שפ''י education - חינוך המינהל הפדגוגי

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
תוכנית חוסן חינוך – "המלך אמר לעבור לנוח"
נכתב על ידי צוות חוסן חינוך, "מרכז חוסן" ע"ש כהן האריס, העמותה לילדים בסיכון.
 

החודש פורסם ב- Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry  מחקר ייחודי אודות התערבות מניעתית בנושא טראומה שנעשתה בישראל בבתי ספר באשקלון קודם למבצע עופרת יצוקה. המחקר שזכה גם למאמר סקירה של עורך העיתון קיבל את המקום החשוב הזה משלוש סיבות. הוא מתאר התערבות קודם למצב טראומה, ההתערבות עצמה לא כללה התייחסות לטראומה אלא לימדה ילדים להתמודד עם מצבי דחק ומתח יום יומיים והתוצאה היתה ירידה של כ50% באירועים של הפרעת פוסט-טראומה בקרב הילדים שעברו את התוכנית בהשוואה לילדים שלא עברו את התוכנית. תוכנית "חוסן חינוך" נכתבה ע"י "מרכז חוסן" ע"ש כהן-האריס" (העמותה לילדים בסיכון) ובשיתוף שפ"י, משרד החינוך.

 

 

תוכנית "חוסן חינוך" מועברת כיום ב-18 ערים שונות ברחבי הארץ וכוללת כ-170,000 תלמידים. התוכנית מועברת היום בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים (כרגע בכ-75 גני ילדים) אך קיים גם מערך לחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים אשר הועבר בתל אביב ובצפון הארץ בתקופת הפיגועים ואחרי מלחמת לבנון השנייה. במהלך התוכנית הילדים נחשפים  לשימוש בכלי חוסן ובכלל זה כלים רגשיים, פיזיולוגיים, קוגניטיביים וכאלה המכוונים לשליטה על מיקוד הקשב. התכנים מתווכים על ידי דמות של ילד בשם "אדם", ילד בגילם של הילדים שמספר ומשתף מחוויותיו, קשייו ותחושותיו. דרך עיבוד החוויות של אדם, הילדים לומדים לעבד את החוויות האישיות שלהם. הם לומדים לקרוא לרגשות בשם, לזהות מחשבות מכשילות ולאזנם. אדם משתף אותם בבעיות בתחומים שונים, בין אישיים, חברתיים והם לומדים דרכו ודרך "נועה" המורה שלו טכניקות שונות להתמודדות יעילה.

כל אלו יחד שוזרו לתוכנית חינוכית מקצועית שהוכחה כיעילה הן להפחתת הפוסט טראומה לאחר חשיפה לאירוע טראומתי והן כתוכנית מניעה.

 

 

מתחילים בתורכיה

ראשיתה של התוכנית החלה לאחר אירוע רעידת אדמה בתורכיה ב1999. לאו וולמר, מנהל יחידת המחקר ב"מרכז חוסן" ע"ש כהן-האריס ומראשוני מפתחי התוכנית מספר:

הגענו לתורכיה והיה לנו ברור שאין לנו כוח אדם מקצועי מספיק כדי לטפל בילדים הרבים שנחשפו למראות הקשים. יחד עם זאת, זיהינו את מורי התלמידים כ"מתווכים קליניים" פוטנציאליים שבהכשרה וליווי מתאים יוכלו לעבוד ישירות עם התלמידים. מתוך הטראומה האישית של המורים והחשש לגעת בנושאים שקשורים לחוויות המשותפות, ההתנגדויות להירתם לתהליך היו רבות. זה דרש תהליך בו עזרנו למורים לעבד את הטראומה שלהם, ולהעצים את תפקידם מ"מורה" ל"מחנך". רק מעמדה מנהיגותית זו המורים יכלו להתגבר על שלוש ההתנגדויות הטבעיות: למה להתערב בכלל אם הילדים חוזרים לשגרה? ואם כן, למה בבית הספר כשיש מרפאות ובתי חולים? ואם כבר בבית הספר, למה דרך המורים ולא דרך אנשי מקצוע?

תפיסת בית הספר כמרכז לשיקום הקהילה הביאה תוך ארבעה שבועות (2 פגישות בשבוע) להפחתה של 50% בתחלואה הפוסט-טראומטית עד לרמה של קבוצת ביקורת שלא נחשפה ישירות לטראומה. לא פחות חשוב, מעקב של שלוש שנים הוכיח כי מורים שלא היו מודעים למי עבר את ההתערבות העריכו את התלמידים שהשתתפו בתכנית כבעלי הסתגלות טובה יותר מזו של תלמידים שלו השתתפו בשלושה תחומים שנבדקו: האקדמי, החברתי וההתנהגותי.

בהמשך הותאמה התוכנית בעזרת צוות של יועצות העיר ת"א בהובלת ד"ר דני חמיאל, לעבודה עם ילדי ת"א בתקופת הפיגועים, כאשר המוקד הועבר מ"טראומה" ל"חוסן", דהיינו, להקניית מיומנויות התמודדות יעילות. בשנת 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה, הותאמה התוכנית שנית למצב של אחרי טראומה ובהמשך כתוכנית מניעה. במהלך השנים היו שותפים רבים לפיתוחה, יועצות ומחנכים שנתנו משוב מועיל שהוטמע בתוכנית.  

בנוסף לתוכנית המניעה והתוכנית המיועדת למצב של אחרי אסון המוני, נכתבה אחרי מלחמת לבנון השנייה תוכנית "היום שאחרי", שמיועדת להפעלה מיידית אחרי אירוע קשה מקומי (ללא חשיפה למראות קשים). התוכנית הזאת מצויה באתר שפינ"ט והופעלה לאחר אירועים כגון: אירוע השריפה בכרמל וירי טיל הגראד על העיר באר שבע.

 

 

עוד על התכנית

התוכנית בנויה מ-14 מפגשים שבועיים במערך הלימודים הכולל, ומועברת במסגרת שיעור "כישורי חיים". כל מפגש כולל מערך שיעור מובנה הכולל טכניקות ותרגילים פשוטים וקלים להפנמה עבור הילדים. הילד לומד לתפוס מושג רחב יותר של שליטה הכולל את היכולת להחזיק ולהיות דרוך כשצריך, מחד, אך גם את היכולת להניח ולהרפות, מאידך. הילד לומד למצוא את נקודת האיזון שבין חוסר ביטוי רגשי לבין ביטוי אימפולסיבי והרסני של רגשות. המחנכת מתרגלת את הטכניקות הנלמדות במצבי מתח שונים בחיי היומיום של הכתה (למשל, מבחן או מצב אלימות) ומעודדת את התלמידים להשתמש בהן. מבנה זה יוצר, בנוסף לרכישת הכלים אצל הילדים, גם העצמה של ה"מורה" לתפקיד של "מחנך" וחיזוק הקשר שבין המחנך ובין תלמידיו.

רוב העבודה עם התלמידים מתבצעת בין המפגשים. המפגשים משמשים ללימוד ולתרגול ראשוני ובין המפגשים הם מוטמעים במצבי אמת. צוות בית הספר כולו (המנהל/ת וצוות המורים המקצועיים) מקבל הכשרה בסיסית והשפה הרגשית החדשה הנלמדת בתוכנית, "שפת חוסן", מתורגלת גם בין המורים  (והמנהלת) ובין עצמם.

גם ההורים מודרכים ביחס לתוכנית בעזרת מכתבים שבועיים ובעתיד אנחנו מקווים גם בסדנאות קצרות כדי להרחיב את השפה הרגשית של הילד גם לבית.

 

 

שיטת המניפה

התוכנית מועברת ב"שיטת המניפה". לצורך הפעלת התוכנית גויסו רכזי חוסן חינוך בכל עיר. לאחר ארבעה ימי הכשרה שהועברו לכלל היועצות על ידי ד"ר דני חמיאל, המנהל המקצועי של התוכנית, החלה הדרכה דו-שבועית, צמודה ומקצועית בשיטת "המניפה" שפעלה באופן הבא: ד"ר דני חמיאל מדריך את הרכזים אחת לשבועיים, הרכזים מדריכים את היועצות אחת לשבועיים, היועצות מדריכות את המחנכות אחת לשבועיים, ואלו מדריכות את התלמידים אחת לשבוע. טלי ורסנו- אייסמן היא מנהלת תוכנית ההטמעה בבתי הספר ומובילה את התהליך כולו.

 

 

תוצאות מחקריות

תוצאות הערכת התכנית הראו כי זו השיגה את מטרותיה:

  • אצל תלמידים שהשתתפו בתכנית לאחר אירוע טראומטי (מלחמת לבנון השנייה), הודגמה ירידה משמעותית בעוצמת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים (ירידה של כ-50%), של לחץ/חרדה ועצב/דיכאון. כמו כן, נמצאה עליה ברמת ההסתגלות של התלמידים לפי הערכת ההורים ונמצאה עליה משמעותית באקלים הכיתתי לפי דיווחי המורים.
  • פותחה תכנית התערבות ברמה כיתתית ובאחריות המחנכים. מדובר בגישה חדשנית לשימוש במורים כמתווכי תכנים קליניים, תוך שימוש בשיטות דידקטיות-חינוכיות. השיטה מאפשרת לאנשי הטיפול (פסיכולוגים ויועצים) להישאר ברקע, בטיפול במקרים הקשים יותר, בליווי והדרכה של המורים, ותוך העצמת המורה כמחנך הלוקח אחריות גם על מיומנויות וכישורי חיים של התלמידים.
  •  הודגם תפקוד טוב יותר באופן משמעותי אצל תלמידים שהשתתפו בתכנית לפני אירועי טראומה (מבצע "עופרת יצוקה") בהשוואה לאלה שלא השתתפו. כמו כן, כאמור, נמצאה ירידה של כ-50% בהפרעות פוסט-טראומטיות אצל ילדים שעברו את התוכנית המניעתית ביחס לילדים באותם תנאים שלא עברו את התוכנית. ממצאים אלה מוכיחים את יעילות התכנית כמכינה תלמידים לקראת אירועים קשים גם שהיא עצמה לא מתעסקת בטראומה.
  • התלמידים מדווחים על הפנמה של מיומנויות התמודדות עם מצבי לחץ, ויישומן במסגרת בית הספר, בבית עם בני המשפחה, ועם חברים: ניהול מתחים, זיהוי מחשבות מכשילות ותיקונן, התמודדות עם מצבי אלימות, ניהול רגשות, מיקוד קשב, מודעות עצמית ועיבוד חוויות, ועוד. מורים המשתתפים בתכנית מאשרים דיווחים אלה ומתארים שינוי בתרבות הכיתתית.

 כל אלה מלמדים על נחיצותה של תכנית "חוסן חינוך", וחשיבותה עבור הילדים, המשפחות, המורים וצוות בית הספר.

 

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  24/01/2013