education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
גאווה
 

משלי פרק טז פסוקים ג' –ה'

ג  גֹּל אֶל-יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ; ְיִכֹּנוּ, מַחְשְׁבֹתֶיךָ. ד  כֹּל פָּעַל יְהוָה, לַמַּעֲנֵהוּ;    וְגַם-רָשָׁע, לְיוֹם רָעָה. ה  תּוֹעֲבַת יְהוָה, כָּל-גְּבַהּ-לֵב;    יָד לְיָד, לֹא יִנָּקֶה.

 

 

  1. מדוע ה' מתעב את "כל גבה הלב"?

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א

תנו רבנן: אדם נברא בערב שבת, ומפני מה? ....שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית.

 

 

  1. מדוע אדם נברא אחרון? עמדו על דברי הגמרא במסכת סנהדרין.
  2. נסו להעלות סיבות נוספות? מה ההבדל בין הסיבות שהועלו בכיתה לדברי חז"ל?

 

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה ט

דברי תורה נמשלו כמים שנאמר הוי כל צמא לכו למים, לומר לך מה מים אינם מתכנסין במקום מדרון אלא נזחלין מעליו ומתקבצים במקום אשבורן כך דברי תורה אינם נמצאים בגסי הרוח ולא בלב כל גבה לב אלא בדכא ושפל רוח שמתאבק בעפר רגלי החכמים ומסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו אם לא היה לו מה יאכל ושאר יומו ולילו עוסק בתורה.

 

רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכות ב'-ג'

הלכה ב

וכיצד היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה מלבו, ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה, ולכשיחזור לדרך האמצעית ילך בה כל ימיו, ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה.

הלכה ג

ויש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר, והוא גובה לב, שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו נמוכה למאד, ולפיכך נאמר במשה רבינו ענו מאד ולא נאמר ענו בלבד, ולפיכך צוו חכמים מאד מאד הוי שפל רוח, ועוד אמרו שכל המגביה לבו כפר בעיקר שנאמר ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך, ועוד אמרו בשמתא מאן דאית ביה גסות הרוח ואפילו מקצתה.

 

 

  1. מדוע נמשלו דברי תורה למים?
  2. לדעתכם, מדוע דברי תורה מתקיימים ב"שפל רוח"?
  3. מה מוטל על בעל הגאווה לעשות כדי לתקן את מידותיו?
  4. מה ההבדל בין עניו לשפל רוח?
  5. מדוע "כל המגביה לבו כפר בעיקר"?
  6. הציעו דרכים לתיקון מידת הגאווה שבאדם?

 

רמב"ן דברים פרק י"ז פסוק כ:

לבלתי רום לבבו מאחיו - נרמז בכאן בתורה איסור הגאות, כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב, וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך, כי בראוי להתרומם ולהתגדל יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים ממנו. כי הגאוה מדה מגונה ונמאסת אצל האלהים אפילו במלך, כי לה' לבדו הגדולה והרוממות, ולו לבדו התהלה ובו יתהלל האדם. כענין המבואר על יד המלך שלמה (משלי טז ה) תועבת השם כל גבה לב, וכתיב (ירמיה ט כג) כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'.

 

 

  1. מדוע הגאווה היא מידה מגונה "אפילו במלך"?
  2. כיצד צריך המלך צריך לנהוג כדי להגיע למידת הענווה? חוו דעתכם.

 

רבי משה חיים לוצאטו

הנה החכמה היא המביאה יותר את האדם לידי התנשאות וגאוה, לפי שכבר היא מעלה שבאדם עצמו בחלק הנכבד שלו, דהיינו: השכל, והנה אין לך חכם שלא יטעה ושלא יצטרך ללמוד מדברי חביריו ופעמים רבות אפילו מדברי תלמידיו, אם כן איפוא איך יתנשא בחכמתו? ואמנם מי שהוא בעל שכל ישר, אפילו אם זכה להיות חכם גדול ומופלג, באמת כשיסתכל ויתבונן יראה שאין מקום לגאוה והתנשאות, כי הנה מי שהוא בעל שכל שיודע יותר מהאחרים אינו עושה אלא מה שבחק טבעו לעשות, כעוף שמגביה לעוף לפי שטבעו בכך והשור מושך בכחו לפי שחוקו הוא, כן מי שהוא חכם הוא לפי שטבעו מביא לזה, ואילו אותו שעכשיו אינו חכם כמוהו היה לו שכל טבעי כמוהו – היה מתחכם גם הוא כמוהו, אם כן אין כאן להתנשא ולהתגאות, אלא אם יש בו חכמה רבה הנה הוא מחוייב ללמדה למי שצריך אליה, וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי (אבות פ"ב): "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". אם עשיר הוא – ישמח בחלקו ועליו הוא לעזור למי שאין לו. אם גבור הוא – עליו לעזור לכושלים ולהציל עשוקים. הא למה זה דומה, למשרתי הבית, שכל אחד ממונה על דבר מה וראוי לו לעמוד במשמרתו לפי פקודתו, להשלים מלאכת הבית וצרכיה, ואין בכאן מקום לגאוה לפי האמת.

                              (ר' משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים, תל אביב תשי"ז, עמ' קי"א- קי"ב)

 

 

 

  1. מדוע החכמה עלולה להביא את האדם לידי התנשאות וגאווה?
  2. כיצד ניתן להשתמש בחכמה כדי להפיג את תחושת הגאווה?

 


ר' מנחם מנדל מקוצק
כל עניין תוקף וגסות הרוח שבאדם נמשך מצד שכלו למעלה, כמו שכתב בספר הישר לרבינו תם שבאשר נפש האדם הוא מהעליונים הוא מושך לגאות.
(רבי מנחם מנדל מקוצק, אמת ואמונה (עורכים: ישראל יעקב ומרדכי ארטן), ירושלים תשל"ב, עמ' י"ג)

 

  1.  מה מקור הגאווה השלילית שבאדם?
  2. האם זה מקור לקורת רוח? נמקו.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010