שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
פיתוח מודל המסביר יצירת חברויות בגיל ההתבגרות באינטרנט
תרגום ותקציר: מיכל זכריה
 

מקור

 Developing a model of adolescent friendship formation on the internet

Jochen Peter, Patti M. Valkenburg, Alexander P. Schouten. CyberPsychology & Behavior. 2005, 8(5): 423-430.  

תקציר

מחקר של כ-500 מתגברים בחן מודל של יצירת חבריות בגיל ההתבגרות כמושפע ממנבאים כמו מופנמות/ מוחצנות, נטייה לסגירות עצמית/ חשיפה באינטרנט, נטייה לפיצוי חברתי, תדירות בתקשורת אינטרנטית. המחקר הראה שמתבגרים מוחצנים אמנם יצרו במהירות קשרים באינטרנט לעומתם,  מתבגרים מופנמים, פעלו מתוך מניע ליצור קשרים ברשת כדי לפצות על חסך במיומנויות חברתיות. זה הגדיל את הסיכויים שלהם ליצור חברות ברשת. בקבוצת המתבגרים המופנמים, הנטייה שלהם לפיצוי חברתי הובילה לתקשורת און ליין תכופה יותר, וחשיפה עצמית רבה יותר והובילה בסופו של דבר ליותר חברויות באינטרנט. המודל מציע שהגורמים ליצירת קשרים באינטרנט הם יותר מורכבים ממה שחשבו קודם לכן וצריך מחקר מקיף בעניין.

 

הנחות מחקר

 

ההנחה המוקדמת בנוסח "העשירים נהיים עשירים יותר" אומרת שמתבגרים מוחצנים יטו ליצור קשרים רבים יותר גם באינטרנט. הקלות שבה הם יוצרים קשרים בעולם האמיתי תסייע להם גם בעולם הוירטואלי.

הנחה אחרת: "תאורית הפיצוי החברתי" מציעה שהאינטרנט יהיה יותר יעיל עבור המופנמים מכיוון שנשארים אנונימיים ולא יכולים לשמוע או לראות אותם, האינטרנט בעצם יפצה על חולשותיהם.

 

הבחירה לבצע את המחקר במתבגרים נבעה מכמה סיבות: גיל התתבגרות היא התקופה בחיים שבה הקשרים הבין אישיים הם חשובים במיוחד. בסקר עדכני בארה"ב נמצא כי 25% מהנוער דיווח על קשרים וירטואליים עם אנשים שהם לא מכירים במציאות. מחקרים שתמכו בהשערה הראשונה הראו שככל שהשימוש באינטרנט גבר מתבגרים מופנמים היו פחות מעורבים בקשרים שנוצרו בקהילות מקומיות באינטרנט והרגישו בודדים יותר מאשר בני נוער מוחצנים. אבל המחקרים הללו התייחסו יותר לקשרים של בני נוער שעברו מהרשת לעולם האמיתי אבל לא חקרו את ההשלכות של גלישה באינטנט על חברויות ברשת. המחקרים שהתמקדו בחברויות ברשת תמכו בתאורית הפיצוי ומצאו כי למתבגרים מופנמים נטייה לתקשר ברשת עם זרים. אולם ההשפעה של מופנמות על יצירת חברויות ברשת אינה ישירה אלא מתווכת על ידי תדירות התקשרות, כלומר, המופנמים מבלים יותר שעות מול המחשב וכתוצאה מכך יש יותר סיכויים ליצירת חברויות ברשת.

 

  - Self disclosure חשיפה של פרטים אישיים: האנונימיות ברשת וחוסר ברמזים מזהים (כמו מראה חיצוני, קול וכו') יוצרת טריגר לחשיפת פרטים אישיים משום שאין סכנה של דחייה חברתית, לעג או חוסר הערכה. זה דומה לתופעת "הזר על הרכבת" ("stranger on the train") אנשים שיושבים ליד זרים ברכבת עשויים לספר על עצמם פרטים אינטימיים שלא היו מעיזים לספר למכירים או אפילו לחברים. חשיפה כזו ברשת יכולה להביא ליצירת חברויות בפרט כשהיא מתבצעת מול אדם קבוע לאורך זמן. ואכן נמצא שמופנמים יותר הציגו את עצמם עם פרטים אמיתיים לעומת המוחצנים. כתוצאה מכך החוקרים שיערו שהחשיפה שלהם באינטרנט תהיה גבוהה יותר. חשיפה זו תהיה להשערתם הגורם המתווך את ההשפעה של מופנמות על יצירת קשרים חברתיים באינטרנט. ככל שבני נוער הם יותר מופנמים כך הם יחשפו יותר באינטרנט ככל שהם יחשפו יותר כך הם יצרו יותר קשרים חברתיים.

 

מחקר קודם מצא קשר בין בדידות ובעיות בחשיפה עצמית מצד אחד ושמוש מוגבר באינטרנט, תפיסה משוחררת של האינטרנט ויחסים וירטואליים חסרי עכבות מצד שני.

 

סיכום הדיון

 

המסקנה הראשונית היא שלא האינטרנט בפני עצמו גורם לדברים אלא מאפיינים פסיכולוגיים של אנשים בשילוב עם הנעה ושימוש באינטרנט משפיעים על יצירת קשרים חברתיים באינטרנט. לא נכון לקבוע אם נער יצור קשר באינטרנט רק בגלל היות מוחצן או מופנם אלא יש כאן גורמים מתווכים. תכונות האופי הללו השפיעו על מידת החשיפה העצמית באינטרנט, על תדירות התקשרות באינטרנט ועל רמת הצורך בפיצוי חברתי. המתווכים הללו השפיעו על התוצר הסופי של יצירת קשרים חברתיים באינטרנט. כלומר גם מוחצנים וגם מופנמים יוצרים קשרים וירטואליים אך הסיבות שונות. המוחצנים מחזקים את התיאוריה של The rich get richer  והמופנמים את תיאורית הפיצוי.

 

להורדת המאמר לחץ כאן 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013