education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' אלישע קימרון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוא מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה. מחקריו רחבי ההיקף ופורצי הדרך השפיעו על כל תחומי המחקר של תקופת הבית השני. במחקריו הניח אבני תשתית לחקר המגילות ועל כך זכה לפרסום בין־לאומי ולמקום מרכזי וחשוב בין חוקרי המגילות בישראל ובעולם.

 

ראשון להישגיו פורצי הדרך הוא חיבורו "דקדוק העברית של לשון המגילות", חיבור ראשוני ויחיד עד עתה, שראשיתו בעבודת הדוקטור שלו. נוסח מצומצם שלו, שפורסם באנגלית ב־1986, היה וממשיך להיות נר לרגלי כל העוסקים במגילות, והוא אבן דרך בהבנת העברית של ימי בית שני. בקרוב עומד לראות אור נוסח מורחב של חיבור זה, ובו מתאר פרופ' קימרון באופן ממצה ומזהיר את כל התופעות הלשוניות המזדמנות במגילות ודן בהן ובקשריהן ללהגים אחרים שנהגו בארץ ישראל באותה תקופה. זה חיבור יסוד הבונה בסיס לכל עיון במגילות ובלשונות שהיו מקובלות בארץ ישראל בעת העתיקה. על כל אלה יש להוסיף תרומות חשובות אחרות של קימרון לחקר הלשון, שאחת הבולטות שבהן היא הצעתו המהפכנית להעמיד את דקדוק לשון המקרא על צורות ההפסק, בניגוד למקובל עד היום לראות בהן הארכה של צורות ההקשר, המצויות יותר.

 

תרומה חשובה תרם קימרון בספרו "ארמית מקראית", שזכה לשלוש מהדורות. זה לראשונה ניתן בידי הקורא העברי ספר יסוד על הארמית המקראית, שחסרונו הורגש ביותר בהוראה האקדמית בישראל.

 

בצד עבודתו הלשונית הציב פרופ' קימרון קנה מידה חדש לההדרה מדויקת של המגילות. הוא הגדיל לעשות כאשר פרסם לאחרונה (תש"ע–תשע"ה) שלושה כרכים שבהם ההדיר מחדש את כל הטקסטים העבריים של מגילות מדבר יהודה. עבודה זו כוללת נוסחים משולבים למגילות העיקריות, אלפי קריאות חדשות, שיפור קריאות קודמות, וצירופים חדשים של קטעים שהיו עד עתה בלתי מזוהים. לפנינו מפעל ייחודי המשרת את החוקרים בכל תחומי המחקר של היהדות בעת העתיקה. בייחוד עשה לו שם בההדרת המגילה הקרויה "מקצת מעשי התורה", שקימרון שחזרהּ בעבודה שקדנית ומדוקדקת ומתוך ידיעה רחבה של התרבות העברית הקדומה. מגילה זו מאירה באור חדש את ההלכה הקדומה ואת מחלוקות הכיתות בישראל, והיא בעלת חשיבות יסודית להמשך חקר ההלכה. בכך תרם קימרון תרומה רבת משמעות לפרק חשוב בתולדות ישראל של ימי הבית השני. קימרון ההדיר מחדש גם מגילות חשובות נוספות, בהן "מגילת המקדש" ו"ברית דמשק" – שתיהן קשורות לקבוצה שאצרה את המגילות.

 

הצירוף של הכנת מהדורות חדשות ובחינתן לאור הדקדוק שהציב נתנו בידי פרופ' קימרון כלים חדשים להבנה מדויקת יותר של המגילות, לבחינה מחדש של כתבי הקבוצה שאספה את המגילות ולבדיקה מדוקדקת של פרשנות המגילות למקרא. כך תרמו עבודותיו של קימרון לתחומי הלשון, ההלכה והפרשנות בימי הבית השני ולתולדותיה של התקופה הזאת.

 

על כל אלו מצאה הוועדה כי פרופ' קימרון ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר מדעי היהדות לשנת תשע"ח, שנת השבעים לקום המדינה, שהיא גם שנת השבעים לגילוי מגילות מדבר יהודה.

 

פרופ' דבורה דימנט, יושבת ראש
פרופ' שמואל אחיטוב
פרופ' זאב הרוי
פרופ' דניאל שפרבר

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  09/05/2018