פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא החוקר המובהק של הגניזה הקהירית בדורנו, תלמידו וממשיך דרכו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי הגניזה בדור הקודם.

גילוי הגניזה הקהירית פתח צוהר לחקר ההיסטוריה של יהדות ארצות האסלאם בימי הביניים, והעשיר מאוד את הידיעות עליה. פרופ' פרידמן פיתח יכולת יוצאת דופן לפענוח כתבי היד שהתגלו בגניזה. הוא עוקב אחרי חליפות מכתבים, הלכות, קשרים והשפעות חברתיות ותרבותיות בכל מרחבי העולם המוסלמי של ימי הביניים, מספרד ועד תימן ועד להודו. תקופות וסוגיות שהיו עלומות זכו על ידו להארה מדוקדקת. בעזרת ידיעותיו בחקר התלמוד וההלכה, והידע הפילולוגי וההיסטורי הנרחב שלו, הוא פרס תמונה של עולם יהודי־מוסלמי, שבו היו קשרי מסחר וקשרי תרבות, בד בבד עם מחלוקות והתנגשויות. שליטתו המעולה בשפה הערבית היהודית של ימי הביניים, לצד בקיאותו במכמני הדת והחברה המוסלמית, הניבו פירות במחקר ההיסטורי והפילולוגי כאחד. להלן כמה מהמרשימים ביותר בין מחקריו החדשניים של פרופ' פרידמן.

עשרות קטעי כתובּות שגילה בגניזה ושעליהן התבסס ספרו על הנישואין היהודיים בארץ ישראל חשפו תמונה שלא הייתה ידועה על ריבוי נשים (פוליגמיה) שהיה מקובל במזרח, ואף על השפעות מוסלמיות שחדרו לחיי הנישואין של החברה היהודית. מצד שני גילה פרידמן כתובּות שבהן נקבעה זכות האישה ליזום גירושין ללא הנמקה כלשהי. הגישה הארץ ישראלית למעמד האישה מגלה נטייה רבה מהמקובל לשוויון בנישואין ובמעמד האישה. ספר זה הוביל למחקרים בתחום חיי המשפחה היהודית בימי הביניים.

ספר הודו, עבודה מונומנטלית בת שבעה כרכים שהחל בה יחד עם פרופ' גויטיין, ועדיין ממשיך בה, מאירה יחסי גומלין וקשרי מסחר של רשת סוחרים יהודים שנפרסה בכל המרחב היהודי־מוסלמי של המאה ה־12. כל כרך בספר זה מוקדש לסוחר בארץ אחרת, והודות לעבודת נמלים של איתור ושחזור מוצגים לפנינו תיאור חייו של הסוחר, חיי משפחתו וקשריו התרבותיים ואף הכלכליים, וכך נחשפת תמונה של קהילה יהודית וקשריה עם קהילות אחרות. ראוי לציון מיוחד הספר המוקדש לסוחר בתימן, שמלמד רבות על הקהילה היהודית שם. ספר הודו כרך ד עוסק בקשרי סוחר יהודי ממצרים שנסע להודו, לתימן ולספרד, וחושף גם את קשריו המיוחדים של אותו סוחר, שהיה גם תלמיד חכם, עם רבי יהודה הלוי, שאת שירָתוֹ הביא לתימן. אגב כך פוענחו סוגיות בזיקה לריה"ל עצמו, כמו שנת חיבור ספר הכוזרי ועילת כתיבתו.

פרופ' פרידמן מצא ופענח בגניזה מכתבים של הרמב"ם ומסמכים עליו ועל בני משפחתו ובמיוחד על בנו, רבי אברהם. על סמך המסמכים שפענח הוא מציג את הרמב"ם, שהגיע למצרים כפליט, שבפעילותו החברתית היה למנהיג הקהילה היהודית שם, ולבד מעבודתו בתחום ההלכה עסק בפדיון שבויים ושאר עסקי ציבור. מעבודותיו עולה דמות של אדם שהיה לא רק פילוסוף אלא גם פוסק בענייני דיומא של הקהילה. בתוך מסכת זו משתלב נושא הקשרים שלו עם הקהילה היהודית בתימן וכיסופי הגאולה שם.
אחד הפירות של עבודתו על ספר הודו הוא מילון של ערבית יהודית, בן כאלף עמודים, המשמש כלי עזר שלא יסולא בפז לכל חוקר המבקש להמשיך ולחקור את הגניזה.

עבודותיו של פרופ' פרידמן הן עבודות אינטרדיסציפלינריות, המשלבות שליטה פילולוגית בלתי רגילה בשפה הערבית היהודית, יכולת פענוח מסמכים ושחזורם, ויצירת ההקשרים ההיסטוריוגרפיים בין התמונה שעולה מהם ובין התמונה שעולה מן ההלכה ומפסקי חכמים בכל רחבי המרחב היהודי־מוסלמי. בקיאותו יוצאת הדופן בעולם היהודי ובעולם המוסלמי של המאה ה־12 מאפשרת לו לצייר תמונה מקיפה, רבת השראה וחדשנית של אותו עולם, על הַקשרים בין יהודים ומוסלמים, על ההשפעות ההדדיות, ועל האילוצים שבהם חיו יהודים בתקופת מסעי הצלב, עת מצאו מקלט בארצות האסלאם.

פרופ' פרידמן העמיד תלמידים שהשתלבו במחקר והוראה במוסדות אקדמיים בארץ וממשיכים את שיטות עבודתו.

על עבודתו המחקרית החדשנית, המקיפה, והמשלבת בין תרבויות ותחומי מחקר, אנו מוצאים את פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן ראוי לקבלת פרס ישראל.

השופטים
פרופ' אניטה שפירא, יו"ר
פרופ' ישעיהו גפני
פרופ' איוון פרידמן