education - חינוך לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
ייחודו של המקצוע - מקצוע בין-תחומי
 

תכנית הלימודים הראשונה בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה לחטיבה העליונה יצאה לאור בשנת תשנ"א. במהלך השנים השתנו הגישות והתפיסות הקוריקולריות וכמו כן חלו חידושים רבים בתחום הדיסציפלינרי - כל אלה העלו את הצורך לכתוב תכנית לימודים חדשה לתחום זה. אמנם התכנית היא חדשה, אך היא מבוססת במידה זו או אחרת על תכנית הלימודים הקודמת.

 

ייחודו של המקצוע – מקצוע בין-תחומי

לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה הוא מקצוע בין- תחומי, צעיר יחסית במערכת החינוך (עשרים שנה בקירוב). ייחודו של מקצוע זה במפגש הערכי והבלתי אמצעי של התלמידים עם נופי ארץ ישראל, אתריה ומורשתה. המקצוע עוסק בתולדות הארץ ובתרבות החומרית בה, בנופיה הטבעיים והאנושיים וביחסי הגומלין ביניהם.

 

חשיבותו של המקצוע היא בהבנה מעמיקה של הידע ובפיתוח אסטרטגיות חשיבה, ובייחוד כאלו הייחודיים למקצוע, לדוגמה: שחזור, הסקת מסקנות מממצאים בשטח, וביצירת זיקה חיובית בין הלומדים לבין הארץ, נופיה ותולדותיה. ללימוד בשטח יש תפקיד מרכזי בטיפוח זיקה זו שתחזק את האהבה לארץ (ללימוד בשטח מטרות נוספות שיפורטו בהמשך).

 

ידע מוקדם, הנרכש במקצועות לימוד שונים, חיוני לפיתוח החשיבה הבין-תחומית העומדת ביסודו של מקצוע זה. במקצוע בין-תחומי המורכב ממקצועות שונים, כמו לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אין המקצועות עומדים זה בצד זה (מקצוע רב-תחומי) אלא ארוגים זה בזה.

 

לימוד מקצוע בין-תחומי מקנה ללומד יכולות וכישורים ייחודיים, כיוון שהנושאים נלמדים תוך כדי ניתוח וזיהוי הקשרים בין רכיבי הידע של המקצועות השונים – בדרך זאת מוקנית לתלמיד ראייה רב- מערכתית. ראייה זאת נרכשת בכמה שלבים: פירוק השלם לחלקיו, לימוד כל מרכיב כשלעצמו, ניתוח הקשרים השונים בין המרכיבים, ולבסוף הרכבתם לשלם "חדש". לתמונת השלם החדשה יש ערך מוסף על פני תמונת השלם הראשונה טרם פירוקה. ערך מוסף זה צריך להיות נר לרגלי המתכננים, כותבי חומרי הלמידה, המלמדים והלומדים מקצוע בין-תחומי.

 

נדגים זאת באחד מהנושאים בתכנית הלימודים: כדי להכיר ולהבין את מראה ירושלים ואופיה בשלהי ימי הבית השני אין די רק בתיאור מראה העיר על חלקיה, אלא יש להכיר היבטים שונים: תולדות העיר עד לאותה תקופה, הרקע ההיסטורי של התקופה, ההשפעות הסגנוניות על הארכיטקטורה בתקופה, הממצאים הארכיאולוגיים, המבנה הטופוגרפי של חלקי העיר. כדי לבסס את הידע מופנים הלומדים למקורות כתובים יהודיים, כמו המשנה ותושב"ע, וכן למקורות שאינם יהודיים. כמו כן יש לבחון את מארג הקשרים בין היבטים אלו כך שבסופו של התהליך תתקבל תמונה מקיפה ומשמעותית של העיר כפי שהייתה בזמנו.

 

פעולה זו של לימוד המרכיבים, ניתוח קשרי הגומלין ביניהם וקיבוצם לכדי שלמות אחת היא אחד הדגמים לפיתוח כישורי החשיבה מסדר גבוה.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  05/06/2014