education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

חמישים שנה  בקירוב  עוסקת פרופ' חוה טורניאנסקי בהוראה ובמחקר בתולדות לשון יידיש וספרותה ובתרבותם של יהודי אשכנז בכל תפוצותיהם. מחקריה ופרסומיה מוקדשים ליצירה ביידיש מניצניה הראשונים במאה השלוש-עשרה ועד פריחתה של ספרות היידיש המודרנית במאה העשרים. פרופ' חוה טורניאנסקי זכתה למקום ראשון במעלה בין חוקרי היידיש בימינו.

 

ראשית עניינה בחברה היהודית האשכנזית הייתה בחיבורים שנכתבו בו בזמן בלשון הקודש ובלשון המדוברת בקהילה, ביידיש, ועסקה בתופעת הדו-לשוניות בחברה האשכנזית. המחקר המדעי הראשון שלה הוא עבודת הדוקטור על החיבור הדו-לשוני "ספר מסה ומריבה לר' אלכסנדר פאפין הופין" - ויכוח רב-פנים בין עשיר לעני, כתוב בחרוזים במקביל בעברית וביידיש באלפי שורות בכל אחת משתי הלשונות. מאז פרסומה בדפוס לראשונה משמשת עבודה זו דגם מופת למחקר יצירות דו-לשוניות בחברה האשכנזית, בתרבותה וביצירתה הספרותית.

 

חלק ניכר ממחקרה הקדישה פרופ' טורניאנסקי לבחינת תפקידה של לשון יידיש כמתווכת בין המקורות העבריים לבין הקהל הרחב שאינו שולט בלשון המקורות. מדובר לא רק בלימוד החומש ב'חדר' אלא גם במגוון עשיר של יצירות אחרות, בפרוזה או בחרוזים, צמודות למקור או מורחבות בעזרת מקורות פרשניים ומדרשיים, בתרגומים ובעיבודים. היא מלווה במחקרה את התהוות השירה האפית על גיבורי התנ"ך ביידיש וכן את התפקיד המרכזי שהיה ליידיש בהפצת הידיעה של התורה והתפילה בקהל הלא-למדני, ובייחוד בקרב הנשים, באמצעות העיבוד הנפוץ "צאינה וראינה", הספר הפופולרי ביותר ביידיש בכל הזמנים וכן בחיבורים אחרים בפרוזה, בשירה ובדרמה כמו ה"פורים שפיל" המפורסם. את כל אלה, שהביאו את דבר התנ"ך לקהל שהמקורות העבריים היו נעולים בפניו, חקרה פרופ' טורניאנסקי בהקשריהם הלשוניים, ההיסטוריים והחברתיים.

 

סוגה ספרותית מיוחדת במינה שעסקה בה היא השיר ההיסטורי ביידיש, המתאר אירועים דרמתיים שונים, שהתרחשו בקהילות אשכנז לתפוצותיהן - מרוסיה ופולין וליטא במזרח ועד גרמניה והולנד בפאתי מערב. סיפורי רדיפות וגירוש, עלילות דם והוצאות להורג, אסונות טבע ומגיפות. בזכות  מחקריה של טורניאנסקי אנו נחשפים גם לאירועים היסטוריים שלא נודעו עד הנה.

 

פרופ' חוה טורניאנסקי נתנה דעתה גם על האישה היהודייה כמחברת וכקוראת ספרות יידיש, ובמחקריה העלתה את תרומתן הגדולה של הנשים לספרות העממית ביידיש, ואף של נשים ונערות שעסקו בסדָר-דפוס ובהפצה של ספרים ביידיש ובלשון הקודש.

תחום מיוחד שעסקה בו פרופ' טורניאנסקי הוא ספרות יידיש שהתפתחה בצפון איטליה מאמצע המאה ה- 7 עד אמצע המאה ה- 17, שעליה פרסמה יחד עם אחרים, ספר בלועזית Yiddish in Italia , ובזכותו אנו עומדים היום על טיבה של שלוחה אשכנזית של יידיש באיטליה.

 

גולת הכותרת המחקרית של פרופ' טורניאנסקי הוא התרגום והמהדורה המדעית המופתית של ספר הזיכרונות ביידיש מאת גליקל מהַמְלִין, (1784-1645) חיבור מונומנטלי שאותו פרסמה טורניאנסקי בליווי מבוא מקיף ומאיר עיניים, ובו היא מתארת את דמותה של האישה המופלאה הזאת, על עולמה הרוחני והחומרי, על הדמויות בעולמה ועל האירועים הדרמתיים בחייה. טורניאנסקי מנתחת ומתארת ברוב כישרון את לשונה ואת סגנונה, מתחקה על דעותיה ואמונותיה, השכלתה וידיעת הלשונות שלה, ומציירת תמונה מהימנה ביותר של חיי הקהילה ושל רקעה החברתי, התרבותי וההיסטורי.

 

פרופ' טורניאנסקי לא משכה ידיה מחקר הסופרים המודרניים כותבי יידיש, שלום עליכם, אברהם סוצקובר, יצחק בשביס-זינגר ואחרים.

 

פרופ' טורניאנסקי פעלה רבות להפצת תרבות היידיש וחיברה ספרי לימוד ליידיש ולספרותה ולהיסטוריה יהודית, כגון הקורס "פולין - פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותה", ובכך התפרסה גם אל ההיבטים ההיסטוריים והחינוכיים של השפעת היידיש בתפוצות ישראל.

 

מפעל חייה המחקרי של פרופ' טורניאנסקי מציג אותה כמלומדת החשובה ביותר בימינו בלשון יידיש וספרותה ומעמיד אותה במקום של כבוד במחקר התרבות העממית ולשונות היהודים. בעבודתה המדעית פרשׂה תמונה שלמה, מגוונת ומתועדת היטב של עולם לשוני-תרבותי רחב ונפוץ  בתפוצות אשכנז לאורך הדורות  מימי הביניים ועד העת החדשה.

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' חוה טורניאנסקי ראויה לקבל את 'פרס ישראל' בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית לשנת תשע"ג

 

השופטים

 

פרופ' אהרן דותן, יו"ר       

 

פרופ' דוד בוניס

 

ד"ר קציעה כ"ץ

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  17/04/2013