לימודים והשתלמויות

1948: תואר ראשון בנגינה בכינור בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט

1950: תואר שני בנגינה בכינור בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט

1953: תואר ראשון בניצוח בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט

1957: תואר שני בניצוח בקונסרבטוריון הלאומי של רומניה, בוקרשט

1957: לימודים מתקדמים בניצוח ובמוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה ע"ש

         ליסט, בודפשט.

ציוני דרך מקצועיים

1953-1945: כנר בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה

1960-1953: מנצח ראשי בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה

1963-1961: מנצח בתזמורת הקאמרית של רמת גן

1972-1963: מנצח ראשי ומנהל מוזיקלי בתזמורת הסימפונית ירושלים – רשות

                  השידור

מ-1964:       מנצח אורח על הפילהרמונית הישראלית בפסטיבל ישראל

                  ובפסטיבל רובינשטיין

1976-1972: מנצח אורח קבוע בתזמורת הפילהרמונית של אוסלו, נורבגיה

1991-1977: מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי בסינפונייטה הישראלית, באר שבע

1983-1980: יועץ מוזיקלי במרכז הבין-לאומי למוזיקה במשכנות שאננים, 

                  ירושלים

1989-1983: מנהל מוזיקלי ומנצח קבוע בתזמורת הלאומית של בלגיה

1989-1985: מנצח ומנהל אמנותי בתזמורת חיל החינוך של צה"ל

1997-1993: מנצח עמית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית

2005-1997: מנהל מוזיקלי ומנצח ראשי בתזמורת הסימפונית הישראלית של

                  ראשון לציון.

ניצח על עשרות תזמורות חשובות בעולם, ובהן התזמורת הפילהרמונית של שטוקהולם, התזמורת הלאומית של בלגיה, תזמורת הרדיו של ברלין, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של וינה, תזמורת פריז, התזמורת הסימפונית של אטלנטה, התזמורת הלאומית של סין, התזמורת הסימפונית של מנילה, התזמורת הפילהרמונית של ונצואלה והתזמורת הסימפונית של ברזיל.

תפקידים אקדמיים בישראל 

מ-1962:       חבר סגל באקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים (מ-1975 פרופסור

                  מן המניין ומ-1997 פרופסור אמריטוס)

1994-1985: ראש האקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים

1991-1988: חבר המועצה לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות

2000-1995: חבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל

מ-2004:      פרופסור לניצוח בבית הספר בוכמן-מהטה למוזיקה באוניברסיטת

                 תל אביב.

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1990 ו-1992: פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטת בלומינגטון, אינדיאנה

1993:           פרופסור אורח ומנצח בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי, מוסקבה

1993:           פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטת בריגהאם יאנג, סולט לייק

                   סיטי

1993:           מרצה אורח בכיתות אמן בסמינריון בין-לאומי למנצחים בקייב,

                   אוקראינה 

2002-1999: פרופסור לניצוח ומנהל מוזיקלי בתזמורת הפילהרמונית של בית

                  ספר איסטמן למוזיקה באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק

2004:          פרופסור אורח ומנצח בקונסרבטוריון של פריז.

תפקידים אחרים

שופט בתחרויות ניצוח בין-לאומיות רבות, ובהן:

-       תחרות ואן קראיאן בברלין

-       תחרות פדרוטי באיטליה

-       תחרות פיטלברג בפולין

-       תחרות ברנשטיין בירושלים

-       תחרות טוסקניני באיטליה

-       תחרות פון מטאצ'יץ' בקרואטיה.

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1974: אזרחות כבוד של העיר טוסון, אריזונה

1975: הענקת מלגה על שמו באוניברסיטה העברית, ירושלים

1984: פרס לאה פורת לקידום המוזיקה ולקליטת אמנים עולים צעירים

1986: אות כבוד של הרפובליקה האיטלקית

1991: תואר "מנצח כבוד" מהסינפונייטה הישראלית

1993: פרס אקו"ם על הביצוע, על ההפצה ועל הקידום של יצירה ישראלית

         מקורית

1994: עמית כבוד באקדמיה למוזיקה ולמחול, ירושלים

1997: פרס פלג למוזיקאי השנה

2005: מנצח כבוד בתזמורת הסימפונית הישראלית של ראשון לציון.

* * *

מנדי רודן נולד ב-1929 ביאסי שבצפון רומניה למשפחה בלי רקע מוזיקלי מיוחד. כשהיה בן חמש בא מוזיקאי לנגן בכינור בגן הילדים שלו, והילד הצעיר התאהב בכלי והתחיל ללמוד נגינה.

כשהיה בן 12 נרצח אביו בידי הנאצים, עם רבים מבני המשפחה המורחבת. מנדי, אמו, אחיו ואחותו שרדו מהמלחמה, אך נקלעו למצוקה כלכלית קשה. רודן הנער, שהצטיין במתמטיקה, סייע לפרנסת המשפחה בשיעורים פרטיים שנתן לילדים, אך לא ויתר על לימודי הכינור, ובגיל 16 הוא ניצח בתחרות נגינה מטעם תזמורת הרדיו של רומניה והתקבל לשורות התזמורת ככנר הצעיר ביותר.

המשפחה עברה לבוקרשט, ורודן – במקביל לעבודתו בתזמורת – למד נגינה בקונסרבטוריון הלאומי, ובתוך כך למד הנדסה בבית הספר הפוליטכני בבירה. "אבי אמר תמיד שאי אפשר להתפרנס ממוזיקה וצריך ללמוד גם מקצוע מעשי", הוא מסביר. בתזמורת הוא התקדם עד לדרגת כנר ראשי, והיה גם עוזרו של המנצח. באחד הקונצרטים נתבקש למלא את מקומו של המנצח. "זאת הייתה הצלחה גדולה, ואז החלטתי שאני רוצה להיות מנצח; הרגשתי שיש לי נתונים ותכונות של מנצח, וקיבלתי עידוד רב ממנצחים אחרים". הוא נטש את לימודי ההנדסה על סף הסיום, ובתוך שלוש שנים השלים תואר ראשון ותואר שני בניצוח. בגיל 24 הוא מונה למנצח הראשי של תזמורת הרדיו.

בשבע השנים שבהן ניצח על התזמורת סבל רודן לא פעם מאנטישמיות. הוא נתבקש להחליף את שמו המקורי (רוזנבלום) לשם בעל צליל פחות יהודי, הוטלו הגבלות על חופש התנועה שלו, ונאסר על אשתו להצטרף לנסיעותיו עם התזמורת. ב-1960 ביקשו בני הזוג אישור להגר מרומניה. "תוך 24 שעות פוטרנו שנינו מהעבודה, ואף שהייתי מנצח בעל שם נאלצתי לנגן למחייתי בתזמורת פרובינציאלית קטנה", הוא מספר. רק כעבור חודשים הם קיבלו את האישור ועלו ארצה.

רודן התקבל ככנר לתזמורת הקאמרית של רמת גן, ועד מהרה החל גם מנצח עליה. כעבור שנה כבר הוזמן לנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית. "הייתי בשמים", הוא נזכר. "רעדתי מהתרגשות, אבל השתדלתי פשוט להשתלב בנגינה הנפלאה של התזמורת. הקונצרט היה הצלחה גדולה, ומאז לא נותק הקשר שלי עם הפילהרמונית". זמן קצר לאחר מכן מונה רודן למנצח של התזמורת הסימפונית של רשות השידור. "זאת הייתה תקופה של פריצת דרך מבחינתי", מספר רודן. "הכרתי את כל המלחינים הישראלים, והייתה לי הזכות לנגן מיצירותיהם. זה היה השער שלי להיכרות עם התרבות הישראלית".

רודן עבד עם גדולי הסולנים בעולם, בהם מסטיסלב רוסטרופוביץ', יצחק פרלמן, אייזק שטרן, רודולף סרקין, ולדימיר אשכנזי, הנריק שרינג ודניאל ברנבוים. אחד מרגעי השיא בקריירה שלו היה הפגישה עם ארתור רובינשטיין. "הוא בחר בי לנצח על קונצרטים שלו עם הפילהרמונית, ונהגנו לשבת לשוחח שיחות ארוכות. זאת הייתה נקודת מפנה בניצוח שלי; חכמתו והרמה האמנותית שלו השפיעו עליי רבות".

אשתקד הזמין משרד החוץ את רודן לציין את יום העצמאות בקונצרט חגיגי בבוקרשט, באולם שבו קיבל את הסמכתו כמנצח. "זאת הייתה מחווה בלתי רגילה וגאווה עצומה לייצג כך את ישראל ולחגוג את יום העצמאות במקום שממנו גורשתי", הוא אומר. "חזרתי לשם כמנצח".

בראשית שנות ה-60 התקבל רודן לסגל ההוראה באקדמיה למוזיקה בירושלים, ייסד את המחלקה לניצוח ועמד בראשה. לימים עמד גם בראש האקדמיה, והיה אחראי להכרה בה כמוסד אקדמי ולפיתוח תכניות הלימודים שלה. הוא גם העביר את האקדמיה למשכנה בקמפוס גבעת רם. "רבים מתלמידינו הם היום סולנים ונגנים ראשונים בתזמורות חשובות בעולם, וכמובן גם מנצחים. זו גאווה גדולה". במאמציו לקדם כישרונות צעירים מרבה רודן להעביר כיתות אמן בבתי הספר החשובים בעולם ולשפוט בתחרויות רבות. הוא גם המנצח הקבוע על הנגינה בתחרות הפסנתר על שם רובינשטיין. 

"למנצח דרוש הרבה יותר מכישרון מוזיקלי", אומר רודן. "הוא פסיכולוג ומחנך שצריך קשר אישי עם הנגנים וכימיה עם התזמורת כולה. הניסיון האישי שלי ככנר בתזמורת תורם לי המון, ואחת הדרישות שלי מתלמידי הניצוח באקדמיה היא שיתנסו בנגינה בתזמורות". 

"המוזיקה", אומר רודן, "היא שפה אוניברסלית בלתי אמצעית ואחד הגשרים המסייעים לקרב את ישראל אל העולם. ישראל היא מקום חשוב מבחינה מוזיקלית. יש פה הרבה כישרון ותרבות כללית שמטפחת אותו, ואני שמח שהייתה לי הזכות להיות חלק מהתרבות הזאת".