|
לחץ קבוצתי הוא "מצב חיים" התפתחותי, המודגש בגיל ההתבגרות, אך מוכר לכל אורך החיים. מוכר סביב תופעת העישון, השימוש לרעה בחומרים, ה"רולטות" למיניהן...
רקע:
קונפורמיות = היא תוצר של עימות בין אמונות ועמדות של הפרט לבין אלה של הקבוצה. האדם הקונפורמי נכנע ללחץ קבוצתי.
עצם ההתנהגות התואמת את זו של הרוב איננה מבטאת קונפורמיות, בהכרח.
אנטי-קונפורמיות שיטתית, כאשר מתבגרים מחליטים באופן קבוע וללא שיקול דעת להתנהג ולהאמין באופן הפוך--- מבטאת ניסיון להיות עצמאיים, אך כאשר זה הופך לדפוס התנהגות – זהו בעצם דפוס קונפורמי.
הניסוי של אש 1956 על קונפורמיות.
בתחילת גיל ההתבגרות מגיעה לשיאה הקונפורמיות, והיא יורדת עם העלייה בגיל.
בגל זה הילדים דואגים להיראות ולהתנהג "כמו כולם". חשוב להם מאוד לא להיות יוצאי דופן.
עובדת היותם כמו האחרים מקנה להם מידה של ביטחון, בגיל שבו מתחילות השאלות על הזהות עצמית להטריד.
ככל שעולה הגיל והביטחון העצמי, קל למתבגרים לעמוד ביתר הצלחה מול הלחץ הקבוצתי.
בניסוי של אש, נראה כי קונפורמיות קשורה לחוסר ביטחון...
קב' הגיל מעניקה לחבריה תמיכה רגשית חשובה ביותר, ובעבור תמיכה זו מוכן המתבגר לקבל את השפעותיה, דבר העלול להגביר קונפורמיות.
אדם חופשי מקונפורמיות, ישקול כל מקרה לגופו ויחליט באופן עצמאי לגבי תגובתו או עמדתו, ללא כניעה ללחץ קבוצתי.
תחומי ההשפעה של הקבוצה על היחיד הם : תפיסה ושיפוט, עמדות ......
מאפייני מצב המעודד קונפורמיות:
- סיטואציה רב-משמעית = עמומה..... [ "אינני מבין בנושא, אך ייתכן שאחרים כן מבינים, על כן החשש שאטעה קטן יותר אם אסכים איתם....." ]
במתמטיקה – תלמיד שאינו בקיא בחומר מאמץ בלא היסוס את התשובה שניתנה ע"י אחרים בכיתה, ומוותר על התוצאה שקיבל ע"ס חישוב שעשה בעצמו.
הפומביות של ההחלטה - הצורך להביע עמדה או להתנהג בפומבי, לעיני הקבוצה כולה. אם לכיתה לדון על נושא החשוב לה, כאשר נראה שמסתמן פתרון המקובל על הכל, אפשר :
לבקש מכל תלמיד שיקום ויאמר במי הוא בוחר.
לבקש לכתוב על פתקים אנונימיים.
צפוי שבבחירות הפומביות, תהיה פחות שונות ויותר התמקדות סביב קונסנזוס כיתתי שהושג, לעומת ההעזה בהבעת דעות שונות שתשתקף בפתקים האנונימיים.
כלפי קבוצת ההשתייכות: קיימת קונ' רבה כלפי קב' הנתפסת כחיובית, כאהודה, כבעלת סטטוס, כמבינה בנושא, כלפי קב' השתייכות או כלפי קב' שמעונינים להשתייך אליה.
תלמיד חדש המעונין להתקבל כחבר בקבוצה יהיה קונפורמי יותר משאר חבריו, ואילו התלמיד המחונן, החש תסכול, ישתדל להתבלט בשונותו ע"י אי-הסכמה עם דעת הרוב.
מידת ההסכמה בקב': כאשר קיימת תמימות דעים כללית בין כל האחרים, קשה להביע דעה מנוגדת. אך כאשר ישנו חריג, ואפילו אחד – קל יותר לפעול בעצמאות ולעמוד בלחץ הקבוצתי.
[[ התופעה מוכרת ברמזור אדום. כשהקהל כולו עומד ומחכה לירוק, לא נעים להיות היחיד שיעבור. אך כאשר יש אחד המעז לשבור את הנוסחה של הקבוצה המקרית שנוצרה על המדרכה, יהיו כמה אנשים שילכו בעקבותיו.
אישיות היחיד: התכונות המאפיינות את הטיפוסים הקונ' : בעלי יכולת נמוכה יחסית, כוח-אגו חלש למדי וסמכותיות גבוהה, מתקשים לרסן דחפים ולעמוד במצבים מעורפלים. אינם מוכנים כ"כ ליטול אחריות, פחות ספונטניים ופחות יצירתיים, נוטים להאמין באמונות טפלות, מחשיבים מאוד את הערכת החברה ואת ערכיה המקודשים, נוטים להתייחס להוריהם בדרך אידיאליסטית...
לכידות הקבוצה: ככל שהקבוצה מלוכדת יותר, כך רב יותר כוח השפעתה על חבריה. קב' כזו יכולה להציע תמיכה לחבריה, אך היא גם דורשת מידה רבה יותר של כניעה לנורמות שלה.
מפגש/ים בכתות ז'-ח' בנושא הקונפורמיות מול הלחץ הקבוצתי:
המטרות:
-
היכרות עם ההמשגות הקשורות: קב' השווים – בני הגיל, לחץ קב', קונפורמיות, לכידות, אינדיבידואליות = ייחודיות, אוטונומיה, נורמות קבוצתיות, קבוצת השתייכות...
-
הבנה כי התופעה הנה חברתית-אישית [סוציולוגית-פסיכולוגית] ויש לה עדויות בתחומי חיים מגוונים.... חברה ונורמות חברתיות, התמודדויות תוך אישיות, כלכלה, תקשורת, מדיה, אינטרנט, מצבי סיכון,
-
הכרה כי לתופעה השלכות חיוביות ושליליות....
-
פיתוח ערנות לאפשרויות השליטה על קבלת החלטות באופן אוטונומי !!!!!!!
-
מאפייני ההתבגרות הקשורים בתופעה: היפרדות מההורים תוך התקשרויות עם בני הגיל... הצורך באהדת קבוצת השווים, גיבוש זהות ייחודית מול לחצים להידמות לכלל...
[כחומרי עזר יכולים לשמש הסרט "הנחשול", הניסיון של אש "המושכים בחוטים".]
מהלך מפגש 1 - מחליטים
| א. |
מקבלים החלטות כל הזמן – אנו יצורים הפועלים כל העת ולכן מקבלים החלטות רבות. לא כל פעילות מחייבת שיקולי דעת [צחצוח שיניים] – אילו החלטות יומיומיות כן מצריכות שיקול דעת והפעלת תהליך קבלת החלטות??? [כתזכורת: אבחון, הגדרה, חלופות, חיזוי תוצאות, בחירה, הערכה...] |
| ב. |
כולנו חווינו מצב שבו קיבלנו החלטה מסוימת בגלל לחץ קבוצתי שהיינו נתונים בו כיחידים או כקבוצה… נעלה את האירועים הללו. מה מאפיין אותם? באיזה שלב של תהליך קבלת ההחלטות הוא היה הכי משמעותי?
בעקבות "תוצאות" המדידה, ידונו בכיתה ב:
|
| ג. |
לו היינו מצליחים לעמוד בלחץ הקבוצתי ולשקול באופן אוטונומי – איזו החלטה היינו מקבלים? מהם הרווחים ומהם המחירים של אי העמידה בלחץ הקבוצתי? [הפער בין אופציות ההחלטה בשני המצבים , התחושות, הרגשות המלוות כל החלטה...] |
מהלך מפגש 2 - מנרמלים את הנורמות:
| א. |
כהכנה למפגש, הילדים יכינו רשימה של נורמות התנהגות המאפיינות את הערכים הכיתתיים.
במפגש יצרפו את הנורמות לרשימה משותפת, יסמנו בכוכב את הנורמות שנוצרו בגלל לחץ קבוצתי.....
|
| ב. |
מן הרשימות הנ"ל שבנו הילדים ניתן לבנות שאלון "מדד כיתתי" לנורמות ההתנהגות הרווחות בכיתה, שלאחר הפקתו, יוכלו הילדים לסמן את מידת הסכמתם עם ההיגדים שהם יצרו, על סולם של שלוש או חמש דרגות הסכמה. [ לא מסכים , מסכים, מסכים מאוד]
בעקבות "תוצאות" המדידה, ידונו בכיתה ב:
|
הנורמות הלא רצויות הן אלה שמצמצמות וחוסמות חלק גדול מהתלמידים מלבוא לידי ביטוי. נורמות המשדרות חוסר קבלה לחלק גדול מן התלמידים.
הילדים יישבו בקבוצות ויכינו רשימת נורמות התנהגות שהיו רוצים שיאפיינו את הכיתה.
-
באיזו מידה הנורמות שנבחרו יוצרות אוירה של קבלה וסובלנות לשונות?
-
כיצד ניתן לאכוף את הנורמות שקבעתם?
-
אילו קשיים אתם צופים בשמירה על הנורמות הרצויות הללו?
במפגש נפרד:
מומלץ לכיתות ז'-ח' לצפות בסרט "הנחשול", שם עושה המורה להסטוריה שימוש בתופעת הלחץ הקבוצתי, כדי ללמד את הספקנים בעניין הנאציזם..........על כוחה ההרסני של הקבוצה.
כדאי להדגיש:
-
הצורך בחוקים ובנורמות כדי ליצור קבוצה מלוכדת [סממנים חיצוניים: הצדעות, תלבושות, סמל, סיסמה...]
-
כאשר הקבוצה נעדרת תוכן פנימי משלה, תפסה תאוצה "המשימה" להילחם ב"אויבים" [האחרים = הזרים]
-
ה"פטריוט" הבולט של המורה הוא זה שרק אתמול היה ה"נמושה" של הכיתה.
-
מקומה של האלימות במאמץ לשמור על "גבולות" הקבוצה. [אפילו בין "בני הזוג"]
-
הראשונים שהטילו ספק ב"נורמות המסולפות".
חשוב ביותר גם לדון בדילמה המוסרית העולה מן ה"ניסוי" מהסוג הזה. מי נפגע ממנו? מדוע? כיצד ניתן לסייע לו?
נספחון:
דוגמה לפריטי שאלוני נורמות התנהגות כיתתיים:
בכיתה שלנו מזמינים את כולם למסיבות...
" " תלמידים רבים מרגישים שלא מתחשבים בדעתם...
" " תלמידים צוחקים זה לזה...
" " כל אחד מתלבש כפי שמתחשק לו.....
" " לתלמידים אין חשק להגיע לכיתה... מכים זה את זה....מעריכים רק את המצטיינים...המקובלים הם אלה שמתחשבים באחרים....הלבוש משפיע מאוד על מעמד חברתי....כל התלמידים מרגישים שייכים........ בכיתתנו מה שקובע זה האופי של התלמיד....תלמיד שחושב אחרת ממה שחושבים הרוב, פוחד להגיד זאת.... רוב הויכוחים הופכים לאלימות.....יש ילדים חשובים יותר, ויש חשובים פחות.... יש ילדים בכיתה שאף אחד לא שם לב אליהם....... יש ילדים בכיתה שאף אחד לא רוצה להתחבר איתם... רוב הילדים משתתפים בהחלטות של הכיתה....... יש בכיתה תלמידים שפוחדים מהם...
הערת עדכון למפגש 2:
אולי ניתן להשתמש בחלקים משאלוני מדד האקלים החברתי מיטבי של שפ"י למצוא בו נורמות המקדמות או חוסמות אוטונומיה בקבלת החלטות חברתיות.............
ולהפוך אותן לנקודות לדיון............ |