לימודים והשתלמויות

1950-1953: הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר L.L.M.

1958-1959: אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה לתואר דוקטור

1960:         האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר L.L.B..

תפקידים אקדמיים בארץ

1961: מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן

1965: פרופסור חבר באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב

1969: ראש המכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב

1970: פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב

2001: פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב.

תפקידים אקדמיים בחו"ל

פרופסור שלמה גיורא שוהם לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בחו"ל, ובהן:

ב-1998:         באוניברסיטת הרווארד, קיימברידג', ארה"ב

ב-1989-1990: בסורבון, פריז, צרפת

ב-1991-1992: באוניברסיטת אוקספורד, אנגליה.

תפקידים אחרים

מתוך שפעת תפקידיו הציבוריים והחברתיים של פרופ' שלמה גיורא שוהם ראויים לציון תפקידיו אלה:

• חבר בוועדת חיים כהן לדרכי ענישה
• ראש ועדת שוהם לסיווג בתי הסוהר
• נציג ישראל לוועדה החברתית במועצת אירופה
• חבר הוועדה המדעית של האגודה הבינלאומית לקרימינולוגיה.

פרסים ואותות הוקרה

פרופ' שלמה גיורא שוהם זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים, ובהם:

1977: פרס סלין-גליק מהאגודה האמריקנית לקרימינולוגיה

1981: אות הוקרה מראש ממשלת צרפת.

ספרים ופרסומים

פרופ' שלמה גיורא שוהם כתב וערך למעלה משמונים ספרים, ובהם:

• The Mark of Cain - Social Stigma - item in Encyclopaedia of Social Sciences, Sifriat Hapoalim, 1976 
• Rebellion, Creativity and Revelation, Science Review, 1985
• Valhalla, Calvary and Auschwitz, in German, 1987
• The Bridge to Nothingness: Gnosis, Kebbala and Existentialism, 1988
• God as the Shadow of Man, Peter Lang, 2000
• Art, Crime and Madness, Sussex Academic Press, 2002.

פרופ' שלמה גיורא שוהם פרסם מאות מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים בארץ ובעולם.

פרופ' שוהם נשוי לרות לבית לוריא. לזוג בת, יעל, בן, בועז, וארבע נכדות. בנם בכורם, גיורא, נפל במלחמת יום הכיפורים.

נולדתי בליטא, בשנת 1929 - מספר פרופ' שוהם - ועליתי עם הוריי ארצה בשנת 1935. את שנותיי הפורמטיביות ביליתי בפתח תקוה, "אם המושבות", עיירה שעיקר עיסוקה היה בגידול ובשיווק פרי הדר. למדתי בבית הספר היסודי "נצח ישראל", ולאחר מכן בגימנסיות "אחד העם" ו"הרצליה" בתל אביב. כשמצבם הכלכלי של הוריי לא אפשר עוד את לימודיי הסדירים בבית ספר תיכון, למדתי לימודים אקסטרניים לבחינות הבגרות של אוניברסיטת לונדון. בגיל 14 התגייסתי ל"הגנה" בפתח תקוה והייתי מ"כ ומ"מ בגדודי הנוער של הארגון. מאוחר יותר התגייסתי למשטרת היישובים של ממשלת המנדט. באותה תקופה למדתי בשיעורי המשפט בירושלים ושמעתי הרצאות באוניברסיטה העברית על הר הצופים. בה בעת שירתתי גם בשירות הידיעות של ה"הגנה" בפיקודו של שלהבת פרייהר ז"ל. כשפרצו קרבות מלחמת העצמאות ב-1947 הצטרפתי לשיירת נבי דניאל שחשה לעזרת גוש עציון. עם נפילת הגוש לידי הירדנים נפלתי בשביים ונכלאתי במחנה שבויים באום-א-ג'מאל שבעבר הירדן.

לאחר השחרור מן השבי התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית וסיימתי את לימודיי במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. לימים גם הוכתרתי כדוקטור הראשון למשפטים של הפקולטה הזאת. לאחר סיום לימודי הצטרפתי למשרד המשפטים כעוזרו של חיים כהן ז"ל, אשר היה מורי ורבי והוא אשר שלחני ללמוד קרימינולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. כששבתי לארץ הקמתי את המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. עשר שנים ערכתי שם מחקרים בתחום העבריינות, הסטייה, הענישה והטיפול, וכמובן המשכתי בהוראה ובכתיבה מקצועית. בשנים 1968-1969 הייתי פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, ארה"ב. בשובי הקמתי את המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובפקולטה למשפטים שלה אני מכהן כמורה וכחוקר עד היום.

באוקטובר 1973 נפל בכורי גיורא במלחמה, ומאז צירפתי את שמו לשמי בפרסומיי ובעבודתי המדעית. אירוע זה הביא לשינוי קיצוני בראיית עולמי והרחבתי את עיסוקיי לחקר בין-תחומי של האדם. עם זאת הדגשתי בעבודתי הקרימינולוגית את העזרה לעבריינים, לאסירים ולנרקומנים ואת הטיפול בהם. בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים פיתחתי עם חברי, פרופ' יהודה פריד המנוח, שיטה אקזיסטנציאליסטית חדשנית לטיפול בנרקומנים, שאותה יישמתי בהצלחה מרשימה בשנים האחרונות בטיפול במכורים לסמים באזור תל אביב ולאחר מכן בבית הסוהר "חרמון" בצפון.

בראש מעייניי מאז ומתמיד, ועד היום, היו הסטייה החברתית ויישום התיאוריות הלכה למעשה. בחקר הקרימינולוגיה עיבדתי תורת אישיות ייחודית המתאימה להסבר הפשיעה והסטייה. תורה זו נבדקה ואוששה. התיאוריות שלי על התנגשות תרבויות ופשיעה נבדקו ויושמו בישראל כארץ של עלייה המונית. ענייני בתחום זה החל בשנות השישים, כשיישמתי את תורותיו של מורי ורבי, טורסטין סלין, לגבי התנגשות תרבויות ופשיעה. בתחילת שנות השבעים ארגנתי כנס על פשיעת נוער באוניברסיטת תל אביב. בשלב מאוחר יותר חקרתי את יישומה של תורת התנגשות התרבויות אצל הערבים הן בתחום הקו הירוק והן בקרב תושבי הגדה המערבית. בסוף שנות התשעים ארגנתי בירושלים כנס בינלאומי על הגירה, התנגשות תרבויות ופשיעה, ובסיומו הוקם הפורום הבין-לאומי להגירה ולפשיעה. פורום זה ארגן כנס בינלאומי נוסף בשנה שעברה בטרייר שבגרמניה, ובשנה הבאה ייערך הכנס השלישי בתחום זה באיזמיר שבתורכיה.

תורת הסטיגמה שלי, אשר פורסמה בספר "אות קין" בתחילת שנות השבעים ותורגמה לשפות רבות, אפשרה להבין את משמעות הרצדיביות בתחומי הפשיעה והסטייה החברתית, במיוחד בתחום הזנות, הסמים והעבריינות הקיבוצית. לאחרונה פיתחתי תיאוריה חדשה של מיקרו ומקרו קרימינולוגיה. בספר "וולהלה, גולגולתא ואושוויץ" הראיתי כיצד התנועה הנאצית יכולה להיות מוסברת מתוך היבט מקרו-קרימינולוגי ואילו שואת יהודי אירופה מתוך היבט מקרו-ויקטימולוגי. כמו כן חברתי לשני חברים מאוניברסיטת ניו יורק ומאוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי, ועזרתי להם לפתח את התחום החדשני של החקר המצבי של הפשיעה והאלימות, שפורסם כספר בשנה שעברה. ההשוואה בין פשיעה לטירוף הביאתני לחקור גם תהליכי אי-שפיות בבית חולים פסיכיאטרי בצפון הארץ.

פרסמתי עשרות ספרים ומאמרים בתחום התיאורטי של הקרימינולוגיה וביישומה. בהיבטים היישומים של חקר הקרימינולוגיה, עסקתי שנים רבות כחבר ועדת כהן לדרכי הענישה בביצוע מחקרי מעקב על אסירי בית הסוהר תל מונד ואסירים אלימים בבתי סוהר אחרים, וכן בוועדת שוהם לסיווג אסירים ובתי סוהר.

עד כאן פרופ' שלמה גיורא שוהם בגוף ראשון.