education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
מר אליהו הכהן - מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
 
 

מר אליהו הכהן - יליד נווה צדק בתל-אביב ונחשב "הכהן הגדול" של חקר תולדות הזמר העברי. הוא הקדיש למעלה מיובל שנים מחייו לפעילות זאת. ערך והגיש עשרות תכנית רדיו וטלוויזיה, המגוללות את סיפורו של היישוב היהודי בארץ דרך שיריו.  פרסם ספרים ומאמרים רבים שחשפו את פועלם החלוצי של ראשוני יוצריה של זמרת הארץ. בסבלנות אין קץ דובב את אחרוני העדים, וכך הצליח להציל משכחה ודאית מידע חיוני ותוסס, שהוא עדות אותנטית של האפוס הציוני, עדות שאין למוצאה בספרי ההיסטוריה. הכהן מרצה מבוקש ובר סמכא בנושא הזמר העברי, ה"חורש" את הארץ לאורכה ולרוחבה, ומנחיל את הידע העצום שלו על התפתחות ההווי המוזיקלי בארץ ועל תולדותיהם של שירים רבים ותולדות ומחבריהםואת אהבת הזמר העברי לציבור הרחב, מתוך שליחות פנימית הפועמת בו ללא ליאות.הכהן הוא תושב רמת גן. נשוי לדליה. אב לאיילת ולאפרת. סב לאור, שי ויובל.

 
קורות חיים:
1956 - 1957 מפקד חוות הגדנ"ע בבאר אורה..
1958 לימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב
1958 - 2012 ממונה על מערכות עיבוד הנתונים של חברת המחשבים NCR בבנקאות הישראלית.
1965 - 2002 פעיל וחבר מועצה באיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה (איל"א) .

 

מפעילויותיו:

1959 - 1963 "יין ישן נושן" - סדרת תכניות רדיו על שירי זמר עבריים ראשונים ויוצריהם.
1963 - 1972 עריכת תכניות רדיו על תולדותיה ומקורותיה של זמרת הארץ, ובהן הסדרות: "מי יודע" "יפים הלילות בכנען", "שירים והרהורים", "ארץ חמדת אבות".
1965 "התקווה" - תכניות רדיו על מקורו וגלגוליו של ההמנון הלאומי.
1970 - 1979 מסע הרצאות בהתיישבות העובדת על מקור והשפעה בזמר העברי.
1973 - 1974 "אהבת ציון" - סדרת תכניות על תולדות היישוב ועל שיריו.
1974 - 1980 תכניות הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" ו"אנחנו שרים לך" עם דן אלמגור, ו"על הדשא" בתנועה הקיבוצית.
1986 - 1987 הוראת תולדות הזמר העברי במדרשה למוסיקה שליד מכללת לוינסקי, במסגרת לימודים לתואר B.Ed.
2001 - 2012 סדרת מופעים ברחבי הארץ על שירת היישוב לתקופותיה, בליווי אורה זיטנר.
2006 - 2013 סדרה רב שנתית של מופעים על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי בארץ בהשתתפות מקהלות וסולנים במדרשה למוסיקה שליד מכללת לוינסקי.

 

פרסים ואותות הוקרה:

2004 פרס "ימי הזמר" בחולון.
2005 פרס אנגל למחקר המוסיקה העברית.
2007 פרס הרצל לקידום ערכי הציונות.
2008 יקיר העיר רמת גן.
2009 אות הוקרה מטעם הפורום לשימור הזיכרון האודיו- ויזואלי בישראל "על תרומה ייחודית לשימור הזמר העברי"
2010 אות הוקרה על מפעל חיים בחקר מורשת הזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר אילן

 

מפרסומיו:

שירי עם עבריים – קובץ של 1000 שירי עבריים עם מפתחות, באר אורה, תשי"ח 1957.
בכל זאת יש בה משהו, שירי הזמר של תל אביב בצליל, באומר ובתמונה, עם חג השבעים וחמש לייסודה, סיפר, עיטר וערך אליהו הכהן, דביר, ירושלים, תשמ"ה-1985.

 

לוין קיפניס - ביבליוגרפיה, בעריכת אליהו הכהן, תל אביב, מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים - מכללת לוינסקי לחינוך, תשנ"ט-1998.

 

מאתיים שנות המקראה העברית, 1789-1988, תערוכה וקטלוג מוער, מאוספו ובעריכתו של אליהו הכהן, תל אביב, המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי-מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, תשמ"ח-1988.

 

"עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח-תרפ"ח", בתוך "ירושלים בתקופת המנדט", בעריכת פרופ' יהושע בן אריה, תשס"ג 2003.

 

"על הררי ציון", בחיפוש אחר המנון לאומי, בתוך "לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה", בעריכת פרופ' יפה ברלוביץ וד"ר יוסי לנג, הוצאת הקבה"מ, 2010.

 

התקליט העברי – פרקים בדיסקוגרפיה של הזמר העברי, בתוך "הכל זהב", ספריית מעריב, תשנ"ג.

 

"כיצד הפכה התקווה להמנון" – עתמול, כתב עת לתולדות א"י, הוצאת אוניברסיטת ת"א, 1978, ועם תוספות בתוך "אין זו אגדה" בעריכת יואל רפל, ידיעות אחרונות, 1997.

 

"לא בחרב ולא בחנית", ניצני שלום בזמר העברי, "פנים" 3, 1997.

 

ליווית אותי ארצי, חייו ויצירתו של מרדכי זעירא – בתוך "לילה, לילה", משירי מרדכי זעירא, בעריכת גיל אלדמע, הוצאת המרכז לתרבות וחינוך, 1998.

 

שירי הזמר של יעקב אורלנד – בתוך "היו לילות", הוצאת תמוז, 1985.

 

"הידעת את הארץ", בתוך "ספר עזריה אלון", הוצאת אריאל, 2000.

 

* * *

מר אליהו הכהן – "אמי זיכרונה לברכה הייתה המורה הראשונה שלי לזמרה. היא שרה לי את 'יש לי אח קטן מאד' ואת 'חמש שנים עברו על דן', ובלילה הייתה מרדימה אותי לצלילי השיר 'שכב בני שכב במנוחה'. בארץ ישראל 'תזרע בדמעה ותקצור ברינה' הדהדו באוזניי מילותיו של עמנואל הרוסי מפי אמי השומרת עליי מכל רע בעודי מתנמנם, ואני לא ידעתי ששירה זו לימים תהיה סם החיים עבורי והפרק הראשי בסיפור חיי". כך חושף הכהן פכים קטנים מילדותו.

 

לאחר שסיים את לימודיו בביה"ס תחכמוני ובתיכון החקלאי בפרדס חנה, עסק בשירותו הצבאי בהדרכת נוער וכיהן כמפקד חוות הגדנ"ע בבאר אורה. את שעות השינה היקרות בחווה, ניצל לאיסוף של כאלף שירי זמר שנכתבו מאז ראשית ההתיישבות ועד חג העשור למדינה וקטלוגם. הוא הדפיסם כקובץ לשימוש מדריכי הגדנ"ע. אחד מהשירונים הללו הגיע לידיו של איש קול ישראל מאיר הרניק, שהזמין את הכהן להגיש תכנית רדיו אישית. במשך כארבע שנים ערך הכהן את התכנית "יין ישן נושן", ובעקבותיה תכניות רבות נוספות שבהן חשף את מקורם של שירים, השמיע הקלטות נדירות ואירח מלחינים שסיפרו על שיריהם.

 

במקביל ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת ת"א, החל מתרוצץ על פני הארץ כולה, כשהוא מראיין ומקליט את ותיקי העליות השונות על אודות חייהם, מפעלם ושיריהם והעמיק בחקר הרקע ההיסטורי, החברתי והאידיאולוגי של כל שיר. זה היה מרוץ נגד הזמן שכן מיום ליום הלך ופחת מספרם של ותיקי היישוב, שיכולים היו להעיד על ההווי המוזיקלי בארץ בימים ראשונים. "ששתי על כל הזדמנות לראיין אותם, ללקט מחברות ופנקסי שיר, תעודות, מסמכים וכתבי יד מקוריים של שירים, להתחקות אחר גלגוליהם ולברר מתי ואיך באו לעולם."

 

כל זאת עשה בשעות הפנאי הנדירות שלו לצד עבודתו היומיומית בחברת המחשבים NCR, שבה עבד לפרנסתו למעלה מחמישים שנה. הכהן נחשב לאחד מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל.

בשנות השבעים ערך הכהן מסע הרצאות בנושא "מהו שיר עברי – מקור והשפעה" ופקד כ-300 יישובים. מאז ועד היום הוא משמש מרצה מבוקש לתולדות היישוב והזמר העברי ומנחה מופעים, שבהם הוא משלב הסברים מלומדים על תולדות היישוב עם אנקדוטות מרתקות על תולדות הזמר.

 

הוא הגיש עם דן אלמגור את תכנית הטלוויזיה "שרתי לך ארצי" על תולדות זמרת הארץ, וכן ערך סדרת תכניות "על הדשא" בקיבוצים. בתכניותיו, במופעיו ובפרסומיו חזר ושזר את שירת המקום בתוך הפסיפס הגדול של המעשה הציוני.

 

ספרו של הכהן "בכל זאת יש בה משהו" משקף באורח יוצא דופן את בניינה של העיר תל-אביב בראי שיריה. הוא יזם וערך את הביבליוגרפיה המוערת של לוין קיפניס, וכן ערך את התערוכה והביבליוגרפיה "מאתיים שנות המקראה העברית 1789-1988" שבה חשף את תרומתה של המקראה להפצת השפה העברית דורות לפני תחיית הדיבור העברי בארץ.

 

מסעותיו של הכהן בזמר העברי העלו ממצאים רבים: הוא גאל שירים רבים מ"עממיותם" ע"י כך שזיהה את יוצריהם ושפך אור על נסיבות חיבורם. הוא חקר בשיטתיות כבר לפני יובל שנים את תולדותיה של "התקווה" ופרש את גלגוליה משיר עם להמנון, בעודו רושם את כל 113 השירים שהוצעו כהמנון מהמאה ה-19 ועד היום. במחקרו החלוצי "התקליט העברי – סיבובים ראשונים" סקר את ראשית ההקלטות של זמר עברי, וחשף לראשונה את העובדה ששירי זמר עבריים הוקלטו כבר בשנת 1892 על גלילי פונוגרף.

 

ידו של הכהן הייתה בכל הנושאים של תרבות יהודית ישראלית. פרסם מאות מאמרים בנושאי זמר ותולדות א"י. בין גילויו אפשר למנות את זיהויו של זאב יעבץ כמי שקבע את ט"ו בשבט כחג נטיעות, וכן את העובדה שהאיקליפטוס ניטע בארץ שני עשורים לפני ייסוד המושבות. בכך הפריך את הדעה הרווחת, כי העץ הובא לארץ ע"י הברון לייבוש הביצות.

 

על פעילותו זכה הכהן במגוון פרסים ואותות הוקרה. ספרייתו הפרטית הענפה משמשת ארכיון לזמר, לתולדות א"י ולמורשת העברית.

 

בשנים האחרונות הוא עורך ומנחה במדרשה למוזיקה שליד מכללת לוינסקי סדרה רב שנתית של תכניות על חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי. לדבריו "כשם שלהיסטוריה יש שירים כך לשירים יש היסטוריה. שיר זמר איננו צירוף של מילים וצלילים בלבד. שירים הם פרקים בהיסטוריה. הם ליוו את ההתרחשויות בארץ וליבו אותן, וניתן ללמוד על כל תקופה דרך שיריה".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  17/04/2013