education - חינוך מחשבת ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
יום הכיפורים
 

ויקרא פרק כ"ג פסוקים כו –לב

כו וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה.  כח וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כט כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ.  ל וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ.  לא כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.  לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם. 

 

יחזקאל פרק מ' פסוק א

א בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר--בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה.  ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב.

 

  1. מהי מטרתו של יום הכיפורים?
  2. מתי חל יום הכיפורים?
  3. האם עיקרו של יום הכיפורים בעשייה? הסבירו.
  4. כיצד מתואר יום הכיפורים בספר יחזקאל? ומדוע?

 

נחמיה פרק ח פסוקים א' – יב

 

(א)  ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה ה' את ישראל: (ב)  ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי: (ג)  ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה: (ד)  ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה זכריה משלם: (ה)  ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם: (ו)  ויברך עזרא את ה' האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו לה' אפים ארצה: (ז)  וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם: (ח)  ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא: (ט)  ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לה' אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה: (י)  ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם: (יא) והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו: (יב) וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם:

  1. "חזרה בתשובה יש בה ממד של עצב, אך עיקרה – שמחה" הוכיחו!

 

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ט"ז עמוד ב –דף י"ז עמוד א'

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה. אמר רבי אבין: מאי קרא – (תהלים סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו, ימחו מספר - זה ספרן של רשעים גמורין, חיים - זה ספרן של צדיקים, ועם צדיקים אל יכתבו - זה ספרן של בינוניים. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: (שמות לב) ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, מחני נא - זה ספרן של רשעים, מספרך - זה ספרן של צדיקים, אשר כתבת - זה ספרן של בינוניים. תניא, בית שמאי אומרים: שלש כתות הן ליום הדין: אחת של צדיקים גמורין, ואחת של רשעים גמורין, ואחת של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם, שנאמר (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם, בינוניים - יורדין לגיהנם...(עמ' ב') ומצפצפין ועולין, שנאמר (זכריה יג) והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו, ועליהם אמרה חנה: (שמואל א ב) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. בית הלל אומרים: ורב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד (תהלים קטז) אהבתי כי ישמע ה' את קולי, ועליהם אמר דוד כל הפרשה כולה: דלתי ולי יהושיע.

 

  1. "בינוניים – תלויים ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו-נכתבין לחיים". כיצד זוכים הבינוניים בדין?
  2. מהו התנאי העיקרי לזכאות בדין?
  3. מה בין יום הדין ליום הכיפורים?

 

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכות ד'-ה'

הלכה ד

אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה, לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה שנאמר וצדיק יסוד עולם זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו, ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

הלכה ה

בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה ולא שני אלא משלישי ואילך אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרובין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפים ודנין אותו על הכל, ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון, לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים, וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן, במה דברים אמורים ביחיד שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, אבל הצבור תולין להן עון ראשון שני ושלישי שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, וכשמחשבין להן על דרך זה מחשבין להן מרביעי ואילך, הבינונים אם היה בכלל מחצה עונות שלהן שלא הניח תפילין מעולם דנין אותו כפי חטאו ויש לו חלק לעולם הבא, וכן כל הרשעים שעונותיהן מרובים דנין אותן כפי חטאיהם ויש להן חלק לעולם הבא שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אף על פי שחטאו שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, ארץ זו משל כלומר ארץ החיים והוא העולם הבא, וכן חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. (השגת הראב"ד) בשעה ששוקלין עונות אדם אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה. א"א זה מן הערבוב שמערבב הדברים זה בזה ומדמה בדעתו שהן אחדים והם זרים ונפרדים מאד, לפי שראה בראש השנה ורב חסד מטה כלפי חסד ותנא דבי ר"י מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה, וראה ביומא רבי יוסי ברבי יהודה אומר אדם חוטא פעם ראשונה ושנייה ושלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו סבר בדעתו שהן ענין אחד והן רחוקים מאד דההיא דרבי ישמעאל היא ליום הדין הגדול ולהציל הבינונים מגיהנם כדברי בית הלל ואין שם זכר למחילת עון אבל הא דרבי יוסי ברבי יהודה בעולם הזה ובתחלת מעשיו של אדם מימי עונשו ואילך שחטא הראשון והשני והשלישי שיזדמנו לידו אם עשה מהם תשובה אע"פ שהם מן החמורים שצריכין יסורין ויוה"כ למרק אלו הראשונים אינן צריכין שהם מחולין לגמרי, זו היא הצעת הדברים ועיקרן ואין הפרש בגמרא בין יחיד לצבור ולא ידעתי מאין מצאו.

 

  1. מה מוסיף הרמב"ם על דברי הגמרא ממסכת ראש השנה לעיל?
  2. לשם מה נועדו עשרת הימים שבין כסה לעשור?
  3. כיצד נוהגים ישראל לציין את עשרת ימי תשובה?
  4. כיצד אני מתמודד עם מעשי הטובים?
  5. כיצד אני מתמודד עם מעשי השליליים?

 

 

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' א-לקיך ותלך בדרכיו שהם דרכי שמים, ומה הם דרכי שמים שהוא רחמן ומרחם אפילו על הרשעים, ומקבל אותם בתשובה שלימה וזן ומפרנס את כל הבריות כך תהיו רחמנים זה על זה לפרנס זה לזה ותאריכו פנים את כל הבריות כך תהיו רחמנים זה על זה אל זה בטובה.

תנא דבי אליהו

 

 

  1. מהו הקשר בין ברכות ה' לבין מעשה התשובה?

  2. מה תהליך התשובה מלמד אותנו היום?

 

 

רש"ר הירש

יום הכיפורים אף הוא קודש ושבת. גם הוא יביא לידי קדושה בהשבתת מלאכה; אלא שמתלווה אליו גם "עינוי". כדרך שהשבת מכניסה רוח, עוצמה וקדושה לחיים העתידים לבוא – כך יום הכיפורים מביא כפרה וטהרה לחיים שחלפו

(ר' שמשון רפאל הירש, הזמנים, (תרגם: א"י אפרתי אורדנטליך) ישראל תשכ"ט, עמ' ל"ז)

 

  1. בין יום הכיפורים לשבת?  מה דומה שונה?
  2. מה משמעותה של החזרה בתשובה, על פי רש"ר הירש?

 

 

מיומנו של נפתלי שטרן על תפילת אסיר במחנה העבודה וולפסברג ביום כיפור

 

"ריבונו של עולם!

אתה כתבת בתורתך הקדושה (בקשר ליום הכיפורים) "ועיניתם את נפשותיכם" ובמקום אחר כתבת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

א-דוני בוראי וקודשי!

את איזה משניהם אקיים – אם אמשיך בצומי הרי זה סופי ואז לא אוכל לקיים את מצוותך השנייה – מה אעשה?

אני רוצה לצום ואתה לא נותן לי, אתה לא נותן לי, ואני למרות זאת אצום, הפעם אני אלחם בך!

אתה לא נותן לי לצום ואני בכל זאת אצום, אני מאמין שאנצח אותך אבל תן לי כוח שאנצח אותך.

המילים הנ"ל אך יצוא יצאו מפי ופתאום פרצה אנחה כבדה מגרוני ומעומק נפשי, לא לפני זה ולא מאז הרגשתי הרגשה מעין זו.

מיד הרגשתי את תשובתו של הקדוש ברוך הוא. הרגשתי הקלה ניכרת. הרעב פסק. כוחות חדשים נכנסו בקרבי, והמשכתי את שניהם יחד – עבודה לגרמנים ותפילה לקדוש ברוך הוא. שעות אחרי הצהרים עברו עליי ממש בקלות. הספקתי עוד להתפלל מנחה ונעילה (כמה שזכרתי כבר בעל פה) וככה הגיעה השעה שבע בערב, הזמן היה כבר אחרי צאת יום הכיפורים.

סיימנו את עבודתנו והתחלנו לצעוד שבעה קילומטרים אל המחנה.

לא שלושה כוכבים ראיתי בשמים אלא שלושה מליונים. ואני הוספתי עוד שעה אחת לצום כקרבן תודה לקדוש ברוך הוא עבור החסד הגדול שעשה איתי.

ורק כעבור שעה שלמה הוצאתי את הלחם היבש ואת זנב הדג המלוח ואכלתי.

כלל גדול אצלנו היהודים: "הבוטח בה' חסד יסובבנהו".

תם ולא נשלם!"

 

(בתוך: בלה גוטרמן ונעמי מורגנשטרן,(עורכות), ספר מחזור וולפסברג, תש"ה – מחנה לעבודת כפייה: גרמניה, 1944, יד ושם, ירושלים 2001, עמ' 24).

 

  1. מהי הדילמה (ההתלבטות) של נפתלי שטרן?
  2. האם מהבחינה ההלכתית מותר לו לצום או לא?
  3. כיצד ניתן לבאר את דבריו: "אתה לא נותן לי לצום ואני בכל זאת אצום"?
  4. האם נפתלי הוא אדם מאמין? נמקו תשובתכם!
  5. מה יעודו של יום הכיפורים? האם מעשיו של נפתלי מתאימים לייעודו המקורי של יום הכיפורים?

 

הרמן כהן

ראש השנה קשור ביום הכיפורים. הוא הראשון מעשרת ימי התשובה, שיום הכפורים הוא העשירי שבהם. שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים", קשורים איפוא יחד בפרובלימה המשותפת של גורל האדם. ולפיכך הרי הם ימי הדין של אלהים.

בדת היחוד אין גורל ואין מזל. מה שהפוליתאיזמוס (=ריבוי אלים) קורא לו גזירת המזל, קורא לו המונותאיזמוס דין וגאולה. אין דין אלהים בלא גאולה, כסופו של הדין והמשפט. אלא שאין גם גאולה בלא מעשה הדין. הקשר שבין הצדק והאהבה של אלהים הוא סוד מהותו. עלינו להכיר אך שני אלה כתוארים שלו. אחדות התוארים האלה היא מהותו ועצמותו של אלהים. אילו יכולנו לעמוד על הקשר שבין הצדק והאהבה המתהווה לעולם באחדותו של אלוהים, כי אז אפשר היה להבין את מהותו של אלהים. ולפיכך אפשר לומר על הימים האלה, שהנם חגי הרעיון הזה של אחדות האהבה והצדק באלהים. אחדות זו הריהי אחדות אלהים.

 

                                                (הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, עמ'     )

 

  1. מהו העיקר בראש השנה וביום הכיפורים?;
  2. מה הקשר בין דין אלוהים לגאולה?
  3. מה הקשר בין צדק לאהבה?

 

 

יום הכיפורים

יום הכיפורים מוקדש לניסיון להיטהר מן הדימוניות (מתח נפשי)  שנצטברה ביחיד, במשפחה ובעדה במשך השנה. לדימוניות יש צורות שונות: התרוקנות, שיעמום, כעס, ציניות אירוניה חוסר אחריות, שקיעה בחיי תאוות ועוד. ליום הכיפורים ערך רב בזמננו, כי הדימוניות (המתח הנפשי) על כל צורותיה מצטברת מאד בחברה המודרנית.

הרבה אנשים אינם מגשימים את העל-אנושי שבקרבם. הם הולכים שולל אחרי המבריק והמפתה. יש שמשקיעים עצמם בצבירת הון או ברדיפה אחרי הנאות או ברצון לשלוט בבני אדם. לכל אלה דרושה הפסקה כדי שינסו לתת דין וחשבון לעצמם הרי עצם הניסיון יש בו ברכה. 

הנוסח של "כל נדרי" המתאים לזמננו הוא הנוסח של המקובל הירושלמי רבי שלום שרעבי שחי במאה הי"ח, שהפך את "כל נדרי" לתפילה, שתוכנה היא שיהי רצון שכל הנדרים והחרמות וכו' יהיו בטלים ומבוטלים. "כל נדרי" הוא איפוא ביטוי למשאלה, שהמתיחויות הקיימות בין אדם לחברו ובין אדם לעצמו ובין אדם למקום יבוטלו ולא יהיו שרירים וקיימים. יש לדעת, שהנוסח המקורי הוא לומר "מיום הכיפורים שעבר עד יום כיפורים זה", ולא כנוסח המקובל אצלנו המכוון לעתיד.

המצוות המעשיות שמקיימים במועדים הנ"ל וכיוצא בהן הן בבחינת אות וזכרון, כי הן באות להזכיר לאדם את קיומו של המישור האלוהי שבקרבו למען לא יישכח מלבו, ובשעת רצון מתחדשת באדם המכוון את לבו לכך גם המשמעות של פרטי המצוות.

     מתוך י' שכטר, יסודות אידאיים ומעשים סמליים, תל אביב 1985, עמ' 24-23)

 

תלמוד ירושלמי מסכת מכות

שאלו לחכמה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: "חטאים תרדף רעה" (משלי יג כא); שאלו לנבואה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות" (יחזקאל י"ח, ד); שאלו לתורה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: "יביא אשם ויתכפר; שאלו לקב"ה: חוטא מהו עונשו? אמר להם: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב (תהלים כ"ה, ח) "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" – יורה לחטאים לעשות תשובה".

 

                                             (ירושלמי מסכת מכות פרק ב' הלכה ו)

  1. מהו דינו של החוטא? הציגו את הדעות השונות.
  2. מהו תשובתו של הקב"ה? 

  3. במה ייחודו של המענה האלוקי?

  4. לפי דעתכם, איזו דעה "נכונה"? נמקו.

 

רבי לוי יצחק מברדיטשוב
ערב יום הכפורים בשעת "כל נדרי" נאספו כל החסידים בבית המדרש והמתינו לו לרבי שיבוא.
עברה שעה והרבי לא בא. אמרה אחת הנשים לנפשה:
"עוד יארך הזמן עד שיפתחו בתפילה, ואני מיהרתי כל כך, וילדי נשאר לבדו בבית. אלכה נא ואראה אם לא הקיץ משנתו, ועוד מעט אשוב".
מיד רצה הביתה, הקשיבה ליד הדלת, והנה דומיה. לחצה בחשאי על כף המנעול, הכניסה את ראשה פנימה, והנה הרבי עומד ומחזיק את הילד על זרועותיו. בלכתו לבית המדרש שמע את קול בכייתו, נכנס ושיחק עמו וזימר זמר לפניו, עד שנרדם.

  1. מדוע רבי לוי אינו יכול להתחיל את התפילה בעוד הילד בוכה?
  2. מה ניתן ללמוד ממעשי רבי לוי יצחק?
  3. האם השקטת בכיו של הילד חשובה מן התפילה? כיצד אנו ננהג במצב דומה? נמקו.

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  13/08/2010