תשע"ז

 דוח בנושא אפיון פעילויות פנאי של תלמידים בישראל - שנה"ל תשע"ז

 דוח בנושא אפיון פעילויות פנאי של תלמידים בישראל - שנה"ל תשע"ז

  מצגת

בעשורים האחרונים ההכרה בפעילויות הפנאי ככלי לקידום ולפיתוח הפרט הולכת וגדלה, ומכאן החשיבות בניצול נכון של שעות הפנאי. הדבר מקבל משנה חשיבות בקרב ילדים ובני נוער, שכן פעילויות הפנאי מזמנות לתלמידים אפשרויות רבות ומגוונות לפיתוח כישורים שונים, ליצירת קשרים חברתיים, למימוש עצמי ולקידום ההתפתחות האישית. זאת ועוד, הקניית תרבות פנאי בקרב תלמידים עשויה למנוע התנהגויות סיכון ומכאן החשיבה הרבה בעידוד השתתפותם בפעילויות אלה.

מסמך זה מבקש להתמקד בתרבות הפנאי של ילדים ובני נוער בישראל, תוך אפיון צרכני פנאי שונים ופעילויות פנאי נפוצות, ומתבסס על תשובות כלל התלמידים (יסודי, חט"ב, חט"ע) במיצ"ב תשע"ז (סה"כ כ-210,000 תלמידים).

התלמידים נשאלו לגבי אופן ההשתתפות שלהם (באופן קבוע, באופן לא קבוע וכלל לא) בחמש פעילויות שונות: חוג אומנויות, חוג או אימון ספורט, חוג העשרה, תנועות נוער ותוכנית מנהיגות. מהממצאים עולה כי שיעור התלמידים המשתתפים בחוגים באופן קבוע גבוה יותר בקרב דוברי עברית מאשר דוברי ערבית, כשגם פערי אי-ההשתתפות בין הקבוצות הינו ניכר. כך, בעוד שבקרב דוברי עברית שיעור אי-ההשתתפות עומד על כשליש מכלל התלמידים, בקרב דוברי ערבית למעלה ממחצית התלמידים אינם משתתפים בחוגים באופן קבוע.

עוד עולה מהממצאים כי בכל שלבי החינוך ומגזרי השפה הפעילות השכיחה ביותר הנה חוגי ספורט, למעט בקרב חט"ע דוברי עברית. בנוסף, בקרב דוברי עברית וערבית, עם העלייה בשלב החינוך עולה שיעור ההשתתפות בתכניות מנהיגות, אך קטן שיעור ההשתתפות בחוגי ספורט, אומנויות והעשרה. כמו כן, בקרב דוברי ערבית, שיעור המשתתפים בחוגי העשרה ותוכניות מנהיגות גבוה משיעור המשתתפים בפעילויות אלה מקרב דוברי העברית. בנוסף, נמצא כי שיעור ההשתתפות בחוגים באופן קבוע קשור הן להיבטים חברתיים-כלכליים של בתי הספר והן להיבטי האקלים הבית-ספריים, ממצא העשוי לרמוז כי בית הספר עדיין לא מיצה את פוטנציאל ההשפעה שלו לעידוד תלמידים לתרבות פנאי לאחר שעות הלימודים (בהתאם למאפייני הגיל והמגזר).

תשע"ב

 פעילויות הפנאי של בני נוער בישראל לאחר שעות הלימודים - תשע"ב בהשוואה לשנים תש"ע ותשע"א כפי שנמדדים במסגרת שאלוני האקלים בחטיבות העליונות

בדוח זה מוצגים נתונים אודות הרגלי הפנאי של בני נוער בישראל בשעות שלאחר הלימודים, כפי שנמדדו בשנת הלימודים תשע"ב במסגרת סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית בחטיבות העליונות (כיתות י-יא), ובהשוואה לשנים תש"ע ותשע"א. לצורך מדידת הרגלי הפנאי של התלמידים, בכל שלוש השנים, הוצגה בפני התלמידים השאלה הבאה: "חשוב על יום החול האחרון (כלומר, על היום האחרון שלא היה שישי, שבת או יום חופש), ונסה להיזכר במה שעשית באותו יום אחרי שסיימת את הלימודים בבית הספר, ועד שהלכת לישון. ציין לגבי כל אחת מהפעילויות ברשימה האם עשית את הפעילות הזאת באותו יום, ואם כן, למשך כמה זמן.

 הרשימה כללה 14 פעילויות שחולקו לחמישה תחומים: פעילויות אופייניות לעיסוק בבית (כולל עבודות בית, הכנת שיעורי בית, צפייה בטלוויזיה, שימוש במחשב, קריאת עיתונים ובילוי עם המשפחה), בילוי עם חברים שלא במסגרת מאורגנת (כולל בילוי עם ידידים והסתובבות בשכונה או בקניון), חוגים וספורט (כולל השתתפות בחוג ועיסוק בספורט), פעילות חברתית מאורגנת (כולל השתתפות בתנועות נוער, בפעילות בתכנית מנהיגות ובפעילות התנדבותית) ועבודה בשכר. לגבי כל אחת מהפעילויות התבקשו התלמידים לציין האם עסקו בפעילות בהיקף של 3 שעות ומעלה, 1 -2 שעות, עד שעה או  לא עסקו כלל באותה פעילות.

השאלות בנושא פעילויות הפנאי הועברו במסגרת סקרי אקלים וסביבה פדגוגית למדגם של תלמידים הלומדים בכיתות י-יא, באמצעות סוקר מטעם ראמ"ה. השאלות בנושא שעות פנאי היו חלק משאלון ארוך יותר, הכולל שאלות בנושאים רבים ומגוונים בתחום האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר. השאלות בנושא שעות הפנאי שלאחר הלימודים היו השאלות האחרונות בשאלון. השאלונים היו שאלוני נייר ועיפרון.

בשנה"ל תשע"ב השאלונים הועברו בקרב מדגם מייצג של 5,083 תלמידי כיתות י-יא (83% השבה), בסך הכול השתתפו בסקרים תלמידים מ- 223 חטיבות עליונות. השאלונים הועברו בחודשים ינואר-מרץ. אופן העברת השאלונים והיקף המשיבים בשנים קודמות (תש"ע ותשע"א) דומים.