תפקידים אקדמיים

1973-1971: עמית מחקר בכיר, אוניברסיטת סאות'המפטון, בריטניה

מ-1973:      חבר בסגל החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל אביב (מ-1992

                 בדרגת פרופסור ומ-2000 פרופסור אמריטוס)

1983-1979: פרופסור אורח, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית,

                  ירושלים

1985-1981: ראש מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב

1986-1983: פרופסור אורח, החוג לספרות השוואתית, האוניברסיטה העברית,

                  ירושלים

1989:         פרופסור אורח, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארצות הברית

1996-1995: פרופסור אורח, אוניברסיטת לנקסטר, בריטניה.

תפקידים אחרים

מ-1996: סגן נשיא (למזרח התיכון), האגודה העולמית לאסתטיקה אמפירית

מ-1997: חבר הוועדה המייעצת, אתר האינטרנט "ספרות, קוגניציה והמוח".

כמו כן הוא חבר במערכת של כמה כתבי עת בין-לאומיים לחקר הספרות והקוגניציה.

מחקרים/ספרים ופרסומים

פרופ' צור פרסם 16 ספרים אקדמיים בעברית ובאנגלית. החשובים שבהם:

1987: השירה העברית בימי הביניים בפרספקטיבה כפולה

1996: טקסט, קורא, עולם – סגנון ההכרעה של המבקר המובלע והקורא בשר

         ודם

2000: בין פואטיקה קוגניטיבית לפואטיקה היסטורית

1992:    What Makes Sound Patterns Expressive: The Poetic Mode of Speech-Perception

1992:    Toward a Theory of Cognitive Poetics

1998:    Poetic Rhythm: Structure and Performance – An Empirical Study in Cognitive Poetics

2003:    On The Shore of Nothingness: Space, Rhythm, and Semantic Structure in Religious Poetry and its Mystic-Secular Counterpart – A Study in Cognitive Poetics

2006:    "Kubla Khan" – Poetic Structure, Hypnotic Quality and Cognitive Style: A Study in Mental, Vocal, and Critical Performance.

תרגומי שירה

מחול מוות – משירי פרנסוא וייון

דבר של יופי – משירי ג'ון קיטס

גיזת זה"ב – תרגומי סונטים

החליל והקוקיה – תרגומים מקובצים

פרופ' צור פרסם מאות מאמרים בכתבי עת מקצועיים וערך ספרים רבים בחקר

הספרות. תרגומי שירה רבים מפרי עטו ראו אור בכתבי עת ובמוספים ספרותיים. 

* * *

"התחלתי להתעניין בספרות יומיים אחרי שנולדתי. זה אולי מופרז מעט, אבל אינני זוכר את הימים שבהם לא התעניינתי בספרות", אומר פרופ' ראובן צור, מומחה בעל שם עולמי בחקר השירה.

צור נולד ב-1932 בעיר נודיואראד (אורדיאה) שבטרנסילבניה, וחלק ניכר מילדותו עבר בצלה של מלחמת העולם השנייה. כשהיה בן 11 נמלטה המשפחה מהגטו שבעיר והצליחה לחצות את הגבול לרומניה, אך הילדים נותקו מההורים ונתפסו, וצור נשלח לכלא צבאי. בשל המלחמה היה חינוכו מקוטע מאוד.

"עוד לפני תקופת הגטו נהגתי לקרוא שירים של משוררים הונגרים נודעים, ופתאום גיליתי שאני יודע אותם בעל פה. אהבתי מאוד את אמנות הדקלום, ואף קיבלתי שיעורים משחקנית תיאטרון שהקומוניסטים פיטרו. בגיל 13 קיבלתי במתנה את הספר "מאה שירים", שבו כינס היסטוריון הספרות היהודי-הונגרי אנטל סֶרְבּ את מאה יצירות המופת משירת העולם שהוא ביקש להציל משרפת העולם הגדולה, מקור מול תרגום הונגרי משובח. הספר הזה חשף אותי למיטב שירת העולם וגם לאמנות התרגום, וכעבור זמן קצר התחלתי לתרגם שירה בעצמי".

כשהיה צור בן 16 עלתה המשפחה ארצה ביזמתו, והוא הגיע למוסד "אלוני יצחק" של עליית הנוער. עוד בטרם למד לומר משפט רהוט בעברית, ישב עם מחזות של שייקספיר והשווה את המקור לתרגום העברי וההונגרי. עד מהרה גם התחיל לתרגם בעצמו לעברית. בשירותו הצבאי בחיל הרגלים ניצל את המסעות הארוכים לתרגם בראשו שירים שידע בעל פה, ואחר-כך, במאהל, העלה אותם על הכתב. בתקופה ההיא התחיל לפרסם מתרגומיו.

לאחר השירות הצבאי למד צור ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית. הוא התחיל ללמד בבתי ספר תיכוניים, בעיקר ב"חוות הנוער הציוני" בירושלים, ושם יצר קשר מיוחד עם רבים מתלמידיו. כעבור כמה שנים יצא ללמוד ספרות  אנגלית באוניברסיטת סאסקס שבאנגליה.

בעבודת הדוקטור שם ניסה לעמוד על טיבן של "איכויות פואטיות" ולקשר בין המבנה הלשוני של שיר לאיכויותיו האסתטיות והספרותיות. העבודה זכתה לשבחים רבים, ועם שובו ארצה, ב-1973, הוזמן צור להצטרף לחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. הוא המשיך לפתח את חקר האיכויות השיריות, ויצר תחום מחקר חדש – פואטיקה קוגניטיבית. "כאשר אנו אומרים ש'המוזיקה עצובה' או 'השיר עצוב', אין הכוונה לרגשות שהשיר או המוזיקה מעוררים בנו. אדם יכול להיות עקבי בהחלט באמרו 'המוזיקה העצובה הזאת השרתה עליי אושר'. אנו מדווחים שהבחַנּו בדמיון מבני בין המוזיקה או הטקסט לבין המבנה של רגש מסוים. הפואטיקה הקוגניטיבית חוקרת את הדמיון בין מבנה הרגשות למבנה הטקסט".

בהמשך עבודותיו חקר צור תחומים נוספים של ההשפעה הפסיכולוגית של שירה, ובעיקר את השפעת העמימות והדו-משמעות שלה. "יש נטייה של מבקרים לחפש את המשמעות החבויה של שיר, אף שהאי-ודאות היא חלק ממהותו. למחקר שפיתחתי בתחום זה יש השלכה רחבה גם בתחום החינוך. לדעת סארטר אי-סבילת האי-ודאות היא שורש האנטישמיות, ולדעת אסכולות פסיכולוגיות מסוימות היא הבסיס לאישיות  הסמכותית", מסביר פרופ' צור.

תחום מרכזי אחר בעבודתו הוא חקר הפרוזודיה השירית – משקל, ריתמוס, אליטרציות, חריזה – "כל מה שקשור באופן שבו השירה נשמעת", אומר צור. "זה בוודאי קשור לאהבתי הישנה לדקלום. בשנים האחרונות חקרתי איך שחקנים המדקלמים שיר מתמודדים עם בעיות הריתמוס ועם סמליות של הגאי הדיבור. לימים התברר כי אחדות מהתיאוריות שפיתחתי על בסיס שפות אירופיות ושמיות חלות גם על לשונות כמו סינית ויפנית, ומלהיב לגלות כי הן חוצות תרבויות".

פרופ' צור הוא חלוץ בניצול האינטרנט לקידום השיח המחקרי בספרות. הוא פרסם רבים ממאמריו בכתבי עת מקוונים, והוא בין החוקרים היחידים בספרות המנצלים כלי מולטימדיה למחקריהם. הדבר מאפשר לו לצרף להם גם הקלטות שונות של השירים שהוא מנתח וכלים ממוחשבים להשוואה בין ביצועים. ספריו ומאמריו מלווים בפרסום מקוון באתר שלו, עם קובצי קול להמחשת ניתוחיו.

נוסף על הצלחתו המחקרית פרופ' צור הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו שומרים  על קשר אתו גם עשרות שנים לאחר שסיימו את לימודיהם. "הקשר עם התלמידים חשוב לי מאוד", הוא אומר. "רעיונות מחקר רבים נולדו אצלי כתשובה על שאלות בלתי צפויות של תלמידים".