education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' חוה טורניאנסקי - חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית
 
 

פרופ' חוה טורניאנסקי- היא מגדולי חוקרי היידיש בימינו. כחמישים שנה היא עוסקת בהוראה ובמחקר בתולדות ספרות יידיש ובתרבותם של יהודי אשכנז על פזורותיהם. מחקריה ופרסומיה מוקדשים ליצירה ביידיש מניצניה הראשונים במאה השלוש-עשרה ועד ראשיתה של ספרות יידיש המודרנית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.

 

במרכז עבודתה העמידה את בחינת תולדותיו, משמעותו והשלכותיו של הקורפוס הספרותי שהועמד ביידיש למען השכלתו, הרחבת דעתו, הדרכתו המוסרית והנאתו האסתטית של "עמך": נשים וגברים, בנים ובנות. היא בחנה את דרכי פעולתה של היידיש בהקניית מקורות היהדות שבלשון הקודש לציבור שלא שלט בלשונם וסיפקה להם, בלשון דיבורם, אוצרות ידע ודעת מבית ומחוץ, ששימשו יסוד לזיווג הפורה של "יידישקייט און מענטשלעכקייט" – יהדות ואנושיות.

 

 

עיונה המחקרי בספר הזיכרונות שכתבה ביידיש גליקל בת לייב, הידועה יותר כגליקל האמל, יורד לעומק סיפור חייה של אישה עברייה אחת בת המאה השבע-עשרה, המתאר הן את קורותיה ואת עולמה הרוחני, הן את דמותה והוויית חייה של החברה שבה צמחה ופעלה.

 

חוה היא אלמנתו של אורי טורניאנסקי ז"ל, אם לשלושה בנים: אלישע, אבנר ומאיר, וסבתא לששה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות:
1954 סיימה בית ספר תיכון (יידישע שול אין מעקסיקע), מקסיקו סיטי..
1955 שנת לימודים בבית המדרש למורי הגולה ע"ש חיים גרינברג בירושלים.
1956- 1957 לימודים בתורת החינוך וההוראה בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו.
1958 לימודים בחוגים לחינוך יסודי ולספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
1959 סיימה לימודיה כמורה מוסמכת בבית המדרש למורים העברי ע"ש דוד ילין בירושלים.
1963 תואר בוגר בהצטיינות יתרה בחוגים לספרות יידיש ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית
1967 תואר מוסמך בהצטיינות יתרה בחוגים לספרות יידיש ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית
1973 תואר דוקטור לפילוסופיה בציון מעולה בספרות יידיש באוניברסיטה העברית.
1974 - 1975 בתר-דוקטורט במרכז ללימודים עבריים ויהדות באוקספורד, אנגליה.

 

השתתפות בקבוצות מחקר:

2005 - 2006 "הספר היהודי: חומרים, טקסטים והקשרים משווים" המרכז ללימודי יהדות מתקדמים של אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב.
2011 "ספרות יידיש הקדומה: טקסטים ישנים, הקשרים חדשים". המרכז ללימודים עבריים ויהדות באוקספורד, אנגליה.
הוראה והרצאות בחו"ל
1984 הוראת קורס על יהדות אשכנז. האוניברסיטה איברו-אמריקנה של מקסיקו.
1988 הוראת קורס על תרבות יידיש. אוניברסיטת לונדון, אנגליה.
1991- 1993 הוראת קורס חודשי מידי שנה על לשון יידיש וספרותה. המחלקה לבלשנות ולשונות המזרח, אוניברסיטת מילאנו. איטליה.
2002 הרצאות טאובמן על "גליקל: אישה, ספר וחיים", אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמאיים בישראל:

1968-1963 : מורה ליידיש בחוג ליידיש של האוניברסיטה העברית.
2005-1968 מורה וחוקרת ומרצה בחוג ליידיש של האוניברסיטה העברית. דרגות: מרצה בכירה 1980; פרופסור חבר 1986; פרופסור מן המניין 1995. פרישה לגמלאות 2005.
2008-2006 יו"ר הוועדה ל"יידיש - שפה ותרבות, תכנית לימודים לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי והדתי" מטעם האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים של משרד החינוך. התכנית הופיעה ב-2008.
מ-2006 הוראה והרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים, במרכז זלמן שזר לתולדות ישראל בירושלים, בתכנית הקיץ הבינלאומית ליידיש ע"ש נעמי פרוור-כדר באוניברסיטת תל אביב, בבית שלום עליכם בתל-אביב, ועוד.

 

פרסים ואותות הוקרה:

1987 פרס קרן אליעזר פינס לתרבות ולספרות.
1987 פרס בית שלום עליכם ע"ש שייבר לספרות ולאמנות.
1988 פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
2006 פרס ביאליק לחכמת ישראל - על הוצאת המהדורה הביקורתית והתרגום לעברית של "גליקל".
2007 נבחרה לחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

 

 

פרופ' חוה טורניאנסקי פרסמה ספרים אחדים ומאמרים רבים בכתבי עת מדעיים מובילים. להלן מקצתם:

 

ספרים

‏בין קודש לחול: לשון, חינוך והשכלה במזרח-אירופה, יחידה 7 של הקורס "פולין - פרקים בתולדות יהודי מזרח-אירופה ותרבותם", האוניברסיטה הפתוחה, 1994.גליקל, זיכרונות 1691–1719 , ההדירה ותרגמה מיידיש חוה טורניאנסקי, ירושלים: מרכז דינור / האוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז שזר, 2006.‏

 

מאמרים:

"עיניו ככוכבים, שׂערו כזהב: יוסף הצדיק בשיר קדום ביידיש", תרביץ עו (תשס"ז), עמ' 471–500.

 

"צרור אגרות ביידיש מירושלים משנות הששים של המאה השש-עשרה", שלם ד (תשמ"ד), עמ' 149–210.

 

"הלימוד בחדר בעת החדשה המוקדמת", ה'חדר' – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, עמנואל אטקס ודוד אסף (עורכים), אוריאל גלמן (עורך משנה), אוניברסיטת תל-אביב תש"ע, עמ' 3–35.

* * *

פרופ' חוה טורניאנסקי -נולדה ב-1937 במקסיקו סיטי לבלה ואברהם פונסקי, מהגרים ממזרח אירופה שניהלו בית יהודי חילוני וציוני והקפידו ששפת יידיש תהיה שפת גידולה וחינוכה. את לימודי בית הספר העממי והתיכון סיימה ב"די יידישע שול אין מעקסיקע", שבו התנהלו הלימודים בשלוש שפות: המקצועות הכלליים בספרדית, והמקצועות היהודיים ביידיש או בעברית. בשנות התבגרותה הייתה חברה בתנועת "השומר הצעיר", קיבלה שיעורים פרטיים לחיזוק ידיעותיה בעברית, וחלמה לעלות ארצה.

 

עם סיום לימודיה נשלחה לשנת לימודים בירושלים ב"בית המדרש למורי הגולה ע"ש חיים גרינברג" של המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של הסוכנות היהודית. "במשך השנה הזאת התאהבתי בארץ ובחיים בה, וגמרתי בלבי להגשים את החלום, מה עוד שלקראת סופה היכרתי בקיבוץ רמת יוחנן את אורי, מי שהיה עתיד להיות בעלי." אחרי שנתיים של הוראה בבית ספרה במקסיקו, שבמהלכן למדה פדגוגיה באוניברסיטה המקומית, עלתה ארצה והתחילה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לחינוך יסודי. "הקמפוס בגבעת רם היה עדיין בבנייה", היא נזכרת, "ונדדנו בין כיתות לימוד מפוזרות בעיר: האגף השמאלי של מלון המלך דוד, המחלקה לגאוגרפיה ברחוב ממילא, "בית הלל" ברחוב בלפור ובניין מייזר בגבעת רם, שבנייתו הושלמה." בעקבות סגירת החוג לחינוך יסודי השלימה את לימודיה למורה מוסמכת בסמינר למורים ע"ש דוד ילין. מאחר שלא נמצאה לה עבודה אלא כמורה ממלאת מקום, חזרה לאוניברסיטה העברית ללמוד –"הפעם רק בשביל הלב והנשמה" –יידיש ותולדות עם ישראל. "כל מי ששמע אז שאני לומדת יידיש העווה את פניו, הסתכל עליי בזלזול והוסיף מילת גנאי על השפה, אך אם נודע לו שאני לומדת גם היסטוריה של עם ישראל, נחה דעתו". במהלך לימודיה ילדה לאורי שלושה בנים: אלישע, אבנר ומאיר – אחד לכל אחד משלושת התארים האוניברסיטאיים– שאותם השיגה רק הודות לתמיכתו המסורה המתמדת של בן זוגה.

 

מאז עבודת הדוקטור שלה, שהקדישה לקיומן יחדיו של עברית ויידיש בחיים ובספרות כאחד, העסיק אותה במיוחד עולמו של "עמך", חייהם של אותם גברים, נשים וילדים שלא הגיעו לידיעת לשון הקודש הדרושה להבנת הכתוב במקורות העבריים. היא חקרה את תרומתן של יידיש וספרותה להפצת ידע בקרב הקהל הזה, ובראש וראשונה להפצת ידיעת התנ"ך על ידי לימוד החומש ב"חדר" ובאמצעות תרגומים ועיבודים של המקרא ליידיש, כולל  ה"צאינה וראינה" – הספר הפופולרי ביותר ביידיש בכל הדורות.

 

מעיוניה בחינוך הבלתי פורמלי שנקנה במסגרת הבית, המשפחה והקהילה ובחינוך הפורמלי של בנים ובנות, פנתה להתבוננות בעולם הנשים ובתרומתן ליצירה ביידיש כקוראות, כיוצרות או כשותפות במלאכת הפקת הספר. במרכז מחקרה בתחום זה עומד ספר הזיכרונות שכתבה ביידיש גליקל האמל, שנולדה בהמבורג ב-1645. גליקל התחילה לכתוב את זיכרונותיה בעקבות מות בעלה, אבי ארבעה-עשר ילדיה, והמשיכה לסקור את הנעשה בסביבתה עוד שנים רבות לאחר מכן. בספרה המרתק, שהועידה לילדיה, העמידה מסמך היסטורי מיוחד במינו המתאר את קורותיה של אישה עברייה בת המאה ה-17, ואת דמותה של החברה שבה צמחה ופעלה. המהדורה הביקורתית של הספר הכוללת, נוסף למבוא וביאורים לשוניים, היסטוריים, ספרותיים ואחרים גם תרגום החיבור לעברית, זיכתה את פרופ' טורניאנסקי בפרס ביאליק לחכמת ישראל בשנת 2006.

 

פרופ' טורניאנסקי שימשה שנים רבות ראשת החוג, העמידה תלמידים רבים והדריכה תלמידי מחקר. היא שימשה חברת מערכת "תרביץ- רבעון למדעי היהדות" ומערכת הסדרה "ייִדישע ליטעראַטור" (מהדורות מותקנות של יצירות נבחרות מספרות יידיש המודרנית) ועמדה בראש הוועדה ל"יידיש – שפה ותרבות – תכנית לימודים לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי והדתי" מטעם משרד החינוך.

 

את ההודעה על זכייתה בפרס, היא אומרת, קיבלה בשמחה מהולה בצער על שבעלה אורי ז"ל לא זכה לראותה מקבלת גמול על מה שהניבה תמיכתו בה, ומוסיפה: "מאז פרסום דבר הזכייה קיבלתי ברכות אין ספור מן הארץ ומחו"ל. רבות מהן מבני קהילתי במקסיקו ומחבריי לספסל הלימודים שם, גם מכאלה שלא הייתי בקשר אתם עשרות בשנים. הם שמחים בי לא פחות משהם שמחים על עשייתי ביידיש דווקא. היום, מי שלומד יידיש לא נתקל עוד בזלזול ולעג, אלא בהתפעלות והערכה. משום כך אני מבקשת לראות בפרס שאני מקבלת אות תודה הוקרה לכל מי שתרם לשינוי היחס אל המורשת הנפלאה הזאת."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  22/05/2013