לימודים והשתלמויות
1972: תואר שני (בהצטיינות) בלימודים קלאסיים, אוניברסיטת אמסטרדם,
הולנד
1980: תואר דוקטור (בציון "מעולה") בלימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב.
תפקידים אקדמיים בארץ
1972-1970: אסיסטנט במכון לארכיאולוגיה, אמסטרדם, הולנד
1975-1973: מורה מן החוץ, המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל
אביב.
מ-1975: חבר בסגל המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
(מ-1988 פרופסור מן המניין)
1994-1990: ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
1997-1993: ראש בית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב
מ-1995: בעל הקתדרה ע"ש לסינג להיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת תל
אביב
מ-1996: חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים
2002-1998: ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
מ-2006: ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב.
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1981-1980: עמית אורח, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
1986-1985: עמית אורח, All Souls College, אוקספורד, בריטניה
1997: פרופסור אורח, אוניברסיטת Macquarie, סידני, אוסטרליה
1999: פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב
1998-1997: עמית אורח, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
מ-2003: חבר-חוץ בחברה האמריקנית לפילוסופיה, ארה"ב
2005-2004: פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב ועמית
המרכז האמריקני למדעי הרוח, צפון קרוליינה, ארה"ב.
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1991: פרס הספר המצטיין, החברה האמריקנית להיסטוריה צבאית
2005: כותר מצטיין בכתב העת של הספריות האקדמיות CHOICE (בעבור
ספרו על הגזענות).
מחקרים/ספרים ופרסומים
ספרים
1979: The Arrival of the Greeks, The Evidence from the Settlements
(with R. A. van Royen)
1982: Roman Roads in Judea, I, The Scythopolis-Legio Road (with I.
Roll)
1983: Babylonia Judaica (with A. Oppenheimer and M. Lecker)
1986: The Greek Settlements in Thrace until the Macedonian
Conquest
1990: The Limits of Empire: The Roman Army in the East
1996: Roman Roads in Judea, II, The Jaffa-Jerusalem Roads (with
M. Fischer and I. Roll)
1998: The Near East Under Roman Rule: Selected Papers
2004: The Invention of Racism in Classical Antiquity
1996: התפוצה היהודית בתקופתה ההלניסטית-רומית: קובץ מחקרים (עורך, עם
א' אופנהיימר).
כמו כן פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מקצועיים, פרקים בספרים וביקורות ספרים, וכן חיבר ערכים אנציקלופדיים וסרטט מפות לאטלסים היסטוריים.
* * *
"הכול יודעים שהאתונאים המציאו את הדמוקרטיה, אבל היוונים חידשו גם בתחום אחר, והיו הראשונים שניסו לעשות רציונליזציה של דעותיהם הקדומות ולהסביר מדוע בני לאומים אחרים נחותים מהם וראויים להיות עבדים. זו בעצם ראשיתה של הגזענות", אומר הפרופ' בנימין איזק, חוקר העת העתיקה. עיסוקו בתחום הזה אינו נובע רק מעניין אקדמי טהור, אלא גם מסיפורה של משפחתו, משפחה משכילה ואמידה מהולנד שנאלצה לברוח מהנאצים לשווייץ ב-1942, ושם נולד בנימין כפליט, כמה ימים לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה. "בתקופת ילדותי ונעוריי הכרתי את הגזענות כתופעה שהובילה להרס נוראי. רבים מבני משפחתי נעלמו זמן קצר לפני שנולדתי, והנושא העסיק אותי. רציתי להבין טוב יותר את המאורעות החשובים שקדמו להולדתי".
המשפחה שבה לאמסטרדם, ושם למד איזק בתיכון קלאסי והתמקד בלימודי יוונית עתיקה ולטינית. הוא התעניין מאוד בהיסטוריה ובארכיאולוגיה. החינוך הציוני שקיבל בבית עורר בו עניין רב גם בהיסטוריה העתיקה של ארץ-ישראל ואזור הים התיכון.
לאחר סיום לימודיו בתיכון נרשם איזק ללימודים קלאסיים מכמה סיבות. "החשובה שבהן – ידעתי שבבוא היום ארצה לעלות ארצה, וקיוויתי שעם השכלה קלאסית אוכל להיקלט במוסד אקדמי ישראלי". הוא סיים בהולנד תואר שני בלימודים קלאסיים ובארכיאולוגיה וכתב שתי עבודות תזה – אחת על הקולוניאליזם הרומי והאחרת על התקופה הפרה-היסטורית ביוון. בתקופה הזאת הוא גם השתתף כמה פעמים בחפירות ארכיאולוגיות בישראל, וב-1972 עלה ארצה עם משפחתו וקיבל משרת עוזר מחקר באוניברסיטת תל אביב.
עבודת הדוקטור של איזק, בהדרכת הפרופ' שלום פרלמן, עוסקת בהתיישבות היוונית בצפון לאורך תקופות שונות בהיסטוריה. בעבודה הזאת, כמו במחקרים רבים שבאו אחריה, הוא משלב את הידע ההיסטורי המעמיק שלו ואת בקיאותו הרבה בלשונות הקדומות עם ממצאים ארכיאולוגיים. בתקופתו הראשונה בארץ השתתף איזק בחפירות שניהל הפרופ' מרדכי גיחון, פרויקט שהמשיך במיפוי הדרכים הרומיות בארץ-ישראל, עם עמיתו, ישראל רול. מחקר זה, הנמשך עד היום, כבר הניב שתי מונוגרפיות ושורה של מאמרים, ובקרוב צפויה לראות אור מונוגרפיה שלישית. "המטרה", אומר איזק, "היא לקבל תמונה מלאה ככל האפשר של קשרי התחבורה בארץ בתקופת השלטון הרומי, מידע חיוני לכל מי שמתעניין בהיסטוריה החברתית, הכלכלית והצבאית של התקופה".
בעבודה מרכזית אחרת, שהייתה במידה מסוימת המשך למפת הדרכים, חקר איזק את מטרות השליטה של הרומאים במזרח התיכון ובחלקים אחרים של האימפריה ואת האמצעים שהם הפעילו כדי להשיג את היעדים האלה. באמצעות קריאה יסודית במקורות התקופה ובחינה של שרידי המבצרים הרומיים הוא הפריך את הדעה שהייתה מקובלת עד אז, כי הרומאים בנו בארץ-ישראל קו הגנה נגד אויבים מחוץ לאימפריה, והוכיח כי המבצרים נועדו בעיקר לשליטה באוכלוסייה המקומית ולתפקידי שיטור. "הממצאים האלה הם שילוב של
עבודת שטח עם קריאה נבונה במקורות", הוא מספר. "עוד סייע לי שירות המילואים שעשיתי בצה"ל לאחר שעליתי ארצה. אף שהייתי בתפקיד זוטר העניק לי השירות נקודת השקפה על פעילות צבאית ועל התנהלות צבא שאין להרבה היסטוריונים".
איזק גם שוקד עם קבוצה גדולה של חוקרים מישראל ומחו"ל על הכנת קורפוס המרכז את כל הכתובות העתיקות שנתגלו בישראל ובירושלים, בהן כתובות שטרם פורסמו. עבודה זו היא ראשונה מסוגה, משום שהנוהג הקיים הוא למיין ולהפריד טקסטים קדומים על פי השפה, ולא על פי התוכן.
בשנים האחרונות עבודתו של איזק מתמקדת בגזענות בחברה הרומית ובחברה היוונית. בספרו "המצאת הגזענות" הוא משווה הכללות ודעות קדומות שלהם כלפי זרים ומציג עדויות כי השורשים הללו נבטו גם בתקופות מאוחרות יותר. כמו כן הוא בוחן כיצד השפיע היחס לזרים על האידיאולוגיה האימפריאליסטית של רומא. הספר שיצא אחרי "המצאת הגזענות", "שורשי הגזענות במערב", מבוסס על כינוס בין-לאומי שבו נדונו רעיונותיו בנושא.
"האתגר בהיסטוריה עתיקה", מסכם איזק, "הוא המיעוט היחסי של מקורות כתובים. כדי להוציא מהם מידע בעל ערך דרושה קריאה מעמיקה ויסודית ומחשבה חדשנית וחכמה". פרופ' איזק מקווה שהלימודים הקלאסיים יתפסו מקום רחב יותר בתכניות הלימודים בישראל. "היכרות עם העולם הקלאסי הייתה מוסיפה לתלמידים לא רק ידע בהיסטוריה אלא גם ידע כללי יסודי בתרבות המערב, שהיה מסייע גם בעסקים ובטכנולוגיה. מונחים כמו "קפיטול", "פנתיאון" ואפילו "המשחקים האולימפיים" - כולם באים מן העולם הקלאסי, ומי שאינו מכיר אותו אינו מבין היטב את ההווה".