תפקידים אקדמיים בישראל:

תפקידים אקדמיים בחו"ל:

פרסים ואותות הוקרה:

פרופ' יורם בילו פרסם ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת מדעיים מובילים. להלן מקצתם:

ספרים:

ללא מצרים: חייו ומותו של רבי יעקב ואזנה . ירושלים: מגנס (1993, מהדורה מורחבת 2004).

שושביני הקדושים: חולמים, מרפאות וצדיקים בספר העירוני בישראל.  חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה (2005).

Grasping Land: Space and Place in Contemporary Israeli Discourse and Experience. 

Albany: SUNY Press (co-edited with E. Ben-Ari, 1997).

מאמרים:

"הדיבוק ביהדות: הפרעה נפשית כמשאב תרבותי". מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 2,

עמ' 563-529 (1983).

"The Other as a Nighmare:  The Israeli-Arab Encounter as Reflected in Children's Dreams in Israel and the West Bank", Political Psychology 10(3): 365-389 (1989).

"The Making of Modern Saints: Manufactured Charisma and the Abu-Hatseiras of Israel". American Ethnologist 19(4): 29-44 (1992, with E. Ben-Ari).

"What Does the Soul Say? Metaphysical Uses of Facilitated Communication in the Jewish Ultraorthodox Community," Ethos 25 (4): 1-33 (with Y. Goodman), 1997).

“From Milah (“Circumcision”) to Milah (“Word”): Male Identity and Rituals of Childhood in the Jewish Ultraorthodox Community,”   Ethos 32 (2): 172-203 (2003).

“We Want to See our King”: Apparitions in Messianic Habad. Forthcoming Ethos 41 (1), (forthcoming, 2013).

* * *

פרופ' יורם בילו- נולד בתל אביב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה לזוג הורים שהיגרו לישראל מפולין. בצעירותו התגורר בחיפה ובקריית חיים, לאחר מכן עברה המשפחה לתל -אביב. "המחשבה מה היה קורה אילו הייתי נולד בוורשה ולא בתל-אביב באותם שנים הפכה את הציונות למרכיב מובן מאליו בתפיסת העולם שלי. אך הוריי השכילו להקנות לערכים הציוניים שהנחילו לי גוון הומני, שהייתי רוצה לראות יותר ממנו במקומותינו כיום", אומר בילו.

לאחר שנת קבע בצה"ל השתחרר והחל ללמוד באוניברסיטה העברית שבירושלים והתמחה בפסיכולוגיה קלינית. עבודתו כמטפל חידדה את רגישותו להקשרים התרבותיים של ביטויי מצוקה נפשית וההתמודדות עמם. "הבנתי שעל מנת לסייע לפונים מרקע מסורתי, עליי להיות קשוב לאמונות ולערכים המשתתפים בעיצוב המצוקות שלהם כמו גם לאמצעיי הטיפול המסורתיים הנובעים מהם. בשל כך פניתי לחקור את מערכת בריאות הנפש כמערכת תרבותית והמרתי את עיסוקי כפסיכולוג קליני בעבודה מחקרית הבוחנת את המפגש בין תרבות, חברה ופסיכולוגיה בהקשר הישראלי והיהודי. זהו למעשה סימן ההיכר המקצועי שלי". מסביר בילו.

בילו העמיק את לימודיו והתמחה ב"אנתרופולוגיה פסיכולוגית", תחום שהוא נמנה עם חלוציו בארץ ובעולם. לדבריו, "התחום צמח מתוך ההכרה בחשיבות המחקר המשלב רמות ניתוח פרטניות וקולקטיביות ובוחן את התהליכים הנפשיים ודפוסי ההתנהגות האינדיבידואלית בהקשרם החברתי-תרבותי וההיסטורי". בעבודת הדוקטורט, שהתבססה על תצפיות וראיונות בקרב יוצאי מרוקו הדרומית במושבים ובעיירות פיתוח הוא הצביע על ההיגיון הפנימי והעושר התרבותי הטמונים במכלול של אמונות ופרקטיקות, שעד אז נתפסו בדרך כלל כאמונות טפלות שראוי לעקור מן השורש. לאחר מכן הרחיב את ידיעותיו בתחום האנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובסן פרנסיסקו במסגרת מלגת בתר -דוקטורט.

מששב לישראל, לימד בילו באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ולאחר מכן באוניברסיטה העברית, שבה מצא את ביתו האקדמי. במהלך השנים הוא הוכר כמומחה בעל שם עולמי בתחום של תרבות ובריאות הנפש. גולת הכותרת של מחקריו בתחום זה היו הפרעות תלויות-תרבות בעולם היהודי, ובראשן ה"דיבוק", ניב תרבותי של מצוקה, שהיה נפוץ מאות שנים בקרב קהילות יהודיות באגן הים התיכון ובמזרח אירופה. בעבודותיו שילב בילו ניתוח טקסטואלי, אתנוגרפי והשוואתי בגישה רב-תחומית המשלבת בין חומרים מתחום הדת והמיסטיקה למסגרות מושגיות מתחום מדעי החברה. מחקריו קרעו צוהר לחייהן של קהילות מגוונות תוך שמירה על כבודן והנגשת מנהגיהן ואמונותיהן לקהל הרחב. עבודתו על "הדיבוק" זכתה בפרס הראשון ע"ש Bryce-Boyer ב-1986 בעבור המאמר הטוב ביותר באנתרופולוגיה פסיכואנליטית מטעם האגודה האנתרופולוגית האמריקנית.  מאוחר יותר קיבל בצוותא עם תלמידו יהודה גודמן את פרס Stirling בעבור המאמר הטוב ביותר באנתרופולוגיה פסיכולוגית מטעם האגודה האנתרופולוגית האמריקנית - מאמר שעסק בשימוש בילדים אוטיסטים כנביאים בחברה החרדית. את מספר החוקרים שזכו בשני הפרסים היוקרתיים הללו ניתן למנות על אצבעות יד אחת.

בילו המשיך לחקור תופעות כמו חלומות ומצבי תודעה מיוחדים בהקשר תרבותי- דתי ולמפות תופעות של חידוש פולחני קדושים בישראל, בעיקר בקרב יוצאי מרוקו בפריפריה העירונית. "הפרספקטיבה המחקרית שלי שילבה גם כאן בין פסיכולוגיה ותרבות: מחד גיסא, ניתחתי את סיפורי החיים, החלומות, המצוקות והמאווים של "אמרגני קדושים" – גברים ונשים שהקימו אתר ביתי לצדיק בעקבות התגלות – ומאידך גיסא, בחנתי את ההיענות הקהילתית ליוזמות אלו, המשקפת את חיזוק הזהות העדתית תוך תחושה גוברת של "מקומיות" והתערות במקום המגורים." עבודותיו בתחום הולידו שני ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת בין-לאומיים. הוא נמנה עם השורה הראשונה של החוקרים העוסקים בדת עממית בישראל על מגוון ייצוגיה, מעליות לרגל למקומות קדושים ישנים וחדשים דרך תופעות ואירועים מיסטיים ומאגיים שהלכו והתגברו בעשורים האחרונים, וכלה בסערה המשיחית הפוקדת כיום את תנועת חב"ד. עדות להכרה בחשיבות מחקריו קיבל ב- 1994, כאשר הוזמן לאוניברסיטת רוצ'סטר לשאת את סדרת ההרצאות היוקרתית ע"ש לואיס הנרי מורגן Lewis Henry Morgan בנושא פולחני צדיקים בישראל.

פרופסור בילו יצא לגמלאות בשנת 2011 לאחר יותר משלושים שנות מחקר, הוראה והדרכה.  הוא כיהן כנשיא האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, ובאוניברסיטה העברית שימש ראש המחלקה לפסיכולוגיה, מנהל מכון אשכול לחקר החברה הישראלית וראש הרשות לתלמידי מחקר. בימים אלה הוא מרצה בתוכנית "אמירים" לסטודנטים מצטיינים.  את עבודותיו המרכזיות הקפיד לפרסם הן באנגלית הן בעברית, כדי שתהיינה נגישות גם לקורא המקומי. 

יורם בילו נשוי לתמר, לשעבר עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, אב ליונתן -ד"ר למדעי המחשב במיזם ביו-רפואי וליעל - עובדת סוציאלית במשרד הביטחון, וסב גאה לחמישה נכדים.