לימודים והשתלמויות

1965: דוקטור לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1971: מומחה ברפואה פנימית, בית החולים "תל השומר".

הבולטים במפעליו

• הקמת מערך רפואה בסיני וברצועת עזה לאחר מלחמת ששת-הימים
• הסדרת אספקתם של אבזרי שיקום לנכים פגועי גפיים
• שותף בייסוד אלו"ט, האגודה לילדים אוטיסטים ובקידום הטיפול באוטיסטים בהיבטים רפואיים, חברתיים וחינוכיים
• הובלת הרפורמה בביטוח הבריאות, מליווי חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ועד יישומו כמנכ"ל משרד הבריאות
• ייסוד מערך לימודי המינהל הרפואי בישראל וההכרה בתחום כהתמחות ייחודית
• גיבוש מדיניות לאומית בתחום הבריאות והקמת המכון הלאומי לאפידמיולוגיה ולחקר מדיניות בריאות
• הקמת בית הספר לבריאות הציבור
• הובלת הרפורמה בשירותי בריאות הנפש
• שילוב העבודה של מערך הבריאות ושירותי הרווחה בטיפול באוכלוסיות מצוקה כמו מפגרים, פגועי ראש ובעלי הפרעות אחרות
• הקמת אתרי אינטרנט למבוגרים ולנכים כרוניים
• הפיכתו של המרכז הרפואי "שיבא" לבית חולים מודרני וחדשני.

תפקידים עיקריים בארץ

2004-1971 (לסירוגין): מנהל המרכז הרפואי "שיבא", תל השומר

1978-1971:  מנהל מחלקה פנימית ד', המרכז הרפואי "שיבא", תל השומר

מ-1973:       יו"ר מרכז לואיס לשיקום אורתופדי

מ-1974:       חבר המועצה הציבורית של אלו"ט, אגודה לאומית לילדים

                  אוטיסטים

מ-1976:       חבר המועצה של האגודה למלחמה בסרטן

1978-1976:  המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

1977:          חבר הוועדה לשיקום השירותים האזרחיים לפליטים ברצועת עזה

1994-1993 ו-1979: מנכ"ל משרד הבריאות

1984-1980:  ממלא מקום המנכ"ל של משרד הבריאות (בהעדר מנכ"ל)

1982:          חבר הוועדה לארגון שירותי הרפואה בדרום לבנון

1983-1982:  יו"ר מועצת המנהלים, המכון הלאומי לבריאות הציבור

1990-1988:  חבר ועדת החקירה הממלכתית של שירותי הבריאות (ועדת

                  נתניהו)

2001-1990:  יו"ר הוועדה למינהל בריאות, ההסתדרות הרפואית

1996-1991:  מנהל המכון הלאומי למדיניות בריאות

2002-1995:  יו"ר המועצה הלאומית לרפואה קהילתית

מ-1995:       יועץ לשר הבריאות לעניין רפורמה בשירותי בריאות הנפש

מ-1995:       יו"ר מכון גרטנר, המכון הלאומי לאפידמיולוגיה ולחקר מדיניות

                  בריאות

2001-1999:  יו"ר הוועדה הבין-משרדית לעניין ילדים אוטיסטים

מ-2003:       יו"ר הוועדה הבין-משרדית לענייני בריאות ורווחה

מ-2004:       נגיד בית החולים "מעייני הישועה", בני ברק

2008-2005:  מייסד ומנהל בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב

2007-2006:  יו"ר הוועדה לקביעת סל התרופות

מ-2008:       יו"ר הוועדה הרפואית המייעצת למשרד האוצר בעניין טיפול בניצולי

                  השואה ויו"ר הוועדה המייעצת של החברה לאיתור ולהשבת נכסים

                  של נספי השואה.

פרסים ואותות הוקרה

1970: פרס אלברט שווייצר על פעילות הומניטארית בסיני וברצועת עזה

2003: אות שר הבריאות למפעל חיים על תרומתו המיוחדת למערכת הבריאות.

פרסומים וספרים

ספריו

1990:    State Commission of Inquiry into the Operation and Efficiency of the Healthcare System in Israel, Volume 1: The Majority Opinion (with S. Netanyhau, S. Penchas, and D. Tchernihovsky)

2005:    The Health System in Israel

2008:    Health Systems:  Are We in a Post Reform Era? (editor, with B. Rosen and R. B. Saltman).

כמו כן פרסם פרופ' שני 72 מאמרים בכתבי עת מקצועיים בתחומי הרפואה ומינהל הבריאות.

* * *

"אין בעולם מערכות בריאות ציבוריות טובות, בשל המתח התמידי בין הרצון לספק רפואה איכותית ומתקדמת לבין העלויות הגבוהות שלה", אומר פרופ' מרדכי שני, המוביל שנים ארוכות את מערכת הבריאות הישראלית בשורה ארוכה של תפקידי מפתח. "עם זה, לדעת רבים מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא בין עשר מערכות הבריאות הטובות בעולם, ואני שמח שהייתה לי הזדמנות לתרום לכך".

מרדכי שני נולד בישראל ב-1938, וכבר בילדותו ראה את עתידו בתחום הרפואה. לאחר השירות בצה"ל הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. את שנת הסטאז' הוא עשה בבית החולים "תל השומר", ובחיפוש אחר נושא לעבודת המחקר הוא הופגש עם מנהל בית החולים, הפרופ' חיים שיבא. ההיכרות המקרית הייתה לידידות עמוקה, וד"ר שני הצעיר היה לבן טיפוחיו של פרופ' שיבא וליד ימינו. זמן קצר לאחר שסיים את התמחותו ברפואה פנימית מונה שני למנהל מחלקה, ואחר כך היה משנה למנהל בית החולים.

כבר בתקופת התמחותו התחיל שני לעסוק בפעילות ציבורית, כשמונה ביזמת פרופ' שיבא ושר הביטחון משה דיין להקים מערך רפואי בסיני וברצועת עזה אחרי מלחמת ששת-הימים. על פועלו זה הוא קיבל את פרס אלברט שווייצר. ב-1971 נפטר פרופ' שיבא, ושני מונה לנהל תחתיו את בית החולים, הנושא מאז את שמו של פרופ' שיבא. שני נשא בתפקיד לסירוגין עד 2004, והוביל את הפיכתו של בית החולים למרכז רפואי מודרני ומתקדם. במהלך השנים גייס שני למרכז הרפואי "שיבא" כחצי מיליארד דולרים מתורמים ומהמדינה.

ב-1976 מונה שני למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, וכעבור שלוש שנים הוא קודם לתפקיד המנכ"ל. הוא קידם שינויים רבים במערכת הבריאות והפך את בתי החולים לישויות עצמאיות.

בשנת 1988 מונה פרופ' שני לחבר בוועדת החקירה הממלכתית של שירותי הבריאות (ועדת נתניהו). הוא הוביל אותה להמלצה על חקיקת חוק ביטוח הבריאות, ובתקופתו השנייה כמנכ"ל משרד הבריאות (1993-95), היה ממונה על יישומו של החוק, שאפשר לקדם ולשפר את המערכת הרפואית בישראל.

במשך שנים ניהל פרופ' שני מאבק להכרה בחשיבותו של הניהול הרפואי, וב-1985 הוא הקים באוניברסיטת תל אביב את מכון קובנס, הגוף הראשון שהעניק תואר מוסמך במינהל רפואי. "התחום הזה היה חובבני עד אז", אומר שני. "מאז הקמת המכון הפכה ההכשרה במינהל רפואי לדרישת חובה מכל מועמד לתפקיד ניהולי במערכת הבריאות, והיום התחום נלמד בכל האוניברסיטאות". לפני ארבע שנים הקים שני באוניברסיטה גם את בית הספר לבריאות הציבור, המוביל קידום תפיסות חדשות ברפואה הציבורית, בהן התמודדות עם מצבי אסון ושיפור הרפואה הקהילתית.

בתקופת היותו מנכ"ל משרד הבריאות פעל שני רבות לגיבוש מדיניות בריאות בישראל, והקים את המועצות הלאומיות למדיניות הבריאות. הוא ייסד את המכון לחקר מדיניות בריאות ואת המכון הלאומי לאפידמיולוגיה, המעניקים לראשי מערכת הבריאות כלים מחקריים לגיבוש מדיניות.

פרופ' שני פועל כבר שנים רבות לקידום הבריאות והרווחה של אוכלוסיות חלשות. בין השאר הוא הסדיר את השירות למתן תותבות לנכים, ייסד עם לאה רבין ז"ל את עמותת אלו"ט לסיוע לאוטיסטים ופעל רבות במסגרתה, וכן פעל לקדם את שירותי הבריאות למפגרים, והוא עומד בראש הוועדה המשותפת למשרדי הבריאות והרווחה לסיוע לקבוצות גדולות של בעלי נכויות, לקויות והפרעות הזקוקים לתמיכה של שתי המערכות. אחת האוכלוסיות הזקוקות מאוד לסיוע היא נכי הנפש, ופרופ' שני הוא בין המובילים בשיפור מצבם. "עזרתי ליישם את העברתם של נכי הנפש לשיקום בקהילה ולהיטיב את מצבם תוך צמצום מספר המיטות במחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים", מספר שני. "חוקקנו את חוק בריאות הנפש, ובימים אלה אנו משלימים את הרפורמה בתחום".

אחרי יותר מ-40 שנות פעילות ציבורית שני ממשיך במלוא הקיטור גם בימים אלה לפעול לשיפור מערכת הבריאות. לפני שנתיים הוא השיק מיזם אינטרנט ובו מידע רפואי וחברתי לקשישים, והוא מוביל כיום הקמת אתר אינטרנט לחולים כרוניים. בשנים האחרונות הוא נרתם גם לקידום רפואת העתיד, והוא מוביל תכניות ניסיוניות כמו העברת מידע רפואי על החולה ישירות ממכשיר מדידה בביתו למרפאה ותכניות אינטראקטיביות לשיקום נכים ופצועים בביתם.

"התחלתי את דרכי כחוקר וכמנהל מחלקה פנימית", מסכם פרופ' שני, "אבל עד מהרה הבנתי שאני יכול לתרום למערכת יותר לא בטיפול אישי בחולה אלא בקידום המערכת כולה ובעבודה מקיפה למען קבוצות גדולות של נזקקים, ואני חושב שהצלחתי".