התפיסה המערכתית לחינוך ערכי לקידום זהות יהודית, ציונית, ישראלית והומניסטית
שילוב ערכים בתחומי הדעת ובאורח החיים הבית ספרי
לאתר התפיסה
מבוא
סוגיות ערכיות מלוות את חיינו, האישיים והמקצועיים. ההתמודדות עמן וההכרעות הנובעות מהן מעצבות את אורח חיינו ומשמעותם. התפיסה המערכתית לחינוך ערכי, הפועלת על בסיס מסקנות ועדה משותפת לכל מנהלי המשרד, שמה לה למטרה לפתח את תפיסות העולם הערכיות והמוסריות של בני הנוער וצוותי החינוך ולתרום לכינונה של חברה צודקת, אחראית ומעורבת.
רציונל התפיסה המערכתית לחינוך ערכי
התפיסה החינוכית העומדת בבסיס החינוך הערכי דוגלת בהידוק הקשר בין רכישת ידע רחב ומעמיק בתחומי הדעת לבין חינוך לערכים, למוסר ולמידות טובות. הנחת המוצא של תפיסה זו היא שחינוך צריך להקנות ידע דיסציפלינרי ולתרום לפיתוח אישיותו של הלומד במטרה לפתח את התלמיד להיות בוגר מוסרי ואזרח התורם לעצמו ולארצו. כדי להשיג מטרה זו, יש להקנות לתלמידים כלים שיאפשרו להם להתמודד עם חופש הבחירה ולהפעיל שיקול דעת ערכי.
השאיפה של כל מורה בתהליך החינוך הערכי היא לשתף את תלמידיו בלמידה משמעותית, הרלוונטית לעולמו של התלמיד. לצורך כך, עליו להשתמש בדרכי הוראה המעודדות חשיבה וחשיבה ביקורתית: הוראה בשיטות לימוד שיתופיות (Cooperative Learning), קיום שיח משמעותי, עידוד לחשיבה מורכבת על אודות סוגיות אתיות ודיון בדילמות מוסריות. למידה משמעותית יכולה להתקיים כשמתנהל דיאלוג אמפתי וסובלני, דיאלוג המפתח כישורים חברתיים ומודעות מוסרית.
חשוב להדגיש כי כל בית ספר וכל צוות מורים יבחרו בערכים שברצונם לעסוק בהם ובדרך שילובם באורח החיים הבית ספרי ובתחומי הדעת.
מאפייני התפיסה וייחודה
-
התפיסה היא מערכתית, המשולבת בכלל הפעילות החינוכית בבית הספר.
-
התפיסה מעודדת שיח ערכי פתוח בארבעה צירים מרכזיים: יהדות, ציונות, ישראליות והומניזם.
-
התפיסה היא רב-שנתית ומקיפה את חיי התלמיד בכל שלבי הגיל ובכל המסגרות החינוכיות.
-
התפיסה היא רב-תחומית – המכוונות הערכית של התכנית ממומשת במקצועות ההוראה, בתכניות כישורי חיים, בחינוך החברתי-קהילתי ובחינוך במסגרות חוץ-בית ספריות.
-
התפיסה היא תהליכית – כל שלב מתבסס על קודמיו ומוביל לבאים אחריו.
-
התפיסה היא ספירלית – העיסוק בנושאי היסוד חוזר ונשנה מדי שנה בשנה, כל שנה ברמה גבוהה מזו שבה הוא נדון בשנים הקודמות.
-
כל השותפים בחינוך הערכי נדרשים לקיים תהליך של בירור אישי-פנימי להבהרת הערכים המרכזיים והרגשות המניעים אותם בחייהם ובדרכם החינוכית.
הנחות היסוד של התפיסה המערכתית
- כל מורה הוא איש חינוך, ותפקידו להעלות סוגיות ערכיות בתהליך ההוראה. אין מקום להפרדה בין חינוך לבין הוראה
- בכל אחד מתחומי הדעת גלומים ערכים המזמנים שיח ערכי העשוי לסייע בגיבוש זהותם של באי בית הספר.
- האחריות לחינוך הערכי מוטלת על כל בעלי התפקידים במערכת החינוך ועל כל השותפים לה: הנהלת משרד החינוך, המפקחים במחוזות, צוותי בתי הספר, הורים וקהילה.
- כל השותפים בחינוך הערכי נדרשים לקיים תהליך של בירור אישי-פנימי להבהרת הערכים המרכזיים והרגשות המניעים אותם בחייהם ובדרכם החינוכית.
ערכי היסוד
מושתתים על מגילת העצמאות ומטרות החינוך
- ערכי המורשת והתרבות היהודית והציונית-זהות יהודית ישראלית
- מחויבות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
- כבוד האדם, אהבת האדם וזכויות האדם
- צדק חברתי, סולידריות ומעורבות חברתית ואזרחית
- אהבת הדעת, החקר ובסקרנות ופיתוח מלוא יכולתו של התלמיד
יישום התפיסה והישגיה
למפת הפריסה הארצית
- בשנת תשע"ו שותפים להטמעת התפיסה 260 בתי ספר, יסודיים ועל יסודיים ברחבי הארץ, בחינוך הממלכתי, בחמ"ד, במגזר הערבי ובחינוך המיוחד.
- תחומי הדעת - מיפוי של תכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים ואיתור פרקי הלימוד המזמנים דיון בסוגיות או בדילמות ערכיות. נבנו מערכי שיעור משלבי ערכים שיוכלו להוות דוגמא ובסיס למורים לתכנון ההוראה שלהם. פורסמה חוברת מקיפה של אגף רוח וחברה בנושאים אלו. בנוסף, פורסמו חלופות בהערכה מוכוונות ערכים ושולבו שאלות בבחינות הבגרות בשלושה תחומי דעת.
- פיתוח מקצועי - בתשע"ו נערכים קורסים להכשרת מנחים ומובילים במחוזות ובמטה, השתלמויות בחדרי מורים והשתלמויות 7-9 בשלושה מוקדים בארץ.
- אגף כניסה להוראה והתמחות - הוקם פורום של ראשי מסלולים ותכניות הכשרה וסטאז' שמטרתו לקדם את עקרונות התפיסה המערכתית באוניברסיטאות ובמכללות.
- תכנית קש"ר - מתן כלים ליועצי בית הספר ולצוותים בנושא שיח קונפליקטואלי בחברה רב תרבותית.
- מינהל החינוך הדתי - הטמעת התפיסה המערכתית בשילוב חזון החמ"ד, "לב לדעת" ו"מפתח הלב מתוך אמונה"
- חינוך מיוחד - פיתוח מערכי שיעור משלבי ערכים בתחומי דעת ייחודיים לחינוך המיוחד, ליווי כיתות ובתי ספר של החינוך המיוחד בהטמעת התפיסה
- מדידה והערכה - הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) עורכת מחקר עומק ורוחב לבחינת יישום התפיסה והשפעתה בבתי הספר.