* * *

עדינה בר שלום נולדה בירושלים, בתם הבכורה של הרב עובדיה יוסף ורעייתו מרגלית. בילדותה התגוררה שלוש שנים בקהיר, שם שימש אביה סגן הרב הראשי של מצרים, ולאחר שובם ארצה התגוררה המשפחה לסירוגין בירושלים ובפתח תקווה. בגיל 14 נשלחה עדינה לבית ספר מקצועי, והתמחתה בלימודי תפירה. בת 18 נישאה לרב עזרא בר שלום, וכעבור זמן קצר נולדו להם שלושה ילדים. היא פרנסה את המשפחה בניהול סלון לשמלות כלה. "רציתי אז שבעלי יוכל רק ללמוד תורה", היא אומרת. כמה שנים לאחר מכן קיבל בעלה משרת רב מלמד בישיבה בתל אביב, והמשפחה עברה להתגורר בשכונת נווה אביבים, החילונית ברובה. עדינה החלה ללמד תפירה בבית ספר. ב-1972 פנתה ללימודים במכללת שנקר, התמחתה בעיצוב אפנה ובתפירה והחלה לעבוד עם מעצבים מוכרים, בהם יהודה דור וענת גלובוס.

השינוי הגדול בחייה הסתמן ב-1989. בתה, חנה, אחות במקצועה, פנתה ללימודים באוניברסיטה לאחר שחשה כי קידומה המקצועי נעצר משום שלא החזיקה בתואר אקדמי. "זה הוביל להרבה שיחות, גם עם אבי וגם עם בעלי, על כך שהציבור החרדי זקוק ללימודים אקדמיים". הכרה הזו התחדדה נוכח העמקת המשבר בין החברה החרדית לחברה החילונית. "שאלתי את עצמי מדוע שונאים אותנו, החרדים, והבנתי שזה בעיקר עניין כלכלי, משום שחילונים חשים שהם מפרנסים את החרדים. החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שגם יסייע לחרדים וגם יוכיח שיש בנו מסוגלות להחזיק את עצמנו כלכלית, והחלטתי לפתח אפיק ללימודים אקדמיים לחרדים", היא מספרת. "רציתי לא לשנות את הטוב שיש בעולם החרדי, ולהוסיף עליו מהטוב בעולם החילוני".

בסיוע פרופ' דניאל שפרבר ומנכ"ל הוועדה לתכנון ולתקצוב לשעבר גורי זילכה, קיבלה בר שלום אישור מהמועצה להשכלה גבוהה לפתוח את המכללה החרדית – אכסניה שתאפשר לאוניברסיטאות להציע בתחומה לימודים אקדמיים לחרדים. ב-2001 נפתחה הכיתה הראשונה של המכינה הקדם אקדמית לנשים חרדיות. כעבור שנתיים החלו בוגרות המכינה בלימודי עבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. "כיום יש למכללה יותר מ-1,200 בוגרים, אחת מהן דוקטור למדעי החיים באוניברסיטת אוקספורד הבריטית, ושלושים בנות במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית", מתגאה בר שלום. "פתחנו מסלולי לימוד לגברים, וגם הם עושים חיל. יש לנו כיום במכללה אחד-עשר חוגי לימוד, בהם מסלולים לתואר שני של בר-אילן ושל אוניברסיטת בן-גוריון. שיעור ההשמה של הבוגרות והבוגרים שלנו מגיע ל-94%".

מסגרת הלימודים במכללה מאפשרת לחרדים ללמוד בלי לפגוע באורחות חייהם, ובד בבד לעמוד בכל הדרישות האקדמיות של האוניברסיטה. "יש רב במכללה שמסייע לתלמידים ליישב בין ערכי התורה לנושאי לימוד כמו אבולוציה או תורת פרויד", היא מסבירה. "אנו מצליחים לגשר על הפערים בין העולמות ואני שמחה שבוגרות המכללה הופכות למנהיגות ומובילות, הן בחברה החרדית והן בחברה הכללית". פתיחת המכללה הביאה לפתיחת מוסדות דומים ומסלולי לימוד לחרדים. "כיום לומדים כ-8,000 חרדים לימודים אקדמיים, והשאיפה היא להגדיל את המספר פי שלושה", אומרת בר שלום.

נוסף על העבודה הרבה שהיא משקיעה בניהול המכללה, בר שלום מייחדת זמן רב לפעילות למען השלום, במסגרת ארגונים לא מפלגתיים כמו "שיח שלום", "יוזמת ז'נבה" ו-BTI. "אנחנו לא מעורבים בשום משא ומתן מדיני, רק רוצים לחזק את ידיהם של מי שמנהלים אותו, כדי להעניק סיכוי לילדינו לחיות כאן בבטחה", היא אומרת. "אני מאמינה באמונה שלמה שהארץ הזו היא שלנו ושהיא ניתנה לנו, אבל כדי להבטיח את עתיד הדורות הבאים יש לפעול להפסקת הלחימה".

אפיק פעילות נוסף שבר שלום משקיעה בו רבות הוא המאמץ לגשר בין חילונים לחרדים. "הפילוג בעם מאיים עלינו יותר מהמלחמות עם הערבים", היא אומרת. "צריך לפתח שפה משותפת, ובלי דיאלוג לא נוכל לעשות את זה". היא מנסה לקדם את היעד הזה במסגרת מפגשים בין סטודנטים מהמכללה החרדית לתלמידים ממוסדות אחרים, וכן בחברותה בתכנית למען כבוד האדם במסגרת המכון לדמוקרטיה.

"החזון שלי הוא חברה שבה כל אדם מכבד את זולתו ואינו כופה עליו את דעותיו", מסכמת בר שלום. "הייתי רוצה לראות כאן עם אחד, פעילויות משותפות לחרדים ומגורים בשכונות מעורבות. כך היה בעבר, ואני מאמינה שזה אפשרי גם כיום".