהיה מסדרת עלוני  "על סדר היום" המתפרסמים פעם בחודשיים-שלושה ומתמקדים בנושאים אקטואליים בשיח הציבורי במטרה  לאפשר לבני הנוער לעקוב אחריהם ולגלות מעורבות ואכפתיות אזרחית.

העלון, בדומה לקודמיו, יכלול את המדורים האלה:

-        פעילות: הצעה לפעילות העוסקת באירוע או בדילמה בנושא השפה העברית ושאלות

         לדיון

-        זרקור על: מידע ורקע על הנושא הנדון

-        מה ברשת?: סקירה הכוללת אתרים מומלצים להעשרת הדיון בנושא

-        מתודה: תיאור המתודה שהפעילות מבוססת עליה ופירוט התנאים ליישומה.  

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' עליזה לסר, מינהל החברה והנוער, טל' 050-6283832, דוא"ל alizala@education.gov.il.

חזור

3.6    תכניות מיוחדות לחמ"ד

          א. תכנית לחינוך הקדם-יסודי בחמ"ד

         התכנית ספרות חז"ל וספרות מקרא

במסגרת התכנית ייחשפו ילדי הגנים בחמ"ד לטקסטים שונים ממגוון עולמות השיח הספרותיים, מסיפורי חז"ל ומסיפורי המקרא. התכנית תענה על שתי מטרות מרכזיות:

-    קידום החינוך הלשוני: הכרת מילים וביטויים מעולם האגדה, המדרש והמקרא וכן הרחבת ביטויים, מטבעות לשון ופתגמים

-    טיפוח ערכים יהודיים ואוניברסאליים: שילוב בין אמיתות רוחניות- מוסריות המופיעות כדרך חיים מעשית והלכתית.

לפרטים אפשר לפנות אל המפקחות על גני הילדים בחמ"ד, טל' 02-5604136 

ב. תכניות לחינוך היסודי

1)       פעילויות לימודיות במסגרת תחומי הדעת המדגישות את נושא השפה העברית

א)         תחום הדעת תורה -   קריאה קולית בתורה

                      קהל היעד: תלמידי כיתות ב'-ה'.

מהות  הפעילות: השנה ייערך מהלך לקידום הקריאה המדויקת בתנ"ך בהיקף ארצי בהתאם לתכנית הלימודים במקרא לחינוך הממלכתי-דתי. בחמ"ד הקריאה המדויקת היא ערך מרכזי בלימוד תורה, בתפילה וכד'. בתכנית הלימודים לבית הספר היסודי "חינוך לשוני: עברית – שפה, ספרות ותרבות" (התשס"ג), יש התייחסות  ל"קריאה שוטפת, מדויקת ומוטעמת של טקסטים מהמקורות היהודיים הנלמדים בכיתה" (הישג נדרש 7).

ב.         תחום הדעת מוזיקה – "התכנית מזמור שיר"

קהל היעד: תלמידי כיתות א'-ה'.

מהות  הפעילות: הפעילות כוללת למידה בינתחומית של עברית ומוזיקה. התכנית "מזמור שיר" כוללת יצירות ושירים מן המקורות: שירי תפילה, שירים מסורתיים ופיוטים בנושאים מגוונים. ההנחה היא שהחיבור בין הניגון ללימוד מקנה משמעות לחוויית השירה והנגינה ותורם להבנת היסודות הרעיוניים של הטקסטים.

לפרטים אפשר לפנות אל הגב' אילה רייכרט, המפקחת על חינוך המוזיקלי בחמ"ד, טל' 02-5601545.

2)      תכניות מיוחדות (תכניות פורמאליות ובלתי פורמאליות)

א)         "הצעה לספר"

קהל היעד: בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים.

מהות התכנית: במסגרת אירועי חודש הספר העברי שיתקיימו בבתי-הספר של החמ"ד ברחבי הארץ יקריאו מורים, הורים ותלמידים קטעי ספרות ושירה על-פי בחירתם. האירועים יתקיימו בחסות הכנסת.  באירועים במחוזות יתארחו חברי כנסת, ובאירוע המרכזי שיתקיים במשכן הכנסת יתארחו נציגי התלמידים. בעקבות התכנית תפורסם חוברת שתכלול את ברכת יו"ר הכנסת.

ב)         "חמ"ד של ספר" – תכנית לעידוד קריאה להנאה

                               קהל היעד: תלמידי בתי הספר היסודיים.

מהות התכנית: במהלך השנה יתקיימו מגוון פעילויות לעידוד הקריאה להנאה. בכל מחוז יעבור גביע נודד ויינתן בכל ראש חודש לבית הספר שיצטיין בפעילויות לעידוד הקריאה. בכמה בתי ספר תתקיים פעילות "קוראים ותורמים" המשלבת בין ערך הנתינה לבין חוויית הקריאה.

ג)          "מירוץ הצבי"

                               קהל היעד: תלמידי בתי הספר היסודיים.

מהות התכנית: במהלך השנה יתקיימו שיעורים במסגרת התכנית "עופרים" לקידום ההבעה בעל-פה ובכתב. לקראת סוף השנה תיערך תחרות כתיבת סיפורים. התחרות תלווה בפעילות מתוקשבת במסגרת פורום "הסופרים הצעירים" שבו יפרסמו הילדים את יצירותיהם ויקבלו משוב מחברים באתר.

לפרטים אפשר לפנות  אל הגב'  זהבה פלד, טל' 050-9041559.

בשאלות על תכניות החינוך היסודי בחמ"ד אפשר לפנות אל הגב' יעל נדלר, מרכזת החינוך הלשוני בחמ"ד, טל'  054-4878303.

חזור

3.7      תכניות למכללות להכשרת מורים

להלן המלצות לפעילויות של המכללות להכשרת מורים לרגל שנת הלשון העברית

א.      התכנית "לחיות את העברית"

מטרות התכנית

• להעמיק את היחס ללשון העברית כשפה ייחודית לאורך הדורות ובמהלך תקומת ישראל
• להרחיב את המודעות לשפה העברית במדינת ישראל בזיקה להיותה מדינה שיש בה דוברי שפות רבות
• להביא את הסטודנטים להרחבת הידע, ההבנה וההבעה ברכיבים שונים של השפה העברית

                      תהליכי ההטמעה

• במהלך הטמעת התכנית יידונו אספקטים שונים ומגוונים של תחום הלשון העברית: היבטים היסטוריים - השפה העברית לאורך הדורות; היבטים תרבותיים - שונות בשימושים לשוניים בזיקה לתרבות שונה; היבטים התפתחותיים- התפתחות השפה אצל ילדים; היבטים  חברתיים - שפה כמשקפת קבוצות חברתיות ועוד.
• תהליך ההטמעה של המעורבות בתחום השפה העברית ייעשה ברמת הפרט, הקבוצה וכלל המכללה האקדמית.
• הטמעת הנושא תיעשה בקורסים שונים, בזיקה למסלולים ולהתמחויות בתחום ההתנסות המעשית (ההדרכה הפדגוגית). 

            ב.      הצעות לפעילויות  

• בזיקה למסלולים ולהתמחויות – בחירת ספרי קריאה  לילדים ולנוער שנכתבו על ידי סופרים ישראליים וזימון מפגשים עם הסופרים, וכן יצירת כריכות והמחזות
• קיום תחרות בין-מכללתית לשיח ולדיאלוג בדגש על רמת דיבור נאותה
• הוצאת עיתון מכללתי שבועי – גיבוש צוות בין-מסלולי שינהל את הוצאת העיתון שיביא לידי ביטוי כתיבה לשונית נאותה
• הקמת אתר (באמצעות מכון מופ"ת) לטיפוח ההיבטים הלשוניים השונים, ניהול פורום באתר ופרסום מידע על המתרחש במכללות בתחום של טיפוח השפה
• עידוד כתיבה של עבודות חקר של סטודנטים בתחום הלשון (אפשר להכריז על הענקת מלגה לעבודות ייחודיות)
• הוצאת "ילקוט לשון" – קובץ של מחקרים ומאמרים בתחום הלשון העברית 
• עידוד מחקרים בקרב חברי סגל המרצים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות שמטרתם בחינת היבטים שונים של השפה העברית. (המחקרים/העבודות יכונסו בכתב העת "דפים" בהוצאת מכון מופ"ת שיוקדש לשנת הלשון העברית). 

בשאלות אפשר לפנות אל הגב' אורנה שץ, אגף המכללות להכשרת מורים, טל' 02-5603857, דוא"ל ornasc@education.gov.il.

חזור

3.8      חינוך מבוגרים - תכניות באולפנים לעולים חדשים

א.       "קירות מדברים עברית" -  עיצוב האולפן כ"בית עברי"

               בכל כיתה ובכל המרחב האולפני יקושטו הקירות באמצעות שלטי הברקה,

                כרזות מאוירות מקדמות למידה ושלטי חוצות.

ב.       מועדון דיבור עברי באולפן

בשעות אחר הצהריים  יתקיים מפגש חווייתי נוסף על לימודי האולפן הסדירים. במפגש זה יארחו מנהל האולפן וצוות המורים מתנדבים מן הקהילה ותלמידים מהחטיבה העליונה הסמוכה לאולפן. נציגי התלמידים יבחרו נושאים לשיחה ולדיון וייערכו לניהול שיחות של יום-יום ודיונים בנושאים הנבחרים בעזרת מוריהם.

ג.       "עברית חיה"

בכל כיתת אולפן יוקדשו ח"י הדקות הראשונות שבתחילת כל יום לימודים ללימוד שמות עבריים בסביבת האולפן ובסביבת הבית, להזכרת מילים עבריות הרווחות בשידורי החדשות בטלוויזיה, לעיסוק במושגים עבריים מלוח השנה ולשיחה על מילים שהתלמידים מבקשים להבין בנוסף למילים הכלולות בתכנית הלימודים.

ד.       יצירת "מילון האולפניסט"

כל תלמיד ייצור את המילון האישי שלו במשלבי לשון שונים. המילון ילווה אותו במהלך לימודיו באולפן. התלמיד יונחה על ידי מוריו כיצד לערוך את מילונו וכיצד לעשות בו שימוש מושכל בכל תחומי החיים.

ה.     מיזם לעידוד קריאת עיתונים עבריים ולהוצאה לאור של עיתון האולפן

מנהלי האולפנים והמדריכים הפדגוגיים יובילו את המיזם  בשיתוף העיתון "שער למתחיל". תלמידי מגמות האמנות, העיצוב והתקשוב בבתי הספר הסמוכים יוזמנו ליטול חלק במיזם ולסייע לתלמידי האולפן.

ו.       עידוד הכתיבה החופשית בעברית

• יפותחו סדנאות כתיבה במרפ"ד או בספריית האולפן  בהנחיית מורי האולפן ובשיתוף תלמידי החטיבה העליונה הסמוכה.
• צוות מורי האולפן יגבש דרכים ליצירת תלקיטי תלמיד אישיים.
• צוות ארצי יגדיר מדדים לבחירת קטעי כתיבה, והקטעים הנבחרים יישלחו לפרסום בעיתון "שער למתחיל".

ז.       תלמידי תיכון מאמצים עולים חדשים

זהו מיזם הנערך במסגרת "המחויבות האישית", פרי שיתוף פעולה בין האגף לחינוך מבוגרים לבין הפיקוח על העברית, בתיאום עם המפמ"ר לעברית. במסגרת המיזם יסייעו תלמידי התיכון לעולים בהכנת שיעורי בית וייקחו חלק פעיל במועדון הדיבור ובליווי פרטני של העולים בסדנאות הכתיבה. התלמידים גם יסייעו לעולים בכתיבת הסיפור האישי שלהם ושל בני משפחתם.

ח.      יום שפת-האם הבינלאומי באולפנים

ביום י"ח באדר א' התשע"א (22 בפברואר 2011)  יתקיים אירוע מרכזי בכל אולפן, או באשכול אולפנים, שנושאו: "אהבותיי וגעגועיי בשפת-האם שלי ובשפה העברית ההולכת ונרכשת באולפן".

ט.      תלמידי אולפן שרים שירים עבריים

• יפורסם חומר הוראה חדיש ללימוד שירים עבריים חדשים.
• ייעשה מאמץ לעודד את פעילותן של מקהלות אולפן.

י.      תושבים ותיקים תורמים ספרי קריאה עבריים לתלמידי האולפן

תושבים ותיקים יתרמו ספרי קריאה עבריים לתלמידי האולפן, יסבירו את בחירתם בספר וימליצו עליו בפני התלמידים.

יא.      תלמידי חטיבות הביניים מתכתבים עם לומדי עברית

תלמידי חטיבות הביניים יתכתבו עם לומדי עברית במרכזי תרבות ישראל בחבר מדינות העמים כחלק משיתוף הפעולה בין האגף לחינוך מבוגרים  לבין ארגון "נתיב" במשרד ראש הממשלה במסגרת הסמינרים למורי עברית בחבר מדינות העמים.

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל ד"ר שרה רובינשטיין, המפקחת הארצית על הנחלת הלשון, הממונה על מחוז חיפה והצפון, האגף לחינוך מבוגרים, טל' 050-6282411, דוא"ל sararub@education.gov.il.

חזור

4.        פעילויות מיוחדות בספריות, במוזיאונים ובמוסדות תרבות

4.1     ספריות בתי הספר

המפעל "מצעד הספרים בשביל העברית"

"מצעד הספרים" הוא מפעל ארצי לעידוד הקריאה בגני ילדים ובבתי-ספר המתקיים מזה שש עשרה שנים ברציפות, כחלק מפעילות המחלקה לספריות בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים במינהל הפדגוגי במשרד החינוך.  

"מצעד הספרים" מציע לבתי ספר וגם לגני ילדים מסגרת לפעולה מתוכננת ומעמיקה, במטרה לעורר בתלמידים סקרנות לקרוא, לגלות את האוצרות הטמונים בספרים ולחוות את חוויית הקריאה. המפעל מתמקד בקריאת ספרים כחלק מסדר היום בגן הילדים ובבית הספר ובפעילות מתוכננת ומובנית בעקבות הקריאה. לקראת סיום שנת הלימודים, בתאריך שנקבע מראש, מתקיימת במוסדות המשתתפים ב"מצעד הספרים" הצבעה על הספר האהוב ביותר באותה שנה.

קריאה של מבחר ספרים מאפשרת טיפוח והעשרה של השפה, פיתוח של תרבות השיח, טיפוח של יחס סובלני ופלורליסטי לזולת וכן פיתוח היצירתיות באופנים שונים. קריאה בספרות ששפתה עשירה ומתן ביטוי לתגובות עליה באמצעים העומדים לרשותה של השפה מקדמים גם את הישגי הקריאה, ובייחוד מעשירים את אוצר המילים ומקדמים את הבנת הנקרא, ואלה בתורם מעשירים את אפשרויות השיח במסגרות שונות.

בשנת התשע"א, שנת השפה העברית במערכת החינוך, מושם דגש על "מצעד הספרים בשביל העברית". הספרים הכלולים במצעד בשנה זו מציגים תמונה רבת-פנים של השפה העברית בספרי מקור ובספרים מתורגמים.

לקבלת רשימות הספרים ב"מצעד הספרים בשביל העברית", וכן הנחיות וטופס הרשמה יש לפנות לאתר האינטרנט של המחלקה לספריות בתי-ספר, http://education.gov.il/Sifriya. באתר גם רשימה של  המדריכות בספריות בתי הספר שיש לפנות אליהן בכל הנוגע להשתתפות בית הספר ב"מצעד הספרים בשביל העברית". כן אפשר למצוא באתר מידע על השתלמויות  במכללת בית-ברל לחינוך עם מיטב המרצות של מרכז ימימה לספרות ילדים ונוער,  ואף הצעות לפעילויות בספרייה במסגרת שנת השפה העברית.

לפרטים נוספים אפשר לפנות אל הגב' ציפי קרליץ, מנהלת היחידה לספריות בתי הספר, טל' 02-5602652, דוא"ל tzipika@education.gov.il.

חזור

4.2     מוזיאונים בשנת השפה העברית

מוזיאונים ואתרים הם אבן פינה בחיים התרבותיים של ישראל, הם מקור ידע וסביבות עשירות וייחודיות המתאימות ללמידה ודרך נוספת להיכרות עם המורשת הלשונית של התרבות העברית ותולדותיה. להלן רשימה של מוזיאונים שדרכם יוכלו הלומדים להכיר את נס תחיית הדיבור העברי ואת מחולליו:

• מוזיאון ראשון לציון: המוזיאון משמש אכסניה להצגת סיפור התחדשותה של השפה העברית. אנשי ראשון-לציון ראו את עצמם כמחיי השפה העברית ויישמו את תחיית השפה בחיי היום-יום. מורים ותלמידים מוזמנים לקחת חלק בתכניות החינוכיות בנושא השפה העברית במבט חדשני ומרתק, בסביבה מוזיאלית אותנטית. התלמידים יתנסו ביצירת מילון, בכתיבה עיתונאית ובהוצאת עיתון ובהקמת תערוכה "מילים הם חפצים".
• בית ביאליק: בית ביאליק מזמין להתוודע לעולמו הפרטי והציבורי של המשורר הלאומי. ביאליק ראה בעברית אמצעי מרכזי להבניית זהותו המתחדשת של העם היהודי. ביאליק הבין כי רק דרך החייאת השפה והוצאתה מן הקודש אל החול תתפתח התרבות העברית בכללותה.
  "הלשון היא הקרקע הרוחנית של האומה, וכשם שכל העושר החומרי בא מן הארץ ושב אל הארץ, כך כל העושר הרוחני בא מן הלשון ושב אל הלשון" (ביאליק, "דברים שבעל-פה").
• בית עגנון: סיפור חייו ועולמו הרוחני  של עגנון מוצגים במוזיאון באופן חווייתי המקרב את המבקרים  אל עולמו של הסופר ופותח דלתות  אל עושרה ואל יופייה של יצירתו הספרותית השואבת מלשון חכמים וממקורות היהדות. מדברי הסופר: "צריכים אנו לחזק את הלשון העברית, שהלשון היא עיקר גדול בחיי כל אומה, כל שכן עברית  שהיא מעין גשר בין העתיד המזהיר לבין העבר הנשגב..."  (מתוך "בנערינו ובזקנינו").
• בית התפוצות: בתערוכה "לגעת באלף-בית" המבקרים יוצאים להרפתקה בארץ המילים באמצעות התנסות חווייתית ולמידה בלתי-אמצעית של האלף-בית. התערוכה תחשוף היבטים שונים של השפה העברית. מטרת התערוכה לאפשר לילדים ולמבוגרים להעמיק את הידע בכל הנוגע לשפה העברית על ביטוייה השונים ולגלות את ההנאה שבלימוד השפה העברית.
• מוזיאון ישראל  והיכל הספר: התערוכה "לראות את המילים" מציעה גילוי של מקורות השפה העברית בחפצים המוצגים במוזיאון ישראל. הסיור במוזיאון יתקיים בעקבות ביטויים כגון  "טביעת חותם", "כחרס הנשבר" וביטויים נוספים בעברית שמקורם בחפצים כגון אלה השמורים במוזיאון ישראל. הביקור במוזיאון יגלה את  מקור הביטויים ויראה את הקשר בין התפתחות הכתב לביטויים בשפה העברית.
• מוזיאון ארץ ישראל: במוזיאון מגוון פעילויות מעשירות לשנת השפה. הסיור במוזיאון מאפשר לצעוד בעקבות רזי השפה ומכמניה, לגלות במרחבי המוזיאון פנים שונות בעברית ולבקר בתערוכות  "אלתרמן והשפה העברית", "ניבים יוצאים מן הכלים", "חידת הכתב" ועוד.

בשאלות אפשר לפנות אל מר דוד קסוס, מדריך ארצי לחינוך במוזיאונים, טל' 050-6289278, דוא"ל davidke@education.gov.il.

4.3     המועצה הציונית בישראל: קונגרס נוער בסימן שנת הלשון העברית

כמדי שנה תקיים המועצה הציונית בישראל גם בשנת הלימודים התשע"א את הקונגרס הציוני של הנוער בישראל. מפעל חינוכי זה נועד להגביר את מעורבותם של בני נוער בחיי החברה והציונות, באמצעות סמינרים, ימי עיון, כנסים וקונגרסים ציוניים לנוער בכל רחבי הארץ. השנה יהיה הקונגרס לנוער בסימן שנת הלשון העברית. הקונגרס יתקיים בדצמבר 2010, בשיתוף מינהל החברה והנוער והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

בתי ספר המעוניינים לקחת חלק בקונגרס זה יפנו אל מר חיים חונן, מנהל ארגון נוער צמר"ת של המועצה הציונית בישראל, טל' 052-8991842. כתובת המועצה הציונית: ת"ד 92 ירושלים 91000, טל' 02-6233870, פקס 02- 6247799.

4.4     "סיפור נולד" - תחרות הסיפור העברי הקצר לנוער

הגף לתרבות ולאמנות בשכונות, בניהולו של מר אלברט מרציאנו יוזם כמדי שנה את המיזם "סיפור נולד" לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בשכונות ובעיירות הפיתוח. התחרות תיערך בדרג יישובי, מחוזי וארצי, ונושא הסיפור יהיה "ואהבת לרעך כמוך". אגף שח"ר במשרד החינוך יפיק חוברת של 24 סיפורים עבריים נבחרים, והזוכים יוזמנו לטקס חגיגי בחסות הנהלת המשרד. יו"ר ועדת השיפוט הוא מר בלפור חקק.

המעוניינים להשתתף במיזם יפנו אל הגב' רונית בן חמו, גף תרבות ואמנות בשכונות, משרד החינוך, דבורה הנביאה 2, ירושלים 91911, טל' 02-5603179, פקס' 02-5603178.

4.5     מפגש סופרים ותיקים ועולים: מלשונות היהודים לשפה העברית

בשנת התשע"א יתקיים מפגש בין סופרים ותיקים ועולים, סופרים הכותבים בעברית וסופרים הכותבים עדיין בלשונות שונות. המפגש יעסוק בעברית כשפת יצירה ובקיום יחד של לשונות יצירה שונות. הסופרים והמשוררים יקראו מיצירותיהם. האירוע יתקיים בשיתוף ארכיון הסיפור העממי בישראל והתאחדות הסופרים הכותבים בלשונות הזרות ואגודת הסופרים העבריים).

המעוניינים לקחת חלק באירוע יפנו אל מר בלפור חקק, אגודת הסופרים העבריים, טל' 050-6283199.

4.6     מפגש סופרים יהודים ודרוזים הכותבים עברית

במהלך שנת התשע"א יתקיים מפגש סופרים יהודים ודרוזים הכותבים עברית ובו רב- שיח של היוצרים בשילוב קריאת יצירות בבית הספר אורט רונסון בכפר דאלית-אל-כרמל. ינחו את המפגש המשוררים בלפור חקק ונביל נאסר אלדין.  יתקיים גם סיור בכפר ובבית אוליפנט (היום "יד לבנים") ובעליית הגג של נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון הלאומי "התקווה". במפגש ישתתפו משוררים מירושלים, מאזור השפלה ומאזור חיפה והצפון.

המעוניינים להגיע למפגש בבית ספר אורט רונסון ייצרו קשר עם מר בלפור חקק, טל' 050-6283199,  ועם מר נביל נאסר אלדין, טל' 050-5463117.

חזור

5. נספחים

5.1 כלל התכניות לשנת השפה העברית על-פי גיל

5.2 ניבים וביטויים שמקורם בתנך

חזור