לימודים והשתלמויות

1953:         לימודי תעודה בתרבות ובלשון הצרפתית,  הסורבון, פריז

1954-1952: דיפלומה בעיצוב בבית הספר הגבוה לאמנות שימושית, פריז

1967:         תואר בוגר במשפטים (בהצטיינות) בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1971:         תואר מוסמך במשפטים (בהצטיינות) בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1975:         תואר דוקטור במשפטים בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

תפקידים אקדמיים בארץ

1975 ואילך:  מרצה בנושאים של דיני עבודה, שוויון בעבודה וביטחון סוציאלי בפקולטה למשפטים,

                  אוניברסיטת תל אביב

1986:         פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

1989:         מופקדת על הקתדרה לדיני עבודה על שם אלן  פוהר, אוניברסיטת תל אביב

1991-1990: דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

2000:         פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1978 ואילך:  הכותבת של הכרך המוקדש למשפט העבודה הישראלי המתפרסם ב-  International  Encycloaedia for Labour Law and Industrial  Relations                   

1997-1978: העורכת, המבקרת והמפרשת של פסיקת העבודה במסגרת ה-ILLR

1979:         אורחת המכון הבינלאומי ללימודי עבודה שליד   ארגון העבודה הבינלאומי

1983:         פרופסור אורח בבית הספר למשפטים   באוניברסיטת ניו יורק

1984 ואילך: חברה ב-AAA, האקדמיה האמריקנית לבוררות  עבודה

1995-1985: חברת הוועד המנהל הבינלאומי של האגודה הבינלאומית למשפט עבודה ולביטחון סוציאלי,

                   ה-ILLSSA

1998-1992: חברת הוועד המנהל הבינלאומי של האגודה   הבינלאומית ליחסי עבודה, ה-IIRRA

2000-1997: סגנית נשיא האגודה הבינלאומית למשפט עבודה ולביטחון סוציאלי, ה-ILLSSA.

תפקידים אחרים

1979-1977: חברה בצוות ההיגוי של הוועדה למעמד האישה וראש הצוות למעמד האישה בדיני עבודה   

                 וביטחון סוציאלי

1994-1986: יועצת לחקיקת עבודה של ועדת העבודה והרווחה בכנסת

2000-1988: עורכת השנתון "משפט העבודה"

1996-1993: יו"ר הוועדה הממשלתית לבחינת תפקודן ושילובן של הנשים בשירות הממשלתי

1998 ואילך: נציב קבילות בנושאי הטרדה מינית באוניברסיטת  תל אביב.

פרסים

1988: כלת פרס בר-ניב למשפט עבודה

2000: כלת פרס מינקוף למצוינות משפטית.

חברות בארגונים

1967 ואילך: חברת לשכת עורכי הדין בישראל

1972 ואילך: חברה באגודה הבינלאומית למשפט עבודה ולביטחון סוציאלי

1972 ואילך: חברה באגודה הבינלאומית ליחסי עבודה

1997 ואילך: חברה בפדרציה הבינלאומית לתופעת ההזדקנות.

השתתפה בעשרות כנסים אקדמיים בישראל ובעולם, ובחלק גדול מכנסים אלה נשאה את ההרצאה המרכזית.

ספרים ופרסומים

פרסמה למעלה מחמישה עשר ספרים בישראל ובחו"ל ועשרות מאמרים בתחומים  שהיא עוסקת בהם. להלן רשימה מדגמית בלבד:

• מימד חדש להסכם קיבוצי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על שם הארי סאקר,האוניברסיטה העברית בירושלים,  הפקולטה למשפטים (1976).
• משפט עבודה קיבוצי - השביתה, הוצאת סדן (1987).
• Strikes, Lockouts and Other Kinds of Hostile   Actions, in XV International Encyclopedia of Comparative (1997).
•  Law  International Labour Standards: The Case of Freedom to Strike Kluwer (1988). 

פרופסור רות בן ישראל נשואה לגדעון בן ישראל, לשעבר חבר כנסת וחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. לבני הזוג שתי בנות. 

"משנתי המדעית הושתתה על יסוד תפיסת עולמי החברתית, על המודעות שפיתחתי לגבי הצורך בהבטחת כבודו החברתי של העובד כאדם ועל אמונתי העמוקה בצדקת דרכה של מדינת הרווחה. אלה גובשו בחמש עשרה שנות קליטת העלייה שחוויתי בבאר שבע, לצדו של אישי גדעון, שהיה באותה עת מזכיר מועצת הפועלים ויותר מאוחר נציג הנגב בכנסת". כך רואה פרופ' רות בן ישראל את היסוד לעבודתה האקדמית.

תולדות חייה של פרופ' בן ישראל, כמו תולדות משפחתה, קשורים בקשר הדוק עם יישוב הארץ. היא נכדה של אבא ושרה נאמן (ממייסדי העיר העברית הראשונה, תל-אביב), נינה של זרח ויוכבד מושלי (ממייסדי נווה-צדק, השכונה העברית הראשונה ביפו) ודור שביעי לישראל בק, שהתיישב ברובע היהודי בירושלים בשנת 1837 וסימל בכך את חזרתם של היהודים לירושלים בצד ובנוסף להיותו ממחדשי החקלאות היהודית בארץ ישראל בחוותו בג'רמק. פרופ' בן ישראל נולדה בשנת 1931 במצרים, וחזרה לארץ-ישראל בשנת 1935 עם משפחתה. פרופ' בן ישראל, יחד עם בני משפחתה, אישה גדעון ובנותיה מרית וסביון, תרמה גם היא את חלקה ליישוב הארץ: תחילה עת התגוררו בנגב בשנים 1970-1955 ונתנו יד לבניית באר שבע, העיר העברית הראשונה בנגב, ולאחר מכן, בשנים 1980-1971, שעה שנכנסו לגור בבית החדש הראשון שנבנה ברובע היהודי לאחר שחרורו, ובדרך זו השתתפו בחידוש היישוב היהודי בעיר העתיקה בירושלים. פרופ' רות בן ישראל היא אחותו של פרופ' יובל נאמן, חתן פרס ישראל, ומצטרפת לחיים הררי, כנכד שלישי של אבא ושרה נאמן המקבל את הפרס.          

פרופ' בן ישראל התחנכה בתל אביב, והיא בוגרת הגימנסיה הרצליה. בשנים 1952-1950 שרתה בצבא. במסגרת זו סיימה קורס מ"כים וקורס קצינות, שימשה בתפקיד פיקודי בבסיס ההדרכה של הח"ן וכיהנה בחיל הים כמפקדת ח"ן חילית.

הקריירה המקצועית של פרופ' בן ישראל החלה בעשייה האמנותית. היא השתלמה בפריז בעיצוב במסגרת האקדמיה לאמנות שימושית. עם חזרתה ארצה עסקה פרופ' בן ישראל בתחום זה, והקימה וניהלה בסוף שנות החמישים מפעל של "המשקם" לרקמה תימנית ולשטיחים פרסיים. ארבעים עולות חדשות, שדיברו עשרים שפות שונות, התפרנסו במסגרת המפעל בבאר שבע, ועובדות רבות נוספות הועסקו בסניפים שהופעלו על ידה בדימונה ובאופקים.

הסבתה המקצועית של פרופ' בן ישראל לתחום המשפט החלה בשנות השישים, שעה שהתגוררה בבאר שבע והייתה נשואה ואם לשתי בנות. את לימודיה לקראת התארים בוגר ומוסמך במשפטים סיימה בהצטיינות, והיא הוסמכה בשנת 1975 כדוקטור למשפטים. את עבודתה המדעית מיקדה פרופ' בן ישראל בתחום משפט העבודה, הביטחון הסוציאלי, השוויון בעבודה וזכויות האדם. במסגרת זו היא כתבה למעלה מחמישה עשר ספרים ויותר משישים מאמרים ומחברות שעסקו במשפט הישראלי, במשפט המשווה ובמשפט הבינלאומי. ביניהם כדאי להזכיר את שלושת הכרכים פרי עטה של פרופ' בן ישראל בנושא שוויון ההזדמנויות ואיסור האפליה בעבודה, שכבר פורסמו וארבעת הכרכים בנושא משפט העבודה העומדים לצאת לאור בימים אלה. ספריה ומאמריה של פרופ' בן ישראל מצוטטים בפסיקה ובספרות המשפטית המתפרסמות בעולם המערבי.

פרופ' בן ישראל לא הסתגרה במגדל השן האקדמי, ושילבה כל חייה פעילות ציבורית (לא פוליטית) עם הפעילות המחקרית. פרופ' בן ישראל שאפה לתרום לחברה ולקהילה באמצעות יישום הידע המקצועי שצברה. במסגרת זו היא שימשה בהתנדבות, במשך שמונה שנים, יועצת לחקיקת עבודה לוועדת העבודה והרווחה בכנסת בראשותה של חברת הכנסת אורה נמיר. במהלך עבודת הייעוץ הייתה פרופ' בן ישראל מעורבת בצורה פעילה ביותר בחקיקה של כמה מחוקי העבודה החשובים, כגון חוק שכר מינימום או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנים האחרונות פרופ' בן ישראל משולבת בפעילות הוועדה למעמד האישה בכנסת, ובתוקף זה הייתה מעורבת בחקיקת החוק לאיסור הטרדה מינית או התיקון לחוק שיווי זכויות האישה. פרופ' בן ישראל מילאה תפקיד שיפוטי בבית הדין הארצי לעבודה (כנציגת ציבור), הייתה חברה בצוות ההיגוי של "ועדת נמיר למעמד האישה" וראש "הצוות לענייני מעמד האישה בדיני העבודה וביטחון סוציאלי", שפעל מכוחה של ועדת נמיר, ושימשה יו"ר הוועדה שמונתה על ידי הממשלה בנושא "קידומן והשתתפותן של הנשים בשירות הממשלתי".

פרופ' בן ישראל השתלבה בשנת 1977 בסגל האקדמי של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין בשנת 1986, הופקדה על הקתדרה לדיני עבודה על שם אלן פוהר בשנת 1989, ובשנת 2000 היא פרופסור אמריטוס.