שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
לקות למידה- הגדרה
 

עפ"י ספר האבחנות הפסיכיאטריות החמישי (DSM5) שפורסם בשנת 2013 לקות למידה היא הפרעה נוירו-התפתחותית  שלה בסיס ביולוגי  והשלכות קוגניטיביות. הרקע הביולוגי בא לביטוי באינטראקציה בין  גורמים גנטיים וסביבתיים המשפיעים על יכולת המוח לתפקד ביעילות ובדייקנות בפעילויות קוגניטיביות, כגון  תפיסה, עיבוד מידע מילולי ולא מילולי.  זוהי הפרעה מתמשכת הפוגעת בתפקודי למידה, כגון קריאה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, כתיב, חישובים מתמטיים והיגיון מתמטי ומתבטאת בדרגות חומרה שונות (חמורה, בינונית וקלה).
לפי מדריך זה  נדרשים 4 קריטריונים לקביעת אבחנה של הפרעת למידה ספציפית (Specific Learning Disorder):


— קריטריון A: קושי בלמידה ובשימוש בכישורי למידה כפי שמתבטאים על ידי נוכחות לפחות אחד מהסימפטומים (חוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות, קשיים בהבעה בכתב, קשיים בשליטה במושג המספר, עובדות מספריות וחישובים וקשיים בהסקה מתמטית) שמתמידים לפחות 6 חודשים, למרות מתן התערבויות וטיפולים לבעיה


— קריטריון B: התחום הפגוע באופן מהותי וכמותי מתחת למצופה עפ"י הגיל הכרונולוגי וגורם להפרעה בתפקוד הלימודי


— קריטריון C: הקשיים מתחילים בשנות הלימודים בבית הספר, אך יתכן שמלוא היקפם יבואו לביטוי רק בשלב מאוחר יותר כאשר הדרישות לכישורים אקדמיים עולים


— קריטריון D: אין הגורמים הבאים מהווים הסבר עדיף לקשיי הלמידה: לקויות אינטלקטואליות, איחור התפתחותי גלובלי, קשיים בראייה/שמיעה, הפרעות מנטאליות או נוירולוגיות, מצוקה פסיכוסוציאלית, העדר מיומנות בשפת הלמידה או הוראה לא מספקת.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  21/10/2020