לימודים והשתלמויות

1974:	תואר בוגר בביולוגיה (בהצטיינות יתרה), הטכניון, חיפה.
1977:	תואר שני בגנטיקה של האדם (בהצטיינות יתרה), האוניברסיטה העברית בירושלים
1983:	תואר דוקטור בגנטיקה של האדם, האוניברסיטה העברית בירושלים.

תפקידים אקדמיים בישראל

מ-1985:	חבר בסגל ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת ת"א (מ-1995 בדרגת פרופסור)
מ-2001:	מופקד הקתדרה ע"ש דייויד ואינז מאיירס לגנטיקה של הסרטן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א
2002 –  2005:	ראש המחלקה לגנטיקה של האדם ולרפואה מולקולרית, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א
מ-2005:	חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים

 
תפקידים אקדמיים בחו"ל

1979:	חוקר אורח, אוניברסיטת שיקאגו, אילינוי, ארה"ב
1982:	חוקר אורח, מעבדות TNO, ריסווייק, הולנד
1983 –  1985:	השתלמות בתר-דוקטורית, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1990:	פרופסור אורח, בית החולים לילדים והמכון הלאומי למחקר, פריס, צרפת
1992 –  1993:	פרופסור אורח, אוניברסיטת מישיגן, ארה"ב
מ-2001:	חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)
2005 – 2006:	פרופסור אורח, מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב,  בת'סדה, מרילנד, ארה"ב
מ-2010:	חבר האקדמיה האירופית לחקר הסרטן.

  
אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים
פרופ' שילה קיבל עשרות פרסים ומלגות על מחקריו. הבולטים שבהם:

1983:	הפרס ע"ש פליקס לעבודת דוקטורט מצטיינת, ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1983:	מלגת וייצמן להשתלמות בתר-דוקטורית
1985:	מלגת אלון לחוקרים בראשית דרכם
1992:	הפרס ע"ש פרופ' ריצ'רד גודמן לחקר מחלות גנטיות ביהודים
1996:	הפרס השנתי של המרכז לחקר הסרטן, אוניברסיטת ת"א
1996:	פרס המייסדים של חברת "טבע" למחקר ביו-רפואי
2001, 2011:	מרצה מצטיין, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א
2005:	עמית פוגארטי, מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב
2005:	פרס א.מ.ת. בחקר הסרטן
2010:	פרס המחקר של אוניברסיטת תל אביב
2011:	פרס Clowes, האגודה האמריקנית לחקר הסרטן, ארה"ב.

פרסומים עיקריים
פרופ' שילה פרסם כ-200 מאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים. החשובים שבהם:

Abnormal response of ataxia-telangiectasia cells to agents that break the deoxyribose moiety of DNA via a targeted free radical mechanism. Carcinogenesis (with E. Tabor & Y. Beker)	1983:
The ATC (ataxia-telangiectasia complementation group C) locus localizes to 11q22-q23. Genomics (with Y. Ziv and others)	1991:
A single ataxia telangiectasia gene with a product similar to PI-3 kinase. Science (with K. Savitsky and others)	1995:
Recombinant ATM protein complements the cellular A-T phenotype. Oncogene (with Y. Ziv and others)	1997:
Genotype-phenotype relationships in ataxia-telangiectasia (A-T) and A-T variants. American Journal of Human Genetics (with S. Gilad and others)	1998:
Enhanced phosphorylation of p53 by ATM in response to DNA damage. Science (with S. Banin and others)	1998:
Requirement of the MRN complex for ATM activation.  European Molecular Biology Organization Journal (with T. Uziel and others)	2003:
Multiple phosphorylations of Hdmx mediate its Hdm2- and ATM-dependent degradation in response to DNA damage. Proceedings of the National Academy of Science USA (with Y. Pereg and others)	2005:
Nuclear ATM Mediates the Cellular Response to DNA Double Strand Breaks in Human Neuron-Like Cells. Journal of Biological Chemistry (with S. Biton and others)	2006:
Chromatin relaxation in response to DNA double strand breaks: a novel ATM- and KAP-1-dependent pathway. Nature Cell Biology (with Y. Ziv and others)	2006:
ATM-dependent and independent dynamics of the nuclear phosphoproteome following DNA damage. Science Signaling (with A. Bensimon and others)	2010:
Requirement of ATM-dependent monoubiquitylation of   histone H2B for timely repair of DNA double strand break. Molecular Cell (with L. Moyal and others)	2011:

***

יוסף שילה נולד בחיפה ב-1949, ומגיל צעיר התעניין בשני תחומים עיקריים – מדע ותקשורת. במקום בחינת בגרות בביולוגיה הגיש עבודת מחקר שעשה בבית החולים רמב"ם על זיהוי חיידקים מחוללי מחלות. בצבא שירת בגלי צה"ל, "אבל היה ברור לי שלא אשאר בתחום, ופניתי ללימודי כימיה וביולוגיה בטכניון", הוא מספר. "לקראת סיום התואר הראשון כבר היה ברור לי, שאני רוצה לעסוק בגנטיקה של האדם, תחום  בעל השלכות רפואיות מרחיקות לכת".

לאחר שסיים את התואר בהצטיינות יתרה, המשיך לתואר שני באוניברסיטה העברית. בעבודת המחקר, בהדרכת פרופ' מימון כהן, בחן את השינויים בכרומוזומים של תאי מח עצם במצבים ממאירים. לאחר שסיים בהצטיינות יתרה, חיפש נושא לדוקטורט, וכהן הזמין אותו להצטרף לביקורו בבית משפחה שכמה מילדיה חולים במחלה גנטית נדירה, אטקסייה-טלנגייקטאסיה (A-T). "זו מחלה המתבטאת, בין השאר, בליקוי חמור בתיאום המוטורי, בחסר חיסוני, בסיכון מוגבר למחלות ממאירות, וברגישות קיצונית לקרינה מייננת", מסביר שילה. "כשראיתי את הילדים החולים החלטתי שזה יהיה נושא המחקר שלי, ולמחרת התחלתי לעבוד".

בעבודת הדוקטורט, בהדרכת פרופ' יחיאל בקר, מצא שילה כי הפגם הגנטי במחלה A-T גורם לתגובה לקויה של התא לנזק הנגרם ל-DNA מקרינה מייננת ומכימיקלים שונים – שבר דו-גדילי. בהשתלמות בתר-דוקטורית באוניברסיטת הרווארד למד את שיטות ההנדסה הגנטית, ובשובו הצטרף לביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א. עד מהרה החליט לנסות ולאתר את הגן הפגום בחולי A-T, משימה שסיכויי הצלחתה נראו קלושים, נוכח האמצעים הדלים יחסית שעמדו לרשות קבוצתו והתחרות עם מעבדות מובילות בעולם. "העבודה נמשכה שמונה שנים, עקב בצד אגודל, כשכל העת אנו משלבים בעבודתנו שיטות מחקר חדשות. ב-1995 איתרנו את הגן שמוטציות בו גורמות למחלה הקשה, ובתוך כך הוכחנו שמדובר בגן יחיד, אף שקודם לכן סברו כי ארבעה גנים שונים מעורבים במחלה". שילה קרא לגן ATM.

ההישג הביא לפריצת דרך רפואית חשובה, ובין השאר איפשר לאבחן A-T בעוברים. "כיום אבחון טרום-לידתי הוא בדיקה שגרתית אצל משפחות בסיכון, וההחלטה אם להפסיק הריון של עובר חולה נתונה בידי המשפחה", אומר שילה. "מכיוון שבכל הריון הסיכון של הורים נשאים ללדת ילד חולה הוא 25%, הבדיקה מאפשרת להם ללדת ילדים שאינם חולים במחלה".

לאחר זיהוי הגן האחראי למחלה, היה על שילה לבחור בין מחקר גנטי של מחלות אחרות לבין המשך חקירתה של  A-T וכניסה לתחומי מחקר חדשים לגמרי. "כדי לברר כיצד פועל הגן מחולל המחלה, היה עלינו להבין כיצד פועל החלבון שנוצר על פיו, וכימיה של חלבונים היתה תחום זר לנו", הוא מספר. "צללנו לתחום החדש, ובתוך שלוש שנות מחקר הבנו, כי החלבון ATM הוא אנזים המפעיל או משתק בעת ובעונה אחת שורה ארוכה של מסלולים ביוכימיים בתגובה לנזקי DNA. הדבר הסביר את הרגישות של חולי A-T לקרינה, ובהמשך הובנו גם שאר תסמיני המחלה. פענוח המנגנון של התגובה התאית לשברים ב-DNA  הביא להבנה של נטיית היתר לחלות בסרטן אצל חולי A-T והאיר באור חדש את הקשר בין שמירת יציבות הגנום ומניעת סרטן". בעת האחרונה קיבל שילה את פרסClowes  היוקרתי מן האגודה האמריקנית לחקר הסרטן.

הבנת המנגנון הביולוגי של המחלה היא השלב הראשון בדרך לחיפוש תרופה. שילה וצוות מעבדתו כבר שוקדים על מציאת חומרים שיסייעו לתאים של חולי A-T, שהם חסרי ATM להגיב בכל זאת לנזקי DNA. "מחקר זה נמצא כעת בעיצומו", הוא מספר.

במרוצת השנים, דחה שילה הצעות רבות למשרות יוקרתיות בחו"ל, והעדיף להישאר בישראל. "אפשר לעשות כאן מדע ברמה גבוהה, ולקבל הכרה בין-לאומית, אבל כדי שהדבר יהיה אפשרי, חשוב להשקיע בתשתיות המדע ובחינוך", הוא אומר. 

שילה פועל לקירוב הציבור למדע, באמצעות מפגשים עם תלמידי תיכון והרצאות לקהל הרחב. לאחרונה נבחר למרצה מצטיין בפקולטה לרפואה בת"א, והוא מדריך תלמידי מחקר רבים. "לאורך השנים, זכיתי לעבוד עם תלמידים מצויינים ועם חוקרים בכירים שמלאו תפקידים מרכזיים במעבדה, ואלמלא שקדנותם וכשרונם, לא היינו מגשימים את מטרותינו", הוא אומר. "הוראה והדרכה הן  חלק בלתי נפרד מעבודתנו, והעבודה עם התלמידים היא דרך להנחיל את הידע המדעי, וגם לחנך לערכים. ההחלטות המקצועיות החשובות שקיבלתי במשך השנים, ובהן ההחלטה לחקור מחלה נדירה וקשה, וההחלטה לחפש אחר הגן הפגום הגורם לה, היו מבוססות על ערכים ועל תחושת שליחות שספגתי בבית הוריי".