המפתח להקטנת הסיכון להתפתחות קשיים רגשיים של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא התאמת הסביבה החינוכית וסביבת הלמידה.
בעשר השנים האחרונות הצורך בעשייה טיפולית חינוכית למען ילדים אלה מקבל הבלטה והשקעה. אולם, מסתבר שאנחנו נדרשים לשינוי בסיסי בתפיסה. המסגרות החינוכיות לא צריכות "לטפל" בילדים אלה, אלא להתאים את עצמן לצורכיהם. כלומר, הן אמורות לשלב באופן אורגני בגישתן החינוכית את העקרונות הקשורים לחינוך וטיפול ב- ADHD שינוי אשר יהווה רווח לכל קבוצות התלמידים. שינוי כזה דורש טרנספורמציה בתפיסה הבסיסית של התפקיד החינוכי. המסגרות החינוכיות וההדגשים הקשורים לתוכן, חייבים להוות מענה מותאם לצורכיהם של קבוצות ילדים עם צרכים שונים. לצורך שינוי כזה, יש לזהות את סוכני השינוי המרכזיים שעשויים להתחיל ולסלול ולהבנות את הדרך.
להמשך המאמר לחץ כאן 