education - חינוך בשבילי הזיכרון בשבילי הזיכרון גני ילדים יסודי חתיבת ביניים תיכון

בעיסוק החינוכי בנושא השואה בחטיבת הביניים, בהתחשב בהתפתחות ויכולת ההפשטה של התלמידים וההתפתחות הרגשית שלהם, יתרחב העיסוק למעגלים נרחבים של פריסה גאוגרפית מגוונת, דיון במשמעותה של הקהילה ומפגש עם גורלן השונה של קהילות. במקביל יועמק העיסוק בהתמודדות היהודים עם התמורות שחלו בחברה ובקהילה הסובבת אותם כמו גם בשאלות של זהות ומורשת, מרכיביהן ויחסי הגומלין שבין האדם לחברה הסובבת אותו. זהו שלב שבו ניתן לדון עם התלמידים על משמעותה של עמידה רוחנית והתמודדות של הפרט ושל קבוצות שונות. יש לזכור כי התלמידים בשלב זה טרם למדו את נושא השואה באופן נרחב, ויש לעמוד על כך כי לדיונים אלו תהיה אחיזה בהקשר ההיסטורי הרלוונטי. משום כך ברבים מהחומרים המוצגים להלן ניתן למצוא הרחבות היסטוריות מתאימות.

בעקבות עיתוני בני הנוער מטרזין

 

בעקבות עיתוני בני הנוער מטרזין - לכיתות ז'-ט'

המערך מפגיש את התלמידים עם עולמם של בני נוער בני גילם, אשר בחרו ליצור ולבנות אמצעי תקשורת לעיבוד רגשותיהם ומחשבותיהם


 

הייתי לבד - יהדות לוב בתקופת השואה - לכיתות ז'-ט'

מערך שיעור בעקבות שני סרטוני עדות. המערך מאפשר לספר לתלמידים על גורלם של יהודי לוב בתקופת השואה באמצעות שני סיפורים של ניצולים ולדון בקשיים המיוחדים ובדרכי התמודדות של יהודי לוב.


 

כמו ציפור דרור בשמים - לכיתות ז'-ט'

הסרט 'כמו ציפור דרור בשמיים' מספר את סיפורו של דניאל גולד, אשר היה ילד בליטא לפני המלחמה, שרד את תלאות השואה בזכות תושייה והקרבה של אמו, דודתו ואנשים נוספים. לאחר השואה, עלה עם אביו לישראל, השתלב בה ותרם רבות לתקומתה כטייס חיל האוויר, בתרומתו האקדמית ובהתנדבות רבת שנים.


מערך

 

תגובת האוכלוסייה במדינות הכבושות על ידי הנאצים לגורל היהודים בשואה - ז-יב

ב -26 בינואר 2018 , אישר הבית התחתון בפרלמנט הפולני הצעת חוק האוסר לאזכר את חלקו של העם הפולני בפשעים שבוצעו בשואה, ואת השימוש בביטוי 'מחנה השמדה פולני' לתיאור מחנות המוות בהם נרצחו יהודים, אשר פעלו בשטחי פולין הכבושה. מי שיעבור על החוק החדש, כולל אזרחים שאינם פולנים, יהיה צפוי לקנס כספי או לעונש מאסר של עד שלוש שנים. מהלך זה עורר תגובות נזעמות בציבור הישראלי, הערני לניסיונות השונים להכחיש את מעורבות האוכלוסייה המקומית במדינות השונות, בהן פולין, במעורבות בשואת העם היהודי. מערך שיעור זה נועד לסייע לקהל המורים להנגיש לתלמידים את הנושא, להבהיר להם את מהות הדיון הציבורי, ולציידם במידע שייסע להם לגבש את עמדתם בסוגיה.

 

מחפשים בית - ילדים ניצולים מסוף המלחמה ועד השיקום בארץ - ז'

השיעור עוסק בנושא החזרה לחיים, והבחירה לעלות לארץ כנושא חשוב המאפשר לתלמידים ללמוד על השואה מתוך נקודת המבט של השיקום והבנייה שלאחריה. הוא יכול להוות חוליה בתהליך חינוכי אשר אף יגשר בין העיסוק בנושא השואה לבין המעבר ליום העצמאות ומשמעותו בשדה החינוכי.

המערך מביא את סיפוריהם של 5 נערים שניצלו, הקשיים שהיה עליהם להתמודד אתם בסוף המלחמה, את ההתלבטות בשאלה היכן ימשיכו וישקמו את חייהם, את ההחלטה לעלות לארץ כבחירה שנבעה ממגוון מניעים, ואת תהליך הקליטה הראשוני בה.

 

 

"ושננתם" – סוגיות מן המשנה וביטויים במקורות מתקופת השואה. לכיתות ו' - ז' בחמ"ד

חמשת המערכים שלפנינו מאפשרים שיח סביב סוגיות מרכזיות העולות מן המשניות לדוגמה: תפילה ומשמעותה, לוח השנה העברי, ראש השנה, יום כיפור, סוכה ושבת. המקורות מפגישים את התלמידים עם שאלות ולדרכים בהן ניסו היהודים להמשיך ולשמר משהו מעולמם הרוחני ומן המצוות בתקופה של שבר גדול.

 

 

יאנוש קורצ'אק של הילדים - כיתות ז'-ח'

בפעילות מועלים על נס דמותו של קורצ'אק כמחנך וכאדם, יחסו לילדים, אנושיותו, תמיכתו בילדים ואמונתו באדם באשר הוא

סרט - יאנוש קורצ'אק

ילדות והתבגרות בעולם של חורבן - ז'-ח' בחינוך החרדי

הערכה פותחה סביב עדויות, מקורות ותצלומים העוסקים בילדים ובהתמודדותם בשנות השואה הראשונות.


 

 

העם היהודי ותרבותו - ז'-ט'

הצצה לעושר התרבותי של קהילות ישראל, ולתרומת התרבות היהודית לתרבות האנושית, מן הכלל – העם היהודי והתרבות היהודית בכללה, ואל הפרט – אל קהילות ספציפיות באירופה.
כפתיח לנושא הלימוד – "העולם היהודי לגווניו ולקהילותיו טרם שואה", מהווה היחידה תשתית להבנת חיי התרבות והרוח וחיי היומיום של יהודים בקהילות שונות, המוצגים בהמשך, מהיבטים שונים.

 

 

חיי הילדים היהודים בעולם שבטרם שואה - ז'-ט'

העיסוק בנושא של חיי היהודים בטרם השואה מהווה נדבך ראשון ומרכזי בהוראת השואה. הוא מאפשר ליצור אמפתיה מחד, והבנה של מה שאבד מאידך. חיי היהודים בטרם שואה התאפיינו בפיזור גיאוגרפי גדול, גיוון של תפיסות, דעות ודרכי חיים והיהודים היו משולבים בכל תחומי החיים המודרניים. המצגת מאפשרת מפגש של התלמידים של היום עם תחושת הגיוון, השייכות והחיות שאפיינו תקופה זו.

  


 

כעוף החול: על תקומתם של ניצולי השואה בישראל - ז'-ט'

הכרות עם דמויות של ניצולי השואה שהצליחו להשתלב בחברה הישראלית בעיקר בזכות כוח רצונם האדיר והיוזמה העצמית, ששיקמו חייהם ותרמו תרומה משמעותית לתקומת מדינת ישראל, הסוגיות שידונו בהן: המעבר משואה לתקומה, ותרומתם של הניצולים למאבק המלחמתי בהקמת המדינה בהקניית שייכות לארץ.

 

 

חנוכה בתקופת השואה- ז'-ט'

המערך מאפשר דיון במשמעותו של חג החנוכה כסמל מרכזי והתכנים והמשמעויות שקיבל בעולם התוהו של השואה. המערך מעלה שאלות ומאפשר שיח במגוון דעות ותפיסות והוא יכול להוות נדבך מרכזי בדיון אודות התמודדות רוחנית, רוח האדם וזהות יהודית בתקופת השואה.
במערך משולבים תקצירים היסטוריים המאפשרים הבנת המקורות בהקשרם.

 

 

 

שבת בתקופת השואה -ז'-ט'

המערך עוסק בנושא רלוונטי לחיי רוב התלמידים. המערך מאפשר דיון במשמעותה של השבת כסמל מרכזי והתכנים והמשמעויות שקיבל בעולם התוהו של השואה. המערך מעלה שאלות ומאפשר שיח במגוון דעות ותפיסות והוא יכול להוות נדבך מרכזי בדיון אודות התמודדות רוחנית, רוח האדם וזהות יהודית בתקופת השואה.

במערך משולבים תקצירים היסטוריים המאפשרים הבנת המקורות בהקשרם.

 

 

פסח בתקופת השואה - ז'-ט'

המערך מאפשר דיון במשמעותו של הפסח כסמל מרכזי והתכנים והמשמעויות שקיבל בעולם התוהו של השואה


 

 

במקום שאין אנשים השתדל להיות איש - חסידי אומות העולם - ז'-ט'

המערך עוסק בנושא חסידי אומות העולם מתוך הגדרת המושג ובעקבות הכרות עם מבחר סיפורים המייצגים דרכי הצלה שונות בתקופת השואה. המערך מאפשר דיון במורכבות ההצלה ובמשמעות העשייה של אותם החסידים

 

 

 

ילדות בגטו טרזין - ז'-ט'

מערך אינטראקטיבי הבנוי סביב יצירות, זכרונות, עדויות ועוד, ומעלה את מורכבות החיים בגטו טרזין ואת דרכי ההתמודדות של הילדים והנוער בו.

להמשך הפעילויות



  תאריך עדכון אחרון:  24/03/2021