הודעות הדוברות education - חינוך
 
 
 
 
 
 
 
 
אירועים ופרסים
 

ירושלים, ב' אדר תשס"ז

20/02/2007

 
פרופ' שלום שוורץ הוא הזוכה בפרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה לשנת תשס"ז

 

שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה היום יום שלישי 20.02.2007  

על זכייתו של פרופסור שלום שוורץ בפרס ישראל

בחקר הפסיכולוגיה לשנת תשס"ז.

 

חבר השופטים:

יו"ר פרופ' אשר קוריאט חבר פרופ' אבישי הניק חברה פרופ' איריס לוין

יועץ השרה לפרסי ישראל פרופ' דב גולדברגר הממונה על פרסי ישראל גב' חיה הורביץ

 

נימוקים:  לפרופ' שלום שוורץ מן האוניברסיטה העברית בירושלים הוא מבכירי הפסיכולוגים החברתיים בארץ והוא חוקר הערכים הבולט בעולם.

במשך כ-40 שנה פרופ' שוורץ ניהל מחקר מעמיק וחובק עולם בנושא הערכים האישיים והתרבותיים. הוא פיתח תיאוריה לגבי התוכן והמבנה האוניברסילי של מערכת הערכים של האדם, וחקר את התיאוריה בהקשר בין-תרבותי רחב.

השפעתו של פרופ' שוורץ התפשטה לתחומים נוספים כגון: התנהגות ארגונית, שיווק, פסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוגיה התפתחותית.

פרופ' שלום שוורץ זכה בהוקרה בינלאומית והעמיד תלמידים הרבה.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' שלום שוורץ ראוי לפרס ישראל בחקר הפסיכולוגיה לשנת התשס"ז.

 

פרופ' שלום שוורץ - קורות חיים

פרופ' שלום שוורץ נולד ב-1936 בלונג איילנד שבארה"ב. אביו היה רב ואמו מורה ליהדות. ב-1952, בהיותו בן 17, החל פרופ' שוורץ במסלול לימודים עשיר ומגוון המשקף את הפתיחות, העצמאות המחשבתית, רוחב האופקים והעומק האינטלקטואלי המאפיינים את אישיותו ואת מסלול הקריירה המזהירה שלו. לימודיו התנהלו בשני מסלולים מקבילים. מחד, באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שם סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו לתואר BA בספרות השוואתית. במקביל למד בסמינר ליהדות, שם למד שפה וספרות עברית, והשלים תואר B.H.L. עם סיום לימודי התואר הראשון בחר פרופ' שוורץ להתמחות בלימודים גבוהים בתחום בו הוא עוסק עד היום - הפסיכולוגיה החברתית. בשנת 1962 השלים פרופ' שוורץ את לימודי המוסמך בשני התחומים: לאחר שלמד חמש שנים בבית הספר לרבנות הוא הוסמך כרב, ובמקביל, השלים את לימודי המוסמך בפסיכולוגיה חברתית והתפתחות קבוצות באוניברסיטת קולומביה. שילוב זה של פסיכולוגיה מחד ויהדות מאידך ממשיך ומלווה אותו לאורך חייו.

 

עם תום לימודי המוסמך החל פרופ' שוורץ בלימודים לתואר דוקטור בתוכנית המשולבת בפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה, מתוכניות הדגל באוניברסיטת מישיגן.  עם סיום הלימודים, בשנת 1967 הצטרף למחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ויסקונסין, המחלקה המובילה בעולם בתחום הסוציולוגיה בתקופה זו. שם התקדם במהירות ובשנת 1973 כבר קודם לדרגת פרופסור מלא. בשנים 1971-1973 שימש פרופ' שוורץ כמרצה אורח במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית עמה קשר אז ברית הנמשכת עד היום.

 

בשנת 1979, בתקופה בה כמה מבכירי החוקרים בארץ עברו לעבוד באוניברסיטאות בארה"ב, בחר שלום שוורץ לממש את האידיאל הציוני ועלה לישראל עם אשתו ושלושת ילדיו. הוא הצטרף למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ותרם רבות לביסוסה כמחלקה בעלת הישגים גדולים בקנה מידה בין לאומי. במהלך השנים גילה מעורבות רבה בפיתוח המחלקה לפסיכולוגיה ומילא תפקידים בכירים במחלקה (בין השאר כיהן כראש חוג בשנים 1984-1986) ובאוניברסיטה בכלל (למשל, הוא כיהן כיו"ר ועדת המינויים להעלאות במדעים העיוניים).

   

בעשרות שנות עבודתו כחוקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, פרופ' שוורץ התעמק וחקר נושאים שונים, כולם בעלי השלכות חברתיות, תיאורטיות ויישומיות. הוא השקיע רבות בחקר גורמים המביאים אנשים להתנהגות אלטרואיסטית. הוא חקר מה מאפיין אנשים המבצעים התנהגויות חברתיות משמעותיות כגון תרומת מוח עצם, סיוע לעיוורים ופעילות למען הגדלת קצבאות זקנה. מחקריו הראו כיצד נורמות אישיות  מובילות לנכונות לפעול באופן אלטרואיסטי במצבי קונפליקט בהם התנהגות כזו מנוגדת לאינטרס האישי הצר. המחקר העוסק בנורמות אישיות מאפשר להבין ביטויים אישיים של גבורה עילאית במצבים קיצוניים, כמו התנהגותם של יחידים בתקופת השואה. במהלך שנות השבעים והשמונים היה פרופ' שוורץ מן הבולטים בפיתוח המחקר החלוצי בנושא התנהגות פרו-חברתית ואלטרואיזם. הוא חקר את התנאים בהם אנשים מתגברים על הנטייה לעמוד מנגד, ובוחרים לעזור לאחרים ולפעול באופן פרו-חברתי. כך למשל, חקר מתן עזרה לקורבנות פשיעה ובמצבי עזרה יומיומיים. 

 

באמצע שנות השמונים הרחיב פרופ' שוורץ את עיסוקו בתחום ההתנהגות המוסרית והחל במחקר מעמיק וחובק עולם בנושא הערכים האישים והתרבותיים. במחקר בין תרבותי בהיקף חסר תקדים, הוא פיתח תיאוריה הבוחנת את התוכן והמבנה האוניברסלי של מערכות ערכים אישיים, ובהבדלים בין תרבותיים בערכים. פרופ' שוורץ יצר רשת של עשרות חוקרים אשר בחנו את תיאורית הערכים שפיתח בלמעלה מ-70 מדינות בכל רחבי העולם (אמריקה הצפונית, אמריקה הלטינית, מערב ומזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ועוד), ואספו נתונים מלמעלה מ-200 מדגמים, הכוללים למעלה מ-100,000 משתתפים. פרויקט זה הינו יוצא דופן במורכבותו ובאיכות הנתונים העולים ממנו. התיאוריה המדעית שביסוד המחקר, עושר ואיכות הנתונים, ההופעות הרבות של פרופסור שוורץ, שותפיו ותלמידיו בכנסים מקצועיים, והפרסומים המדעיים המרובים העוסקים בתיאוריה - תרמו באופן משמעותי לתפיסתה של האוניברסיטה העברית בפרט ושל מדינת ישראל בכלל כמרכזית בתחום המחקר הפסיכולוגי והבין-תרבותי.

 

פרופ' שוורץ הוא כיום חוקר הערכים הבולט בעולם. תיאורית הערכים שפיתח פורסמה לראשונה בכתב העת היוקרתי ביותר בתחום הפסיכולוגיה החברתית Advances in Experimental Social Psychology. בשנים האחרונות פורסמו שני מאמרים מרכזיים הסוקרים את המחקר העוסק בערכים (אחד בפסיכולוגיה והשני בסוציולוגיה). בשני המאמרים הוקדש החלק הניכר לתיאורית הערכים של שוורץ והמחקרים שבאו בעקבותיה, ושניהם הצביעו על היותה התיאוריה המרכזית בתחום. ואמנם, מאות חוקרים ברחבי העולם התבססו במחקריהם על תיאוריה זו, ועד כה היא צוטטה בלמעלה מ-700 מאמרים, הישג נדיר בתחום מדעי החברה. תיאורית הערכים הניבה מחקר ענף העוסק בערכים אישיים ובהשלכותיהם לתפיסות, עמדות והתנהגויות. ערכים נמצאו משפיעים על מגוון רחב של עמדות והתנהגויות כגון אמונה דתית, אורינטציה והצבעה פוליטית, יחסים כלפי קבוצות חברתיות, שמירה על הסביבה, התנהגות צרכנים ועוד.

 

התיאוריה שפיתח פרופ' שוורץ השפיעה השפעה רבה גם על חקר התרבות, וכיום הוא מן הבולטים בעולם בחקר הפסיכולוגיה הבין תרבותית. התיאוריה מאפשרת להמשיג באופן שיטתי את הדמיון והשוני בין תרבויות שונות, ואת המקורות וההשלכות של הבדלים אלו. עבודתו תרמה רבות להבחנה בין רמות ניתוח שונות במחקר הבין תרבותי וליכולת לשלב בין ניתוח מאפייני התרבות מחד לבין ניתוח המאפיינים האינדיבידואלים מאידך. לתיאוריה יישומים בתחומים רבים, ביניהם פסיכולוגיה, חינוך, כלכלה, ניהול, שיווק, מדעי המדינה, ועוד. דוגמה לחשיבות החברתית הטמונה בתיאוריה זו באה לידי ביטוי בתוכנית ארוכת-טווח לסיוע להתפתחות משקים זעירים במדינות מתפתחות שהחלה לפעול בשנים האחרונות.

 

פרופ' שוורץ מרבה גם במחקר חברתי יישומי הנשען על הבנה תיאורטית ועוסק בנושאים מרכזיים בחברה הישראלית. כך למשל, פרופ' שוורץ חקר, מטעם משרד החינוך, את סוגיית הכבוד ההדדי בין מורים ותלמידים בבתי הספר. במחקר זה כמו גם במחקרים נוספים הפן היישומי בא לידי ביטוי כבר במחקר עצמו, תוך ניסיון להסתייע בנגזרות תיאורית הערכים על מנת לבחון שינוי בהתנהגות. הוא גם חקר עמדות בחברה החרדית ובחברה הלא חרדית ואת היחסים בין קבוצות אלו. עם העלייה מברית המועצות לשעבר, פרופ' שוורץ ערך סדרת מחקרים הבוחנים סוגיות הנוגעות להשתלבות העולים בחברה הישראלית. בין היתר נבדקו קונפליקטים אישיים וחברתיים, שמירה על זהות ייחודית לעומת הטמעות בחברה הישראלית, וגורמים המשפיעים על רווחה אישית. פרופ' שוורץ גם ערך מחקרים אחדים בשיתוף עם מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל (ממד"ה). בשנים האחרונות ערכו פרופסור שוורץ ותלמידיו מחקרים רחבי היקף בקרב תלמידים במערכת החינוך במגמה לעמוד על סוגיות הקשורות לערכים בקרב התלמידים, המורים, ובית הספר כארגון תרבותי.

 

המועמד מייצג, אם כן, הן במהלך חייו האישיים והן בתחום המחקר שאותו בחר לפתח, את השילוב שבין מצוינות בסטנדרטים בין לאומיים, לבין מחויבות עמוקה לחברה הישראלית. מבחינה אישית מייצג פרופ' שוורץ את האידיאל הציוני. במהלך חייו שילב בין לימוד והוראת המסורת היהודית לבין מחקר חברתי מהמדרגה הראשונה. חדור אמונה כי המקום שבו עליו לחקור ולתרום לעולם המחקר הינו מדינת ישראל בחר פרופ' שוורץ לעלות לארץ לאחר שכבר צבר מעמד בארה"ב ארץ הולדתו. ובישראל אכן פיתח את התיאוריה החשובה ביותר בתחום הערכים ובכך תרם  והוסיף עוד נדבך למעמדה של האוניברסיטה העברית בעולם כמוסד מחקרי מהמדרגה הראשונה. בתחום המחקרי מייצג פרופ' שוורץ את האידיאל של פיתוח תיאוריות מרכזיות אשר משמשות ככלי למחקר תיאורטי לצד מחקר יישומי, להבנה טובה יותר של תופעות חברתיות ואישיותיות וליישום עקרונות פסיכולוגיים בחברה, על מנת לקדם את הפתיחות והבנה כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית.

 
 

 
 

 
 
   
 

 
 

 
 
   
 

 
 

 
 
   
 


 
 
מספר הפלאפון שמצוין מיועד לשימוש של אנשי תקשורת בלבד.
לפניות אישיות יש לפנות למרכז המידע של המשרד בטלפון 1-800-250025
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/02/2015    

עדכוני rss