שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
הפרעות קשב והיפראקטיביות - ADHD - חידושים בתחום המחקר
ד"ר לילך של-מבורך - ראש המגמה ללקויות למידה, בי"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית, 2011
 

מחקרים קליניים (מחקרים שנערכו על ילדים שהופנו לטיפול), הצביעו על כך שבתוך אוכלוסיית ה-ADHD הייתה דומיננטיות של ילדים עם לקות מהסוג המשולב (ADHD/C) (למעלה מ-50%), בעוד שילדים עם לקות מהסוג הלא קשוב (ADHD/IA) מהווים כרבע עד שליש מהאוכלוסייה, והשאר הם ילדים עם היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD/HI). לעומת זאת, במחקרים אפידמיולוגים (מחקרים שנערכו בקהילה) נמצא אחוז גבוה בהרבה של ADHD/IA, על חשבון קבוצת ה-ADHD/C (Weiss, worling & wasdell, 2003; Baeyens, Roeyers & Walle, 2006). נראה כי קיימת הטיה באוכלוסיה המופנה לטיפול. ילדים עם ADHD/C מתאפיינים בבעיות התנהגות רבות יותר, וקשייהם בולטים יותר לסביבה בגיל צעיר יותר, מאשר קשייהם של ילדים עם ADHD/IA. כתוצאה מכך, במקרים רבים ילדים (ולעיתים ילדות) עם ADHD מהטיפוס הלא-קשוב מאובחנים בגיל מאוחר יחסית  ולפעמים הם אינם מאובחנים כלל.

 

בשנים האחרונות חוקרים מרכזיים שבים ומדגישים כי ADHD הנה הפרעה מורכבת והטרוגנית (Castellanos et al., 2006; Nigg, 2005; Willcutt et al., 2005). במקרים מעטים בלבד ילדים (או מבוגרים) עם ADHD מראים ליקויים נרחבים במגוון המנגנונים הקוגניטיביים שנמצאו לקויים אצל נבדקים עם ADHD. לפיכך, ילדים ומבוגרים שונים עם ADHD מפגינים קשיים קוגניטיביים שונים (Nigg, 2005; Tsal, Shalev & Mevorach, 2005). בנוסף, נאספו מספיק ראיות המצביעות על כך שליקויים בפונקציות הניהוליות (Executive Functions) אינם מהווים גורם הכרחי ו/או מספק ל-ADHD. כתוצאה מהממצאים החדשים הללו התרחש שינוי משמעותי בתפיסת הפרעת הקשב – מהתייחסות להפרעה שמאופיינת על-ידי ליקוי קוגניטיבי יחיד (ליקוי בפונקציות ניהוליות) להפרעה שמאופיינת על-ידי ריבוי ליקויים קוגניטיביים (Swanson, et al, 2011).

שינוי משמעותי נוסף שהתרחש בעשורים האחרונים נוגע למהלך ההתפתחותי של הפרעת הקשב. למרות שבעבר נהגו לחשוב שהפרעת הקשב חולפת עם סיום גיל ההתבגרות, מחקרים מוכיחים כי ברוב המקרים לקות הקשב איננה חולפת עם הגיל והזמן, וכ-65% מהילדים המאובחנים עם ADHD יסבלו מלקות זו גם כמבוגרים (Biederman et al., 1996; Ingram, Hechtman & Morgenstern, 1999; Kessler, Adler, Barkley, Biederman, Conners et al., 2006).

 

להמשך קריאה לחץ כאן  

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013