"במשך כמה שנים עסקתי במודלים של מיקוח. אחרי השנים שהקדשתי למודלים תורת משחקיים של מיקוח אין לי תחושה שלמודלים שעסקתי בהם יש איזשהו כוח ניבוי. אינני מחזיק עצמי יותר מכל אדם אחר כמועמד לנהל או לייעץ לאיזשהו משא ומתן, ואינני מרגיש שהעיסוקים במודלים הללו חידדו את האינטואיציות המיקוחיות שלי בשוק. מה שאני כן מרגיש הוא שאני מבין עכשיו שבתהליכי מיקוח יש שימוש בדפוסי ארגומנטציה מסוימים שיש להם תכונות מעניינות מסוימות. דפוסי הטיעון שלמדתי הם אחדים מיני רבים, ונדמה לי שאני יכול לנסח אותם עכשיו באופן אבסטרקטי ומבין עכשיו קצת יותר טוב את 'ההיגיון הפנימי שלהם'. זה הכול". כך כתב לפני שנים מספר פרופ' רובינשטיין על עיסוקו המחקרי.

אריאל רובינשטיין נולד בשנת 1951 בירושלים, בשכונת תל ארזה, בפאתי שכונת הבוכרים. אביו יהודה ואמו לאה עלו לארץ מביאליסטוק בשנות השלושים. האם הייתה גננת, והאב עבד כמנהל חשבונות, ולאחר הקמת המדינה נמנה עם עובדי משרד האוצר. על ילדותו בשכונת הבוכרים מספר רובינשטיין: "השכונה הייתה מדהימה, וחיו בה בצוותא חרדים מול אוכלי טרפה, ספרדים ואשכנזים, סופרים ובעלי אטליזים." הוא למד בבית הספר סוקולוב ולאחר מכן בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה.

בשנת 1969 התגייס אריאל רובינשטיין לחיל התותחנים. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סרן. "רציתי להיות עורך-דין, אבל חששתי שאינני יודע אנגלית במידה מספקת והלכתי ללמוד מתמטיקה. בבית הספר אהבתי מתמטיקה והלכה. ריתקה אותי הלוגיקה של המקצועות הללו. האוניברסיטה העברית הציעה תכנית מופלאה: מתמטיקה - צירופים. למדתי מתמטיקה עם קצת כלכלה וסטטיסטיקה, וגיליתי שכלכלה זה לא מה שחשבתי. הבנתי שהיא כוללת דיון פורמלי ועמוק לא רק בשאלות שמופיעות במדורי הכלכלה בעיתון, אלא גם בכל מה שקשור בחשיבה על אינטראקציה אנושית, ונמשכתי מאוד לפורמליזם של המושגים מחיי היום יום באמצעות כלים מתמטיים, וזה מה שמושך אותי במחקר עד היום".

את כל השכלתו האקדמית רכש פרופ' רובינשטיין באוניברסיטה העברית, שהעניקה לו תואר בוגר במתמטיקה, בכלכלה ובסטטיסטיקה בשנת 1974, תואר מוסמך בכלכלה בשנת 1975, תואר מוסמך במתמטיקה בשנת 1976 ותואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1979. "המדריך שלי לדוקטורט", הוא מספר, "היה פרופ' מנחם יערי, שהשפיע על דרך חשיבתי האקדמית באופן שבו שילב בין מודלים פורמליים לבין נושאים כלכליים ובהתרכזות בבעיות יסוד של התיאוריה הכלכלית".

בשנת 1981 נשא פרופ' רובינשטיין לאישה את יעל, דיפלומטית במשרד החוץ. בשנים 1979-1980 הוא שהה כעמית מחקר באוקספורד, ובשנים 1980-1981 היה אורח במעבדות "בל" בארה"ב. בשובו הצטרף לסגל האקדמי של המחלקה לכלכלה של האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. באוקטובר 1984 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר, וכשנתיים לאחר מכן הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. מאז 1990 נמנה פרופ' רובינשטיין על הסגל האקדמי של בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב והוא מופקד על הקתדרה לתיאוריה כלכלית ע"ש ג'ק זלצברג. בשנים 1991-1993 הוא אף כיהן כראש החוג לכלכלה. הוא מלמד קורסים מתקדמים בתיאוריה כלכלית, מנהל סדנאות לתלמידי מחקר, ומנחה תלמידי תואר שני ותואר שלישי. מאז שנת 1991 הוא מרצה באופן קבוע בחוג לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בחלק מסמסטר הסתיו.

אריאל רובינשטיין נבחר לעמית של האגודה האקונומטרית, לעמית כבוד זר של האקדמיה האמריקנית למדעים ולאמנויות, לעמית כבוד זר של האגודה האמריקנית לכלכלה ולעמית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2000 זכה בפרס המחקר ע"ש מיכאל ברונו.

פרופ' רובינשטיין כיהן ומכהן כעורך משנה של כמה כתבי עת מובילים, ופרסם - לבדו או עם עמיתים - ארבעה ספרים ושישים וארבעה מאמרים מקצועיים.

וכך כתב לפני כמה שנים: "אינני יודע מתי ירד שלג ומתי ישתנו המחירים. אינני פרקליט של הצדק ואפילו לא טוען נלהב לשינוי הסדר הכלכלי. אינני מרגיש עצמי רשאי לייעץ לאיש על בסיס ידיעתי המקצועית. אני מוצא עצמי כופר ביכולת הדברים שאני עוסק בהם להיות בסיס לניבוי איזשהו דבר בעתיד, ואינני מוצא מבחנם של הדברים הללו בשימושיותם. אין נסים במיקרו-כלכלה, אבל אולי יש כאן נפלאות. מלימודיי בחוג למתמטיקה בירושלים למדתי אמות מידה לראות את הנפלאות, ולפעמים גם ראיתי אותן במיקרו-כלכלה. נותרתי מתבונן בתיאוריה המיקרו-כלכלית בסך הכול כאחד סקרן שמנסה להבין קצת יותר טוב את הלוגיקה של האינטראקציה האנושית. לא כל כך הרבה? אולי. אני מקווה שגם לא כל כך מעט."