education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' אהרן ממן הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא נשיא החברה לחקר התרבות הערבית יהודית בימי הביניים, ומאז שנת 2009 הוא סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית בירושלים. פרופ' ממן נמנה עם ראשי המדברים בתחומים רבים בחקר העברית ולשונות היהודים. תחומי המחקר שלו מגוונים ועשירים: חקר הלשון העברית וחוכמת הלשון בימי הביניים, לצד חקר לשונות היהודים בכלל ובצפון אפריקה בפרט. בכל מחקריו הוא מתייחד ביכולת נדירה לחדור ולבחון פרטי פרטים, ומהם לפתח תמונה כוללת ומקיפה.

 

כדרכם של רבים מחוקרי לשונות היהודים, יסודות המחקר של פרופ' ממן נעוצים בראש ובראשונה בעיון בלשונות ספציפיות של היהודים בתולדותיהם בתפוצות. מאז פרסום מאמרו הראשון בשנת תשל"ג עסק אהרן ממן בלשונות היהודים במרחב צפון אפריקה. בין השאר, הוא עסק בלשון של יהודי תיטואן (צפון מרוקו), בשרח של העיר צפרו (מרוקו), ובערבית של יהודי תלמסן ועין תימושנת (אלג'יריה). הוא אף תרם רבות לחקר הספרות של האזור הזה, למשל במחקרו על תולדות הספר והדפוס בפאס ובבירורים המקיפים שעסק בהם במבני התרגומים לערבית יהודית של ההגדה לפסח ומדרשי עשרת הדיברות.

 

בבירורים הלשוניים הללו אהרן ממן מטפל בראש ובראשונה בנושאים המרכזיים המעסיקים את חוקרי לשונות היהודים, ובהם מתחים בין הלשון הקלסית של השפה הנחקרת ללהגים המקומיים, שימור של תופעות לשון עתיקות, ובירור של הרכיב העברי בלהגים הללו – היקפו ותכניו. במחקריו על לשונות היהודים במרחב הגאוגרפי של צפון אפריקה, פרופ' ממן מעניק תמונה ברורה של הלשונות ששימשו את יהודי המגרב – המוגרבית היהודית, הספרדית היהודית, הברברית, הצרפתית, העברית והארמית.

 

בשורה נוספת של מחקרים קידם ממן חזית מחקרית חשובה נוספת ובמידה רבה דרכו בתחום הזה ייחודית. בשורה של מחקרים הוא מספק ניתוח מעמיק של השורשים ההיסטוריים של הלהגים היהודיים בימי הביניים. במחקר עשיר שיצא בשנת תשנ"ט בכתב העת ספונות הציג פרופ' ממן בירור מעמיק בהתפתחויות לשוניות אצל יהודי צפון אפריקה מגירוש ספרד ועד זמננו, ובמאמר נוסף משנת תשס"ה עסק בערוץ הסמוי למסירת העברית בתקופת הביניים (וכחלק מהדיון הזה עסק גם ביצירתיות במרכיב העברי שבלשונות היהודים). מחקרים אלו הביאו לידי ביטוי את המיזוג שבין תחומי הידע שפרופ' ממן מצוי בין ראשי המדברים שלהם: חקר העברית בימי הביניים וחקר לשונות היהודים.

 

מעבר להיבט הייחודי הזה, בלא כל ספק תרומתו המכרעת של פרופ' ממן לתחום של חקר לשונות היהודים היא בהכללות שביקש להציג בעיסוק בתחום הזה. הכללות אלו מעניקות בפועל הצדקה מתודולוגית לתחום הידע של "לשונות היהודים" כתת־דיסציפלינה עצמאית בתוך חקר הבלשנות. מבט מכליל זה הציג אהרן בשני הקשרים:

 

  1. הוצאת מילון משווה למרכיב העברי בלשונות היהודים (מהדורה ראשונה בשנת תשע"ג ומהדורה חדשה מורחבת ומעודכנת שיצאה זה עתה). בערכי המילון הזה מופיעים מילים וביטויים עבריים וארמיים שנשתקעו בלשונות יהודים רבות בקהילות ישראל הדוברות ערבית יהודית, לאדינו, איטלקית יהודית, ארמית יהודית, פרסית יהודית ועוד. המילים והביטויים המופיעים בערכים הללו מבוארים ומודגמים בהקשריהם השונים. החשיבות של המילון הזה עצומה: הוא מעניק כלים לזהות את המוטיבים החוזרים במגוון רחב של הלהגים המדוברים, לאפיין את הדומה ולזהות ולשרטט את גבולות הגיוון. כך גם מתאפשר להבחין בתהליכים היסטוריים של מעתקים סמנטיים החוזרים בשפות השונות במילים שונות, ולאתר מעתקים הנובעים מהחדירה של העברית מהקשריה המקודשים לשפה בשימוש יום־יומי. המילון הזה הפך זה מכבר לנכס צאן ברזל לקהילת המחקר העוסקת בתחום לשונות היהודים, ובמיוחד במגען עם העברית. המילון הזה מעניק את ההצדקה הניצחת לנחיצותו של תחום הידע העצמאי של חקר לשונות היהודים, שכן הוא מאפיין תופעות המתייחדות לסוג השפות הללו, שהמכנה המשותף שלהם אינו גאוגרפי או גנאלוגי.
  2. בשני מאמרים חשובים פרופ' ממן מציע הכללות מרתקות לחקר לשונות היהודים. במאמרו החשוב "מסורות הלשון ולשונות היהודים: מצב המחקר", שנתפרסם בשנת תשע"ד, סוקר אהרן ממן את הישגי המחקר של שני הדורות האחרונים בתחום לשונות היהודים ומסורות הלשון ומתווה את המשימות הראויות להיחקר בעתיד. לאחרונה כתב אהרן מאמר של 60 עמודים שכותרתו: “What is a Jewish Language?”. המחקר הזה מציג שני סוגים של דיונים: א. ניתוח מכליל: כלומר, בהנחה שידועות לנו הזהויות של "לשונות היהודים", אזי אנו נדרשים לבחון מה משותף להן; ב. דיון מושגי: מה ראוי להיכלל תחת התופעה הנקראת "לשונות היהודים". כלומר, מתוך הגדרה קונספטואלית ניגשים לבחון אילו תופעות ראויות להיכלל בקטגוריה המושגית של לשונות היהודים. במאמר הזה יש גם עיון תאורטי המבקש לאפיין את השימושים בלהגים היהודיים מהזווית הסוציו־בלשנית. למשל, בהקשר הזה, ממן מציע לראות את לשונות היהודים כמשלב (register) מקצועי.

לצד התרומה המדעית המכרעת של פרופ' ממן לתחום הידע של לשונות היהודים, חובה לציין את מנהיגותו בקהילה המדעית החוקרת תחום זה ואת תרומתו הישירה לביסוס הממסדי של התחום. פרופ' ממן ניהל במשך עשרות שנים את המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל באוניברסיטה העברית. כראש המרכז הוא שימש גם עורך של סדרת המונוגרפיות "עדה ולשון" היוצאת לאור מטעם מרכז זה.

 

לאור כל הדברים הללו מצאה הוועדה את הפרופ' אהרן ממן ראוי קבל את פרס ישראל בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם.

 

השופטים
פרופ' אריה לוין, יו"ר
ד"ר קציעה כץ
פרופ' מיכאל ריז'יק

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  04/05/2019