מערכת החינוך בישראל עתירה בתכניות ובהתערבויות שונות בבתי הספר. התכניות נבדלות אחת מהשנייה במטרות המוצבות להן (למשל: מטרות לימודיות, שיפור האקלים החברתי, מניעת נשירה ועוד), בגופים היוזמים והמקדמים אותן (למשל: מטה המשרד, יוזמות מחוזיות, יוזמות של רשויות מקומיות, של ארגוני המגזר השלישי ועוד), בהיקפים ובמשאבים שלהן ועוד.

בעשורים האחרונים התגבשה והתחדדה במדינות המערב תפיסה לפיה הפעלה של תוכניות מחייבת ליווי שלהן בהערכה  - מעקב שיטתי ומבוסס מידע אחר השלבים השונים של התכנון והיישום של התוכנית וכן בדיקה של המידה בה התוכנית משיגה את מטרותיה. זאת במסגרת תפיסה של אחריותיות (accountability), לפיה גופים ציבוריים מחויבים לבדוק את עצמם ואת התוכניות שהם מפעילים, לשפר את הטעון שיפור, לקדם ולהרחיב את מה שנמצא כראוי לכך ובמקרים מסוימים אף לעצור יישום של תוכניות לא מוצלחות.

אחת המטרות שראמ"ה הציבה לעצמה היא מתן מענה מקצועי בתחום של הערכת פרויקטים למשרד החינוך ולבעלי העניין השונים הפועלים מטעמו.

ראמ"ה רואה חשיבות עליונה בחיסיון הנתונים הנאספים במסגרת הערכות של פרוייקטים. ראמ"ה לא תעביר נתונים מזוהים ברמת המוסד או הפרט לאף גורם מחוץ לראמ"ה, אלא תפרסם אך ורק נתונים סטטיסטיים כלליים ולא מזוהים.

מחקרים והערכת תכניות חינוכיות 

 קישור לדוחות

סוגי הפרוייקטים שראמ"ה מלווה בהערכה

עקרונות מתודולוגיים

שימוש בתוצאות של דוחות הערכה