לימודים והשתלמויות

1952:         ד"ר לרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים

1954-1952: התמחות ברפואה פנימית בבית החולים תל השומר

1957-1954: השתלמות בהמטולוגיה בבית החולים מיכאל ריס בשיקגו ובבית החולים אלברט

                 אינשטיין בניו יורק.

תפקידים אקדמיים בארץ

1961:         מרצה בכירה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית

1971-1966: פרופסור חבר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

1976-1968: ראש החטיבה ההמטולוגית בלימודי המשך ברפואה, בית הספר לרפואה 

                 באוניברסיטת תל  אביב

1971:         פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב

1979-1978: מדען-חוקר בלשכת המדען הראשי במשרד  הבריאות

1979:         קתדרה לחקר הסרטן ע"ש הלן ויחיאל באוניברסיטת תל אביב

1986-1984: ראש המרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב

1984:         ראש הקתדרה לממאירויות המטלוגיות ע"ש גרגוריו  ודבורה שפירא 

                 באוניברסיטת תל אביב.

תפקידים אחרים

1991-1959: מנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית החולים תל השומר

1979-1973: ראש שירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל (תפקיד התנדבותי)

1984:         יו"ר החטיבה לרפואה פנימית בבית החולים שיבא בתל השומר

1990:         מנהלת רפואית של מחוז דן בקופ"ח מכבי (במשרה חלקית)

1996-1991: ראש אגף רפואה בהנהלת קופ"ח מכבי

1996 ואילך:  סגנית יו"ר של "מכבי שירותי בריאות" ויועצת להמטולוגיה; חברה בוועדה לעתיד הרפואה

                 הציבורית וחברה בוועדת סל הבריאות

1996 ואילך: חברת הוועדה הבינלאומית לבית הספר לרפואה ע"ש אירווין וג'ויס גולדמן 

                 באוניברסיטת בן גוריון.

פרסים וחברות בארגונים

1973: חברת הנהלת האגודה הישראלית למלחמה בסרטן

1977: חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב

1979: פרס כבוד על תרומה לקידום שירותי הרפואה והרווחה לכבוד יום העצמאות ה-30 למדינת ישראל

1980: ציון לשבח על מסירות יוצאת דופן לקידום הרפואה בישראל על ידי American Physicians’

Fellowship         

1980: פרס ארגון בני ברית על מצוינות ברפואה ובמחקר רפואי.

ספרים ופרסומים

1986-1977: חברת מערכת ב-Israel Journal of Medical Sciences

1993-1988: עורכת ראשית של Acta Haematologica.

ברכה רמות היא אלמנתו של ד"ר יהושע רמות ז"ל, שהקים את השירות הפסיכולוגי בצה"ל, אם לבן ובת וסבתא לחמישה נכדים.

"הזכויות האזרחיות שלי ושל משפחתי נשללו לאחר שהוגלינו לברית המועצות, ולמרות זאת פילסתי את דרכי לבית ספר לאחיות ולאחר מכן לבית ספר לפלשרים (מחליפי רופא), ובלימודי ערב סיימתי בית ספר תיכון. מאחר שמשפחתי הוגלתה היה לי קושי לעזוב את מקום מגוריי, ובכל זאת הצלחתי להירשם ולהתקבל בכמה בתי ספר לרפואה". כך מתארת פרופ' ברכה רמות את ראשית דרכה ברפואה.

פרופ' רמות נולדה בשנת 1927 בעיר קובנה בליטא, והתגוררה בעיירה רסיין. הבית היה יהודי-ציוני, וברכה למדה בבית ספר עברי והשתייכה לתנועת נוער. ביוני 1941, שבוע לפני שפרצה המלחמה בין רוסיה לגרמניה, הוגלתה משפחתה לעיר סיקטיבקר בצפון ברית המועצות. בסופו של דבר חזרה, לאחר המלחמה לווילנה ונרשמה ללימודי הרפואה.

המפנה בחייה היה כאשר התאפשר לה, למזלה, לחצות עם הקבוצה האחרונה את הגבול לפולין, כשהיא משאירה אחריה בברית המועצות את בני משפחתה שהצטרפו אליה לאחר 27 שנים. בפולין הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", ועלתה לארץ כמעפילה ב-1947, בספינה "תיאודור הרצל". נוסעי הספינה נתפסו על ידי הבריטים והוגלו לקפריסין. היא שבה לארץ בסוף שנת 1947. כאן הגיעה לקיבוץ להבות הבשן ובתחילת המלחמה עבדה בבית החולים בצפת ולאחר מכן הצטרפה לחטיבת "יפתח" של הפלמ"ח ועבדה גם בתחנת איסוף הפצועים בדורות שבנגב הצפוני. היא הוזמנה להצטרף, הודות להשתדלותם של פרופ' ברוך פדה ופרופ' חיים שיבא, לקבוצת הסטודנטים הראשונים בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' רמות סיימה את המחזור הראשון של בית הספר לרפואה כתלמידה מצטיינת. כל אותה תקופה פרנסה את עצמה בעבודה כאחות. בתקופת לימודיה נישאה לחבר לספסל הלימודים, ד"ר יהושע רמות ז"ל, שהתמחה בפסיכיאטרייה והקים את השירות הפסיכולוגי צה"ל.

כשסיימה את לימודיה התחילה פרופ' רמות את השתלמותה בבית החולים תל השומר במחלקתו של פרופ' שיבא ז"ל. בשנת 1954 נסע בעלה להשתלם בפסיכיאטרייה בשיקגו, והיא הצטרפה אליו והשתלמה בהמטולוגיה. לאחר שהות של שנתיים בבית החולים מיכאל ריס עברו בני הזוג לניו יורק, לבית החולים האוניברסיטאי לרפואה ע"ש אינשטיין. פרופ' רמות עסקה שם במחקר על כדורית הדם האדומה. בשנת 1957 חזרה לבית החולים שיבא, והקימה את המכון להמטולוגיה. "שטחי המחקר שבהם עסקתי: הפרעות אנזימתיות בכדורית האדומה - חסר בגלוקוז 6 פוספט דהידרוננז, הפרעה אנזימתית שכיחה בעדות המזרח. הנושא פתח את שטח המחקר של הגנטיקה ההומנית. באותו זמן עסקתי בנושא נוסף: לימפומות של המעי הדק, תסמונת מיוחדת שתוארה ונחקרה על ידי אצל ערבים ואצל בני עדות המזרח וכן במחקר העוסק בהשפעת גורמים סביבתיים וגנטיים על מחלות המטולוגיות ממאירות".

בשנת 1971 התאלמנה. היא גידלה שני ילדים - בן ובת. "את מרב מאמצי השקעתי בהקמת דור המטולוגים בישראל, שחלקם מנהלים היום את המחלקות ההמטולוגיות בארץ, כמו פרופ' א' זליקסון, פרופ' י' בן בסט, פרופ' ד' מיטס, פרופ' ג' רחבי, פרופ' א' מרטינוביץ - ראש המרכז הארצי להמופיליה, ד"ר א' אגאי, ד"ר פ' ליף, ד"ר ע' שפילברג, ד"ר י' מנור ורבים אחרים שעדיין לא הגיעו לדרגת ניהול".

באוניברסיטה הגיעה לדרגת פרופסור מן המניין והופקדה על הקתדרה לממאירויות המטולוגיות. בשנים 1982-1980 נבחרה להיות Fogarty Scholar in Residence NIH - אחת ההזמנות המכובדות בעולם. פרופ' רמות מילאה תפקידים ציבוריים רבים, כמו ראש שירותי הדם של מגן דוד אדום, חברת ההנהלה של האגודה למלחמה בסרטן ועוד. כל תפקיד מילאה פרופ' רמות תקופה מוגבלת, מתוך אמונה שחייבת להיות תחלופה של ממלאי תפקידים ואין להמשיך בהם מעבר לחמש שנים.

בשנת 1991 נתמנתה פרופ' רמות למנהלת האגף הרפואי של קופת חולים מכבי. גם תפקיד זה מילאה, בהתאם להשקפתה, חמש שנים. "בתפקידי זה שיניתי בצורה משמעותית את תפקוד האגף הרפואי של הקופה, במיוחד לגבי דפוסי העבודה המקצועית. התוויות קליניות, בקרה רפואית וחיפוש הדרכים לשיתוף פעולה ולא לתחרות פרועה בין הקופות היו המוטו שלי בעבודה". לבקשתה השתחררה מהתפקיד, אך נשארה יועצת מקצועית של קופת חולים מכבי.

פרופ' רמות ממשיכה לקדם חוקרים צעירים בתחום הגנטיקה של מחלות המטולוגיות ממאירות וכן לעסוק בהנחיה קלינית ובבקרה תוך שימת דגש על השימוש במשאבים ציבוריים.