מר אפרים קישון, גדול הסאטיריקנים שקמו למדינה מאז ראשיתה, הצליח להעלות את האמירה ההומוריסטית לדרגת אמנות והשכיל להציג בה את החברה הישראלית המתהווה על כל פניה.

מר אפרים קישון מבטא את התחדשותו של העם היהודי לאחר אימת שואת אירופה, פליט יהודי אשר קם מחורבות השואה והצליח בפרק זמן קצר לכבוש את השפה העברית ולכתוב בה יצירה הומוריסטית. יצירתו של מר קישון מאופיינת ביכולתו לראות את העברית המדוברת ראייה אובייקטיבית, וביטויים שונים שטבע בכתביו נקלטו במהירות על ידי רבדיה השונים של החברה המתהווה.

אפרים קישון "העולה החדש" ידע לנצל את נסיבות חייו ואת ניסיונו כדי לכתוב על בעיות היסוד שהמדינה הצעירה התמודדה עמן בימים של עלייה המונית וייסורי קליטה. קישון העמיד במרכז יצירתו את האדם הפשוט על בעיותיו היום-יומיות, ולא נרתע מהטיפול במצוקותיה הקשות והכואבות של החברה.

מר קישון שיקף ביצירתו את מגוון פניה של החברה הישראלית והמחיש בה את המצוקה החברתית-כלכלית, את האבטלה, את העוני ואת תנאי הדיור הקשים. קישון חשף בכתביו את הסבך הביורוקרטי, ובמיוחד התמקד בפערים שבין המגזרים השונים, וכל זאת מתוך אהבת המדינה ומתוך מעורבות בהווייתה.

יצירותיו של מר קישון הן נדבך חשוב בנכסי התרבות של מדינת ישראל, והן תרמו להן תרומה רבה ומשמעותית למוראל הלאומי ולהתערות של גלי העלייה בחיי הארץ. יצירותיו השונות וחדות העין של קישון תורגמו לרוב שפות העולם, והן משמשות להסברת עמדות של העם בישראל ומקרבות את קוראיהן הרבים בחו"ל לישראל.

למר אפרים קישון מקום חשוב גם בצמרת יוצרי הקולנוע הישראלי. סרטיו זיכו אותו בשפע פרסים בינלאומיים, וסרטו "סאלח שבתי" הוא הסרט הישראלי המשמעותי והידוע ביותר על אף השנים הרבות שחלפו מאז הפקתו.

על כל אלה מוענק למר אפרים קישון פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ב.

השופטים
פרופ' יעקב נאמן, יו"ר
מר מרדכי בן פורת
גב' גליה מאור