נכתב על ידי פורום גיל רך בשפ"י, ערכו מיכל אנגלרט וציפי שוורץ

איתור של ילדים צעירים עם צרכים מיוחדים ומתן התערבות מתאימה בשלב התפתחותי זה, משלב ראיה של זכויות הפרט וטובתו עם מטרות של תועלת חברתית וכלכלית לחברה הרחבה . המחקר מראה כי מיעוט קטן מהילדים הצעירים** מאותר ומקבל התערבות בהתאם , זאת על אף שחלק נכבד מהם גילה סימנים מוקדמים של סיכון בגיל הרך (שולמן וארז ,1993)

חשיבות האיתור והתערבות מוקדמת להפחתת הסיכון ההתפתחותי

"קיימת תמימות דעים לגבי האפשרות להשפיע על נתיב ההתפתחות של ילדים בגיל הרך ולקדמו באמצעות תכניות חינוכיות יעילות, המאפשרות הגדלת הסיכוי להתפתחות מיטבית על-ידי צמצום של גורמי סיכון והגברה של גורמי הגנה. על כן יש לזהות מוקדם ככל האפשר ילדים המצויים בסיכון התפתחותי-סביבתי, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וילדים בעלי כישורים ברמה גבוהה ומוטיווציה גבוהה, ולהתאים להם תכניות חינוכיות שיענו על צורכיהם הייחודיים". (מתוך דו"ח של ועדת מומחים לחינוך לגיל הרך שהקימה "האקדמיה הלאומית למדעים" בראשות פרופ' פנינה קליין, 2007). "השנים הראשונות בחייו של הילד הן המכריעות בהתפתחותו, זהו גם הגיל בו נפערים הפערים הגדולים ביותר: ילד שלא רכש את הכלים הדרושים בגיל צעיר, יתקשה לרכוש אותם מאוחר יותר". (מתוך דו"ח וועדת דוברת)

התערבות מוקדמת מאפשרת, לא רק מענה מיידי אלא גם צמצום הקשיים לטווח הארוך. במחקרים בתחום מדעי-המוח נמצאו הוכחות לשינויים מבניים ותפקודיים של תאי-המוח עקב אימון מכוון. מחקרים מוכיחים מעבר לכל ספק שאיתור מוקדם של קשיים אצל ילדים בגיל הרך והתערבות מתאימה בשלב התפתחותי זה הם בעלי סיכוי לצמצם במידה משמעותית קשיים עתידיים ובמקרים רבים אף למנוע לקויות התפתחותיות על מגוון סוגיהן ובסופו של דבר להקטין את העומס על המערכות המשקמות כולן.שיפור התפקוד בגילאים הצעירים מאפשר הסתגלות והשתלבות בחברה תוך גיבוש דימוי עצמי וזהות עצמית של אדם תקין הפועל ומשתייך לחברה.

בשל האפיונים הייחודים של הגיל הרך הכוללים שינויים מהירים בתפקוד, "קפיצות" בהתפתחות מחד וגמישות המוח מאידך, נוצר מצב של "חלון הזדמנויות" לעבודה מניעתית שתוצאותיה הן הפעלת מנגנוני פיצוי, שיפור או "תיקון". לשם כך יש צורך בתהליכים של:

1. איתור ואבחון מוקדמים ע"י ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום.
2. טיפול והתערבות מוקדמים בילד בראיה אקולוגית- מערכתית (הכוללת את משפחתו  וסביבתו- הגן וצוותו).

מתן מענה לצרכים אלו יגדילו את הסיכוי בשלב מוקדם ויאפשרו "התחלה טובה" יותר. 

בפועל המצב כיום אינו מאפשר מענה הולם לילדים צעירים בעלי צרכים מיוחדים.

להלן יוצגו נושאים הזקוקים לתשומת לב מיוחדת, לשנוי ולטיפול (נושאים אלו מהווים תוספת למסמך שנכתב על ידי פורום החנוך המיוחד בשפ"י) לשם שיפור וייעול השרות הניתן לילדים בעלי הצרכים המיוחדים בגיל הרך :

הרחבת הגדרת הזכאות לסיוע בגיל הרך

הילדים הזכאים לסיוע מוגדרים על פי חוק כילדים "בעלי לקויות משמעותיות". בגיל הרך בו קיימת, כאמור, גמישות של המוח, יש אפשרות בעזרת טיפול והתערבות נכונה להפעיל מנגנוני פיצוי שיפור ותיקון. ככל שנקדים לאתר ולטפל נוכל לצמצם ולעתים אף למנוע התפתחות של קשיים משמעותיים אשר יצריכו הפנייה למערכות חנוך מיוחד. עבודה מניעתית היא הבסיס לעבודה עם ילדים בעלי קשיים בכלל ובפרט בגיל הרך, ללא טיפול הקשיים יחריפו ויתפתחו למשמעותיים.

לכן צריך להרחיב את ההגדרה של ילדים בעלי צרכים מיוחדים הזכאים לסיוע המתייחסת "ללקויות משמעותיות" להגדרה המתייחסת לסיוע לילדים שבהתפתחותם בתחום אחד או במספר תחומים קיימת סטייה מנורמת הגיל.

מערך איתור מוקדם רב-מקצועי

ילדים צעירים אשר אינם מבקרים עדיין במסגרות הנמצאות בפקוח משרד החינוך, איתור צרכיהם המיוחדים מותנה בערנות ומודעות הוריהם ו/או מטפלות וגננות בעלות משפחתונים בהם הם מבקרים. דמויות אלה אינן בהכרח בעלות ידע והבנה מספקת  לגבי המצופה מהשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא , בשל כך ילדים אלו אינם מופנים לברור/אבחון/טפול בזמן המתאים. בפועל חלק ניכר של ילדים בעלי צרכים מיוחדים מאותרים בגיל גן  חובה בלבד וזאת בשל העובדה שגם בגני הילדים לגילאים צעירים יותר, אשר נמצאים בפיקוח משרד החינוך, לא ניתנים שירותים פסיכולוגיים ובחלקם הגדול גם לא מערכי איתור וסיוע אחרים. אצל ילדים אלה נוצר פעמים רבות פער מצטבר שלעיתים קשה לצמצמו ולעיתים אף בלתי אפשרי.

מחקרים מראים כי ההזדמנות ללווי מקצועי מתאים של ילדים, הוריהם וצוותי החינוך מגיל צעיר מגביר את הסיכוי לטפח ולקדם את התפתחותם של כלל הילדים הן באופן מניעתי והן באופן משקם. הגן אף מזמן הזדמנויות להכרות מוקדמת עם הילדים, לתכנון ולהפעלת תכניות טיפוליות מגוונות ומעקב ארוך טווח (על פני שנה עד 3 שנים) (Lichtenstein & Ireton, 1984). הדגש על ליווי התפתחותי מגביר את הסיכוי להביא לשינויים משמעותיים בתפקוד של ילדים בעלי קשיים התפתחותיים. הנטייה הגוברת והולכת כיום של הורים בכל שכבות האוכלוסייה לשלוח את ילדיהם למסגרות שבפקוח הרשויות ומשרד החינוך מגיל צעיר מהווה הזדמנות כמעט אוניברסאלית לבצע את תהליך האיתור ובניית תכניות ההתערבות המתאימות כבר מגיל 3 שנים.

גם באותם מקרים בהם ילדים צעירים (0-3) מבקרים במעונות יום בהם פועלים צוותים רב מקצועיים המספקים מענה לילד ומשפחתו, הרי שעם המעבר לגני הרשות בגיל 3, אותם ילדים שכבר אותרו וקבלו סיוע מתאים במעון,  מפסיקים לקבלו זאת בשל חוסר בסל שירותים מתאים בגני הטרום-טרום חובה והטרום חובה. מצב זה גורם לחוסר רצף בטיפול בילד, דבר שעלול להביא לנסיגה בתפקודו בפרק זמן  משמעותי זה, עד לשלב בו מספקות מערכות  הרשות והפקוח מערך של שעות שילוב (בגני חובה בדרך-כלל) או כאשר בשל חומרת המצב שנוצר נדרשת הפניה לחינוך מיוחד.

לאור זאת יש לבנות  מערך איתור וטפול רב- מקצועי של מומחים בתחום, מערך אשר יתן סיוע רציף מלידה עד גיל 6, ואשר יכלול מערכות מבוקרות ויקפיד על רציפות של מתן שירותים. חשוב שהאיתור ייעשה למספר רב ככל האפשר של ילדים.

כיום ניתן במרבית המקומות שירות מגיל חמש, מלבד בחינוך המיוחד בו ניתן שירות מגיל שלוש, דבר המגביל את האפשרות למתן לווי התפתחותי מקצועי ההכרחי לילד, משפחתו וצוות הגן.

יש להקצות תקנים ולתקצב את השירותים הפסיכולוגים החינוכיים החל מגיל הכניסה למערכת החינוך, תוך שאיפה ליצור מערך איתור וטפול מלידה.

תיאום בלוחות הזמנים של אבחון לצורכי דיון בועדות

בגיל הרך, לידה עד 5 שנים, אבחונם של הילדים אשר עלה חשד לגבי תקינות התפתחותם,  הוא באחריות המכונים להתפתחות הילד. תהליך זה כרוך בברור רב-תחומי המתפרס לאורך תקופה ממושכת.  עד לסיומו של התהליך לא ניתן לגבש המלצות לגבי דרך ההתערבות והטיפול בילד. כאשר בסיומו של תהליך זה קימת החלטה בדבר הצורך להפנות את הילד לועדת שילוב או ועדת השמה מופנית המלצה זו אל הרשות המקומית לשם דיון בקבלת זכאות לסיוע המומלץ.

הבעיה בהקשר זה היא שבפועל לא קיים תאום בין לוחות הזמנים של המכונים השונים לבין לוח הזמנים של הרשויות והפיקוח בהקשר למתן זכויות הניתנות ע"י הוועדות הרלוונטיות (הפניה לועדות שילוב מתאפשרת עד תחילת חדש מרץ וועדות ההשמה מסתיימות בחודש מאי, מועד שנקבע ע"י משרד החינוך בחוזר מנכ"ל).

במקרים רבים, סיומו של תהליך האבחון מתרחש במועד שלאחר סיום דיוניהן של הועדות ואז, במספר לא מבוטל של מקרים, לא מתקיים כלל דיון לגבי זכאותם של הילדים, או במקרים לגביהם מתנהל דיון (לאחר המועד הקובע) ומוכרת זכאותם של הילדים, מימושה של זכאות זו נידחה לשנה לאחר מכן. תקופת זמן זו היא קריטית מבחינת היכולת לצמצם חריגות ומאידך גוררת במקרים רבים החרפה במקום  שהילד לא מקבל את הטיפול המתאים.

יתר על כן,כאשר ילד עם צרכים מיוחדים לא מקבל מענה לצרכיו, התפקוד הלא-מתואם שלו מפריע פעמים רבות לילדים האחרים בגן ומקשה על הצוות החינוכי לתת מענה לכלל הילדים, זאת בנוסף לנזק שנגרם לילד עצמו  שקשייו, כאמור, עלולים להחמיר.

בשל כך יש ליצור מנגנון אשר יאפשר מתן סיוע אד-הוק לילדים המבקרים בגנים הרגילים אשר נמצאים בתהליכי אבחון ויאפשר קיומן של ועדות שילוב והשמה לגילאים הצעירים במספר מועדים במשך שנת הלימודים, זאת כדי לממש את הזכאות באותה השנה בה ניתנה.

הרחבת מכוני הסיוע במכונים ובגן

מנגנוני הסיוע הקיימים מוגבלים:

סיוע במסגרת המכונים:

במציאות הקיימת כיום, ילדים שאותרו והומלצו לטיפול במכון להתפתחות הילד, תורי ההמתנה לטיפול הם ממושכים ומשך הזמן המוקצה לכל טיפול אינו תואם את הקשיים  של ילד ספציפי אלא מוגדר כסל גלובלי.

בנוסף לכך, במקומות מרוחקים (בפריפריה) גם כשמגיע מועד הטיפול הורים מתקשים להתארגן ולהגיע למכון  (משך ועלות הנסיעה, התארגנות משפחתית הכרוכה בדאגה להשגחה לילדי המשפחה אחרים בשל הצורך להעדר מהבית למשך זמן לא מבוטל  הנדרש לשם ההגעה למכון, היעדרות מהעבודה ועוד....), הדבר יוצר לעתים חוסר רצף בטיפול ומקטין את תועלתו.

במטרה להגביר את הנגישות של השרותים לילדי הגיל הרך,  חשוב להקים מערך נייד של מטפלים פארארפואיים אשר יתנו מענה טיפולי לילדים בעלי הצרכים המיוחדים המשולבים בגנים הרגילים בתוך הגן, זאת לצד הקמה של תתי-מרכזים טיפוליים אשר ימוקמו בישובים שונים ויפעלו תוך קיום קשר הדוק עם המכונים.

סיוע במסגרת שעות שילוב בגן:

סל השילוב, כפי שהוא פועל כיום, מעמיד לרשות הילדים עם הקשיים מערך סיוע של גננות שילוב אשר מסייעות לילד בתוך הגן בעיקר בתחום הקוגניטיבי- שפתי. לא בכל הארץ ניתן מענה לתחום המוטורי ולרוב אין סיוע של קלינאית תקשורת. מעט מידי אם בכלל ניתן מענה לתחום הרגשי-חברתי .מחקרים מראים כי ישנו קשר ישיר בין התחום הרגשי –חברתי לבין הסתגלות יעילה של הילד, תחושת הרווחה שלו, הצלחה לימודית והתפתחות יחסים תקינים בין המורה לבין התלמיד בעתיד(Blair, 2002

Graziano et al ,2007;).

על כן יש להרחיב את סל השירותים הניתנים בתוך הגן למגוון התחומים ולכלול בו את מגוון תחומי התפקוד, כולל התחום הרגשי- חברתי.

התערבות וטיפול בראייה אקולוגית-מערכתית

כאשר מתעוררים קשיים אצל הילד הצעיר, קשיי ההתמודדות מתבטאים, פעמים רבות, גם ביחסיו עם הוריו, הגננת והילדים האחרים בגן. גם כאשר קיימות השפעות ביולוגיות, כמו מזג הילד, דפוסי ההתמודדות של הילד עשויים לשקף את מידת ההתאמה

(goodness of fit) בין הילד ואפשרויות ההכלה של ההקשר החינוכי והמשפחתי

 (Horowitz, 2000;Rutter & Rutter, 1992).

על כן, במטרה למנוע החמרה תגובתית במצבו של הילד, יש לבצע  ליווי ההתפתחותי המחייב התייחסות גם למבוגרים האחראים עליו - ההורים, הגננת והצוות החינוכי. היינו, התערבות מערכתית – טיפול ישיר לילד, הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי.  משמעו של דבר, שעות הטיפול בילד לא צריכות להיות מתוקננות רק עבור השהות או הטיפול בילד כפרט אלא עליו לכלול היבטים אקולוגים מערכתיים של הדרכה יעוץ ולווי של המשפחה וצוות הגן.

כמו-כן,טיפול מקיף בילד כרוך לעיתים בשיתוף פעולה בין רשויות הבריאות, החינוך והרווחה ובמסירת מידע בין גורמים אלו לצורך הטיפול בילד.

יש צורך לפתח מנגנונים של תאום והעברת מידע מסודרים על פי הקוד האתי ולבצע חלוקת תפקידים בנוגע לטיפול במקרה. 

מראי מקום

קליין, פ. ויבלו,ן י. (עורכים): ממחקר לעשייה בחינוך בגיל הרך. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ירושלים תשס"ז, 2007. גרסה לפני הדפסה.

שולמן, ש. וארז, ת. (1992) גורמים הקשורים להצלחת ילדים לקויי למידה בבית הספר. דו"ח מחקר מסכם, הוגש למשרד החינוך והתרבות.