להלן נציג את העקרונות המתודולוגיים עליהם מושתתת הערכת הפרוייקטים המתבצעת ע"י ראמ"ה.

• אנליזה של התוכנית ובדיקה של שלבים והיבטים שונים שלה: בכל תוכנית שראמ"ה ניגשת לביצוע הערכה שלה, מתבצעת אנליזה של התכנית כולל הנחות היסוד שלה, ההקשר שבו היא פועלת, התשומות של התכנית, התפוקות המצופות ממנה, והתוצאות שהיא אמורה להביא אליהן – בטווח הקצר ובטווח הארוך. על מנת לנתח את התוכניות השונות נעשה שימוש במודלים של ניתוח תוכניות התערבות כגון CIPP, Logic Model ועוד. לאור האנליזה של התכנית נבנה מודל הערכה ייחודי לה. באופן טיפוסי, הערכה של תכנית עשויה לכלול את האלמנטים הבאים:
  • בדיקת ההקשר, הצרכים ומטרות התכנית
  • בדיקת תהליכי היישום וההטמעה
  • בדיקת עמדות כלפי התכנית וההשפעות הנתפסות שלה
  • בדיקת האפקטיביות של התכניות (תוצאות צפויות ובלתי צפויות): אחת הסוגיות המורכבות ביותר לבדיקה היא סוגיית האפקטיביות של התכנית – האם התכנית משיגה את מטרותיה? האם ניתן לראות תוצאות של התכנית אשר לא נצפו מראש? באופן עקרוני, ראמ"ה מבקשת לקדם במערכת מתודה של ניסויים מבוקרים; דהיינו הקצאה מקרית של בתי ספר/כיתות לתכנית מסויימת כקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. למעשה, במרבית המקרים הבקשות להעריך תוכנית מגיעות אחרי שכבר נקבעו בתי ספר המצטרפים לתכנית, ובמקרים כאלו נעשה שימוש במודלים ניסויים למחצה (Quasi - Experimental Designs).

• תפירה של מודל הערכה ייחודי ומותאם לתכנית שעל הפרק, תוך עבודה משותפת עם מטה המשרד, עם מובילי התכנית ועם בעלי עניין נוספים: במהלך בניית מודל ההערכה לתכנית המוערכת, נעשה תהליך של בירור מדויק של מטרות התכנית, ולאור בירור זה מפותחים כלי הערכה המותאמים במידה המרבית לצרכים של התכנית שעל הפרק. חשוב להדגיש כי במסגרת ההערכות לא נבדקות רק המטרות שיוזמי התכנית הציבו לעצמם, אלא עשויות להילקח בחשבון גם מטרות רחבות יותר, כפי שהוגדרו ע"י הנהגת המשרד, ובהתאם לעניין הציבורי בתוכנית. בנוסף, במסגרת הערכת התוכנית תיתכן גם בדיקה השוואתית אל מול תוכניות אחרות דומות, על מנת למנוע הטיה שמקורה בהתמקדות בתכנית הנתונה בלבד.

• שילוב של הערכה מעצבת והערכה מסכמת: על מנת לתת מענה מיטבי לקובעי המדיניות, למובילי התכניות וליתר בעלי העניין, ראמ"ה משלבת בין הערכה מעצבת להערכה מסכמת. קרי: מעריכי התכנית משתדלים ללוות את מובילי התכנית לכל אורך התכנון, הביצוע והמעקב במתן מידע מיידי, ממוקד ורלוונטי אשר יסייע להם בקידום ובשיפור התכנית תוך כדי ביצוע. לצד זאת, ראמ"ה מבצעת גם מהלכים של הערכה מסכמת שנועדו להציג את ה"שורות התחתונות" בפני בעלי העניין השונים בתכנית, במסגרת תפיסה של אחריויות, וכן על מנת לסייע בקבלת החלטות לגבי המשך יישום התכניות.

• שילוב בין מתודות מגוונות, וטריאנגולציה של נתונים: על מנת לתת מענה למורכבות הרבה של התכניות ולשונות הגדולה של צרכי ההערכה, ראמ"ה משתמשת בשורה של כלים כמותיים ואיכותניים, במסגרת תפיסה של Mixed Models. בין הכלים בהם ראמ"ה משתמשת:
  • כלים כמותיים: נתונים מתוך מבחנים ארציים רחבי היקף, שאלונים למילוי עצמי, סקרים טלפוניים, נתוני מערכת ובקרה הנאספים ע"י יחידות המטה ועוד.
  • כלים איכותניים: ראיונות עומק, תצפיות אתנוגרפיות ותצפיות מובנות למחצה, קבוצות מיקוד, ניתוח מסמכים וחומרים כתובים ועוד.

   

  • בנוסף לשימוש בכלי מחקר שונים, במהלך ההערכות נעשה גם שימוש בגישת הטריאנגולציה שעיקרה אימות המידע ממקורות שונים ובלתי תלויים.

• הסתייעות במומחי תוכן ומומחי הערכה ומחקר: הערכות של תוכניות מרכזיות מלוות ע"י ועדת היגוי המורכבת ממומחים בתחום התוכן וממומחי הערכה. עם סיום ההערכה, דוח ההערכה עובר ריוויו של מומחים בתחום התוכן ומומחי ההערכה